מדיניות פדגוגיה ותיאוריה

מיון:
נמצאו 981 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • תקציר

    ככל שלמידה אלקטרונית הולכת והופכת מרכזית במערכות החינוך ברחבי העולם, תחום הפדגוגיה המקוונת ממשיך להתרחב, וההוראה בכיתות מקוונות ומעורבות (בחלקן פרונטליות ובחלקן מקוונות) הופכת למרכיב חיוני בהכשרת המורים. כתוצאה מכך, הצורך בפיתוח מקצועי של מרצים בהשכלה הגבוהה מעולם לא היה דחוף יותר.

  • תקציר

    במהלך 80 השנים האחרונות, ארצות הברית עדה לעלייה דרמטית בהרשמה למכללות ובמספר בעלי התארים האקדמיים. ב-1950 רק 7.7 אחוזים מאוכלוסיית ארצות הברית בני 25 עד 29 היו בעלי תואר ראשון ומעלה, ב-1980 מספר זה שולש והיה ל-22.5 אחוזים וב-2010 היו כבר 31.7 אחוזים מאוכלוסיית ארצות הברית אקדמאים. עם התגברות התמיכה הממלכתית באוניברסיטאות ובמכללות במהלך המאה ה-20 ולאור ציפיות המעסיקים המייחסים לחינוך ערך הולך וגובר, הופכת המכללה לעוד שלב שגרתי, לחלק אינטגרלי ממסלול החיים.

  • סיכום

    דוח זה מביא שבעה לקחים משמעותיים ממחקר, שנמשך שלוש שנים ושהתמקד ברשתות של בתי ספר, הפועלות לשיפור איכות ההוראה וארגונה בבתי הספר. הדוח מספק דוגמאות מעשיות והנחיות מעשיות למנהלי בתי ספר, מפקחים, ממונים וקובעי מדיניות בנוגע לארגון שירותי החינוך ולקשר שבין בתי הספר.

  • תקציר

    האמנויות טומנות בחובן יתרונות שונים ומגוונים עבור התלמיד. רבים סבורים שלימוד האמנויות הוא דרך נפלאה להעביר לדורות הבאים את ההיסטוריה העשירה של ההישגים האנושיים של הדורות שקדמו להם. המאמר הנוכחי בוחן יתרון נוסף של האמנות באמצעות השאלה: האם חשיפה לאמנויות עשויה להשפיע על יכולתם של תלמידים לפתח חשיבה ביקורתית?

  • סיכום

    במחקר זה ביקשו החוקרים להבין את חוויותיהם של עשרה מורים פלסטינים וערביים ישראלים המלמדים תרבות ושפה ערבית בבתי ספר יהודיים בישראל. שתי תמות מרכזיות עולות מן המחקר, הראשונה עוסקת במסר האמביוולנטי הכרוך בהוראת ערבית כשפת האויב וככלי לעידוד ולבניית שלום, ואילו השנייה מבהירה כיצד מורים השייכים למיעוט מנתבים דרכם ומתמודדים עם המתח בין זהותם הלאומית (פלסטינית) לבין זהותם המקצועית באמצעות שימוש במודל נרטיבי. בסיום המאמר החוקרים המתייחסים גם להשלכות הרלוונטיות להוראה ולהכשרת מורים בחברות החיות במצבי קונפליקט.

  • סיכום

    בפרק שסיכומו מובא להלן ניתן למצוא הצגה בהירה וממצה של עקרונות החינוך ההומניסטי ביוון העתיקה, ובעיקר באתונה. עקרונות אלה עיצבו במידה רבה גם את החינוך באימפריה הרומית וברנסנס, וניתן להבחין בהשפעותיהם על החינוך בעולם המערבי עד ימינו.

  • תקציר

    בעבר היו השינויים בחברה ובטכנולוגיה איטיים, כמעט בלתי-קיימים. רוב בני האדם מתו בדיוק באותו עולם שלתוכו נולדו. היום, לעומת זאת, אין לנו שמץ מושג איך ייראו החיים בשנת 2050. איננו יודעים במה נעבוד, איך יפעלו צבאות ומנגנוני מינהל, מה יהיו היחסים בין גברים ונשים או מה תהיה תוחלת החיים. הגוף האנושי עצמו עשוי לעבור שינויים דרסטיים הודות לביו-טכנולוגיה ובינה מלאכותית. לכן, חלק ממה שילדינו לומדים כיום בבית הספר עלול להתגלות כלא רלוונטי בעליל בשנת 2050. רוב בתי הספר עסוקים בהאבסת תלמידים במידע. בעבר היה בזה היגיון, כי מידע היה מצרך נדיר, אולם כיום המצב שונה – ואנו מוצפים בכמויות אדירות של מידע נגיש וזמין ברשת ובמקומות אחרים.

  • תקציר

    שרת החינוך לשעבר, פרופ' יולי תמיר, קראה במאמר בעיתון הארץ להקים מועצת חינוך ממלכתית שתגן על הערכים והאינטרסים של ציבור ההורים והתלמידים החילוני – בדומה להגנה לה זוכים תלמידים והורים חרדים ודתיים. אלה נימוקיה:

  • סיכום

    המחקר הנוכחי חושף, מנתח ומאפיין את השיח הממשלתי הנוגע ליזמות במערכת החינוך באמצעות ראיונות עם חמישים מנכ"לים לשעבר של משרד החינוך. נקודת המוצא שלו היא שיזמות היא תופעה רב-מימדית החוצה גבולות דיסציפלינריים. הוא מבקש להשיב על שתי שאלות מרכזיות: 1) מהם השיח והתפיסות הרווחות בקרב קובעי מדיניות בכירים בתחום החינוך ביחס ליזמות?; 2) כיצד שיח זה מתכתב עם הספרות בנושא יזמות בעולם העסקי, במדיניות איזורית/גלובלית ובמערכות חינוך בעולם?

  • סיכום

    אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ לקידום החינוך במתמטיקה ומדעים, הציע בראיון לדה מרקר שבעה צעדים מעשיים לשיפור מערכת החינוך: הקטנת מספר המורים, צמצום מקצועות הלימוד וכמות החומר, מיקוד המאמצים בחטיבת הביניים, הנגשת חומר למורים במקום ספרי לימוד, חיבור לימודי המתמטיקה לעולם, הקשבה למורים בשטח ואי ויתור על מבחנים.

  • סיכום

    הסביבה הפיסית בבית הספר יכולה לעודד את חשיבת התלמידים. למשל, חדרים אטומים לרעשים מבחוץ או רצפות המכוסות בשטיחים עבים ורכים שאפשר להלך עליהם בגרביים או בנעלי בית ובכך למנוע רעשים מסיחי דעת. לפי המחקר, בסביבה נטולת נעליים פוחתות בעיות המשמעת ועולים הציונים (Pells 2016). בפרק זה מוגדרים סוגים שונים של חשיבה ומוצגות דרכים לטפח חשיבה יצירתית וביקורתית.

  • לינק

    אנדריאס שלייכר, מנהל מחלקת החינוך של ה־OECD, הוא האיש שאחראי לבחינות PISA לתלמידי תיכון ובחינות PIAAC לכישורי מבוגרים. בריאיון נדיר בכנותו לעיתון "כלכליסט", מתח שלייכר ביקורת חריפה על מערכת החינוך הישראלית והציעה דרכים מעשיות לשיפורה.

  • סיכום

    הרצאה זו דנה באתגרים הקשורים בהוראת המחקר האיכותנ כפי שהוא נתפס כיום. אתגרים אלה קשורים לנקודת המוצא שלפיה המחקר האיכותני הוא "אוהל גדול" המכיל ריבוי גישות ועמדות סובייקטיביות. הדרך להבין ריבוי זה אינה לחפש אחר התיאוריה או הגישה השלטת אלא לקיים דיאלוג בין המרכיבים השונים של החקר האיכותני.

  • תקציר

    בדומה לישראל, גם הרפובליקה של אירלנד מתחבטת בסוגיות של דת ומדינה, ושל תפקידה של הדת במערכת החינוך. מאמר זה בוחן את המקום שתופסת הדת בבתי ספר ציבוריים ברפובליקה של אירלנד, שנחשבת לאחת המדינות היותר דתיות במערב. במסגרת המחקר נערכו ראיונות עם 43 אנשי צוות ב-18 תיכונים, ועוד 8 ראיונות עם מנהלים בכירים. לאחר הצגת הרקע החוקי וההיסטורי, מפרט המאמר את מקומה של הדת בחיי בית הספר ובתכנית הלימודים. נמצא כי ב-18 בתי הספר המיקוד היה בלימוד של כל דתות העולם ולא בטיפוח אמונה מסוימת. עם זאת, הדת מילאה תפקיד בחיי בית הספר ב-14 מתוך 18 המוסדות שנחקרו. הממד הדתי היה קתולי באופיו.

  • סיכום

    מודל פדגוגיה מוטת עתיד מאפשר את התאמת מערכת החינוך למציאות המשתנה, כך שתוכל להיות רלוונטית לעולם שאותו יפגשו בוגריה בעתיד. פדגוגיה זו מבוססת על חקר העתיד ומניחה כי החינוך מושפע מהמציאות החיצונית שהוא פועל בה וכי עליו להכין את התלמידים לקראתה. יחידת הפדגוגיה מוטת העתיד במשרד החינוך בנתה מודל שנשען על זיהוי מגמות עתידיות המשפיעות על החינוך, הגדרת אתגרים לחינוך וגיבוש המלצות ופרסמה אותו בספר בן 410 עמודים, הזמין גם ברשת. סיכום זה יציג את מגמות העתיד החזויות, ואת ששת עקרונות הפעולה של מודל הפדגוגיה מוטת העתיד, המייצגים את התחומים שבהם על מערכת החינוך להתמקד כדי לשמור על רלוונטיות במציאות משתנה.

  • סיכום

    רשימה קצרה זו סוקרת ספרות חדשה בתחום הפנאי של ילדים ובני הנוער וכוללת קריאה לפיתוח התחום של חינוך לפנאי. היא מציגה ממצאים עיקריים המפנים לפעילויות הפנאי העיקריות של בני נוער וילדים בישראל וסוקרת ספר חדש בנושא זה.

  • לינק

    במאמר זה מופיע מיפוי של מגמות מרכזיות בתיאוריה ובפילוסופיה ישראליות של חינוך, בעקבות ראיונות עם תיאורטיקנים ישראלים של חינוך באקדמיה. החוקרות זיהו מגמות בולטות של מחשבה עכשווית במציאות רב-תרבותית, טכנולוגית ופוסט מודרנית ובהן: חינוך לאהבת האחר ולערכים הומניסטיים; מעורבות הורית בחינוך; העצמה של נשים וילדים; פיתוח של אוטונומיה אישית; חיזוק ליברליזם ואוטונומיה בבתי הספר; יצירת תחושה טובה יותר של זהות אישית וקהילתית; סביבות למידה מתקדמות; שילוב טכנולוגיות בחינוך ויצירת אינטראקציות רב תרבותיות.

  • תקציר

    פרופ' לי שולמן, מחוקרי החינוך המובילים בעולם, הגיע לביקור בישראל והעניק ראיון לדה מרקר שבו הביע את עמדתו בכמה מהסוגיות המרכזיות של החינוך במאה ה-21: שכר המורים, תפקיד בית הספר בעידן האינטרנט, גודל הכיתה הרצוי, מבחנים והדרכים לשפר את איכות ההוראה.

  • לינק

    פרופ' יולי תמיר, לשעבר שרת החינוך, טוענת כי הביקורת על מערכת החינוך מופרזת ומזיקה וכי יש בה כדי לפגוע באמון הציבור ומקבלי ההחלטות במערכת וכן לשכנע הורים מבוססים למצוא לה חלופות. כתוצאה מכך, טוענת תמיר, הביקורת משמשת אמצעי לשימור פערים כלכליים ומעמדיים

  • לינק

    כותרתו של מאמר זה מבטיחה להתמודד עם השאלה איך מתמודדים עם ההלקאה העצמית של מערכת החינוך. המאמר עצמו מקיים אף יותר ממה שהכותרת מבטיחה, משום שהוא מספק מרשם להתמודדות גם עם הלקאה חיצונית: כלומר ביקורת בלתי מוצדקת שמערכת החינוך סופגת מהורים, תלמידים, מומחים לחינוך, אנשי תקשורת ופוליטיקאים. לדעת המחברת, מורה מתחילה החותמת בשם העט "מורה נבוכה", יש לפתח חוסן, שלווה וביטחון עצמי, לחפש את הפתרונות בעיקר בתוך המערכת פנימה ולאו דווקא מבחוץ (אם כי שיתופי פעולה מדודים עם גורמים חיצוניים רצויים בהחלט) – ובעיקר יש לנסות להעלות את כבודם העצמי של העוסקים במקצוע ההוראה, ולצורך זה ניתן לנקוט צעדים פשוטים כמו התקנת פינות קפה ראויות בחדרי המורים. "זה לא עניין של כבוד", מסבירה הכותבת, "זה עניין של מכובדות".

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין