מדריך זה מציג אסטרטגיות וטקטיקות להשגת תוצאות טובות יותר ממודלים של בינה מלאכותית, ונכתב על ידי חברת OpenAI, שפיתחה את הצ'אטבוט ChatGPT. ניתן להשתמש בשילוב של כמה מהשיטות שיתוארו בהמשך, ולכל משתמש כדאי לערוך ניסויים כדי למצוא את השיטות המתאימות ביותר עבורו. חלק מהדוגמאות שמוצגות כאן פועלות כעת רק עם דגמים מתקדמים יותר, ולא חינמיים, של בינה מלאכותית.

זהו חלק ב' של סיכום המדריך להנדסת פרומפטים שפרסמה חברת הבינה המלאכותית OpenAI. מדריך זה מציג אסטרטגיות וטקטיקות להשגת תוצאות טובות יותר ממודלים של בינה מלאכותית, ונכתב על ידי חברת OpenAI, שפיתחה את הצ'אטבוט ChatGPT. ניתן להשתמש בשילוב של כמה מהשיטות שיתוארו בהמשך, ולכל משתמש כדאי לערוך ניסויים כדי למצוא את השיטות המתאימות ביותר עבורו. חלק מהדוגמאות שמוצגות כאן פועלות כעת רק עם דגמים מתקדמים יותר, ולא חינמיים, של בינה מלאכותית.

ככלל, אפשר לומר שמורים מעדיפים מעורבות פסיבית מצד הורים ומקווים שזו תישאר בתחום של השתתפות בטקסים, ימי הורים, תרומת חומרים ומשאבים ופעילויות העשרה. הנשאלים התנגדו למעורבות הורים בוועדות בית ספריות, במנגנוני קבלת ההחלטות ובקביעת המדיניות והחזון הבית ספרי. בנוגע למעורבות הורים בתהליכים פדגוגיים, הן בקרב מורי החינוך המיוחד והן בקרב מורי החינוך הכללי, נמצאה שביעות-רצון בינונית-נמוכה.

מחקר זה עוסק במידת השימוש בפועל בחומרי לימוד שהרשויות בארה"ב ממליצות עליהם ולעתים אף דורשות כי תלמידים ומורים ישתמשו בהם. מתברר כי בפועל כ-30% מהמורים שהשתתפו בסקר משאבי ההוראה סבורים כי החומרים המומלצים מאתגרים מדי עבור רוב תלמידיהם. דברים אלה נכונים במיוחד כאשר מדובר בבתי ספר ממעמד כלכלי נמוך, וכאשר מדובר במורים בעלי ניסיון מועט. מורים אלה גם נטו להשתמש בחומרי הלימוד הרבה פחות ממורים אחרים.

הבינה המלאכותית מעמידה לבחינה-מחדש כמעט את כל היבטי החינוך: אופי ותפקיד ההוראה, הבעלות והשימוש בחומרים חינוכיים, מבנה מערכות החינוך שלנו, האתיקה ומנגנוני ההערכה, ההשפעה של פער דיגיטלי הולך וגדל. הכלים החדשים הללו אפילו מאתגרים את נקודות המבט שלנו לגבי מהי 'יכולת', כמו גם איך והיכן היא מוחזקת על ידי יחידים ומוסדות.

שינויים טכנולוגיים כבר הובילו בעבר לתמורות חברתיות וארגוניות ששיבשו באופן קיצוני את מסגרות הכוח והשליטה הקונבנציונליות שלנו, והחליפו אותן במבנים חדשים. יכולות הבינה המלאכותית (AI) נהפכו לנגישות בתעשייה ובעסקים מכל הגדלים. מהפכה זו תשפיע ללא ספק על מערכת החינוך והיא מאיימת על עצם המושגים שמנחים אותה. האתגר הוא לא רק להתייעל או להשתמש בבינה המלאכותית כדי לתפוס תלמידים שהעתיקו עבודות – אלא לעצב מחדש את יסודות האקדמיה ובתי הספר.

משחוק בחינוך מהווה כלי חשוב בארגז הכלים של המורה המבקש להציע לתלמידיו חינוך איכותי, מגוון ומאתגר. המאמצים להמשיך לפתח משחקים פדגוגיים צפויים לגבור, הן בעולם המערבי והן במזרח הרחוק, תוך התמקדות במשחקים-ממוקדים-נושא. שכן, דור הלומדים הנוכחי משווע ללמידה מסקרנת, מרעננת ואלטרנטיבית. בתוך כך, ישנם הבדלים פנים-מקצועיים הנוגעים למידת ההתעניינות והנכונות להטמיע משחוק בחינוך, כאשר מקצועות ה-STEM המורכבים מהווים כר פורה לייצור תכנים דיגיטליים רלוונטיים.

מחקר זה מראה כי מורי מתמטיקה יכולים וצריכים לחוש בנוח להשתמש במשחקים מקוונים לצרכים פדגוגיים של תלמידי כיתה ח'. שכן, תלמידים בגיל ההתבגרות נוטים להשקיע, או לבזבז, זמן רב במשחקי מחשב בין כה וכה. מכאן, התלמידים נוטים לחבב משחקי המחשב ולהזדהות עם התכנים, הדמויות או האווטארים המוצגים בהם. בתוך כך, חשוב יהיה במחקרים עתידיים לבחון את ההבדלים בהעדפותיהם של בנים ובנות במשחקי מחשב פדגוגיים מבחינת הזדהות, יכולות ואינטליגנציה, כדי לשפר את התאמת המשחקים לדור הלומדים הנוכחי.

השימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת מתקדם בצעדי ענק בשלל תחומים, ובכלל זה בחינוך. הקדמה הדיגיטלית גורמת לתלמידים לצפות ליותר מהוראה מסורתית ולקוות לפרקטיקות הוראה שכוללות פלטפורמות דיגיטליות ווירטואליות. בכוחם של סרטוני הדרכה חינוכיים לספק תוכן פדגוגי בכל זמן ומקום, לקדם למידה רב-חושית ולשמש ככלי לגיבוי ועיבוי לעבודתו של המורה. אם מורי העתיד ירכשו מיומנויות תקשורתיות, דיגיטליות וקוגניטיביות מתאימות, תלמידיהם יזכו ללמוד בקצבים נבדלים ומותאמים ובצורה אוטונומית.

הספר "התבוננות מחודשת בחינוך הבלתי פורמלי" מציג נקודת מבט אקדמית מגוונת ועדכנית של תחום זה בישראל, תוך דגש על סוגיות זהות, מגדר ותרבות, וכן התייחסות לשותפים השונים: בהם בני נוער, צעירים, הורים, בעלי תפקידים