מדיניות פדגוגיה ותיאוריה

מיון:
נמצאו 1078 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • תקציר

    בשנת 2013, פתח מחוז הלימוד טולדו, אשר באוהיו, ארה"ב, בתוכנית אסטרטגית לניהול הון אנושי. לשם כך, מפקחי המחוז ומנהלי בתי הספר הוכשרו לקבל החלטות על פי מנגנון פיקוח השם דגש על פיתוח הפוטנציאל האינדיבידואלי של המורים, מתן מענה לצרכים אישיים וטיפוח תרבות ארגונית. קובעי מדיניות, מפקחים ומנהלים המבקשים לבצע רפורמה כזו, יכולים לעבוד על פי קווי המנחה המוצגים בפריט.

  • סיכום

    המחקר בחן את ההשפעה של אופני הערכה על המוטיבציה האקדמית של סטודנטים. 13 סטודנטים רואיינו ו-392 סטודנטים מילאו שאלון. הסטודנטים למדו באחת משלוש אוניברסיטאות אשר נבדלו זו מזו במערכת הציונים ודרכי הערכה (הערכה מסורתית באמצעות ציונים, הערכה מילולית והערכה משולבת). לציונים הייתה השפעה שלילית על הצרכים הפסיכולוגיים הבסיסיים (אוטונומיה, מסוגלות ושייכות) ועל המוטיבציה האקדמית של הסטודנטים בעוד שהערכות מילוליות תמכו בצורך במסוגלות ובשייכות ותרמו למוטיבציה אוטונומית ללמידה.

  • תקציר

    ספר חדש מזמין את הקוראים למסע שיבחן את החינוך הדמוקרטי בהקשר חדש, הֶקשר של אזרחות, חברה ותרבות דמוקרטיות. על בסיס האמונה שבכוחו של החינוך לשנות ולבנות, הספר מבקש לבחון את השאלה: איך החינוך הדמוקרטי יכול לעצב אדם וחברה דמוקרטיים?

  • תקציר

    בתי הספר כיום נוטים לאמץ "טרנדים" חינוכיים ולהשתמט מהשגת יסודות ההוראה, תכליותיה הפנימיות – הבנה והנעה להבנה. כדי לחזור ולהתקדם אל התכליות היסודיות של ההוראה, מציע המאמר תפיסה עיונית ומעשית של הבנה והנעה להבנה. התפיסה העיונית ממשיגה הבנה כייחוס וכביצוע. התפיסה המעשית מיישמת את תאוריית ההכוונה העצמית על הנעה להבנה. כמו כן, המאמר מראה שהבנה (קוגניציה) והנעה להבנה (מוטיבציה) אינן ממלכות נפרדות. תכלית המהלך המושגי הזה היא לסייע להוראה לחזור ולהתקדם למטרה המהותית שלה.

  • סיכום

    המחקר שאף לבחון ולהציע פרמטרים נוספים למנגנון הערכה רב-ממדי של מתכשרים ומורים. לשם כך, נבדקה איכות ההוראה של סטודנטים להוראה, הנמצאים בשלב ההתנסות המעשית, ב-32 בתי ספר יסודיים בקליפורניה. בפועל, נבחנה איכותם על פי שבעה עזרים: צפייה בשיעור, בחינת תוצרי השיעור, דיווח עצמי ביומן מקוון, חתירה למטרה והשגת יעדים, צבירת ידע תוכני ופדגוגי, סקרי עמיתים, חונכים ומנחים ומבחן החתך של מדינת קליפורניה.

  • סיכום

    המחקר בחן תפיסות של מורי מורים ביחס לתוכנית 'חוויה סטודנטיאלית אחרת' (חס"א) המתקיימת במכללת סמינר הקיבוצים. הראיונות עם מורי המורים מלמדים על כך שהם עברו תהליך של שינוי בתפיסת ההוראה לתפיסות הוראה חדשות. חס"א נתפסה על ידם כחוויה מעשירה של הוראה מגוונת, משתנה ודינמית השוברת סדירויות ומורכבת ממגוון רחב של פרקטיקות. מורי המורים העלו צרכים הנוגעים להתפתחותם הפרופסיונלית, להסדרת תשתיות תומכות ולאיגום מחודש של הדרישות הקוריקולריות מפרחי ההוראה.

  • תקציר

    מאז תחילת שנות האלפיים הולכת ומתהווה "מהפכה שקטה בחינוך". תרגולי התבוננות כמו מיינדפולנס, דמיון מודרך, יוגה וצ'י-קונג מחלחלים אל החינוך הציבורי בקצב הולך וגובר. הספר עוסק בחינוך ובתרגולי התבוננות באופן רחב ורב-תחומי. הוא מציע הסבר מקיף למהפכה השקטה בחינוך הציבורי ומציג את ייחודיותה של מהפכה זו על מופעיה המגוונים.

  • סיכום

    המחקר בחן את ההשפעה של קורס מנהיגות בגישה הנרטיבית על הלמידה של סטודנטים, זהותם והתפתחותם כמנהיגים. 13 סטודנטים שלמדו בקורס בעבר רואיינו אודות הלמידה שלהם בקורס. ממצאי המחקר מצביעים על הפוטנציאל הטמון בשימוש בנרטיבים, את התמיכה של גישה זו בתחושת המסוגלות ובהבניית זהותם של מנהיגים צעירים וכן את השימוש שהם עושים בסיפורים כדי לתקשר ולהשפיע על אחרים.

  • תקציר

    הספר "הורות מכל הכיוונים" מציע לקורא התבוננות מקיפה ומעשירה באחת התופעות המרכזיות ביותר בתרבות האנושית ובחיי היחיד מבעד לפריזמה רב-תחומית. הספר מתמקד בניגודים וברבדים המשקפים את המורכבות של תופעת ההורות, כמו הממד האישי אל מול החברתי, האינטימיות ביחסי הורה וילדו, הציווי החברתי והתמורות בחברה בהגדרת התפקיד, ההורות האישית אל מול מערכות חינוכיות וטיפוליות, ההורות בעולם החי ובעולמם של בני אנוש.

  • תקציר

    המאמר מציג חקר מקרה שבחן את הוראת ההיסטוריה בגישה הרב-תחומית בבית ספר יסודי בפינלנד. ממצאים שעלו מראיונות ומתצפיות בכיתה הצביעו על מספר יתרונות של הגישה הרב-תחומית בהוראת היסטוריה: העמקת ההבנה באשר לרלוונטיות של היסטוריה לחיים כיום, הגברת המוטיבציה של התלמידים וגמישות בתהליכי הוראה ולמידה.

  • תקציר

    מחברי מאמר זה סקרו מחקרים שנערכו בקרב למעלה מ-50 אלף תלמידים והראו כי למידה פעילה מצמצמת את הפערים ואת שיעורי הנשירה בלימודי מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה. נמצא כי בממוצע, למידה פעילה הפחיתה את פערי ההישגים בציוני מבחנים ב-33% וצמצמה את הפערים בשיעורי ההצלחה (ציון מעבר במבחן) ב-45%. במסגרת המחקר נסקרו 15 מחקרים על ציוני תלמידים (סה"כ 9,328 תלמידים) ועוד 26 מחקרים על שיעורי כישלון (סה"כ 44,606 תלמידים).

  • סיכום

    בהערכה עצמית של הלמידה הלומדים עצמם מעריכים את יכולתם, תפקודם וביצועיהם הלימודיים. המחקר בדק את יכולתם של 80 סטודנטים הלומדים סינית כשפה שנייה לעקוב לאורך זמן אחר ההתקדמות שלהם במיומנויות הדיבור. הסטודנטים נבחנו בסוף השנה הראשונה והשנייה ללימודיהם וכן מילאו שאלוני הערכה עצמית כמותיים. ההערכה העצמית של הסטודנטים נמצאה מהימנה במידה בינונית. רוב הסטודנטים העריכו נכונה את התקדמות הלמידה שלהם, ומידת הדיוק של ההערכה העצמית הייתה קשורה לרמת המיומנות של הסטודנטים בשפה.

  • סיכום

    המטרה של הוראה/למידה אינטגרטיבית היא לתמוך בהתפתחות האישיות של התלמיד. בשונה מלמידה דיסציפלינארית שבה התלמידים לומדים מושגים ומיומנויות בכל תחום לימוד באופן נפרד, למידה אינטגרטיבית כוללת יותר מתחום דעת אחד. המאמר מבחין בין שלוש גישות המבוססות על תפיסה זו: הוראה/למידה רב-תחומית, בין-תחומית ועל-תחומית. שלוש הגישות שונות במטרותיהן, במוקד הלמידה וברמת האינטגרציה שהן מיישמות, כאשר הגישה העל-תחומית מיישמת את האינטגרציה האפקטיבית ביותר.

  • סיכום

    מטפורה היא כלי חיוני לחשיבה. בבסיסם של כל גופי הידע השיטתיים מונחות שלוש מטפורות שורשיות: מכניזם, אורגניזם ותודעה. מטפורות שורשיות אלה והפילוסופיות המתאימות להן מספקות פרדיגמות העומדות בתשתית גישות חינוכיות ידועות. המאמר שלפנינו מראה כיצד המטפורות והפרדיגמות מעצבות את החשיבה החינוכית תוך שימוש בשלוש דוגמאות מפורסמות: מדליין האנטר, ז'אן פיאז'ה וג'רום ברונר.

  • סיכום

    מאמר זה מציג את המהות של הוראה ולמידה סביב רעיונות גדולים, המאפשרת לייצר בקרב לומדים מעורבות בלמידה והבנה מעמיקה. רעיונות גדולים או רעיונות מפתח הם רעיונות המחברים ומארגנים מספר רעיונות או מושגים מצומצמים יותר ומגוון התנסויות. הם מנוסחים כאמירות עצמאיות, העומדות בפני עצמן, המאפשרות למורה וללומד לקשר בין פיסות ידע שונות ולפתח הבנות עמיקות לגבי תכנים ותחומי דעת. המאמר בוחן שלושה סוגים שונים של רעיונות גדולים: רעיונות גדולים על תוכן, רעיונות גדולים על תחום הדעת ורעיונות גדולים על למידה איכותית.

  • סיכום

    דו"ח מיוחד זה חובר על ידי עשרה מדענים ואנשי חינוך מדעי בכירים ממקומות שונים בעולם, במטרה לקבוע את העקרונות שיעמדו בבסיס החינוך המדעי לכל התלמידים. במרכז הדוח ניצבת הטענה כי יש לסייע לתלמידים לפתח "רעיונות גדולים" של מדע ועל-אודות מדע שיאפשרו להם להבין את ההיבטים המדעיים של העולם סביבם ולקבל החלטות מושכלות בדבר יישומי המדע.

  • תקציר

    פדגוגיה נרטיבית מציעה תפיסה רחבה של ידע, למידה והוראה; היא ניזונה מתורת ההכרה הקונסטרוקטיביסטית וההרמנויטית, שעל פיה ניתן להבין את התנהגות האדם באמצעות סיפורים שהוא מספר ועל פי פרשנותו את העולם. ספר זה הוא פרי עבודתן של חוקרות מומחיות, המלמדות באוניברסיטאות ובמכללות בתחומי הכשרה מגוונים של מקצועות האנוש. על אף העולמות השונים של המקצועות שהן עוסקות בהם, המשותף לכלל הכותבות הוא הפדגוגיה הנרטיבית. תפיסה זו מהווה תשתית לעבודתן עם מתכשרים למקצועות שלהן. כל אחת ואחת מהן יוצקת מפרי ניסיונה האישי-מקצועי ובונה מודל עבודה משלה, הניזון מתפיסתה המקצועית את הפדגוגיה הנרטיבית ואת צורכי המקצוע.

  • תקציר

    המעבר המהיר ללמידה מקוונת בעקבות מגפת הקורונה דרש ממורים ותלמידים לאמץ אופנים חדשים להוראה ולמידה. בין היתר, נדרשו התלמידים ללמוד באופן עצמאי. המאמר מציג את גישת היוטגוגיה לפיתוח כישורי למידה עצמאית. כמו כן, המאמר מתאר מקרה בוחן במכללה האקדמית להכשרת מורים ע"ש קיי אשר אימצה את גישת היוטגוגיה בתוכנית הלימודים להכשרת מורים.

  • סיכום

    ההתפשטות העולמית של מגפת הקורונה השפיעה קשות על ההשכלה הגבוהה. אוניברסיטאות סגרו את הקמפוסים ומדינות סגרו את גבולותיהם. דו"ח זה מציג נתוני סקר באשר לאופני התגובה של מוסדות להשכלה גבוהה במדינות שונות למשבר הקורונה. ממצאי הדו"ח מצביעים על הצורך לבחון מחדש את המודלים החינוכיים והמדיניים הקיימים במוסדות להשכלה גבוהה. זאת, במטרה לספק השכלה גבוהה בדרכים חדשניות לאוכלוסיות שונות של סטודנטים וכדי להבטיח שהמימון של מערכות ההשכלה הגבוהה עמידות בפני שיבושים והן שוויוניות כלפי לומדים.

  • תקציר

    שיפור המעמד המקצועי של צוותי ההוראה בחינוך לגיל הרך נחשב לאתגר לאומי חשוב, אך כזה המצריך אמון ונכונות לשיתופי פעולה. כיום, מערכת החינוך הקדם-יסודית במדינת ניו יורק חותרת אל מול אתגרים וקשיים רבים ואף יכולה לחוש מופלה לרעה מבחינת תנאי שכר, הכשרה להוראה, דימוי ציבורי, איכות צוותי ההוראה והתוכניות לטיפוח מנהיגות.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין