מדיניות פדגוגיה ותיאוריה

מיון:
נמצאו 1003 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    חינוך ביתי משולב הופך להיות פופולארי יותר, ובתקופת משבר הקורונה יכול להפוך לאופציה ריאלית ואף מתבקשת. כאשר שיטה פדגוגית זו מיושמת בצורה מיטבית, יש בכוחה למקסם את הפוטנציאל הגלום בשילוב בין למידה כיתתית לבין ליווי הורי, ולהקנות להורים זמן לסידורים ו\או עבודה. מאמר זה מציג את היתרונות והחסרונות הבולטים של משנה חינוכית זו.

  • תקציר

    חשיבות החינוך הסביבתי זוכה מזה תקופה להכרה ברחבי העולם כולו: אחת ממטרותיו היא להרגיל את האזרחים ליישם את הפרקטיקות הטובות ביותר בחיי היומיום, ובמקביל להביא לכך שהרשויות המקומיות והממשלות ינקטו אמצעים המובילים לצמצום ההשפעה על הסביבה (Enviromental impact) ולאורח חיים מקיים. מטרות אלה מחייבות חינוך מגיל צעיר, אך ההנחיות הרלוונטיות בתכנית הלימודים הממלכתית האיטלקית אינן מורות באופן מפורש על קיום פעילויות מעשיות מותאמות לסביבת הבית-ספרית. מגבלה זו של תכנית הלימודים הופכת משמעותית ובולטת במיוחד סביב אירועים כמו רעידת האדמה שפגעה באזור מארקה ב-2016, כיוון שבמצבים כאלה, הצורך המידי לחזור לשגרת חיים דוחק לעתים סוגיות אחרות כמו הסוגיות הסביבתיות.

  • סיכום

    סר פרופ' קן רובינסון שמת בסוף השבוע שעבר היה אחד מחוקרי החינוך הידועים בעולם, בעיקר בשל ביקורתו החריפה על מערכת החינוך. ההרצאה שנתן ב-2006 תחת הכותרת "האם בתי הספר הורגים את היצירתיות?" היא הרצאת Ted הנצפית בהיסטוריה, עם כ-66 מיליון צפיות. לפניכם סקירה ביקורתית של עיקרי משנתו.

  • תקציר

    המעבר ממנגנון השכלה גבוהה אליטיסטי למערכת השכלה גבוהה המונית, לווה בחששות הנוגעים לרמה, לאיכות ולמידת הפיקוח על הסטנדרטים, במיוחד בהקשר עלייתם ההולכת והגוברת של ציוני הסטודנטים. במחקר הנוכחי נעשה שימוש במודלים בייסיאנים רב-רמתיים כדי לחקור את מגמת הציונים הגבוהים בקרב 101 מוסדות להשכלה גבוהה בבריטניה, בין השנה האקדמית 2009/10 לבין 2018/19. מטרת המחקר היתה לברר האם העלייה בציונים נובעת מ"אינפלציית ציונים" או משיפור אמתי במערכת ההשכלה הגבוהה.

  • תקציר

    מורים רבים נמנעים משימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת (טמ"ת) או עושים זאת באיטיות, בחוסר רצון ובחוסר ביטחון. שהרי, יישום עזרים טכנולוגיים דורש ידע מקדים ונכונות להשקיע. בכדי לעודד מורים לשלב טמ"ת בשיטות ההוראה שלהם, מערכת החינוך צריכה לזהות ולהסיר את המכשולים שעומדים בדרך. על רקע זה, באמצעות שאלונים שמולאו על ידי 1,260 מורי יסודי ועל-יסודי בהונגריה, זוהו הקשיים והחסמים הבולטים של שימוש בטמ"ת.

  • תקציר

    מחקר זה מתמקד בחוויותיהם של מורי המיעוט הפלסטיני-ישראלי העובדים בבתי הספר החילוניים דוברי העברית בישראל, ובוחן את תפיסותיהם ואת תחושותיהם. מטרתו היא לתאר ולנתח את הקשר בין חוויות העבודה של המורים לבין עיצוב תחושת המסוגלות העצמית שלהם, שביעות הרצון בעבודה והתירבות (acculturation), ולשאול כיצד משפיעים כל אלה על תחושותיהם ביחס לתפקידם הפוטנציאלי כמסייעים בניתוץ סטריאוטיפים ותפיסות שגויות לגבי המיעוט הפלסטיני-ישראלי.

  • תקציר

    הספר על למידה משמעותית והוראה משמעותית של מושגים מדעיים הוא ניסיון אקדמי להציג עמדה ברורה, עקבית ומבוססת באשר למשמעות הביטויים למידה משמעותית והוראה משמעותית. מחברת הספר מתבססת על התאוריה של הפסיכולוג החינוכי דיוויד אוזובל, ומגדירה למידה משמעותית כלמידה שבמהלכה בונה לו הלומד משמעות אישית של החומר הנלמד באמצעות תבניות וידע שכבר קיימים בהכרתו.

  • תקציר

    מוסדות רבים להשכלה גבוהה רואים את עצמם כאחראיים גם על פיתוח מנהיגות סטודנטים. לא בכדי בעשורים האחרונים הפכו תוכניות לפיתוח מנהיגות סטודנטים נפוצות יותר באוניברסיטאות ברחבי העולם. עם זאת, אין הסכמה גורפת על ההגדרה ועל ההבנה של המונח "מנהיגות". עירפול זה הוביל לחוסר בהירות באשר לדרכי הפיתוח של המנהיגות בחינוך הגבוה.

  • סיכום

    רפורמות בחינוך בכלל ובבתי הספר בפרט מונעות לעתים קרובות מתוך השאיפה לשפר את ההישגים ואת הביצועים הלימודיים של התלמידים ושל המוסד ולהכינם לאתגרים הכלכליים שיעמדו בפניהם. מבחנים, כמו מבחני פיז"א למשל, הם בעלי השפעה מכרעת על קובעי המדיניות ובסופו של דבר גם על אופי הלימוד. אך האם אין בכך כדי לצמצם את משמעות החינוך? לא מעט חוקרים תוהים ולמעשה מערערים על תפיסת החינוך הזו המוגבלת במידה רבה ליחסי אמצעי-מטרה, וטוענים כי החינוך אמור להנחות את הנוער לקבל החלטות משמעויות באשר לעתידו, להדריך אותו כיצד להתקדם לעבר עתיד מצליח אך לא פחות חשוב מכך, אל עבר עתיד מוסרי.

  • סיכום

    בעשור האחרון חלה עלייה במידת מעורבותן החינוכית של קהילות דתיות, פונדמנטליסטיות ומסוגרות בחברה המודרנית. המפגש הבין-תרבותי המתקיים במסגרת מוסדות ההשכלה הגבוהה מציע ללומדים הדתיים מסגרת מעוררת מחשבה המאתגרת את אמונותיהם באמצעות העקרונות החילוניים-רציונליים של המחשבה המדעית.

  • תקציר

    בריונות רשת כגד מורים מוגדרת כמגוון רחב של אינטראקציות תקשורתיות מקוונת המיועדות להעליב, להטריד, להדיר ולגנוב זהות של מורים על ידי תלמידים. למרבה הצער, אין תקנון משפטי ברור בנוגע למצבים בהם תלמידים עושים שימוש בלתי-הולם בפלטפורמות מקוונות מתוך במטרה לפגוע במורים.כדי להתמודד עם בריונות רשת נגד מורים, החובות והזכויות של התלמידים והמורים צריכות להיות ברורות. למרות של שלא ניתן לכתוב מסמך מדיניות עבור כל תרחיש עתידי, אסור להתעלם מהמציאות התקשורתית המשתנה או לחכות לתקדים פלילי בשביל לפעול. בהקשר זה, המאמר מציע המלצות למנהלי בתי ספר ולמורים.

  • תקציר

    יחסי מורה-תלמיד משמעותיים משפיעים על קשת רחבה של הישגי תלמידים. למרות זאת, אין מחקר מספק העוסק בדרכים בהן תוכניות להכשרת מורים מנסות להכין את המורים לבניית יחסים כאלה עם תלמידיהם בעתיד. המאמר הנוכחי עושה שימוש במתודולוגיה של ניתוח מקרים השוואתי כדי לבחון כיצד שתי תוכניות הכשרת מורים מעוגנות שדה (teacher residency program)- "הכשרת מורים אין תירוצים" ו"הכשרת מורים פרוגרסיבית"- מבקשות להכין את המתמחים בהן לבניית יחסים משמעותיים עם תלמידים.

  • סיכום

    בצרפת נהוגה הפרדה בין דת למדינה, ובתי הספר הציבוריים נמנעים מחינוך דתי או אמוני. עם זאת, במסגרת שיעורי פילוסופיה, אזרחות ומוסר לומדים התלמידים על הדת כתופעה חברתית ומועברים להם מסרים דמוקרטיים ברוח ערכי הרפובליקה: חופש, שוויון, אחווה, צדק ודחייה של כל סוגי האפליה. שיעורים אלה מציבים לאנשי החינוך בצרפת אתגר מורכב, שכן צרפת היא מדינה חילונית ביותר, אך עם אוכלוסייתה נמנים נוצרים קתולים רבים והקהילות הגדולות ביותר באירופה של מוסלמים ושל יהודים.

