בחודשי מרץ, אפריל ומאי 2020, הוריהם של 1,094 ילדים אוסטרים בגילאי שנה עד 10 השיבו לשני שאלונים מקוונים. נמצא כי גננות העבירו לילדים תכנים ופעילויות מועטות ביותר. לעומתם, ילדי החינוך היסודי קיבלו כמות רבה של שיעורי בית. אך, חלקם לא הקפיד להשלים את המטלות הביתיות ולא זכה לסיוע אישי או תמיכה פדגוגית הולמת מהוריהם או ממוריהם.

כאשר התפשטה מגפת הקורונה ברחבי אירופה באביב 2020 והקמפוסים במוסדות להכשרת מורים נסגרו, נאלצו מורי המורים לשדרג את כישורי התקשוב שלהם מהיום למחר. מגפת הקורונה הייתה ל'ברבור שחור' בכל הנוגע לשימוש של מורי מורים במערכות מתוקשבות. המאמר הנוכחי הוא תוצר של תהליך חקר עצמי של קבוצת מורות בהכשרה להוראה במדינות שונות באירופה והוא מציג את התנסותן בהוראה מתוקשבת שנכפתה עליהן עם פרוץ המגפה.

בעקבות משבר הקורונה נאלצו מוסדות להשכלה גבוהה לסגור את הקמפוסים ולעבור להוראה מרחוק. המחקר הנוכחי בדק חידושים בהוראה אשר תמכו במעורבותם של סטודנטים להוראה בלמידה המקוונת בעת המשבר. המחקר התבסס על ראיונות עם ארבעה מרצים שזוהו כתומכים ברמות גבוהות של מעורבות סטודנטים בלמידה המקוונת. הממצאים הצביעו על שלושה גורמים מרכזיים שתמכו במעורבות: תמיכה בנגישות של הסטודנטים לחומרי הלמידה, חיזוק ההשתתפות של הסטודנטים על ידי ביסוס קשר אישי ותמיכה במעורבות חברתית ואינטלקטואלית.

משבר הקורונה שיבש את פעילותם של מיליוני בתי ספר. הוא שבר שגרות, דפוסים ונורמות. האתגרים והקשיים הגדולים שהציב המשבר בפני בתי ספר מהווים הזדמנות להטיל ספק בנורמות ובשגרות ישנות ובה בעת לחשוב מחדש על החינוך. המאמר מציע מספר שאלות שבתי ספר ומובילי חינוך יכולים לשאול על מנת לדמיין ולעצב מחדש את החינוך בעולם שאחרי הקורונה.

משבר הקורונה חשף את הבעיות הרבות הקיימות במערכות חינוך. הסגירה של בתי הספר קטעה את הלימודים פנים-אל-פנים, דבר שפגע במיוחד בתלמידים מסביבה מוחלשת. למגפת הקורונה הייתה גם השפעה קשה על ההשכלה הגבוהה, ובמיוחד על הסטודנטים הבינלאומיים הלומדים בארץ זרה, כאשר אוניברסיטאות סגרו את הקמפוסים ומדינות סגרו את גבולותיהן. המסמך הנוכחי מספק תובנות לגבי השלכותיו של המשבר על החינוך. מסמך זה סוקר פעולות מרכזיות, שנעשו במערכות חינוך במדינות ה-OECD ובמדינות השותפות, בחצי השנה הראשונה מאז פרוץ המגפה.

התפרצות מגפת הקורונה מהווה מקרה קיצוני של VUCA. המחקר הנוכחי בדק את יכולתם של סטודנטים להוראה להתמודד עם השינויים הדרמטיים שחלו בעקבות משבר הקורונה. 54 סטודנטים להוראה ו-33 מורי מורים מילאו שאלונים שאספו נתונים איכותניים. בנוסף, רואיינו 16 מבין מורי המורים. ממצאי המחקר מלמדים שהמורים לעתיד לא קיבלו הכנה מספקת בתחום המיומנויות החברתיות-רגשיות להתמודדות מיטבית עם התנאים החדשים שנוצרו. ממצאים מטרידים אלה מהווים קריאת השכמה לשילוב של אוריינטציה חברתית-רגשית בתוכנית הלימודים בהכשרה להוראה.

מגפת הקורונה מצאה את מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, ובכללן 21 המכללות להכשרת מורים, לא מוכנה. המעבר ללמידה מקוונת נעשה במהירות, ללא תכנון מוקדם וללא זמן הסתגלות, וחברי סגל והסטודנטים נאלצו להתאים את עצמם לטכנולוגיות ולמצבים חדשים של הוראה ולמידה. המאמר הנוכחי מציג את האתגרים שעמדו בפני מורי המורים והסטודנטים להוראה במכללת סמינר הקיבוצים, את אופני ההתמודדות עם אתגרים אלה ואת ההזדמנויות החדשות שנוצרו בעקבות משבר הקורונה.