מדיניות פדגוגיה ותיאוריה

מיון:
נמצאו 1047 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • סיכום

    בהערכה עצמית של הלמידה הלומדים עצמם מעריכים את יכולתם, תפקודם וביצועיהם הלימודיים. המחקר בדק את יכולתם של 80 סטודנטים הלומדים סינית כשפה שנייה לעקוב לאורך זמן אחר ההתקדמות שלהם במיומנויות הדיבור. הסטודנטים נבחנו בסוף השנה הראשונה והשנייה ללימודיהם וכן מילאו שאלוני הערכה עצמית כמותיים. ההערכה העצמית של הסטודנטים נמצאה מהימנה במידה בינונית. רוב הסטודנטים העריכו נכונה את התקדמות הלמידה שלהם, ומידת הדיוק של ההערכה העצמית הייתה קשורה לרמת המיומנות של הסטודנטים בשפה.

  • סיכום

    המטרה של הוראה/למידה אינטגרטיבית היא לתמוך בהתפתחות האישיות של התלמיד. בשונה מלמידה דיסציפלינארית שבה התלמידים לומדים מושגים ומיומנויות בכל תחום לימוד באופן נפרד, למידה אינטגרטיבית כוללת יותר מתחום דעת אחד. המאמר מבחין בין שלוש גישות המבוססות על תפיסה זו: הוראה/למידה רב-תחומית, בין-תחומית ועל-תחומית. שלוש הגישות שונות במטרותיהן, במוקד הלמידה וברמת האינטגרציה שהן מיישמות, כאשר הגישה העל-תחומית מיישמת את האינטגרציה האפקטיבית ביותר.

  • סיכום

    מטפורה היא כלי חיוני לחשיבה. בבסיסם של כל גופי הידע השיטתיים מונחות שלוש מטפורות שורשיות: מכניזם, אורגניזם ותודעה. מטפורות שורשיות אלה והפילוסופיות המתאימות להן מספקות פרדיגמות העומדות בתשתית גישות חינוכיות ידועות. המאמר שלפנינו מראה כיצד המטפורות והפרדיגמות מעצבות את החשיבה החינוכית תוך שימוש בשלוש דוגמאות מפורסמות: מדליין האנטר, ז'אן פיאז'ה וג'רום ברונר.

  • סיכום

    מאמר זה מציג את המהות של הוראה ולמידה סביב רעיונות גדולים, המאפשרת לייצר בקרב לומדים מעורבות בלמידה והבנה מעמיקה. רעיונות גדולים או רעיונות מפתח הם רעיונות המחברים ומארגנים מספר רעיונות או מושגים מצומצמים יותר ומגוון התנסויות. הם מנוסחים כאמירות עצמאיות, העומדות בפני עצמן, המאפשרות למורה וללומד לקשר בין פיסות ידע שונות ולפתח הבנות עמיקות לגבי תכנים ותחומי דעת. המאמר בוחן שלושה סוגים שונים של רעיונות גדולים: רעיונות גדולים על תוכן, רעיונות גדולים על תחום הדעת ורעיונות גדולים על למידה איכותית.

  • סיכום

    דו"ח מיוחד זה חובר על ידי עשרה מדענים ואנשי חינוך מדעי בכירים ממקומות שונים בעולם, במטרה לקבוע את העקרונות שיעמדו בבסיס החינוך המדעי לכל התלמידים. במרכז הדוח ניצבת הטענה כי יש לסייע לתלמידים לפתח "רעיונות גדולים" של מדע ועל-אודות מדע שיאפשרו להם להבין את ההיבטים המדעיים של העולם סביבם ולקבל החלטות מושכלות בדבר יישומי המדע.

  • תקציר

    פדגוגיה נרטיבית מציעה תפיסה רחבה של ידע, למידה והוראה; היא ניזונה מתורת ההכרה הקונסטרוקטיביסטית וההרמנויטית, שעל פיה ניתן להבין את התנהגות האדם באמצעות סיפורים שהוא מספר ועל פי פרשנותו את העולם. ספר זה הוא פרי עבודתן של חוקרות מומחיות, המלמדות באוניברסיטאות ובמכללות בתחומי הכשרה מגוונים של מקצועות האנוש. על אף העולמות השונים של המקצועות שהן עוסקות בהם, המשותף לכלל הכותבות הוא הפדגוגיה הנרטיבית. תפיסה זו מהווה תשתית לעבודתן עם מתכשרים למקצועות שלהן. כל אחת ואחת מהן יוצקת מפרי ניסיונה האישי-מקצועי ובונה מודל עבודה משלה, הניזון מתפיסתה המקצועית את הפדגוגיה הנרטיבית ואת צורכי המקצוע.

  • תקציר

    המעבר המהיר ללמידה מקוונת בעקבות מגפת הקורונה דרש ממורים ותלמידים לאמץ אופנים חדשים להוראה ולמידה. בין היתר, נדרשו התלמידים ללמוד באופן עצמאי. המאמר מציג את גישת היוטגוגיה לפיתוח כישורי למידה עצמאית. כמו כן, המאמר מתאר מקרה בוחן במכללה האקדמית להכשרת מורים ע"ש קיי אשר אימצה את גישת היוטגוגיה בתוכנית הלימודים להכשרת מורים.

  • סיכום

    ההתפשטות העולמית של מגפת הקורונה השפיעה קשות על ההשכלה הגבוהה. אוניברסיטאות סגרו את הקמפוסים ומדינות סגרו את גבולותיהם. דו"ח זה מציג נתוני סקר באשר לאופני התגובה של מוסדות להשכלה גבוהה במדינות שונות למשבר הקורונה. ממצאי הדו"ח מצביעים על הצורך לבחון מחדש את המודלים החינוכיים והמדיניים הקיימים במוסדות להשכלה גבוהה. זאת, במטרה לספק השכלה גבוהה בדרכים חדשניות לאוכלוסיות שונות של סטודנטים וכדי להבטיח שהמימון של מערכות ההשכלה הגבוהה עמידות בפני שיבושים והן שוויוניות כלפי לומדים.

  • תקציר

    שיפור המעמד המקצועי של צוותי ההוראה בחינוך לגיל הרך נחשב לאתגר לאומי חשוב, אך כזה המצריך אמון ונכונות לשיתופי פעולה. כיום, מערכת החינוך הקדם-יסודית במדינת ניו יורק חותרת אל מול אתגרים וקשיים רבים ואף יכולה לחוש מופלה לרעה מבחינת תנאי שכר, הכשרה להוראה, דימוי ציבורי, איכות צוותי ההוראה והתוכניות לטיפוח מנהיגות.

  • סיכום

    אחת ממלחמות התרבות הנערכות בארצות הברית ניטשת סביב השאלה האם על תלמידים ללמוד היסטוריה ואזרחות לאורה של תיאוריית גזע ביקורתית, שהיא ארגז כלים אינטלקטואלי הנועד לבחון גזענות מערכתית. מסגרת חשיבה זו, ששורשיה באקדמיה, נהפכה לסדין אדום לדידם של פעילים במפלגה הרפובליקאית בארה"ב המבקשים למנוע את הוראתה בבתי ספר.

  • סיכום

    המאמר עורך סקירה במבט-על של שלושת הזרמים הנפוצים ביותר במסגרת החינוך האלטרנטיבי בארץ: חינוך דמוקרטי, חינוך ולדורף וחינוך בגישת מונטסורי. מטרתו להציג לקורא תמונה רחבה ככל האפשר של קווי הדמיון והשוני בשלוש גישות חינוכיות אלו. מטרה נוספת היא להציג בפני הורים, מחנכים ומעצבי מדיניות מידע על אודות הגישות השונות כדי שיוכלו לבחון אותן ולהעריכן כראוי.

  • סיכום

    בקרב חוקרי החינוך העכשוויים שורר קונסנזוס נרחב למדי בדבר הצורך להעניק יתר חשיבות ליצירתיות במערכת החינוך, בין השאר על חשבון מבחנים סטנדרטיים שנחשבים למזיקים בפני עצמם — בטענה שהם הופכים את בתי הספר לבתי חרושת לציונים, מעודדים אחידות ותחרותיות מלחיצה ומרדדים את הלמידה. אולם לא בטוח שהדעה המקובלת במחקר העכשווי מוצדקת, וייתכן שראוי להעדיף דווקא את גישתם השמרנית, ההישגית ומקדשת המדידה של שרי החינוך לשעבר גדעון סער ונפתלי בנט.

  • תקציר

    המחקר הנוכחי בחן את ההשערה כי השתתפות תלמידים בשיח הכיתתי קשורה להישגיהם הלימודיים. המחקר נערך בחטיבות ביניים בצ'כיה והשתתפו בו 639 תלמידים מ-32 כיתות ט'. איסוף הנתונים נעשה בסביבה הטבעית של הכיתה באמצעות תצפיות בשיעורי קריאה וכתיבה. נמצא שככל שהתלמיד השתתף יותר והשמיע טיעונים מנומקים כך השגיו במבחני אוריינות קריאה היו גבוהים יותר.

  • תקציר

    המחקר הנוכחי בחן את ההשפעה של לימוד אסטרטגיות מטה-קוגניטיביות על מיומנויות אינטר-טקסטואליות של תלמידים דוברי ערבית. 54 תלמידים הלומדים בכיתה י' השתתפו במחקר, מחציתם היו בקבוצת ההתערבות ומחציתם בקבוצת הביקורת. קבוצת ההתערבות הראתה שיפור מובהק במיומנויות אינטר-טקסטואליות שונות. שיפור זה לא נמצא בקבוצת הביקורת. מן הממצאים עולה כי אסטרטגיות למידה מטה-קוגניטיביות יכולות להיות יעילות בפיתוח מיומנויות אינטר-טקסטואליות בקרב תלמידים בבית ספר תיכון.

