האם מתן ייצוג לעובדים ערבים ביחידה ארגונית פירושו מתן ביטוי למומחים או לנציגי קבוצת אינטרס? ואם לא ניתן להפריד בין השניים, עולה השאלה איזה "כובע" חובשים אותם נציגים – האם את כובע המומחיות או שמא את כובע האינטרס המבחין בינם לבין בעלי אינטרסים אחרים? מכאן עולה גם השאלה אם קולם של המומחים צריך לשקול יותר מקולם של בעלי האינטרסים.

הספר "התבוננות מחודשת בחינוך הבלתי פורמלי" מציג נקודת מבט אקדמית מגוונת ועדכנית של תחום זה בישראל, תוך דגש על סוגיות זהות, מגדר ותרבות, וכן התייחסות לשותפים השונים: בהם בני נוער, צעירים, הורים, בעלי תפקידים

ספר חדש בהוצאת מכון מופ"ת מציג את חשיבותם של מרחבים משותפים בחברות מרובות תרבויות מתוך תפיסה כי מרחבים אלה יעודדו סובלנות, הקשבה ואמפתיה בין קבוצות. בישראל חזון זה לא עמד במבחן המציאות לאורך ההיסטוריה, והקושי לחלוק מרחבים משותפים אף החריף בעתות של משברים בריאותיים, פוליטיים וביטחוניים. דוגמאות לכך בלטו בתקופות של לחימה ברצועת עזה, אז התלקחו ברחובות ישראל מהומות שהחריפו אף יותר בערים המשותפות. מאורעות נוספים שנחרתו בזיכרון הקולקטיבי הישראלי מזוהים כמחלוקת בין "ישראל הראשונה" ל"ישראל השנייה" ומייצגים את המתח הפוליטי בחברה, שבשנים האחרונות בא לידי ביטוי בהפגנות ובמאבקים שגרמו לפילוג העם. מאורעות אלה מהדהדים ללא הרף, מחלחלים למערכת החינוך ומשפיעים על הדינמיקה הן בכיתות הן בחדרי מורים.

מחקר זה מצביע על קושי ניכר של 13 מנהלי בתי ספר יסודיים בישראל אשר מנסים לקדם סוגיות חברתיות וסביבתיות. כדי לצייד מנהלים בכלים שיסייעו להם להעלות מודעות סביבתית ולנסות להגיב למשבר האקלים, מומלץ לשלב את רעיון החינוך הסביבתי בתוכניות ההכשרה והפיתוח המקצועי של מנהלי בתי הספר ובחזון השנתי של משרדי החינוך והגנת הסביבה. שכן, המנהלים צריכים לחוש ולדעת שהם מקבלים תמיכה מהממונים עליהם.

משרד החינוך איתר צורך בשינוי של מטרות הלמידה ויעדיה באופן שיתאימו למציאות העכשווית של גידול עצום בכמויות המידע, בהתפתחויות טכנולוגיות מהירות וברב-תרבותיות. כדי לבנות בקרב הלומדים את הכלים להתמודדות מוצלחת עם האתגרים הצפויים להם היום ובעתיד, צייר המשרד את דמות הבוגרת והבוגר של מערכת החינוך בצבעים עדכניים במסמך הקרוי: "המדיניות הפדגוגית הלאומית – דמות הבוגרת והבוגר".

המחקר בחן את תרומתם של טקסים בית ספריים לעיצוב הזהות ולהעמקת תחושת האזרחות בקרב תלמידים דרוזים. המחקר התמקד בשני בתי ספר וכלל ראיונות, תצפיות וניתוח מסמכים. מממצאי המחקר עולה כי בבתי הספר מושם דגש רב על טקסים לאומיים ודתיים. באמצעות טקסים אלה ופעילויות בית ספריות נוספות ממלאים בתי הספר תפקיד מרכזי בגיבוש הזהות הישראלית והדרוזית של התלמידים.