למה אותי אף פעם לא מפתיע לראות את ההישגים הנמוכים של התלמידים במבחנים הבינלאומיים
כהן, ר' (2026). "למה אותי אף פעם לא מפתיע לראות את ההישגים הנמוכים של התלמידים במבחנים הבינלאומיים". פוסט בפייסבוק
עיקרי הדברים:
-
צמצום שעות המדעים והמחסור בתנאים להתנסות במעבדה פוגעים ברציפות הלמידה ובפיתוח החשיבה המדעית
-
המחסור במורים למדעים והכשרה מקצועית בלתי מספקת של חלקם מקשים על הקניית ידע ומיומנויות בתחום
-
הוראת הבנת הנקרא מתמקדת בטקסטים קצרים ובזיהוי סוגות, ואינה מטפחת די הצורך קריאה ממושכת ואהבת ספר
-
הוראת המתמטיקה אינה מעודדת מספיק סקרנות, חקר ופתרון בעיות, ועלולה לעורר ניכור כלפי המקצוע
-
היכרות מוגבלת של מורים ומנהלים עם שאלות פיז"ה והיעדר ניתוח שיטתי של המבחנים מקשים על טיפוח המיומנויות הנדרשות להצלחה בהם
-
שיפור ההישגים מחייב טיפוח עקבי של קריאה וחשיבה לאורך שנות הלימוד, לצד חיזוק תחושת האחריות והנכונות של התלמידים להשקיע במבחן
מנהל התיכון לשעבר ואיש החינוך רם כהן פרסם פוסט מרתק לגבי הסיבות לכישלון התלמידים הישראלים במבחני פיז"ה. הוא מייחס זאת למיעוט השיעורים במדעים; למחסור במורים למדעים; להכשרה חלקית של המורים למדעים; להזנחת הבנת הנקרא; להוראה משעממת, מנותקת ומשעממת של מקצוע המתמטיקה; ולאי היכרות של המורים עם מבחני פיז"ה ועם סוג השאלות שמופיעות בהם.
לפוסט המקורי של רם כהן בפייסבוק
לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא מבחנים בינלאומיים
- תבדקו כמה שעות מדעים לומדים בחטיבת הביניים
בתי הספר אמורים ללמד חמש-שש שעות שבועיות מדעים בכל אחת מכיתות ז'-ח'-ט' בחטיבת הביניים. בפועל התלמידים מקבלים מחצית מזה בכל שנה וגם פחות מכך.
חלקם לומדים בכיתות גדולות ולא בקבוצות מעבדה. אין זמן לניסויים, אין לבורנטים להכנת הניסויים, והילד לומד דברים בתיאוריה. במקרה הטוב כמובן. יש שנים בחטיבת הביניים שגם לא מלמדים מדעים. תבדקו אותי.
- אין מורים למדעים ולכן לא מלמדים מדעים
בחלק מבתי הספר מלמדים במקום מדעים גיאוגרפיה, קצת סיפורי מדע, מחליקים על קרח במסגרת מצבי צבירה, מקרינים סרטים ויוצאים לגינה החקלאית בחצר בית הספר במסגרת "מדעים". ויש עוד פטנט ישראלי:
התלמידים לומדים חצי סמסטר מדעים וחצי סמסטר מקצוע אחר. אם זה נופל בחצי הראשון של השנה, אז יש הרבה חגים ואירועים וטיול שנתי, והרצאות וכל מיני פעילויות אחרות. בתכל'ס התכנסו לשם למידה במדעים אולי 18-10 שעות בכל הסמסטר. וגם אז הרמה לא משהו.
אם זה נופל בסמסטר ב', ילמדו פחות מזה. מגיעים לאירועי הלאום (שואה, גבורה זיכרון ועצמאות), ומשם גולשים בערך לחופש הגדול. סוף שנה.
- חלק לא מבוטל מהמורים שמלמדים מדעים עברו הכשרה חלקית או בעייתית
הם עברו הכשרה כזו או אחרת מדיסציפלינות קרובות (גיאוגרפיה), או רחוקות (ספרות) – והפכו למורים למדעים. אלה אינם מורים שמוכשרים להקנות חשיבה מדעית. מצטער. הם אנשים טובים ומורים נהדרים, אבל לא למדעים.
- הבנת הנקרא? הצחקתם אותי
תראו לי בית ספר אחד, מורה אחד, כיתה אחת שמחייבים תלמידים לקרוא ארבעה ספרים בשנה ובוחנים על מה שקרא התלמיד או חשוב מכך, מדברים איתו על אהבת הקריאה שלו, על התענוג והתרומה שיש בקריאה. כלום. מכירים לתלמידים טקסטים קצרים, ומלמדים אותם שיש סוגות שונות (איזו מילה, "סוגות"). תבחין בין טקסט אינפורמטיבי, טקסט ספרותי, טקסט מתכון, טקסט ברכה.
- הוראה משעממת, מנותקת ומנכרת של מתמטיקה
אולי מלמדים קצת יותר שעות מתמטיקה, אבל לא מלמדים תלמידים לאהוב מתמטיקה. לפעמים אפילו לשנוא את המקצוע. זה נתפס כעול, כאסון, כמשהו שלא חוקרים או לומדים לפצח. גאומטריה זה לא משחק ולא חקר אלא עינוי, ומשוואות זה לא פיצוח לפתרון אלא השאלה איפה אני מעלים את עצמי. מרבית המורים למתמטיקה אם לא כולם קיבלו את הכשרתם במכללות. רף הכניסה למכללות ידוע זה מכבר כרף הכניסה עם ציון מתחתית הפסיכומטרי. וכשאלה התנאים לכניסת מורים למערכת, איך הישגי התלמידים יכולים להיות גבוהים משל מוריהם? איך? זה כמובן לא נכון חלילה לכל המורים, אבל רואים כבר כניסה מאסיבית של מורים פחות טובים שנכנסים למלא את השורות.
- אי היכרות עם מבחן פיז"ה
והגענו לפאנץ'. תשאלו כל מורה בישראל, אם יש לו מושג איך נראה מבחן פיז"ה. מה שואלים. על מה נבחנים. מורים לא יודעים. אין להם מושג איך נראה המבחן ובטח אין להם מושג מה שואלים.
גם כשיודעים שיש מבחן, אין להם את רשימת הנושאים למבחן. ואם יש את רשימת הנושאים זה כמו רשימת מכולת שלא יודעים מה לעשות איתה.
השאלות בפיז"ה מתוחכמות, חלקן קריאה של גרפים וקריאת מפות, המתמטיקה דורשת הבנה והמדעים דורשים חשיבה. זה משהו שלא מלמדים בבתי הספר. המבחן שהוא דיגיטלי כבר יודע לאבחן על סמך התשובה על השאלה השנייה או השלישית את התלמיד אם יש טעם להמשיך בכלל לרמות גבוהות יותר.
30 שנה מנהל בית ספר ומעולם לא קראו לנו לישיבת מנהלים ואמרו לנו "בואו נראה את המבחן האחרון ונלמד אותו יחד". מעולם לא ישבו איתנו לנתח את המבחן שהיה בפועל.
מעולם לא התקיימו ישיבות מנהלים לניתוח אירוע ולהפקת לקחים. מה שכן אני זוכר שמשרד החינוך קרא פעם למנהלים ודיברו איתנו הרבה על "איך עושים לילדים מורל" כדי שיתגייסו לענות ברצינות על המבחן. חולצות עם כיתוב, וופלים, עפרונות צבעוניים, לעשות שמח בשכונה כדי שהילדים יענו ברצינות. ככה הכנו אותם.
כולם מצקצקים בלשון ואומרים כמה נורא. מחר כבר ידברו על הרכבי המפלגות והבחירות שבפתח וזהו, ניפגש בפעם הבאה בעוד שלוש שנים עם הקטסטרופה הבאה. חוזרים על אותה טעות פעם אחר פעם ומצפים לתוצאות טובות יותר. נו באמת.
הלכתי לבדוק את מבחני פיז"ה לתלמידים שנבחנו בכיתה ט' בארץ ובעולם. יש בעיה. וזה לא רק הילדים. אחרי שבחנתי חלק מהשאלות אני יכול לומר שזה נס בכלל שהתלמידים הגיעו למקום שהגיעו. לענות בהצלחה זה משהו שדורש עבודה רבה שנים לפני המבחן, זה דורש מורים טובים שמכירים בכלל סוג כזה של שאלות, זה דורש עקביות בהוראה, ודורש רצינות של תלמידים בהתמודדות עם הבחינה. זה לא משהו שתלמידי ישראל חוו בשנים האחרונות.
ובנוסף, אם תשאלו אותי, כשהתלמידים מרגישים אנונימיים, וכאשר אינם מקבלים ציון אישי יש להם נטייה למרוח תשובות ולא להרגיש אחריות. ואנחנו הישראלים אלופים בתחמנות ובזלזול. וזה יתבטא גם באופן שעונים על שאלות במבחן בינלאומי. יאללה סמן משהו ונמשיך הלאה אחי.
רוצים דוגמה לשאלה אחת? קבלו:
ייצור בדי כותנה.
אנשים רבים מודאגים מההשפעות על הסביבה הגלובלית שיש לייצור בגדים ולסילוקם כאשפה.
המקור של סיבי כותנה הוא בשכבה החיצונית של זרעי צמח הכותנה. בהשוואה לסיבים סינתטיים, סיבי כותנה דורשים פחות עיבוד והם מתכלים בקלות רבה יותר.
ייצור בדי כותנה דורש הרבה מים, דשנים, חומרי הדברה וחומרים כימיים מזיקים אחרים. כדי לנסות לפתור את הבעיות האלה, מפתחים שיטות בנות-קיימה לייצור כותנה.
מה אפשר לעשות כדי לצמצם את ההשפעות השליליות על הסביבה שיש לייצור בדי כותנה?
בחרו את כל התשובות הנכונות.
☐ להשתמש במים באופן יעיל יותר.
☐ להוריד את האיכות של בדי הכותנה שמייצרים.
☐ להגדיל את מספר העובדים שמועסקים בחוות הכותנה.
☐ להשתמש בחומרי הדברה שפוגעים רק במזיקים שאותם רוצים להדביר.
☐ לסלק את הפסולת הכימית לאזורים רחוקים מהאתרים שבהם מייצרים את הכותנה.
הטריק הראשון זה לשים לב שאין תשובה אחת. בהתחלה לא הבנתי למה התשובה שלי לא מתקבלת. שברתי את הראש, ואז שמתי לב שיש יותר מתשובה אחת נכונה... אינטואיטיבית יש לנו נטייה לכתוב מיד את התשובה הראשונה הנכונה שנראית לנו ולא לעבור על שאר התשובות ובטח לא לשים לב להוראה שיש מספר תשובות!
וכמובן יש לנו גם נטייה לחשוב שהתשובה יכולה להיות מידע כללי שהוא מעבר למה שכתוב בטקסט. למשל לייצר חולצות שאינן מתבססות רק על כותנה...
ומה התשובה הנכונה?
- להשתמש במים באופן יעיל יותר
- להשתמש בחומרי הדברה שפוגעים רק במזיקים שאתם רוצים להדביר.
(כלומר, יש לסמן את שתי התשובות האלה – ורק את שתי התשובות האלה).
אומר לכם כמנהל שליווה עשרות שנים תלמידים ומורים, כדי לענות על טקסטים ברמה הזו ויותר מזה, צריך שנים של אימון מבית הספר היסודי ועד לכיתה ט'. בחמש השנים האחרונות, מאז הקורונה והמשכן במלחמות, הילדים בקושי פתחו ספר וקראו. יש עבודה רבה מאוד לפנינו. כן זה אפשרי. אנחנו יכולים לעשות שינוי. אסור להתייאש.