תוצאות חיפוש עבור: משבר הקורונה
מיון:
נמצאו 89 פריטים
פריטים מ-1 ל-20
  • תקציר

    להתפשטות וירוס הקורונה ברחבי העולם ובישראל היו השלכות חסרות תקדים בכל תחום בחיינו ובכלל זה בהשכלה הגבוהה. הצורך בהימנעות ממגע בין-אישי יצר מציאות חדשה ומאתגרת. הבידוד החברתי הוביל לסגירת קמפוסים ולמעבר להוראה מרחוק בחירום. פקולטות, מרצים וסטודנטים נאלצו לאמץ טכנולוגיות ושיטות הוראה ולמידה חדשות ולקבל החלטות כמעט ללא הכנה מוקדמת. פעילויות הוראה ולמידה שהתנהלו פנים אל פנים הפכו למקוונות והתבססו על מערכות ניהול למידה ועל כלים דיגיטליים ללמידה מרחוק.

  • סיכום

    מחקר זה מתמקד בבדיקת עמדותיהן של גננות בנוגע להשתתפות הורי ילדים במסיבות יום ההולדת של ילדיהם בגנים ומראה כי רוב הגננות בישראל מעדיפות לערוך מסיבות יום הולדת בגני ילדים ללא השתתפות ההורים. המחקר מערער על התפיסה לפיה שותפות ממשית וקרובה בין הורים לבין צוותי חינוך בגני ילדים מהווה יעד נכסף של גננות הרואות במפגש תועלת ורווחה רגשית עבור הילדים. לצד הרוב המכריע המתנגד להשתתפות הורית, ישנו מיעוט גננות הסבורות כי הילד והוריו הם יחידה אחת, כי יום ההולדת הוא אירוע משפחתי וכי נוכחות ההורים מהווה הזדמנות ראויה להכיר את הגן.

  • סיכום

    מחקר זה בודק כיצד נתן למטב יישום של סימולציית מציאות מעורבת במוסדות אקדמיים להכשרה להוראה. לשם כך, חולק שאלון ל-45 סטודנטים להוראה מאוניברסיטה פרטית בדרום קליפורניה שחזו בסימולציית מציאות מעורבת, ניהלו שיעור מדומה ולימדו במשותף עם סטודנט אחר כאקט של הוראה משותפת.

  • סיכום

    סקירה זו בוחנת את ספרות המחקר בנושא פיתוח ההון האנושי של המורים בבית-הספר מנקודת המבט של ניהול משאבי אנוש. הדגש בה הוא על הצוות ועל הארגון מתוך הכרה במורים כגורם המשמעותי ביותר לתלמידים
    לקיומן של מערכות חינוך מוצלחות. מעטים המחקרים העוסקים בשילובן של שתי הדיסציפלינות (ניהול משאבי האנוש בארגון והמחקר החינוכי) ובמודלים לפיתוח ההון האנושי בבית-הספר. מודלים אלו מתמקדים בצרכים
    פסיכולוגיים והמקצועיים של מורים בארגון

  • תקציר

    יישומים לימודיים אינם נועדו למטרות הנאה ושעשוע, אלא לשרת צרכים פדגוגיים. לכן, בטרם תציגו בפני התלמידים את האפליקציה הבאה, שאלו את עצמכם: האם ועד כמה אני שולט ביישום טכנולוגי זה? האם זה צפוי לבזבז זמן? האם התלמידים באמת צריכים את זה? והאם זה תורם לשגרת ההוראה?

  • תקציר

    למגפת הקורונה העולמית נודעו השפעות נרחבות על תחומי חיים רבים בישראל. היא חייבה סגרים לפרקים וריחוק חברתי, שמשמעם שיתוק הפעילות הסדירה במדינה, לרבות במערכות החינוך וההשכלה הגבוהה. המעבר הפתאומי והלא צפוי מהוראה פנים אל פנים בכיתות להוראה מרחוק הציב אתגרים רבים בפני מרצים וסטודנטים כאחד. רבים מהם חוו הלם טכנולוגי, פדגוגי וחברתי-רגשי והתקשו – בתחילתו של המשבר ולעיתים גם בשלביו המתקדמים – ליישם תהליכי הוראה ולמידה יעילים. הספר הכשרת מורים בתקופת משבר הקורונה: אתגרים, הזדמנויות ושינוי בוחן באמצעות מחקרים איכותניים, כמותיים ומשולבים את אופני התמודדותם של מרצים וסטודנטים במכללות האקדמיות לחינוך ובאוניברסיטאות עם השינויים בתהליכי ההוראה, הלמידה וההערכה שנכפו עליהם ועם השלכותיהם.

