מדיניות פדגוגיה ותיאוריה

מיון:
נמצאו 1068 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    הרפורמה בבחינות הבגרות במקצועות ההומניים שעליה הכריזה שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון תצא לדרך בשנת הלימודים תשפ"ג (2023-2022). במסגרת הרפורמה, יבוטלו בחינות הבגרות בהיסטוריה, בספרות, באזרחות ובתנ"ך, ויוגשו במקומן עבודות שייבדקו בתוך בית הספר. כיצד תשפיע הרפורמה על הוראת המקצועות ועל מה יתבססו הציונים? כתבה זו של עיתון "הארץ" מציגה את טיעוני התומכים והמתנגדים לרפורמה.

  • תקציר

    המחקר הנוכחי בחן את ההשפעה של דפוס חשיבה צומח (growth mindset), כלומר התפיסה שיכולת היא תכונה מתפתחת באדם, על תהליכי למידה ועל תוצאותיה. 138 תלמידי כיתה י' הוקצו לאחת משתי קבוצות באופן אקראי: קבוצת הניסוי (שבה החוקרים קידמו דפוס חשיבה צומח) וקבוצות הביקורת. ממצאי המחקר הראו שלקידום דפוס חשיבה צומח יש יתרונות למוטיבציה, לתפיסת העומס הקוגניטיבי של הלמידה ולביצועי הלמידה. יש לעצב סביבה ופרקטיקות הוראה ולמידה אשר מעודדות דפוס חשיבה צומח בקרב תלמידים.

  • סיכום

    השימוש בציונים נפוץ כיום ברוב מוסדות החינוך ונחשב למאפיין בסיסי של הערכה. עם זאת, ישנן עדויות מצטברות המצביעות על כך שציונים אינם כלים יעילים למדידה של הלמידה או לקידומה. כותבי המאמר מציעים גישה אלטרנטיבית של הערכה ללא ציונים. בהערכה זו יש דגש על משוב דיאלוגי שבמרכזו הלמידה והלומד. גישה זו תומכת במוטיבציה של הלומד ובעצמאותו בלמידה ומפחיתה את המתח הכרוך בהערכה. המאמר מציע אסטרטגיות ליישום יעיל של הערכה ללא ציונים בהשכלה הגבוהה.

  • סיכום

    המאמר קורא לשיח ביקורתי אודות אידיאל ההשכלה הגבוהה הציבורית ולחשיבה על אלטרנטיבה אפקטיבית למודל הניאו-ליברלי השולט כיום באוניברסיטאות. בתהליך החשיבה מחדש על האוניברסיטה הציבורית, הסוגייה של הערכה ומדידה נותרה ללא דיון מספק. המאמר טוען כנגד השימוש בהערכה מסורתית העושה שימוש בציונים להערכת סטודנטים. זאת, מתוך התפיסה שערעור על המקום המרכזי שניתן לציונים בהשכלה הגבוהה הוא חיוני בפיתוח המודל האידיאלי של האוניברסיטה הציבורית.

  • סיכום

    מחקר זה מעודד את הפיכת בתי הספר לאתרי התנסויות מעשיות, קידום שותפויות פדגוגיות-אקדמיות ופלטפורמה לפיתוח מקצועי של מורים. למרות עומס העבודה, על מורים להתוודע בכל עת לדרכי למידה חדשות, לצאת לסדנאות פיתוח מקצועי, לצפות במורים אחרים, לעיין במחקרים ולהמשיך לצבור ידע תיאורטי ופרקטי. ההכשרה להוראה צריכה לשים דגש על הרגישויות וההזדמנויות הקיימות במערכות יחסים פנים בית-ספריות, בית ספריות-קהילתיות, בית ספריות-אקדמיות ובית ספריות-עסקיות.

  • סיכום

    אנשי מקצוע מצופים להמשיך וללמוד באופן מתמשך. רבות מהפרקטיקות של הפיתוח המקצועי מתמקדות בהעברת תוכן במקום בשיפור הלמידה. מאמר זה סוקר באופן ביקורתי את ההמשגה המקובלת של פיתוח מקצועי ומציע המשגה חלופית, המבוססת על הנחות פילוסופיות באשר ללמידה מקצועית ואשר תואמות ממצאי מחקרים אמפיריים. המאמר קורא לשינוי בשיח ובמיקוד ממסירה והערכה של תוכניות פיתוח מקצועי להבנה ותמיכה בלמידה מקצועית אותנטית.