  • סיכום

    אלן בלום, מרתה נוסבאום ואנדרו דלבאנקו טענו כי משבר הדמוקרטיות המערביות הוא משבר ערכים הנובע מהזנחת החינוך ההומניסטי ומניוונו במערכת ההשכלה הגבוהה. מעמדה זו עולה כי ירידת קרנם של מדעי הרוח באקדמיה, במערכת החינוך ובציבוריות הישראלית כולה היא סימפטום של מחלה הגורמת גם להסתאבות ולהתפוררות הסולידריות בחברה הישראלית. מחלה זו, הנפוצה בארץ ובעולם, היא ניאו-ליברליזציה של חייה הרוח והתרבות והכפפת החינוך, ההשכלה והשיח הערכי-נורמטיבי לאידיאולוגיית השוק "החופשי" ולהיגיון התועלתני של "שורת הרווח".

  • סיכום

    למידה חברתית ורגשית (SEL- Social and emotional learning) מוגדרת כתהליך שבאמצעותו ילדים ובוגרים רוכשים ומיישמים מיומנויות ליבה המאפשרות להם לזהות ולנהל רגשות, לארגן ולהשיג מטרות חיוביות, להעריך את נקודת מבטו של הזולת, לכונן ולשמר יחסי תמיכה, להחליט באופן אחראי ולנהל מצבים פרטיים ובין-אישיים באופן בונה.

  • תקציר

    "חיים ללא חקירה אינם ראויים לאדם לחיותם", אמר סוקרטס. דגם כזה של חיים טובים ניתן למצוא בגישת "למידה לאורך החיים" או באנגלית: Lifelong Learning. זאת מתוך תפיסה עובדתית וערכית כאחת, לפיה לימודים אינם דבר מה שאדם מפסיק לעשות, או ראוי שיפסיק לעשות, ברגע שהוא מסיים את בית הספר. בסקירת מידע זו מוצגים ארבעת היסודות של תפיסת הלמידה המתמשכת לאורך החיים: ללמוד לדעת, ללמוד לעשות, ללמוד לחיות חיים משותפים וללמוד להיות.

  • תקציר

    אל מול המחסור המחריף במורים, מדינות רבות בעולם מוכיחות שאפשר לדאוג לעתודה של מורים במקצועות הרלוונטיים, לגרום למועמדים להתלהב מלימודי הוראה ולהשאיר מורים במקצוע זמן רב. כל זאת, מבלי להנמיך את רף הכניסה למקצוע. לשם כך, הן משפרות את דימוי מקצוע ההוראה, תומכות כלכלית בסטודנטים להוראה, מגדירים נתיבי קריירה מובחנים ומתמרצים בתי ספר בפריפריה.

  • סיכום

    המציאות החדשה, פריצתה של מגפה כלל עולמית, גרמה למוסדות חינוך רבים להיסגר או לעבור לתקשורת במצב של בידוד והסגר של תלמידים, סטודנטים, מורים ומרצים. כיצד אפשר להתמודד עם המצב תוך שמירה על המשכיות ההוראה והלימוד במיוחד כאשר הצוות אינו מיומן בפדגוגיה טכנולוגית? במאמר שלהלן ימצאו מחנכים כמה עצות לאסטרטגיות קלות ומהירות ללימוד מרחוק. שיטות אלה מתאימות במיוחד למקצועות הומניסטים: משפטים, פילוסופיה, ספרות וביוצא באלה מקצועות שאינם מתאימים בקלות ללימוד מרחוק בשל מיעוט הדיאגרמות, הגרפים והדיון הכמותי באופן כללי.

  • תקציר

    מספר אסטרטגיות יכולות להתאים לחינוך ביתי במשפחה מרובת ילדים. עם זאת, כל משפחה היא מיוחדת בדרכה ודורשת צרכים מיוחדים ומשתנים ויש להבין שאין חינוך ביתי מושלם. ה"מושלם" הוא סגנון יצירתי ודינאמי המשתנה כל הזמן. מרלה סוואסט, שחינכה את ששת ילדיה בבית וכתבה ספר בנושא חינוך ביתי, מציעה רעיונות שיכולים להעצים הורים שבוחרים בהוראה הביתית.

  • סיכום

    מהי מידת המתאם בין אינטליגנציה והצלחה בחיים? האם היא גדולה דיה כדי שתהא בעלת חשיבות מעשית? לאיזה משתנה יש כוח ניבוי גדול יותר להצלחה: אינטליגנציה, ממוצע ציונים בבית הספר או מעמד סוציו-אקונומי של ההורים? האם התרחשו לאורך השנים שינויים בקשר בין אינטליגנציה להצלחה? שאלות אלה ואחרות נבדקות במטא-אנליזה מקיפה זו.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין