רם כהן הוא מנהל "מרכז טק", מוסד חינוכי שמטרתו לתת הזדמנות טובה לתלמידים מאזור דרום תל אביב ויפו ללמוד את מקצוע מדעי המחשב. לדבריו, הוא סבר שההידרדרות בהישגי התלמידים היא בעיה ייחודית לישראל, אך שינה לאחרונה את דעתו. מה שהוביל לשינוי הוא קריאת מאמר של "הניו יורק טיימס" על הירידה בהישגי התלמידים בארה"ב בעשור האחרון. המאמר, שנשען על מחקר של אוניברסיטת סטנפורד, מביא לדברי כהן נתונים מטרידים ביותר על מגמה ברורה של ירידה בהישגים בארה"ב. 

אף שהמחקר הדגיש את ההון האנושי של מורים כמשאב מרכזי להצלחת בית הספר, ספרות המחקר העוסקת באופן שבו מתפתח הון אנושי בהקשרים בית־ספריים היא דלה במיוחד, בעיקר בכל הנוגע למנהיגות המנהלים. נוכח ההשפעה העמוקה של ההון האנושי של צוותי החינוך על הצלחת התלמידים, פערים מחקריים אלו מדגישים את ההכרח הדחוף בהעמקת החקירה האמפירית בנוגע למורכבויות הטמונות בתפקיד המנהל כמפתח הון אנושי בהקשר הבית־ספרי. לפיכך, מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את התפיסות והפרקטיקות של מנהלים כמנהלי ומפתחי הון אנושי בקרב צוותי החינוך שלהם.

המעבר מניהול משאבי אנוש (HRM) לניהול הון אנושי מסמן התפתחות משמעותית באופן שבו ארגונים מעריכים ומפתחים את כוח העבודה שלהם. בתוך מגזר החינוך, שינוי זה משקף הכרה גוברת בתפקיד החשוב שיש לידע, לכישורים וליכולות של צוות בית הספר בהשגת מצוינות חינוכית. בעוד שניהול משאבי אנוש מסורתי מדגיש יעילות אדמיניסטרטיבית והקצאת משאבים, ניהול הון אנושי מתמקד בפיתוח אסטרטגי של אנשים כחיוני להצלחת הארגון. מאמר זה בוחן כיצד בתי ספר יכולים להתקדם מעבר לפרקטיקות קונבנציונליות של משאבי אנוש כדי לטפח ולמנף טוב יותר את ההון האנושי שלהם. כך מזוהות שיטות עבודה מומלצות המחברות בין יעדים חינוכיים לבין סדרי העדיפויות האסטרטגיים של ניהול ההון האנושי, ובסופו של דבר משפרות הן את ביצועי צוות בית הספר והן את תוצאות התלמידים.

ככל ששנת הלימודים מתקדמת, שחיקת המורים הולכת וגוברת. ההתרגשות של תחילת השנה מתפוגגת, שגרת העבודה מתחילה להרגיש סיזיפית ועומס העבודה גובר. כדי להתמודד עם התופעה המדאיגה הזו, שמשפיעה באופן ישיר על איכות החינוך והמחסור במורים, המאמר סוקר ובודק תשובות של כ-600 מורי יסודי ועל-יסודי בארה"ב לשאלה אחת פשוטה: איך אפשר להימנע משחיקה בהוראה?

ההובלה של ההון האנושי בבתי-הספר נעשית חשובה יותר ויותר, בתגובה לצורך של מנהלים לעודד מסירות ושימור בקרב צוותי בית-הספר – במיוחד לאחר "ההתפטרות הגדולה" בעקבות מגפת הקורונה. לפיכך, מטרת המחקר הנוכחי הייתה לחקור תפיסות מגוונות של מנהלים באמצעות ניתוח הביטויים המטפוריים שלהם ביחס להובלת הון אנושי.

הדרך להפיח מוטיבציה מחודשת בלומדים ,להניעם למעורבות ולסייע בעיצוב מחודש של סביבות הלמידה בעידן הבינה המלאכותית מצריכה יצירתיות, מאמץ ומעוף. בהקשר זה, מציג המאמר שלל טיפים, דוגמאות, עזרים ומנועי בינה מלאכותית חדשניים אשר מאפשרים לדמיין מחדש את המרחב הפדגוגי ולהציע חוויית למידה אינטראקטיבית ומלהיבה יותר בכיתות א'-י"ב.

להתפשטות וירוס הקורונה ברחבי העולם ובישראל היו השלכות חסרות תקדים בכל תחום בחיינו ובכלל זה בהשכלה הגבוהה. הצורך בהימנעות ממגע בין-אישי יצר מציאות חדשה ומאתגרת. הבידוד החברתי הוביל לסגירת קמפוסים ולמעבר להוראה מרחוק בחירום. פקולטות, מרצים וסטודנטים נאלצו לאמץ טכנולוגיות ושיטות הוראה ולמידה חדשות ולקבל החלטות כמעט ללא הכנה מוקדמת. פעילויות הוראה ולמידה שהתנהלו פנים אל פנים הפכו למקוונות והתבססו על מערכות ניהול למידה ועל כלים דיגיטליים ללמידה מרחוק.