  • סיכום

    הציבור מחזיק בתפיסה שלילית יחסית כלפי חינוך מקצועי-טכנולוגי ורואה בו תחום אפור אשר מנציח את ההפרדה בין מעמד הפועלים לבין אנשי הצווארון הלבן. גם מורי התיכונים העיוניים מבקשים להימנע מהוראת המקצועות האלו בתואנה שהם מהווים מפלט לתלמידים מתקשים, מצרים את אופקי התלמידים וסוללים את דרכם לעולם תעסוקתי מפרך. מנגד, זרם חינוכי זה יכול לסייע לתלמידים להשתלב בשוק העבודה של המאה ה-21, להתוודע לסקטור התעשייתי, לפתח אוריינות טכנולוגית ולהבטיח עתיד כלכלי יציב. כמו כן, בכוחו של החמ"ט להפיח מוטיבציה מחודשת בתלמידים שאיבדו אמונה ולעזור להם להתמיד, להשלים תעודת בגרות ולהתניע קריירה מוצלחת.

  • תקציר

    תנועת ההאטה בחינוך קמה בסוף שנות ה-80 כתגובת נגד לחינוך הקונבנציונלי מונחה הסטנדרטים. בשונה מהגישה החינוכית הממוקדת בזיכרון של עובדות, ידע ומיומנויות שיש בהם צורך בעולם העסקים, גישת ההאטה רואה את המוקד של החינוך בטיפוח חשיבה ביקורתית, מודעות עצמית, משמעת, חוסן, מנהיגות, אמפתיה וחמלה. תנועת ההאטה בהשכלה הגבוהה שואפת לטפח בוגרים המבינים את הרלוונטיות של המקצוע והייעוד שלהם בתוך ההקשר האקולוגי, החברתי והתרבותי.

  • סיכום

    תחת הכותרת "חינוך אקו־הומניסטי" הצליח פרופ' נמרוד אלוני ליצור שיתופי פעולה בין מכללות לחינוך לבתי ספר וגני ילדים ברחבי הארץ ובמדינות שונות באירופה. חינוך זה דוגל בטיפוח אנשי חינוך הומניסטים בעלי אחריות חברתית־סביבתית ובקבלת אחריות על תפיסה הוליסטית של חינוך ערכי, שמכוחו ישכילו הדורות הצעירים להתמודד בהצלחה עם אתגרי המאה ה–21.

  • תקציר

    מכשירים דיגיטליים נוכחים בכל ובלתי אפשרי להימנע מהם בחיי היומיום. קלות השימוש בהם מאפשרת לאוכלוסיות הולכות וגדלות של צעירים לשחק במשחקים דיגיטליים ולקחת חלק בפלטפורמות מקוונות. ככל שגברו היקף השימוש ותדירותו, כך עלו חששות לגבי הקשר בין השימוש במכשירים לבין סוגיות של בריאות נפשית, כגון דיכאון והימנעות חברתית.

  • סיכום

    המחקר הנוכחי בחן את עמדותיהם של סטודנטים ומרצים באשר לשילובם של סטודנטים על הרצף האוטיסטי בתפקוד גבוה באקדמיה. המחקר התבסס על חקר מקרה של תוכנית לשילובם של סטודנטים אלה באוניברסיטת אריאל. מממצאי המחקר עולה כי השתלבותם של סטודנטים עם אוטיזם בתפקוד גבוה בלימודים אקדמיים עשויה להצליח בתנאי שקיימת מודעות בקרב המרצים ובקרב כלל הסטודנטים בנוגע למהות הלקות. כמו כן, יש חשיבות רבה לשיטות ההוראה, לתמיכה מוסדית ולאקלים לימודי־חברתי שיש בו סובלנות והכלה.

  • סיכום

    העברה בלמידה (Transfer of learning) היא השימוש בידע, מיומנויות או גישות שנלמדו בסיטואציה מסוימת – בסיטואציה אחרת. הסיטואציה החדשה יכולה להיות סיטואציה קרובה (העברה קרובה) או סיטואציה שונה (העברה רחוקה). נטען כי יש דוגמאות רבות להעברה בלמידה: לימוד תכנות שמקל על לימודי מתמטיקה; לימודי לטינית שמשפרים את היכולת להבין שפות אחרות; לימודי מוסיקה שמשפרים את לימודי האריתמטיקה; לימודי שחמט – שמשפרים פחות או יותר כל דבר. אבל האם הטענות האלה מוצדקות? האם אכן מדובר בדוגמאות תקפות להעברה רחוקה?

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין