הכשרת מורים

מיון:
נמצאו 1078 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • סיכום

    נוירו-מיתוסים חינוכיים הם אמונות שגויות אודות התפקוד של המוח והתודעה בהקשר של למידה והוראה. אמונות שגויות אלה תורמות לשימוש בשיטות הוראה לא יעילות. המחקר הנוכחי בדק את השכיחות של נוירו-מיתוסים בקרב סטודנטים להוראה בחינוך המיוחד ואת הסבירות שהם ישתמשו בשיטות הוראה לא יעילות המבוססות על אמונות שגויות אלה. הממצאים מצביעים על כך שסטודנטים להוראה בחינוך המיוחד נוטים להחזיק בתפיסות מוטעות לגבי מוח ולמידה. פערים אלו בידע קשורים לכוונתם לעשות שימוש בשיטות הוראה לא יעילות.

  • תקציר

    מתכשרים להוראה אשר התנסו בהוראה מדומה דיווחו שמדובר בשיטה יעילה שמסייעת לפתח כישורי ניהול כיתה, מחזקת ביטחון עצמי ואף משרה תחושת מציאות. הם סברו כי עצם החוויה תסייע להם להתמודד עם התחושות האלו כאשר יגיעו לכיתתם לראשונה. בנוסף, התרגול הממוחשב אפשר להם להתנסות בהוראה מבלי לחשוש לפגוע בתלמידים בשר ודם ולתרגל מיומנויות של חשיבה עצמאית וקבלת החלטות – אלמנטים שקשה ללמוד בקורסים תיאורטיים.

  • תקציר

    בעקבות משבר הקורונה נאלצו מוסדות להשכלה גבוהה לסגור את הקמפוסים ולעבור להוראה מרחוק. המחקר הנוכחי בדק חידושים בהוראה אשר תמכו במעורבותם של סטודנטים להוראה בלמידה המקוונת בעת המשבר. המחקר התבסס על ראיונות עם ארבעה מרצים שזוהו כתומכים ברמות גבוהות של מעורבות סטודנטים בלמידה המקוונת. הממצאים הצביעו על שלושה גורמים מרכזיים שתמכו במעורבות: תמיכה בנגישות של הסטודנטים לחומרי הלמידה, חיזוק ההשתתפות של הסטודנטים על ידי ביסוס קשר אישי ותמיכה במעורבות חברתית ואינטלקטואלית.

  • סיכום

    המחקר הנוכחי בדק את הקשר בין ערכים אישיים של מורים, ערכים של מנהלי בתי ספר (כפי שנתפסים על ידי המורים) וההתאמה הערכית ביניהם לבין רווחתם הפסיכולוגית של המורים ומחויבותם לבית הספר ולמקצוע. 1,086 מורים קנדיים מילאו שאלונים כמותיים. הממצא העיקרי מלמד על כך שככל שהמורים תופסים את ההתאמה הערכית בינם לבין מנהלי בית הספר בו הם מלמדים כגבוהה יותר, כך רווחתם הפסיכולוגית גבוהה יותר והם מדווחים על מחויבות גבוהה יותר לבית הספר ולמקצוע ההוראה.

  • תקציר

    שימוש בסיפורים ככלי פדגוגי נעשה רבות במקצועות הומאניים, אך הרבה פחות בתחומים המדעיים. אולם, מבט מעמיק מגלה שבכוחם לפשט את החומר הנלמד עבור תלמידי כיתות ד'-ח'. למעשה, סיפורים מעולם ההיסטוריה של המדע מציגים לתלמידים נתונים מדעיים ככאלו שהושגו על ידי אינדיבידואלים סקרנים שחוו תהליכים של אכזבות, ביקורות, מכשולים והצלחה.

  • תקציר

    התפרצות מגפת הקורונה מהווה מקרה קיצוני של VUCA. המחקר הנוכחי בדק את יכולתם של סטודנטים להוראה להתמודד עם השינויים הדרמטיים שחלו בעקבות משבר הקורונה. 54 סטודנטים להוראה ו-33 מורי מורים מילאו שאלונים שאספו נתונים איכותניים. בנוסף, רואיינו 16 מבין מורי המורים. ממצאי המחקר מלמדים שהמורים לעתיד לא קיבלו הכנה מספקת בתחום המיומנויות החברתיות-רגשיות להתמודדות מיטבית עם התנאים החדשים שנוצרו. ממצאים מטרידים אלה מהווים קריאת השכמה לשילוב של אוריינטציה חברתית-רגשית בתוכנית הלימודים בהכשרה להוראה.

  • סיכום

    מורים אשר משלבים למידה חברתית-רגשית יכולים לפתח ולטפח מערכות יחסים חיוביות עם תלמידים, ליצור אווירה כיתתית תומכת ונעימה ולשפר את הישגי התלמידים. מורים המצליחים להטמיע את שיטות ההוראה האותנטיות שלהם בתוך תהליכי למידה חברתית-רגשית צפויים לסייע להניע להישגיות תלמידים חסרי מוטיבציה. אך, כאשר מורים חשים מבודדים, חסרי אונים או לחוצים, הם מדביקים את תלמידיהם – במודע או שלא במודע.

  • סיכום

    מגפת הקורונה מצאה את מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, ובכללן 21 המכללות להכשרת מורים, לא מוכנה. המעבר ללמידה מקוונת נעשה במהירות, ללא תכנון מוקדם וללא זמן הסתגלות, וחברי סגל והסטודנטים נאלצו להתאים את עצמם לטכנולוגיות ולמצבים חדשים של הוראה ולמידה. המאמר הנוכחי מציג את האתגרים שעמדו בפני מורי המורים והסטודנטים להוראה במכללת סמינר הקיבוצים, את אופני ההתמודדות עם אתגרים אלה ואת ההזדמנויות החדשות שנוצרו בעקבות משבר הקורונה.

  • תקציר

    המחקר הנוכחי הוא מחקר איכותני שמטרתו הייתה לבדוק את עמדתם של מורים מנוסים ושל סטודנטים להוראה באשר לחינוך המשלב. החוקרות ניתחו 80 סיפורים של 10 מורים מנוסים בחינוך הרגיל ו-23 סטודנטים להוראה בשנה השלישית ללימודיהם. מניתוח סיפוריהם של המורים עולה שהוראה בכיתות משלבות היא תהליך למידה מורכב והדרגתי. המורים ציינו מחסומים שיש להתמודד איתם, דרכי התמודדות עם קשיים של תלמידים, רגשות שליליים וחיוביים וביקורת על מערכת החינוך. לעומתם, סיפורי הסטודנטים היו מעורפלים והעידו על כך שהם אינם מכירים מספיק את החינוך המשלב.

  • תקציר

    המחקר הנוכחי הוא מחקר נרטיבי אשר חוקר את מסעם הנרטיבי ואת מיצובם החברתי של סטודנטיות וסטודנטים בדואים, הלומדים הוראה במוסד להשכלה גבוהה בישראל. 30 סטודנטים להוראה כתבו סיפורים משמעותיים מעברם. ניתוח תוכן של סיפורים אלה מצביע על הקשיים, האתגרים וההתמודדויות המלווים את הצעירות והצעירים הבדואים בדרכם להגשים את חלומם ללמוד באקדמיה.

  • סיכום

    המחקר בחן את מודל החונכות המשולשת בהתנסות המעשית של סטודנטיות לחינוך בגיל הרך. מודל זה כרוך בשיתוף פעולה בין המוסד האקדמי לבין בית-הספר או הגן (תוכנית אקדמיה – כיתה). שלושה דפוסי אינטראקציה, שקידמו או הפריעו לתהליך הלמידה של הסטודנטיות, זוהו בקרב שלישיות החונכות שנחקרו: דיסוננטי, הרמוני וויכוחי. הדרך שבה התפתחה בתוך השלישיות סוכנות התייחסות (הדינמיקה והשיתופיות בין החונכים לבין הסטודנטים) נמצאה כהיבט המשמעותי ביותר בתהליך הלמידה של הסטודנטיות.

  • תקציר

    מתוך מטרה לבחון את דפוסי עבודתם של מרצים לחינוך בעשור האחרון לקריירה, 15 מרצים ישראלים לחינוך בני 55 ומעלה השתתפו בראיונות עומק חצי-מובנים. על אף הקשיים המהותיים שמאפיינים את שלהי הקריירה, המרצים תרמו מיוקרתם למוסד האקדמי והציעו מבט אוניברסלי בהקשר להובלת רפורמות, פיתוח שיטות העבודה, טיפוח מנהיגות ארגונית, ליווי מרצים צעירים, הנחייה של סטודנטים ועוד.

  • סיכום

    מאמר זה עוסק בהבניית זהות מקצועית של מתמחות ערביות-ישראליות להוראת אנגלית ושופך אור על סיפורים אישיים והיבטים סוציו-תרבותיים שמרכיבים, משנים או מפתחים זהויות מקצועיות. 15 מתמחות להוראת אנגלית שהשתתפו בראיונות עומק וכתיבת יומנים מראות כיצד רגשות, אירועים משמעותיים מעברן ומסורת הגמונית משפיעים על זהותן המקצועית. לא פחות חשוב הן מוכיחות כיצד אכזבה, דיכוי, צער וכאב יכולים להזדקק לכדי השראה, סיפוק עצמי ותעצומות נפש.

  • תקציר

    מטרת המחקר היא בחינת יישום תוכנית אקדמיה-כיתה בסדנאות להכשרת מורות בחברה החרדית ולבדוק את השפעתה על המתמחות, המורות המכשירות וצוות בית הספר. בעזרת 441 שאלונים ו-11 ראיונות עומק עם משתתפות בסמינר נמצא שהמורות החרדיות עברו חוויה חיובית ביותר שבאה לידי ביטוי בהעצמת דימוין העצמי, הגברת ביטחונן העצמי, חיזוק חוסנן הנפשי ושיפור האוריינטציה בסביבה הבית ספרית ואף מחוץ לה. לא זו בלבד, דווח על שיעור גבוה מהרגיל של השמת מורות בבתי ספר בפועל ומורות שהתמידו בתפקידן העידו כי עברו תהליך של צמיחה אישית והתפתחות מקצועית.

  • סיכום

    מטרת המחקר הייתה לבחון את ההשפעה של שילוב תרגולים של מיינדפולנס ושל איכויות קשר בהכשרת מורים על יישומן של פרקטיקות הוראה יעילות. שמונים ושמונה סטודנטים להוראה הוקצו באופן אקראי לקבוצת התערבות ולקבוצת ביקורת. החוקרים מדדו הוראה יעילה לפני ההתערבות וחצי שנה לאחריה, במהלך תקופת ההתנסות המעשית בהוראה. כמו כן, נמדדו בקרב משתתפי המחקר מיומנויות מיינדפולנס, רגש שלילי ורווחה (well-being). ממצאי המחקר מספקים עדות לכך ששילוב אימון במיינדפולנס ובאיכויות של קשר במהלך ההכשרה להוראה מוביל לשיפור בפרקטיקות של הוראה יעילה.

  • סיכום

    מטרת מאמר זה היא להציע מבנה הכרתי של 'הוראה מודעת' כאמצעי למיתון שחיקה של מורים ולשיפור תחושת הרווחה שלהם. המושג 'הוראה מודעת' מבוסס על גישת המיינדפולנס, שבמרכזה שתי איכויות עיקריות – מודעות וחמלה, אשר מופנות הן כלפי החוויה הפנימית והן כלפי הסביבה החיצונית. בהוראה קשובה המורה מפתח איכויות אלה בתהליך מתמשך, ובכך חווה שיפור בתחושת הרווחה שלו ובמסוגלותו ליצור קשרים מיטיבים עם תלמידיו. הכותבים מציעים לשלב הוראה מודעת בהכשרת מורים במטרה לשפר את תחושת הרווחה של מורים מתחילים.

  • סיכום

    הקריירה של מרצים להוראה נעה לאורך שלושה מסלולים של התפתחות מקצועית: הוראה, מחקר ומנהיגות ארגונית. שלושת הנתיבים האלו יכולים לנוע באופן משיק והרמוני, אך גם להוות מקור ללחצים, מתחים ותסבוכות בשל הזמן שהם מצריכים. באמצעות ראיונות עומק עם 16 מרצים לחינוך, נבדק כיצד חווים מרצים להוראה את היחסים בין שלושת המסלולים האלו.

  • סיכום

    מחקר זה מתאר נתיבים מקצועיים של מורי מורים במוסדות אקדמיים להכשרת מורים. ראיונות חצי-מובנים נערכו עם 41 מורי מורים מאירלנד, ישראל, נורבגיה והולנד. הממצאים מראים שמורי מורים גויסו בעיקר מבתי-ספר ומאוניברסיטאות. עם כניסתם לתפקיד, הם קיבלו תמיכה מסוימת, אך לא רשמית. מחקר והוראה הם התחומים העיקריים להתפתחות מקצועית של מורי המורים. לרוב מורי המורים עמדות חיוביות כלפי המחקר. עם זאת, לתפיסתם, המוסדות שבהם הם עובדים אינם מעריכים מספיק את ההוראה. בעוד עמדות ההולמות את אידיאל הלכידות החברתית קיימות בקרב מורי מורים, הם בעיקר מגיבים למה שהם תופסים כציפיות אינדבידואליסטיות ופרגמטיות של המוסדות בהם הם עובדים. דבר זה בא לידי ביטוי אצל מורי המורים בהפקת פרסומים אקדמיים.

  • תקציר

    משבר הקורונה טלטל את שדה ההכשרה לחינוך גופני שנאלץ לעבור מהוראה פרונטאלית לווירטואלית. שכן, מדובר במקצוע פיזי במהותו אשר מצריך תזוזה במרחב ומאמץ תנועתי – אלמנטים קשים מאוד לחיקוי במרחב הדיגיטלי. על רקע זה, המאמר מציג להלן אתגרים מרכזיים ופתרונות אפשריים להכשרת והוראת חינוך גופני בגרסה המקוונת.

  • תקציר

    שאלון עליו השיבו 264 תלמידי תיכון בארה"ב הצביע על תפיסות דו-משמעיות לגבי מקצוע ההוראה. מחד, התלמידים העריכו את תחושת השליחות של המורים וסיפרו כי הם יודעים להטות אוזן קשבת, להעניק פידבק חיובי, להנהיג את הכיתה ולתרום לזולת. מאידך, הם טענו שהחברה אינה מכבדת מורים, שיחס התלמידים למורים אדיש או מזלזל, שמורים נאלצים להתמודד עם בעיות משמעת ולהסתפק בשכר נמוך.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין