מדיניות פדגוגיה ותיאוריה

אין רק דרך אחת להעניק משוב, להדריך מורים ולהעביר מידע. דרך חלופית המוצעת במאמר זה היא ניתוח מידע באופן שיתופי. בשיח מסוג זה, המנחה והמורה מתקשרים כשווים, מנהלים דיאלוג פורה ומפרה, מייצרים דינמיקה חברתית-רגשית בטוחה ומנסים להסתכל על הדברים מנקודת ראות חיצונית ואובייקטיבית.

 הספר מידת החינוך מבטא את החתירה לפיתוח תכונות טובות במידתיות הנכונה ולהגשמת הרמוניה עם הסביבה הטבעית ועם החברה האנושית. קהל היעד הוא כל אדם המבקש חיים של איכות ומשמעות, ובמיוחד אנשי חינוך הרוצים לטפח תלמידים למיטבם.

ממצאי מחקר זה מצביעים על קשיים ומתחים אישיים, בינאישיים ומקצועיים בקרב מורים ממוצא אתיופי המלמדים בשלושה בתי ספר בירושלים. הם חשים כמיעוט בחדר המורים וכזרים באקלים התרבותי בבית הספר. יתר על כן, הם מביעים תסכול ואכזבה מכך שהציפיות של תלמידיהם והממונים עליהם נמוכות בהשוואה לעמיתיהם המורים. אך, עם זאת, כנגד האתגרים, המורים מצליחים להשתדרג מבחינה טכנולוגית ולבצע שינויים אישיים, בינאישיים, מקצועיים ומנטליים בעבודתם כמורים וכמחנכים.

מחקר זה שואף לשפוך אור על תפקידיהם של מובילי קהילה (Facilitators) במוסדות ההשכלה הגבוהה בספרד. מן הממצאים עולה שתפקידם הוא לתאם ולתווך בין חברי הקהילה המקצועית הלומדת, לנווט את השיח הפדגוגי, לחזק את תחושת השייכות הפנים קהילתית, להפיח מוטיבציה ללמידה בחברי הקהילה ולהיות אמון על ההיבטים הלוגיסטיים. מעבר לכך, תפקידם הינו דינמי ויכול להתגבש לאורך הזמן ולהשתנות בהתאם לחוג, לדיסציפלינה או למוסד.

פדגוגיה רלוונטית לתרבות (פר"ת) מוגדרת כשיטת הוראה המייחסת חשיבות רבה לרקע הגזעי, הדתי, האתני, התרבותי או הלאומי של התלמידים. זוהי גישה חינוכית מבוססת-תלמיד שנובעת מתוך הסתכלות רב-תרבותית. מטרתה המרכזית היא לוודא את השתלבותם, הכלתם והיטמעותם של אוכלוסיות המיעוט במערכת החינוך. למעשה, הפר"ת יכול לסייע להתאים את החיים, הבית, הקהילה והשפה של התלמידים לשיטת הלמידה ולעזור בבניית ביטחונם העצמי, הערכתם העצמית, תחושת המסוגלות העצמית והחתירה להישגיות.

אוניברסיטת בר-אילן ערכה במרץ 2023 כנס בנושא "בינה מלאכותית והמרחב האקדמי", שבו דנו בהשפעת הבינה המלאכותית על תחום החינוך. לפניכם סיכום המושב "בינה מלאכותית במרחב הפדגוגי", שעסק בבעיות ובאתגרים שהבינה המלאכותית מציבה בפני מערכת החינוך, וגם בפתרונות האפשריים להם.

מה מתרחש במוח כשאנו לומדים ומלמדים, מרגישים ומחליטים? בעשורים האחרונים ההתקדמות במדעי המוח פתחה צוהר אל תוך המוח המרגיש, הלומד והחושב. אנו יכולים לראות בזמן אמת כיצד נוצרים קשרים בין תאי עצב, איך נוצרים הזיכרונות, מה הם המנגנונים המוחיים שבבסיס המוטיבציה, ולהבין את הקשרים ההדוקים בין רגש ללמידה. לתגליות החדשות יש בשורה גם לעולם החינוך.