  • תקציר

    חדשנות פדגוגית משמעה שינוי, במכוון או שלא במכוון, של הפרקטיקה הקיימת: של מדיניות, של תוכנית הלימודים ומימושה, של דרכי הוראה והערכה, של חומרי למידה וסביבות למידה. הספר משקף תהליך מורכב של חדשנות פדגוגית, שהתרחש במוסד אקדמי ישראלי, תוך התמקדות בפדגוגיה של למידה מבוססת פרויקטים. הספר נועד לאנשי חינוך וביניהם מובילי מוסדות חינוך, המעוניינים להוביל תהליכים של חדשנות פדגוגית ברמת הפרט וברמת הארגון, ולסחוף איתם קהילות של לומדים וסגלי הוראה.

  • תקציר

    ציונים הם חלק אינטגרלי ממערכת החינוך. לאחרונה, יותר ויותר מורים מחזיקים בדעה שיש לבטל את השימוש בהם. הספר מספק יסודות תאורטיים ומעשיים ליישום הרעיון של ביטול ציונים. הוא כולל תיאור התנסויות של מורים מתחילים ומנוסים כאחד המלמדים קורסים מגוונים במדעי הרוח, מדעי החברה, מתמטיקה טכנולוגיה ומדעים בבתי ספר, אוניברסיטאות ומכללות בצפון אמריקה. לטענת הכותבים, ביטול ציונים יתרום לשינוי אשר יאפשר לבתי ספר לתגמל את הלומדים בלמידה ולא באמצעות ציונים.

  • סיכום

    שימוש במבחנים עתירי-סיכון, שנועדו להשוות בין מדינות, מחוזות, בתי ספר, מורים ותלמידים, הפך בשנים האחרונות בסיס לרפורמות חינוכיות ברחבי העולם. למרות שמבחנים יכולים להיות אינפורמטיביים, מבחנים עתירי-סיכון מבוססים על גישה המיישמת תגמולים וסנקציות המותנים בתוצאות המבחן. למבחנים אלה השלכות שליליות רבות על איכות החינוך. מאמר זה מציג את תאוריית ההכוונה העצמית ואת העקרונות המוטיבציוניים המסבירים את ההשפעות המזיקות של מבחנים אלה על מורים ותלמידים כאחד.

  • תקציר

    תנועת ההאטה בחינוך דוגלת בלמידה מעמיקה ומשמעותית, בהקשבה פעילה, בהאזנה למקצבים הפנימיים של הלומד, בחיבור לטבע ובביסוס וקישור הלימודים לתחומי העניין של התלמידים. כיום, למידה בית ספרית נחווית, במקרים רבים, כמסה כבדה ודחוסה של חומרי לימוד המוצגים לילד כנחוצים והכרחיים. כפועל יוצא משיטה זו, הילדים אמנם מצליחים לפתח טכניקות להתמודדות עם כמויות גדולות של חומרי לימוד. אבל, היכולות האלו באות על חשבון העמקה, סקרנות, פענוח, הבנה, משמעות, הנאה וחשיבה ביקורתית.

  • תקציר

    בשנת 2013, פתח מחוז הלימוד טולדו, אשר באוהיו, ארה"ב, בתוכנית אסטרטגית לניהול הון אנושי. לשם כך, מפקחי המחוז ומנהלי בתי הספר הוכשרו לקבל החלטות על פי מנגנון פיקוח השם דגש על פיתוח הפוטנציאל האינדיבידואלי של המורים, מתן מענה לצרכים אישיים וטיפוח תרבות ארגונית. קובעי מדיניות, מפקחים ומנהלים המבקשים לבצע רפורמה כזו, יכולים לעבוד על פי קווי המנחה המוצגים בפריט.

  • סיכום

    המחקר בחן את ההשפעה של אופני הערכה על המוטיבציה האקדמית של סטודנטים. 13 סטודנטים רואיינו ו-392 סטודנטים מילאו שאלון. הסטודנטים למדו באחת משלוש אוניברסיטאות אשר נבדלו זו מזו במערכת הציונים ודרכי הערכה (הערכה מסורתית באמצעות ציונים, הערכה מילולית והערכה משולבת). לציונים הייתה השפעה שלילית על הצרכים הפסיכולוגיים הבסיסיים (אוטונומיה, מסוגלות ושייכות) ועל המוטיבציה האקדמית של הסטודנטים בעוד שהערכות מילוליות תמכו בצורך במסוגלות ובשייכות ותרמו למוטיבציה אוטונומית ללמידה.

  • תקציר

    ספר חדש מזמין את הקוראים למסע שיבחן את החינוך הדמוקרטי בהקשר חדש, הֶקשר של אזרחות, חברה ותרבות דמוקרטיות. על בסיס האמונה שבכוחו של החינוך לשנות ולבנות, הספר מבקש לבחון את השאלה: איך החינוך הדמוקרטי יכול לעצב אדם וחברה דמוקרטיים?

  • תקציר

    בתי הספר כיום נוטים לאמץ "טרנדים" חינוכיים ולהשתמט מהשגת יסודות ההוראה, תכליותיה הפנימיות – הבנה והנעה להבנה. כדי לחזור ולהתקדם אל התכליות היסודיות של ההוראה, מציע המאמר תפיסה עיונית ומעשית של הבנה והנעה להבנה. התפיסה העיונית ממשיגה הבנה כייחוס וכביצוע. התפיסה המעשית מיישמת את תאוריית ההכוונה העצמית על הנעה להבנה. כמו כן, המאמר מראה שהבנה (קוגניציה) והנעה להבנה (מוטיבציה) אינן ממלכות נפרדות. תכלית המהלך המושגי הזה היא לסייע להוראה לחזור ולהתקדם למטרה המהותית שלה.

  • סיכום

    המחקר שאף לבחון ולהציע פרמטרים נוספים למנגנון הערכה רב-ממדי של מתכשרים ומורים. לשם כך, נבדקה איכות ההוראה של סטודנטים להוראה, הנמצאים בשלב ההתנסות המעשית, ב-32 בתי ספר יסודיים בקליפורניה. בפועל, נבחנה איכותם על פי שבעה עזרים: צפייה בשיעור, בחינת תוצרי השיעור, דיווח עצמי ביומן מקוון, חתירה למטרה והשגת יעדים, צבירת ידע תוכני ופדגוגי, סקרי עמיתים, חונכים ומנחים ומבחן החתך של מדינת קליפורניה.

  • סיכום

    המחקר בחן תפיסות של מורי מורים ביחס לתוכנית 'חוויה סטודנטיאלית אחרת' (חס"א) המתקיימת במכללת סמינר הקיבוצים. הראיונות עם מורי המורים מלמדים על כך שהם עברו תהליך של שינוי בתפיסת ההוראה לתפיסות הוראה חדשות. חס"א נתפסה על ידם כחוויה מעשירה של הוראה מגוונת, משתנה ודינמית השוברת סדירויות ומורכבת ממגוון רחב של פרקטיקות. מורי המורים העלו צרכים הנוגעים להתפתחותם הפרופסיונלית, להסדרת תשתיות תומכות ולאיגום מחודש של הדרישות הקוריקולריות מפרחי ההוראה.

  • תקציר

    מאז תחילת שנות האלפיים הולכת ומתהווה "מהפכה שקטה בחינוך". תרגולי התבוננות כמו מיינדפולנס, דמיון מודרך, יוגה וצ'י-קונג מחלחלים אל החינוך הציבורי בקצב הולך וגובר. הספר עוסק בחינוך ובתרגולי התבוננות באופן רחב ורב-תחומי. הוא מציע הסבר מקיף למהפכה השקטה בחינוך הציבורי ומציג את ייחודיותה של מהפכה זו על מופעיה המגוונים.

  • סיכום

    המחקר בחן את ההשפעה של קורס מנהיגות בגישה הנרטיבית על הלמידה של סטודנטים, זהותם והתפתחותם כמנהיגים. 13 סטודנטים שלמדו בקורס בעבר רואיינו אודות הלמידה שלהם בקורס. ממצאי המחקר מצביעים על הפוטנציאל הטמון בשימוש בנרטיבים, את התמיכה של גישה זו בתחושת המסוגלות ובהבניית זהותם של מנהיגים צעירים וכן את השימוש שהם עושים בסיפורים כדי לתקשר ולהשפיע על אחרים.

  • תקציר

    הספר "הורות מכל הכיוונים" מציע לקורא התבוננות מקיפה ומעשירה באחת התופעות המרכזיות ביותר בתרבות האנושית ובחיי היחיד מבעד לפריזמה רב-תחומית. הספר מתמקד בניגודים וברבדים המשקפים את המורכבות של תופעת ההורות, כמו הממד האישי אל מול החברתי, האינטימיות ביחסי הורה וילדו, הציווי החברתי והתמורות בחברה בהגדרת התפקיד, ההורות האישית אל מול מערכות חינוכיות וטיפוליות, ההורות בעולם החי ובעולמם של בני אנוש.

  • תקציר

    המאמר מציג חקר מקרה שבחן את הוראת ההיסטוריה בגישה הרב-תחומית בבית ספר יסודי בפינלנד. ממצאים שעלו מראיונות ומתצפיות בכיתה הצביעו על מספר יתרונות של הגישה הרב-תחומית בהוראת היסטוריה: העמקת ההבנה באשר לרלוונטיות של היסטוריה לחיים כיום, הגברת המוטיבציה של התלמידים וגמישות בתהליכי הוראה ולמידה.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין