מחקר זה מתמקד בבדיקת עמדותיהן של גננות בנוגע להשתתפות הורי ילדים במסיבות יום ההולדת של ילדיהם בגנים ומראה כי רוב הגננות בישראל מעדיפות לערוך מסיבות יום הולדת בגני ילדים ללא השתתפות ההורים. המחקר מערער על התפיסה לפיה שותפות ממשית וקרובה בין הורים לבין צוותי חינוך בגני ילדים מהווה יעד נכסף של גננות הרואות במפגש תועלת ורווחה רגשית עבור הילדים. לצד הרוב המכריע המתנגד להשתתפות הורית, ישנו מיעוט גננות הסבורות כי הילד והוריו הם יחידה אחת, כי יום ההולדת הוא אירוע משפחתי וכי נוכחות ההורים מהווה הזדמנות ראויה להכיר את הגן.

יישומים לימודיים אינם נועדו למטרות הנאה ושעשוע, אלא לשרת צרכים פדגוגיים. לכן, בטרם תציגו בפני התלמידים את האפליקציה הבאה, שאלו את עצמכם: האם ועד כמה אני שולט ביישום טכנולוגי זה? האם זה צפוי לבזבז זמן? האם התלמידים באמת צריכים את זה? והאם זה תורם לשגרת ההוראה?

מטרתו של מחקר זה היא להציע מודל חינוכי  המבוסס על הכרה בעמימות המידע הסובב אותנו. הטענה המרכזית היא שהבעיה אינה שהפרט אינו מעוניין באמת או שאינו יודע לחפש ולסנן נתונים, אלא שהמידע במרחב הציבורי הוא עמום (ambiguous), חלקי, מעובד  ומתווך על ידי גורמים אינטרסנטיים. במאמר מוצע מודל שילמד את הפרט להתמודד עם העמימות במקום  לחתור ל"אמת" החד -משמעית, שאין ביכולתו להשיג במרחב שפורשים הפוליטיקאים, הפעילים החברתיים, ארגונים וחברות שונים, האקדמיה והתקשורת

למגפת הקורונה העולמית נודעו השפעות נרחבות על תחומי חיים רבים בישראל. היא חייבה סגרים לפרקים וריחוק חברתי, שמשמעם שיתוק הפעילות הסדירה במדינה, לרבות במערכות החינוך וההשכלה הגבוהה. המעבר הפתאומי והלא צפוי מהוראה פנים אל פנים בכיתות להוראה מרחוק הציב אתגרים רבים בפני מרצים וסטודנטים כאחד. רבים מהם חוו הלם טכנולוגי, פדגוגי וחברתי-רגשי והתקשו – בתחילתו של המשבר ולעיתים גם בשלביו המתקדמים – ליישם תהליכי הוראה ולמידה יעילים. הספר הכשרת מורים בתקופת משבר הקורונה: אתגרים, הזדמנויות ושינוי בוחן באמצעות מחקרים איכותניים, כמותיים ומשולבים את אופני התמודדותם של מרצים וסטודנטים במכללות האקדמיות לחינוך ובאוניברסיטאות עם השינויים בתהליכי ההוראה, הלמידה וההערכה שנכפו עליהם ועם השלכותיהם.

הריאיון שלהלן, נערך בפודקאסט תו חינוך ועוסק בליווי מיטבי של תלמידים שחוו אובדן על ידי מורים, מחנכים, יועצים חינוכיים ומנהלים ומציג מדריך להתנהלות רצויה ברגעים הקשים האלו. המרואיינת, ד"ר פריי-לנדאו, מכהנת כראש מעבדה לחקר אובדן, דחק וחוסן במבט רב-תרבותי. בעשותה כן, היא גיבשה מדריך לתמיכה בתלמידים שחוו אובדן.

האקלים הנוכחי מייצר הזדמנות לפתוח ולהרחיב מגמות ללימודי עיתונאות ותקשורת בבתי הספר. בעידן הפוסט-קורונה, בו תלמידים עדיין מתמודדים עם משברים נפשיים, שסעים חברתיים, קונפליקטים פוליטיים, מתקפות טרור והתחממות גלובלית, הם משוועים למצוא מקורות של אנרגיה, נחמה, חמלה, ייעוד וקהילתיות. מאמר זה מציג את מיזם Student Reporting Labs המשמש כמגמת עיתונאות שנתית ברמה תיכונית המעניקה לתלמידים כישורי חשיבה ביקורתית, מיומנויות תקשורתיות, ידע טכני, אופציה תעסוקתית עתידית וניסיון מעשי בתחום מלהיב.