הספר "פדגוגיה מתבוננת ותיקון עולם" אוגד מבחר מאמרים של נשות ואנשי חינוך על התבוננות בהוראה. הספר פורש קשת של פרקטיקות מקוריות, המיישמות במעשה החינוכי מיינדפולנס, יוגה, קשב, דיאלוג ומדיטציה. המאמרים ממחישים את היתרונות הצומחים מתוך למידה המפעילה את הגוף, את החושים, את הרגש, את הדמיון ואת הרוח.

ב-12 בספטמבר 2022 התקיים במכון ון ליר כנס בשם "המחלוקת על הצעות פורום קהלת בתחום החינוך". לפניכם סיכום עמדות חוקרים ואנשי חינוך המתנגדים להמלצות פורום קהלת להנהיג בתי ספר בזיכיון, לפתוח את אזורי הרישום, לאפשר בחירת הורים בבתי ספר ולהנהיג שכר דיפרנציאלי בהוראה

ב-12 בספטמבר 2022 התקיים במכון ון ליר כנס בשם "המחלוקת על הצעות פורום קהלת בתחום החינוך". לפניכם סיכום עמדות פורום קהלת בעד הנהגת בתי ספר בזיכיון, בחירת הורים, תחרות בין בתי ספר ושכר דיפרנציאלי למורים

שומריה הוקם בשנות השלושים של המאה העשרים כמסגרת חינוכית למתבגרים ואימץ שיטות חינוכיות חדשניות להכשיר בני נוער לחיים אקטיביים באוטופיה הסוציאליסטית של הקיבוץ. המוסד החינוכי שומריה שימש בעצם כפנימייה של קיבוצי השומר הצעיר. קריאה קפדנית של חומר ארכיוני שכתבו הצעירים מאפשרת לעקוב אחר תהליך עיצוב-העצמי בשומריה, תוך התמקדות בתפישותיהם, בהתבגרותם האישית, בהתגבשות הקבוצות שאליהן השתייכו ובפעילויותיהם היומיומיות. מחקר זה מתאר אתיקה שהפכה זמן פרטי סובייקטיבי לזמן קולקטיבי וכך יצרה עצמי קולקטיבי שהועדף על פני העצמי האינדיבידואלי.

ממצאי המחקר הראו כי שיפור בשכר המורים קשור באופן חיובי לרמות נמוכות יותר של נשירת תלמידים. מחברי המאמר התבססו על תיאוריות המניחות כי העלאת שכר של מורים תמשוך למערכת מורים טובים יותר, כדי לבחון נתונים משלוש שנים (2012 עד 2014) בבתי ספר תיכון ציבוריים בפלורידה. המחברים בחנו שכר ממוצע, ופוטנציאל השתכרות עתידי בהתחשב בתארים אקדמיים. לממצאים יש תרומה חשובה למחקר על שכר מורים, איכות מורים ומניעת נשירה בתיכון

המאמצים לעבות את כוח ההוראה ולהעצים את מעמד המורה כושלים פעם אחר פעם מכיוון שהתקציבים מתועלים לאפיקים שגויים. במקום להתמקד בהענקת ידע התיאורטי, בשדרוג ההתנסויות המקצועיות ובקידום תחושת המסוגלות העצמית של המורים, ההשקעה מסתכמת בהגדלת מספר המורים, בהקטנת הכיתות ובהטבות שכר. הבעיות המרכזיות של כוח ההוראה, הן, למעשה, שיעור מדאיג של נשירת מורים, ריבוי תוכניות הכשרה מזורזות, גידול מהיר ומרוכז של אוכלוסיות, פרישת מורים ועוד.

מורים למדעים בחטיבת הביניים, חוקרים באקדמיה וארגון ללא מטרות רווח המתמקד בשימור חיות בר חברו יחד במטרה לפתח תוכנית לימודים מבוססת מקום לטיפוח אוריינות סביבתית. בשטח בית הספר ובקרבתו הוצבו מלכודות צילום, כלומר מצלמות מיוחדות אשר מצלמות את חיות בר בסביבתם האקולוגית הטבעית ומבלי להפריע להם. התצלומים שצילמו המצלמות חשפו עבור הילדים עולם נסתר של מגוון בעלי חיים. התלמידים היו נלהבים ללמוד ורכשו ידע אודות מערכות אקולוגיות מקומיות. כמו כן, הדבר הגביר את תחושת השייכות שלהם לקהילה.

אובדן הקריאה של התלמידים במהלך הקיץ מהווה מקור לדאגה. מטרת המחקר הייתה לבחון את התפתחות הקריאה של התלמידים בכיתה ד' במהלך הקיץ. 5,113 תלמידי כיתה ד' מבתי ספר בארה"ב השתתפו במחקר. תלמידים שהישגיהם היו נמוכים מהממוצע במהלך השנה שיפרו את קריאתם במהלך הקיץ למרות שלאורך שנת הלימודים הראו שיפור מוגבל. לעומת זאת, תלמידים שהישגיהם היו מעל הממוצע במהלך השנה הראו ירידה בציוני הקריאה במהלך הקיץ.

בשנים האחרונות התפתח פער בין גידול במספר התלמידים ותקציב החינוך המיוחד לבין תקציב החינוך בכללותו. תקציב החינוך המיוחד גדל בקצב הרבה יותר מהיר מהתקציב הכולל של המשרד, כמו גם מספרם של תלמידי החינוך המיוחד. המלצות ועדת דורנר ותיקון מספר 11 לחוק החינוך המיוחד שמטרתם הייתה לצמצם פער זה לא מומשו במלואם. ההרצאה עומדת על בעייתיות זו במערכת החינוך המיוחד ומציגה המלצות שיאפשרן להתמודד עם הגידול במספר הילדים בחינוך המיוחד.

האם תלמידים מאבדים או מוסיפים ידע במהלך הקיץ? מאמר זה מציג ניתוח של נתונים של למעלה מ-3.4 מיליון תלמידים (מגיל הגן עד כיתה ח') מ-50 מדינות בארה"ב, אשר לקחו חלק במבחנים סטנדרטיים בקריאה ומתמטיקה. ממצאי המחקר מצביעים על כך שאובדן למידה בקיץ הוא נפוץ ומשמעותי, אבל אין זוהי תופעה גורפת. למעמד סוציו-אקונומי השפעה קטנה מאד על איבוד הידע. ירידה בהישגים בין האביב לסתיו בולטת במיוחד בקרב תלמידים שהראו את ההתקדמות הגדולה ביותר בלמידה במהלך שנת הלימודים.

המסלול העיוני המקוצר נוצר בשנות התשעים כדי לספק מענה לימודי לתלמידות ותלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך ובעלי הישגים קודמים נמוכים, שבעשורים קודמים היו מופנים ברובם לחינוך מקצועי ללא תעודת בגרות. הביקורת המתמשכת כלפי סוג זה של הסללה הייתה מהגורמים העיקריים ליצירת המסלול הזה. ואולם מחקר זה מראה שהצלחת המהלך הייתה מוגבלת מאוד. אמנם מסלול זה העלה את שיעורי הזכאות לתעודת בגרות, אולם סיכוייהם של בוגריו לרכוש השכלה אקדמית נותרו נמוכים מאוד, ולנוכח הקשר המשמעותי בין השכלה אקדמית לשכר גם הכנסתם הממוצעת נמוכה יחסית בשל כך.

הרפורמה בבחינות הבגרות במקצועות ההומניים שעליה הכריזה שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון תצא לדרך בשנת הלימודים תשפ"ג (2023-2022). במסגרת הרפורמה, יבוטלו בחינות הבגרות בהיסטוריה, בספרות, באזרחות ובתנ"ך, ויוגשו במקומן עבודות שייבדקו בתוך בית הספר. כיצד תשפיע הרפורמה על הוראת המקצועות ועל מה יתבססו הציונים? כתבה זו של עיתון "הארץ" מציגה את טיעוני התומכים והמתנגדים לרפורמה.

המחקר הנוכחי בחן את ההשפעה של דפוס חשיבה צומח (growth mindset), כלומר התפיסה שיכולת היא תכונה מתפתחת באדם, על תהליכי למידה ועל תוצאותיה. 138 תלמידי כיתה י' הוקצו לאחת משתי קבוצות באופן אקראי: קבוצת הניסוי (שבה החוקרים קידמו דפוס חשיבה צומח) וקבוצות הביקורת. ממצאי המחקר הראו שלקידום דפוס חשיבה צומח יש יתרונות למוטיבציה, לתפיסת העומס הקוגניטיבי של הלמידה ולביצועי הלמידה. יש לעצב סביבה ופרקטיקות הוראה ולמידה אשר מעודדות דפוס חשיבה צומח בקרב תלמידים.