  • תקציר

    בהתבסס על ראיונות עם אמהות ישראליות בעלות הכנסה נמוכה על הניסיון שלהן בתמיכה בלמידה מרחוק של ילדים במהלך הקורונה, מחקר זה מציע תובנות תיאורטיות לגבי השגת צמיחה טבעית. ההישג של צמיחה טבעית הוא מושג תיאורטי המתאר את ההיגיון של גידול ילדים עם הכנסה נמוכה. הנשים שהשתתפו במחקר תיארו פרקטיקות שבאמצעותן ביקשו לקשור את עצמן ואת ילדיהן לרשת חברתית ולגשר ולנצל משאבים בתוך ומחוץ לרשת זו.

  • תקציר

    משבר הקורונה הוביל להגירת אנשי אקדמיה למרחבים מקוונים והדגיש את הצורך של מרצים להתמקצע בפדגוגיה דיגיטלית, לחזק את האוריינות הדיגיטלית ולרכוש מיומנויות של הוראה מקוונת. בכוחן של רשתות למידה אישיות להעצים את תחושות ביטחונם ומסוגלותם של מרצים שצריכים לתמרן בין מטלות הוראה ומחקר פרונטליות, היברידיות ומקוונות. כמו כן, רשתות הלמידה האישיות משמשות כמרחב לצמיחה מקצועית בו מרצים שואלים שאלות, הוגים רעיונות ומעשירים את ארגז הכלים הדיגיטלי.

  • תקציר

    חצר בית הספר היסודי או השדות והשבילים שמסביב לו יכולים לשמש כר פורה ללמידת מתמטיקה. למרות שסטודנטים להוראה מתקשים להאמין בכך בתחילת הדרך, קורס תיאורטי ויישומי רלוונטי יכול לסייע לקשר בין תיאוריה ופרקטיקה, לרתום את התלמידים לפעולה ולעבודת צוות, לגבש שיטות הוראה חדשות ולחזק את ביטחונם העצמי כמורים – בכיתה או בחוץ.

  • סיכום

    לחינוך למדיה סיכויים גבוהים לעניין תלמידים בשל חומרי הלמידה האקטואליים, הפיקנטיים והמגוונים המצריכים יישום, הכרה והתמצאות ברשתות חברתיות. למרות זאת, חינוך למדיה מוצע רק בכ-43% מבתי הספר במדינות האיחוד האירופי, ולרוב מוצע כקורס העשרה או כמערך שיעור בודד, ולא כמגמת תקשורת פעילה בבית הספר או מקצוע לימוד בפני עצמו. במקביל, הרוב המוחץ של בוגרי ההכשרה להוראה באירופה אינו משתתף בקורס כלשהו בנושא של מדיה או תקשורת וחינוך במהלך ההכשרה להוראה. לא זו בלבד, מורים רבים שגויסו או התבקשו ללמד מדיה בבית הספר, ואף לרכז מגמה זו, לא למדו עיתונאות, דוברות, תקשורת או יחסי ציבור. אותם מורים מדווחים על תחושות של חוסר ביטחון וחוסר סמכות בבואם ללמד את כיתתם מדיה וחינוך.

  • סיכום

    אפילו עם חלוף משבר הקורונה, כאשר פלטפורמות מקוונות אינן הכרחיות, לכאורה, בתחום ההוראה, בכוחו של פרקטיקום מקוון להיות יעיל עבור מתכשרים, מורים-חונכים, מרצים ומנהלים כאחד. שכן, מעבר לממדי הגמישות, הנוחות והחסכון הכספי לכל הצדדים המעורבים, פרקטיקום מקוון מסייע בהרחבת ההיצע הפרסונלי, הגדלת מצבת כוח האדם, הטמעת טכנולוגיות מידע ותקשורת בחינוך, העמקת שיתופי הפעולה הווירטואליים נרחבים ופריסת רשת הקשרים המקצועיים.

  • סיכום

    השימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת מתקדם בצעדי ענק בשלל תחומים, ובכלל זה בחינוך. הקדמה הדיגיטלית גורמת לתלמידים לצפות ליותר מהוראה מסורתית ולקוות לפרקטיקות הוראה שכוללות פלטפורמות דיגיטליות ווירטואליות. בכוחם של סרטוני הדרכה חינוכיים לספק תוכן פדגוגי בכל זמן ומקום, לקדם למידה רב-חושית ולשמש ככלי לגיבוי ועיבוי לעבודתו של המורה. אם מורי העתיד ירכשו מיומנויות תקשורתיות, דיגיטליות וקוגניטיביות מתאימות, תלמידיהם יזכו ללמוד בקצבים נבדלים ומותאמים ובצורה אוטונומית.

  • תקציר

    בעתות חרום, בתי הספר עוברים ללמידה מרחוק והתלמידים נאלצים לבהות שעות במסכים, להימנע מהגעה לבית הספר ולוותר על מפגשים חברתיים. אלו הם, למעשה, זמנים בהם מחנכים ומורים צריכים להסתמך על למידה חברתית-רגשית ביתר-שאת. שכן, השבועות הממושכים בבתים עלולים לייצר פחדים, חרדות או טראומות ארוכות-טווח בקרב התלמידים. אבל, לעיתים קרובות, המורים נדרשים ליישם פרקטיקות חדשניות של למידה חברתית-רגשית מבלי הכשרה פדגוגית או תמיכה שוטפת והולמת בזמן אמת.

  • סיכום

    בעתות משבר ובזמן שגרה, על מנהלי בתי ספר מוטל לחץ רב וחלקם מתקשה לשמור על אופטימיות ויציבות במים סוערים. לכן, בכוחו של אלמנט החוסן לסייע בלמידה לאורך הקריירה, בהתבוננות עצמית, בהסתגלות לשינויים, בקידום תלמידים, בהענקת השראה לסביבה ובשימור ההסתכלות האופטימית לאורך השנים. כדי להוביל את בית הספר והכיתה ביעילות, מוצעות בפריט זה אסטרטגיות לנטיעת חוסן בקהילת בית הספר.

  • תקציר

    משבר בסדר-גודל דומה, או חמור יותר, ממשבר הקורונה עלול לפרוץ שוב, ועל מערכת ההשכלה הגבוהה להיות מוכנה ויכולה לו. משבר, מטבעו, נושא עמו הזדמנויות ואתגרים, אך גם חושף פגמים וליקויים. משבר הקורונה חשף מספר נקודות תורפה במערכות ההשכלה הגבוהה בעולם, ובכלל זה בישראל. כיום, ברור כי החברה זקוקה למערכת השכלה גבוהה גמישה ואיתנה שתאפשר למידה גם בעתות משבר או חוסר יציבות.

  • תקציר

    הפלישה הרוסית טלטלה את מערכת החינוך היסודית באוקראינה וחיבלה לגמרי בסדר היום. השינויים באו לידי ביטוי במעבר כפוי להוראה מרחוק, פגיעה בלוח הזמנים, מחסור באנשי צוות, עומס עבודה וניתוק חברתי-קולגיאלי. עוד נמצא שבשל השחיקה, המתח והחמלה, כשני-שליש מהמורים החלו להעריך הישגי תלמידים באופן סלחני ביותר.

  • תקציר

    כוחם של מפקחים, מנהלים ואנשי מנהלה ליצור שינוי מהותי ופרקטי בנושא המעמד החברתי והמקצועי של המורים הינו מוגבל. אבל, בעזרת האסטרטגיות המוצגות בפריט זה, שאינן מצריכות בהכרח משאבים כספיים, אפשר ליצור סביבת עבודה הומנית אשר מכבדת את זהותם, נקודת מבטם ומקצועם של המורים.

  • תקציר

    בכוחן של אפליקציות חינוכיות לסייע לתלמידים, מורים, מנהלים, סטודנטים ומרצים בלמידה, בהוראה, בניהול מערכתי, בפיתוח מקצועי ובקידום קריירה. הפלטפורמות המקוונות והבינה המלאכותית פורצות לשדות החינוך והחברה, ונראה כי מערכת החינוך יכולה, ואולי אף מחויבת להיעזר בהן. לשם כך, פורטל מס"ע מציג את האפליקציות החינוכיות השימושיות והפופולאריות ביותר כיום בעולם.

  • סיכום

    הנציבות האירופית (European Commission) פיתחה חיברה כלי חדשני ופורץ דרך להערכה של מיומנויות דיגיטליות של מורים: European Framework for the Digital Competence of Educators , או בקיצור DigCompEdu . זהו הכלי המוביל כיום בתחום המדידה וההערכה של מיומנויות דיגיטליות של צוותי הוראה. סקירה זו מציגה שלל מחקרים שבחנו את תשתית ה-DigCompEdu, ואת השאלון המקוון שפותח כדי למדוד ולהעריך את רמת האוריינות הדיגיטלית של המורים.

  • תקציר

    ממצאי מחקר זה מצביעים על קשיים ומתחים אישיים, בינאישיים ומקצועיים בקרב מורים ממוצא אתיופי המלמדים בשלושה בתי ספר בירושלים. הם חשים כמיעוט בחדר המורים וכזרים באקלים התרבותי בבית הספר. יתר על כן, הם מביעים תסכול ואכזבה מכך שהציפיות של תלמידיהם והממונים עליהם נמוכות בהשוואה לעמיתיהם המורים. אך, עם זאת, כנגד האתגרים, המורים מצליחים להשתדרג מבחינה טכנולוגית ולבצע שינויים אישיים, בינאישיים, מקצועיים ומנטליים בעבודתם כמורים וכמחנכים.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין