המדיניות הפדגוגית הלאומית – דמות הבוגרת והבוגר
משרד החינוך (2021). המדיניות הפדגוגית הלאומית – דמות הבוגרת והבוגר
עיקרי הדברים:
- הקורונה הבליטה את העובדה שכדי לקיים תהליכי למידה הלומדים זקוקים למנעד של מיומנויות רגשיות חברתיות כמו גם לאוריינות דיגיטלית ולאוריינות מידע
- השגת מטרות הלמידה – ידע, מיומנויות וערכים – תתאפשר רק אם ייעשו במערכת שינויים מערכתיים ופדגוגיים שיתמכו במטרות אלה וייצרו את התנאים המיטביים להשגתן
- בתפיסה הפדגוגית המסורתית המטרות מתרכזות בלמידה של ידע עובדתי וידע פרוצדורלי בלבד, ובמסגרתה תפקיד המורה הוא העברת הידע למוחם של התלמידים
- בתפיסה הפדגוגית העדכנית מטרות הלמידה מתרכזות בהבנה של ידע, פיתוח מיומנויות להפעלת הידע בהקשרים שונים וגיבוש עמדות וערכים מנחים לחיים
- יש להניע את המערכת לעבור מ'תוכניות לימודים' המתמקדות בתוכן הנלמד ל'תוכניות למידה' המתמקדות בלומד ובדרכי הלמידה
משרד החינוך איתר צורך בשינוי של מטרות הלמידה ויעדיה באופן שיתאימו למציאות העכשווית של גידול עצום בכמויות המידע, בהתפתחויות טכנולוגיות מהירות וברב-תרבותיות. כדי לבנות בקרב הלומדים את הכלים להתמודדות מוצלחת עם האתגרים הצפויים להם היום ובעתיד, צייר המשרד את דמות הבוגרת והבוגר של מערכת החינוך בצבעים עדכניים במסמך הקרוי: "המדיניות הפדגוגית הלאומית – דמות הבוגרת והבוגר".
לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא דמות הבוגר
התפתחויות טכנולוגיות ומשבר הקורונה חיזקו את הצורך בעדכון מטרות הלמידה. הלמידה מרחוק המחישה את ההכרח בקידום ובפיתוח מנעד רחב של מיומנויות בקרב צוותי החינוך ולומדים שנזקקו ליכולות למידה עצמאית ולחוסן נפשי בהתמודדות עם אי-הוודאות והשינויים הדרמטיים בשגרות המוכרות בבית, בלימודים ובעבודה.
הקורונה הבליטה את העובדה שכדי לקיים תהליכי למידה הלומדים זקוקים למנעד של מיומנויות רגשיות חברתיות כמו גם לאוריינות דיגיטלית ולאוריינות מידע. מיומנויות אלו ומיומנויות קוגניטיביות נוספות הן אלו המרכיבות יכולות למידה עצמאית ושיתופית שאינה תלויה בנוכחות צמודה של המורה.
השגת מטרות הלמידה – ידע, מיומנויות וערכים – תתאפשר רק אם ייעשו במערכת שינויים מערכתיים ופדגוגיים שיתמכו במטרות אלה וייצרו את התנאים המיטביים להשגתן. שבעה עקרונות מקדמי למידה שנוסחו הם כלי עזר לעיצוב תהליך למידה שבונה ידע, מיומנויות וערכים המותאמים למאה ה-21.
המשותף לרפורמות למידה במדינות ה-OECD הוא תנועה מתפיסה פדגוגית מסורתית (Instructionalist) לתפיסת למידה עדכני:
בתפיסה הפדגוגית המסורתית המטרות מתרכזות בלמידה של ידע עובדתי וידע פרוצדורלי בלבד, ובמסגרתה תפקיד המורה הוא העברת הידע למוחם של התלמידים. ההוראה היא לינארית: מתחילה בפשוט ומתקדמת אל המורכב. מתוך התפיסה הפדגוגית המסורתית נבנו תהליכי הערכה ומשוב לתלמידים שמורכבים בעיקרם ממבחנים המודדים את דיוק השליטה בעובדות ופרוצדורות, אך אינם מעודדים למידה מעמיקה. לפי תפיסת הלמידה העדכנית, לצד הרחבת הידע מערכות חינוך צריכות לעודד תלמידים להגיע להבנה של רעיונות גדולים בתחומי הדעת ולסייע להם לפתח מיומנויות הפועלות בעזרת הידע הזה ומייצרות ידע חדש. בתפיסה הפדגוגית העדכנית מטרות הלמידה מתרכזות בהבנה של ידע, פיתוח מיומנויות להפעלת הידע בהקשרים שונים וגיבוש עמדות וערכים מנחים לחיים.
יש להניע את המערכת לעבור מ'תוכניות לימודים' המתמקדות בתוכן הנלמד ל'תוכניות למידה' המתמקדות בלומד ובדרכי הלמידה. בכך ירחיבו תוכניות הלמידה בצורה ניכרת את אחריות המערכת ללמידה של התלמיד, מלמידה מסורתית של תחומי דעת נפרדים בהובלת המורה ללמידה הכוללת גם שילובים בין תחומי דעת והובלה עצמאית של התלמידים בלמידה.
סוגים שונים של ידע
המדיניות במסמך זה מבוססת על ההבחנה הבסיסית בין מידע – יחידות לא מקושרות של עובדות, מושגים רעיונות או תהליכים, לבין ידע – רשת מנטלית המקשרת בין היחידות באופן שהוא בעל משמעות ללומד. בניית הידע היא תהליך שעל הלומד ליטול בו חלק באופן פעיל – ידע נבנה על ידי הלומד ולא נקלט על ידו.
ידע פעיל מאופיין על ידי שלושה היבטים: התפתחות, קישוריות והצדקה.
התפתחות: ידע פעיל הוא דינמי, מתפתח ורגיש לגילויים חדשים ולקיומן של נקודות מבט שונות.
קישוריות: ידע פעיל הוא מבנה מורכב ומקושר הכולל מושגים, רעיונות, עובדות ופרטי מידע – מתחום דעת אחד או מכמה תחומי דעת – אשר שלובים אלה באלה.
הצדקה: ידע פעיל נוצר בתהליך אינטראקטיבי של הבניה והצדקה, ששורשו בהקשר התרבותי והחברתי.
כדי לפתח ידע פעיל, נשאף שהתלמידים ירכשו שלושה סוגים של ידע בכל אחד מתחומי הדעת: ידע תוכני, ידע מעשי וידע על אודות ידע (ידע אפיסטמי).
ידע תוכני כולל היכרות מעמיקה עם עובדות, תכנים, מושגים, סוגיות ורעיונות מרכזיים בתחומי הדעת השונים, תפניות גדולות בהיסטוריה, יצירות אומנות גדולות, שיטות שהן ציון דרך בפילוסופיה, תאוריות מרכזיות במדעי החברה והטבע וכיו"ב .
ידע מעשי כולל מיומנויות ייחודיות לתחום הדעת, הנדרשות לרכישת הידע והרחבתו בתחומי הדעת השונים. בהקשר זה חשובה ההבחנה בין הידע המעשי למיומנויות דמות הבוגרת והבוגר שהן בין-תחומיות, אינן מקושרות לתחום דעת מסוים ומיועדות לסייע בתהליך הלמידה בכל תחום דעת. הכוונה, למשל, היא לקריאת מפה טופוגרפית, שימוש במיקרוסקופ, קריאת תווים וכיו"ב .
ידע על אודות יצירת ידע (ידע אפיסטמי) נוגע לשאלות כמו מהם מושאי הידע של תחום הדעת הנדון? כיצד התפתח הידע בתחום הדעת הנדון? מהן דרכי ביסוס הידע בתחום הדעת הנדון? מה טיבה של מומחיות בתחום הדעת הנדון? סוג זה של ידע כרוך בהבנת הזיקה שבין תאוריה לניסוי בתחום המדעים המדויקים, בבנייה נאותה של טיעון, וכן בהבנה ובפרשנות של טקסטים. תהליך למידה הכולל את שלושת סוגי הידע חיוני לפיתוחו של ידע פעיל אצל הלומד.
רשימת המיומנויות הנדרשות
משרד החינוך גישה רשימה ארוכה של מיומנויות שעל המערכת לפתח בקרב הלומדים, וחילק אותן לארבע קבוצות עיקריות: מיומנויות קוגניטיביות, רגשיות, חברתיות וגופניות:
אוריינות לשונית – הבנה והפקה של טקסטים דבורים וכתובים.
אוריינות מתמטית – אוריינות כמותית וחשיבה גאומטרית.
אוריינות מדעית – הסבר מדעי של תופעות ופרשנות מדעית של נתונים.
חשיבה ביקורתית – טיעון, הטלת ספק וקבלת החלטות.
חשיבה יצירתית – סקרנות, מקוריות, גמישות מחשבתית, יצירת הקשרים חדשים ויישום.
אוריינות דיגיטלית - צריכה ויצירה של תוכן במדיה הדיגיטלית באופן אתי ומוגן.
אוריינות מידע – איתור, הערכה, ארגון והצגה של מידע ויכולת להשתמש בו.
מודעות עצמית – הכרת העצמי, זיהוי רגשות ותחושת מסוגלות.
הכוונה עצמית – ויסות עצמי, הנעה עצמית והתמודדות עם לחץ ומשבר.
מודעות חברתית – הבנת האחר, זיהוי מצבים חברתיים ורגישות תרבותית.
התנהלות חברתית – ניהול קונפליקטים, עבודת צוות, תקשורת וניהול יחסים בינאישיים.
אוריינות גלובלית – מודעות ואחריות גלובליות, התנהלות רב-תרבותית.
אוריינות גופנית-בריאותית – ידע ומודעות בנושאי בריאות, אורח חיים בריא, פעילות גופנית.
ערכים
הבוגר יראה עצמו מחויב לסולם ערכים ברוח חוק החינוך הממלכתי. בתי הספר יכוונו לכך שהבוגרים יהיו בעלי השקפת עולם מוסרית שתנחה את חייהם ופעולותיהם ותשתקף במחויבות לחברה ולמדינה. הבוגרים יהיו מחויבים למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ברוח מגילת העצמאות, יכבדו את ערכי המורשת והתרבות של מדינת ישראל והקהילות החיות בה, ישמרו על כבוד האדם וזכויותיו, יחתרו לצדק חברתי ואזרחי ולשמירה על הסביבה ויהיו מעורבים במדינה, בחברה ובעזרה לזולת.
שבעה עקרונות מקדמי למידה
בהתבסס על ספרות מחקרית ענפה ועל שיחה עם מספר גדול של מומחים ואנשי חינוך מהארץ ומהעולם, גישה המשרד רשימה של עקרונות שנמצאו כמקדמי למידה:
- מוטיבציה
מצב מנטלי הקשור הן להנעה הראשונית ללמידה והן להתמדה בלמידה. ניתן להשפיע על המוטיבציה ולהעצימה בתהליכים פדגוגיים. מוטיבציה נוצרת כאשר ללומד ישנה תחושת שייכות, יכולת ומסוגלות ליצור ולהשפיע. כאשר התלמיד תופס את הלמידה כבעלת ערך לחייו וזהותו, רואה בתכנים כקשורים לתחומי העניין שלו ובוחר בתהליך הלמידה – המוטיבציה מועצמת.
- מודעות והכוונה עצמית
לומד המווסת ומנהל בעצמו את תהליך הלמידה - מצליח יותר. ניהול הלמידה כרוך במודעות של הבוגר לתהליך הלמידה של עצמו ולהצבת יעדים, בקרה עצמית ותכנון הלמידה. המודעות וההכוונה העצמית ניתנות לשכלול בתהליך פדגוגי.
- ידע והתנסות קודמים
למידה אינה העברה של ידע לכלי ריק, אלא תהליך שבו הלמידה תומכת בתהליך ההבניה המחודשת של ידע חדש בהתבסס על הידע וההתנסות הקודמים של הלומדים (אשר קיימת ביניהם שונות בתחום זה). הלומד לעולם יבחן ידע וחוויות חדשות לאור הידע והניסיון הקיימים אצלו כבר, ועל תהליך הלמידה להיות מותאם לכך.
- ביצוע הבנה
ההבנה היא תהליך פנימי בתודעתם של הלומדים המתבטא ביכולת למקם עובדה, רעיון, עיקרון או מושג ולהשתמש בהם בהקשר רחב ועשיר. כדי שנוכל להבחין בתהליך של הבנה, לחנך אליו ולהעריך אותו, יש לכלול בלמידה רכיב של ביצוע שמדגים אותה ומסייע להשגתה. המחקר האמפירי מצביע על ביצוע הבנה כרכיב הכרחי בתהליך הפדגוגי.
- הקשר מציאותי (קונטקסט)
הידע, המיומנויות והערכים באים לידי ביטוי גם מחוץ להקשר הכיתתי. הלומד חוקר באופן עצמאי או בלמידה שיתופית את המציאות שסביבו, מגלה ויוצר בה ידע, מזהה ומבין את השימוש בידע התאורטי במציאות. למידה בתוך ההקשר המציאותי שבו נוצר ומיושם הידע מעמיקה את הלמידה.
- דיאלוג ומשוב
הכוונה לדיאלוג בין הלומד לשאר השותפים ללמידה (המורה, הלומדים האחרים, משפחתו ואנשים נוספים הנוכחים בתהליך הלמידה). דיאלוג ומשוב תומכים במוטיבציה דרך יצירת דפוס חשיבה מתפתח ובפיתוח מודעות והכוונה עצמית דרך המפגש עם עמדתו ומשובו של האחר. דיאלוג ומשוב מקדמים הבנה במהלך הלמידה והם ההזדמנות הטובה ביותר להערכתה (באמצעות ביצועי הבנה). דיאלוג ומשוב הכרחיים לפיתוח מיומנויות רגשיות (SEL) - תוך-אישיות ובין-אישיות.
- סביבות תומכות למידה
סביבות למידה על מרחביהן השונים נדרשות להיות בטוחות ומוגנות עבור הלומדים, מאפשרות קשר, חיבור טכני ותקשורת בין המשתתפים ומעודדות צמיחה והתפתחות של כלל המשתתפים בתהליך הלמידה. סביבת למידה יכולה להיות טכנולוגית, היברידית, בשטח טבעי או בנוי וכד'. סביבת למידה בטוחה היא הבסיס ליכולת של הלומד להשתתף באופן פעיל בתהליך הלמידה. סביבת למידה מאפשרת היא תנאי הכרחי לתקשורת רציפה. סביבת למידה מעודדת צמיחה היא תנאי להתקדמותו והתפתחותו של הלומד בתהליך הלמידה.