חינוך מיוחד ופסיכולוגיה בחינוך

מיון:
נמצאו 343 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    הספר לומר זאת אחרת – לדבר על גילוי עריות בשפת הספרות דן בפוטנציאל התרפויטי הייחודי של שפת הספרות בטיפול ביבליותרפי בנפגעות גילוי עריות. בספר מתוארים יחסי הגומלין בין ארבעה מרכיבים: 1. פגיעה מינית בילדוּת; 2. הטאבו שאוסר לדבר עליה במסגרת הסדר החברתי ובכלל זה בתוך הטיפול הפסיכודינמי; 3. השברים בעצמי אשר מתרחשים בעקבות הפגיעה ובעקבות האיסור לדבר עליה; 4. הפוטנציאל של שפת הספרות, כפי שנעשה בה שימוש במסגרת הטיפול הביבליותרפי, בעידוד תהליכי החלמה של נפגעות.

  • תקציר

    קליטה, הבנה ויישום של החומר על ידי התלמידים תלויים, במידה רבה, בשיטות הפדגוגיות של צוות ההוראה בכיתה. כאשר המורים משתפים פעולה בצורה יעילה, מאורגנת ומוקפדת התלמידים יכולים להרוויח משני המורים. על רקע זה, המאמר מציג שישה מודלים של שיתוף בהוראה (Co-teaching) ושש הצעות לייעול ההוראה המשותפת.

  • תקציר

    הספר תינוקות, נפלאות תבונתם: ההתפתחות הקוגניטיבית בשנים הראשונות לחיים מציע מבט דינמי רב-מערכתי ומעמיק על תקופת הינקות, תקופה שיש לה השלכות משמעותיות על ההתפתחות בהמשך. הינקות היא ייחודית בתהליכי ההתפתחות במובן זה שלתינוקות ולפעוטות בשלב זה חסרה עדיין יכולת הדיבור, ועם זאת הם רוכשים ידע ואף משתמשים בו לביצוע פעולות. לאורך פרקי הספר מתוארות הדרכים שבהן הם קולטים ידע, משמרים ומרחיבים אותו  הן בסיוע המערכות הפנימיות – החושים, המוח והמערך המוטורי, והן בסיוע הסביבה האנושית, המקנה חוסן רגשי כבסיס להאצת תהליכי למידה והתפתחות.

  • תקציר

    מורים רבים מתארים עומס-יתר רגשי שנגרם משתי סיבות: 1. אינטראקציות מלחיצות מרובות עם תלמידים, הורים, עמיתים ועם מערכת החינוך בכללה. 2. העומס האידיאולוגי של מקצועם – הניסיון לעמוד בנטל הציפיות הגבוהות לביטוי ולהגשמה של ערכים חינוכיים. בימי משבר הקורונה ניתן להניח שהעומס והלחץ רק גוברים. מטרתו של מחקר זה היא להעריך את השפעתה של טכניקת מדיטציה מבוססת-חקירה לשם הפחתת מתח – IBSR.

  • תקציר

    מה מבדיל בין תלמידים מקובלים לתלמידים שאינם כאלה בבית הספר? יופי חיצוני עוזר, זה ברור. אך מה עם תוקפנות (אגרסיביות)? מחקר זה בחן את השפעותיהם של יופי חיצוני ואגרסיביות על פופולריות בקרב תלמידי תיכון. ייחודו הוא בבדיקת שילוב שני המשתנים האלה, שהשפעת כל אחד מהם בנפרד כבר נבחנה במחקרים קודמים. ממצאי המחקר תורמים להבנת ההבדלים בין אלה שחביבים על חבריהם (פופולריות סוציומטרית) לבין אלה שזוכים בנראות-חברתית (פופולריות נתפשת)

  • סיכום

    בדו"ח האחרון על חוק חינוך לאנשים עם מוגבלויות (IDEA) שהוגש לקונגרס האמריקני מטעם משרד החינוך (U.S. Department of Education, 2016) הוצג כי עלה מספר התלמידים בעלי מוגבלויות למידה, שפה וליקויי בריאות אחרים שנכנסו לקטגוריה של בעלי מוגבלויות עם השכלה גבוהה. אחת הסיבות לשיפור זה עשויה להיות נעוצה בעובדה ש-60% מהתלמידים לומדים רוב היום (כ-80% משעות הלימוד) בכיתות כלליות, ומתוקף כך מתאפשרת גישתם למערכת השיעורים הכללית.

  • סיכום

    זכאות פסיכולוגית כללית  (entitlement) נחשבת למרכיב מוכר של נרקיסיזם ומתוארת כאמונה יציבה ובלתי מעורערת של אדם בכך שהוא זכאי, "שמגיע לו", יותר מבני אדם אחרים (Campbell et al., 2004). תחושה זו באה לידי ביטוי בתחומים ובשדות מגוונים: בבית, בעבודה וכיו"ב. זכאות אקדמית, לעומת זאת, academic entitlement, נחשבת לספציפית לתחום האקדמי (Greenberg et al., 2008) ואיננה מחייבת זכאות בעוד תחומים. יתכן שאדם ירגיש זכאי באקדמיה אך לא במקומות אחרים.

  • תקציר

    מחקר זה מבקש לבחון את עמדות המורים כלפי חינוך מכיל/משלב (inclusive education) ולעמוד על המשתנים המשפיעים על עמדות אלה. במאמר מוצגת סקירה של 27 מחקרים אודות 5471 מורים בסך הכל, מתוכם 5225 מורים שעמדותיהם נבחנו באמצעות סקר ו-246 מורים עמם נערכו ראיונות. מהסקירה עלה כי ברוב המדינות שנבחנו- אוסטרליה, ארצות הברית, לבנון, הודו, ספרד, ישראל וסרביה, עמדת המורים כלפי חינוך משלב היא חיובית, אם כי חלק מהמחקרים מדווחים גם על עמדות שליליות או נייטרליות.

  • סיכום

    כמות הזמן שאנו משקיעים במסרונים, מיילים, רשתות חברתיות, סרטונים, התראות חדשותיות ובדיקות אינסופיות של הסמארטפונים שלנו מגיעה למספר רב של שעות מדי יום. הדבר גוזל בהכרח זמן, תשומת לב ואנרגיה מפעולות חשובות כמו עבודה ולימודים ופוגע בהישגי התלמידים והמורים בבית הספר. הצפצופים והאיתותים, הצורך לבדוק לייקים, האכזבה מהלייקים שלא קיבלנו יוצרים רעש קבוע בתודעתנו, וגורמים הסחות דעת בלתי-פוסקות המקצרות את טווח הקשב והריכוז שלנו: הורים, מורים, מנהלים ותלמידים. רשימה זו סוקרת ספרים המתארים את התופעה ומציעים דרכים להתמודד עמה.

  • תקציר

    המאמר דן בתפקידם הקריטי של מורים בזיהוי נטיות אבדניות בקרב תלמידי חטיבה ותיכון ומציג אסטרטגיות לזיהוי והתמודדות עם דיכאונות והתאבדויות בקרב תלמידי בית ספר: הבנה לעומק של נסיבות ההתאבדות, זיהוי סימני מצוקה, הכשרת אנשי צוות להכלת דיכאון והתאבדות, הגברת מודעות ומעורבות הורית ועוד.

  • תקציר

    גישות שליליות לדימוי גוף מתפתחות כבר בילדות המוקדמת. הצורך במשאבים בית ספריים שיטפלו בסוגיה זו כבר בשנות הלימודים הראשונות דוחק, ובכל זאת לא קיימת תכנית הוראה מוסדרת עבור המורים על מנת שיוכלו להתמודד עם גישות אלה ולהקל על ילדים צעירים הסובלים מכך.

  • תקציר

    אי מעורבותם של אבות בחינוך ילדיהם סומנה בעבר כמקור לבעיות חברתיות רבות. החל משנות ה-90 של המאה הקודמת נעשו מאמצים לקידום מחקרים בנושא ובמקביל הושקעו משאבים למען הקמתן של תכניות המעודדות את מעורבותם של האבות במסגרת המעורבות ההורית. ואכן בעשורים האחרונים, לצד שינויים במבנה המשפחה ובמיוחד לאור השתלבותן המואצת של נשים בשוק העבודה, ניכר שינוי הן במידת המעורבות של האבות (בכמות) והן באיכותה. מחקרים אחרונים מביאים עדויות רבות המצביעות על ערכה הרב של מעורבות האבות ועל תרומתה להישגים האקדמיים של ילדיהם.

  • סיכום

    קיימת בציבור אמונה רווחת כי הצלחה במדעים היא תוצאה של כשרון ייחודי. אמונה זו משפיעה על מוטיבציה של תלמידים ללמוד מדעים, ומעכבת אותם מלהעניק לעצמם סיכוי לפתח כישרון ייחודי בתחום. מהמחקר הנוכחי עולה כי כדאי עם אמונות התלמידים כי הצלחה בלימודי מדעים היא תוצאה של יכולת ולא תוצאה של התמודדות ומאמץ.

  • סיכום

    הנטייה להתייחס ולשפוט את הדומים לנו (קבוצת הפנים) באופן חיובי יותר מאשר את השונים מאתנו (קבוצת החוץ), היא תופעה חברתית נפוצה שעלולה להשפיע באורח הרסני על יחסי הגומלין בין הקבוצות או על מה שמכונה "הגישות הבין קבוצתיות" (Hewstone, Rubin & Willis, 2002). בקרב מבוגרים, הטיות בין קבוצתיות נקשרו זה מכבר לדעות קדומות, אפליה, דה-הומניזציה וקונפליקטים המתקיימים בתרבויות רבות ובהן מעורבות קבוצות חברתיות שונות (Haslam, 2006). מחקרים התפתחותיים אחרונים מראים שהטיות אלה מתקיימות כבר אצל ילדים צעירים מאד ואולי אפילו בקרב תינוקות (Pun, Ferera, Diesendruck, Hamlin & Baron, 2018). מנין, אם כך, הן נובעות, וכיצד ניתן להתמודד איתן?

  • סיכום

    האמירה ש"חיים ללא חקירה, הם חיים שלא ראוי לחיותם" מיוחסת לסוקרטס ולזכותו נזקפת גם התובנה שהידיעה העצמית, "דע את עצמך", היא דרך המלך אל האמת, אל התבונה. אך האם יש דרך נכונה או לא נכונה להגיע לתכלית זו, לבצע רפלקציה עצמית כראוי?

  • תקציר

    "אל תבקשי ממני לדבר במעגל אני לא יודעת לדבר. אין לי מה להגיד", אביבית מתריסה באוזני המנחה שלה. אביבית אינה היחידה: באמצעות תיאור מקרה המבוסס על חוויות של נערות מאוכלוסיות מתויגות שהשתתפו בסדנאות לחיזוק שאיפה תעסוקתית, בוחנת המחברת של ספר חדש שיצא בהוצאת מכון מופ"ת את התופעה הרחבה של "התנגדויות" העולות בקרב המשתתפות למודות האכזבות.

  • תקציר

    תופעת הגניבה הספרותית, פלגיאריזם, הופכת יותר ויותר נפוצה בתרבות המחקרית במסגרות ההשכלה הגבוהה. סטודנטים וסטודנטיות מחפשים פתרונות מהירים וקלים הן בשלב הלימוד והן כאשר הם ניגשים לכתיבת עבודות מחקר ותזות. המאמר עוסק בהבדלים המגדריים במודעות (Awareness) לפלגיאט בקרב סטודנטים וסטודנטיות. ההבדלים המגדריים במודעות לפלגיאט נותחו הן באופן כללי והן בתוך כמה הקשרים חברתיים וכלכליים רלוונטיים כגון רמת חיי החברה של הסטודנט, אופן המגורים (עם הורים/סבים/במעונות סטודנטים), מוטיבציה ללימוד ועבודה במהלך הלימודים.

  • תקציר

     ילדים עם קשיים רגשיים ובעיות התנהגות (EBD- Emotional Behavior Disorder) שייכים לאחת מהקבוצות בעלות הסיכון הגבוה ביותר לנשירה לפני תום בית הספר התיכון. לעתים קרובות ילדים ונערים אלה מתחנכים בפנימיות. אחת מהפנימיות הללו, "ארובות ירוקות" (Green Chinneys), הממוקמת בניו יורק, השכילה לשלב בעלי חיים בתוך סביבת הטיפול בהצלחה יתרה ובזה ייחודה. "ארובות ירוקות" הוא קמפוס המכיל בית ספר ופנימייה המיועדים לילדים עם צרכים מיוחדים: ילדים על הספקטרום האוטיסטי, ילדים עם בעיות התנהגות, הפרעות נפש ועוד.

  • תקציר

    מטרת מאמר זה היא להעלות על פני השטח את סוגיית החמלה במסגרות חינוכיות, מגן הילדים ועד למסגרות האקדמיות לתארים מתקדמים. המאמר סוקר את ספרות המחקר הדנה במושג החמלה ובהשלכותיו המעשיות. הפוטנציאל לחמלה נוכח בתלמידים בכל שלב במסלול החינוכי בו הם פוסעים. למורים המלווים אותם יש הזדמנויות רבות ומגוונות לתרום להעשרת ולצמיחת תחושות החמלה בקרב התלמידים והסטודנטים במסגרות החינוכיות השונות. אך כיצד יש לעשות זאת?

  • תקציר

    חשיבותה של יצירתיות בחינוך ידועה ומוכרת בכל העולם. יצירתיות נחשבת לאחד מהכישורים הבסיסיים של התלמיד במאה ה-21. באמצעות סקירה שיטתית ואינטגרטיבית של ספרות המחקר שיצאה לאור בין השנים 2006- 2017 (187 מחקרים) ועסקה ביצירתיות של תלמידים בבתי הספר היסודיים, המאמר הנוכחי מבקש לפתח מסגרת המבוססת על עקרונות תיאוריית המערכות הדינמיות המורכבות (complex dynamic systems theory) כדי לתאר ולהסביר יצירתיות אצל ילדים.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין