מדיניות פדגוגיה ותיאוריה

אנשי מקצוע מצופים להמשיך וללמוד באופן מתמשך. רבות מהפרקטיקות של הפיתוח המקצועי מתמקדות בהעברת תוכן במקום בשיפור הלמידה. מאמר זה סוקר באופן ביקורתי את ההמשגה המקובלת של פיתוח מקצועי ומציע המשגה חלופית, המבוססת על הנחות פילוסופיות באשר ללמידה מקצועית ואשר תואמות ממצאי מחקרים אמפיריים. המאמר קורא לשינוי בשיח ובמיקוד ממסירה והערכה של תוכניות פיתוח מקצועי להבנה ותמיכה בלמידה מקצועית אותנטית.

חדשנות פדגוגית משמעה שינוי, במכוון או שלא במכוון, של הפרקטיקה הקיימת: של מדיניות, של תוכנית הלימודים ומימושה, של דרכי הוראה והערכה, של חומרי למידה וסביבות למידה. הספר משקף תהליך מורכב של חדשנות פדגוגית, שהתרחש במוסד אקדמי ישראלי, תוך התמקדות בפדגוגיה של למידה מבוססת פרויקטים. הספר נועד לאנשי חינוך וביניהם מובילי מוסדות חינוך, המעוניינים להוביל תהליכים של חדשנות פדגוגית ברמת הפרט וברמת הארגון, ולסחוף איתם קהילות של לומדים וסגלי הוראה.

ציונים הם חלק אינטגרלי ממערכת החינוך. לאחרונה, יותר ויותר מורים מחזיקים בדעה שיש לבטל את השימוש בהם. הספר מספק יסודות תאורטיים ומעשיים ליישום הרעיון של ביטול ציונים. הוא כולל תיאור התנסויות של מורים מתחילים ומנוסים כאחד המלמדים קורסים מגוונים במדעי הרוח, מדעי החברה, מתמטיקה טכנולוגיה ומדעים בבתי ספר, אוניברסיטאות ומכללות בצפון אמריקה. לטענת הכותבים, ביטול ציונים יתרום לשינוי אשר יאפשר לבתי ספר לתגמל את הלומדים בלמידה ולא באמצעות ציונים.

שימוש במבחנים עתירי-סיכון, שנועדו להשוות בין מדינות, מחוזות, בתי ספר, מורים ותלמידים, הפך בשנים האחרונות בסיס לרפורמות חינוכיות ברחבי העולם. למרות שמבחנים יכולים להיות אינפורמטיביים, מבחנים עתירי-סיכון מבוססים על גישה המיישמת תגמולים וסנקציות המותנים בתוצאות המבחן. למבחנים אלה השלכות שליליות רבות על איכות החינוך. מאמר זה מציג את תאוריית ההכוונה העצמית ואת העקרונות המוטיבציוניים המסבירים את ההשפעות המזיקות של מבחנים אלה על מורים ותלמידים כאחד.

תנועת ההאטה בחינוך דוגלת בלמידה מעמיקה ומשמעותית, בהקשבה פעילה, בהאזנה למקצבים הפנימיים של הלומד, בחיבור לטבע ובביסוס וקישור הלימודים לתחומי העניין של התלמידים. כיום, למידה בית ספרית נחווית, במקרים רבים, כמסה כבדה ודחוסה של חומרי לימוד המוצגים לילד כנחוצים והכרחיים. כפועל יוצא משיטה זו, הילדים אמנם מצליחים לפתח טכניקות להתמודדות עם כמויות גדולות של חומרי לימוד. אבל, היכולות האלו באות על חשבון העמקה, סקרנות, פענוח, הבנה, משמעות, הנאה וחשיבה ביקורתית.

בשנת 2013, פתח מחוז הלימוד טולדו, אשר באוהיו, ארה"ב, בתוכנית אסטרטגית לניהול הון אנושי. לשם כך, מפקחי המחוז ומנהלי בתי הספר הוכשרו לקבל החלטות על פי מנגנון פיקוח השם דגש על פיתוח הפוטנציאל האינדיבידואלי של המורים, מתן מענה לצרכים אישיים וטיפוח תרבות ארגונית. קובעי מדיניות, מפקחים ומנהלים המבקשים לבצע רפורמה כזו, יכולים לעבוד על פי קווי המנחה המוצגים בפריט.

המחקר בחן את ההשפעה של אופני הערכה על המוטיבציה האקדמית של סטודנטים. 13 סטודנטים רואיינו ו-392 סטודנטים מילאו שאלון. הסטודנטים למדו באחת משלוש אוניברסיטאות אשר נבדלו זו מזו במערכת הציונים ודרכי הערכה (הערכה מסורתית באמצעות ציונים, הערכה מילולית והערכה משולבת). לציונים הייתה השפעה שלילית על הצרכים הפסיכולוגיים הבסיסיים (אוטונומיה, מסוגלות ושייכות) ועל המוטיבציה האקדמית של הסטודנטים בעוד שהערכות מילוליות תמכו בצורך במסוגלות ובשייכות ותרמו למוטיבציה אוטונומית ללמידה.

ספר חדש מזמין את הקוראים למסע שיבחן את החינוך הדמוקרטי בהקשר חדש, הֶקשר של אזרחות, חברה ותרבות דמוקרטיות. על בסיס האמונה שבכוחו של החינוך לשנות ולבנות, הספר מבקש לבחון את השאלה: איך החינוך הדמוקרטי יכול לעצב אדם וחברה דמוקרטיים?

בתי הספר כיום נוטים לאמץ "טרנדים" חינוכיים ולהשתמט מהשגת יסודות ההוראה, תכליותיה הפנימיות – הבנה והנעה להבנה. כדי לחזור ולהתקדם אל התכליות היסודיות של ההוראה, מציע המאמר תפיסה עיונית ומעשית של הבנה והנעה להבנה. התפיסה העיונית ממשיגה הבנה כייחוס וכביצוע. התפיסה המעשית מיישמת את תאוריית ההכוונה העצמית על הנעה להבנה. כמו כן, המאמר מראה שהבנה (קוגניציה) והנעה להבנה (מוטיבציה) אינן ממלכות נפרדות. תכלית המהלך המושגי הזה היא לסייע להוראה לחזור ולהתקדם למטרה המהותית שלה.

המחקר שאף לבחון ולהציע פרמטרים נוספים למנגנון הערכה רב-ממדי של מתכשרים ומורים. לשם כך, נבדקה איכות ההוראה של סטודנטים להוראה, הנמצאים בשלב ההתנסות המעשית, ב-32 בתי ספר יסודיים בקליפורניה. בפועל, נבחנה איכותם על פי שבעה עזרים: צפייה בשיעור, בחינת תוצרי השיעור, דיווח עצמי ביומן מקוון, חתירה למטרה והשגת יעדים, צבירת ידע תוכני ופדגוגי, סקרי עמיתים, חונכים ומנחים ומבחן החתך של מדינת קליפורניה.

המחקר בחן תפיסות של מורי מורים ביחס לתוכנית 'חוויה סטודנטיאלית אחרת' (חס"א) המתקיימת במכללת סמינר הקיבוצים. הראיונות עם מורי המורים מלמדים על כך שהם עברו תהליך של שינוי בתפיסת ההוראה לתפיסות הוראה חדשות. חס"א נתפסה על ידם כחוויה מעשירה של הוראה מגוונת, משתנה ודינמית השוברת סדירויות ומורכבת ממגוון רחב של פרקטיקות. מורי המורים העלו צרכים הנוגעים להתפתחותם הפרופסיונלית, להסדרת תשתיות תומכות ולאיגום מחודש של הדרישות הקוריקולריות מפרחי ההוראה.

מאז תחילת שנות האלפיים הולכת ומתהווה "מהפכה שקטה בחינוך". תרגולי התבוננות כמו מיינדפולנס, דמיון מודרך, יוגה וצ'י-קונג מחלחלים אל החינוך הציבורי בקצב הולך וגובר. הספר עוסק בחינוך ובתרגולי התבוננות באופן רחב ורב-תחומי. הוא מציע הסבר מקיף למהפכה השקטה בחינוך הציבורי ומציג את ייחודיותה של מהפכה זו על מופעיה המגוונים.

המחקר בחן את ההשפעה של קורס מנהיגות בגישה הנרטיבית על הלמידה של סטודנטים, זהותם והתפתחותם כמנהיגים. 13 סטודנטים שלמדו בקורס בעבר רואיינו אודות הלמידה שלהם בקורס. ממצאי המחקר מצביעים על הפוטנציאל הטמון בשימוש בנרטיבים, את התמיכה של גישה זו בתחושת המסוגלות ובהבניית זהותם של מנהיגים צעירים וכן את השימוש שהם עושים בסיפורים כדי לתקשר ולהשפיע על אחרים.

הספר "הורות מכל הכיוונים" מציע לקורא התבוננות מקיפה ומעשירה באחת התופעות המרכזיות ביותר בתרבות האנושית ובחיי היחיד מבעד לפריזמה רב-תחומית. הספר מתמקד בניגודים וברבדים המשקפים את המורכבות של תופעת ההורות, כמו הממד האישי אל מול החברתי, האינטימיות ביחסי הורה וילדו, הציווי החברתי והתמורות בחברה בהגדרת התפקיד, ההורות האישית אל מול מערכות חינוכיות וטיפוליות, ההורות בעולם החי ובעולמם של בני אנוש.

המאמר מציג חקר מקרה שבחן את הוראת ההיסטוריה בגישה הרב-תחומית בבית ספר יסודי בפינלנד. ממצאים שעלו מראיונות ומתצפיות בכיתה הצביעו על מספר יתרונות של הגישה הרב-תחומית בהוראת היסטוריה: העמקת ההבנה באשר לרלוונטיות של היסטוריה לחיים כיום, הגברת המוטיבציה של התלמידים וגמישות בתהליכי הוראה ולמידה.

מחברי מאמר זה סקרו מחקרים שנערכו בקרב למעלה מ-50 אלף תלמידים והראו כי למידה פעילה מצמצמת את הפערים ואת שיעורי הנשירה בלימודי מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה. נמצא כי בממוצע, למידה פעילה הפחיתה את פערי ההישגים בציוני מבחנים ב-33% וצמצמה את הפערים בשיעורי ההצלחה (ציון מעבר במבחן) ב-45%. במסגרת המחקר נסקרו 15 מחקרים על ציוני תלמידים (סה"כ 9,328 תלמידים) ועוד 26 מחקרים על שיעורי כישלון (סה"כ 44,606 תלמידים).

בהערכה עצמית של הלמידה הלומדים עצמם מעריכים את יכולתם, תפקודם וביצועיהם הלימודיים. המחקר בדק את יכולתם של 80 סטודנטים הלומדים סינית כשפה שנייה לעקוב לאורך זמן אחר ההתקדמות שלהם במיומנויות הדיבור. הסטודנטים נבחנו בסוף השנה הראשונה והשנייה ללימודיהם וכן מילאו שאלוני הערכה עצמית כמותיים. ההערכה העצמית של הסטודנטים נמצאה מהימנה במידה בינונית. רוב הסטודנטים העריכו נכונה את התקדמות הלמידה שלהם, ומידת הדיוק של ההערכה העצמית הייתה קשורה לרמת המיומנות של הסטודנטים בשפה.

המטרה של הוראה/למידה אינטגרטיבית היא לתמוך בהתפתחות האישיות של התלמיד. בשונה מלמידה דיסציפלינארית שבה התלמידים לומדים מושגים ומיומנויות בכל תחום לימוד באופן נפרד, למידה אינטגרטיבית כוללת יותר מתחום דעת אחד. המאמר מבחין בין שלוש גישות המבוססות על תפיסה זו: הוראה/למידה רב-תחומית, בין-תחומית ועל-תחומית. שלוש הגישות שונות במטרותיהן, במוקד הלמידה וברמת האינטגרציה שהן מיישמות, כאשר הגישה העל-תחומית מיישמת את האינטגרציה האפקטיבית ביותר.

מטפורה היא כלי חיוני לחשיבה. בבסיסם של כל גופי הידע השיטתיים מונחות שלוש מטפורות שורשיות: מכניזם, אורגניזם ותודעה. מטפורות שורשיות אלה והפילוסופיות המתאימות להן מספקות פרדיגמות העומדות בתשתית גישות חינוכיות ידועות. המאמר שלפנינו מראה כיצד המטפורות והפרדיגמות מעצבות את החשיבה החינוכית תוך שימוש בשלוש דוגמאות מפורסמות: מדליין האנטר, ז'אן פיאז'ה וג'רום ברונר.

מאמר זה מציג את המהות של הוראה ולמידה סביב רעיונות גדולים, המאפשרת לייצר בקרב לומדים מעורבות בלמידה והבנה מעמיקה. רעיונות גדולים או רעיונות מפתח הם רעיונות המחברים ומארגנים מספר רעיונות או מושגים מצומצמים יותר ומגוון התנסויות. הם מנוסחים כאמירות עצמאיות, העומדות בפני עצמן, המאפשרות למורה וללומד לקשר בין פיסות ידע שונות ולפתח הבנות עמיקות לגבי תכנים ותחומי דעת. המאמר בוחן שלושה סוגים שונים של רעיונות גדולים: רעיונות גדולים על תוכן, רעיונות גדולים על תחום הדעת ורעיונות גדולים על למידה איכותית.