מדעי הרוח נמצאים במשבר בישראל ובעולם כולו: מספר הסטודנטים הנרשמים ללימודים במדעי הרוח נמצא בירידה תלולה וכתוצאה מכך מבוטלים קורסים רבים, ולעתים אף נסגרות מחלקות שלמות. משבר זה משקף בין השאר את ערכי החברה המערבית הקפיטליסטית המודרנית ואת סדר העדיפויות שלה, ובראשם הצלחה כלכלית ותועלת מעשית. ואולם, האם באמת אין כל תועלת מעשית במדעי הרוח? האמנם ניתן להסתדר בלעדיהם או שמא הם יכולים למלא תפקיד שאין בכוחם של מדעי הטבע ומקצועות לימוד אחרים למלא?מאמר זה משרטט את תרומתם הייחודית של מדעי הרוח, וטוען כי רק הם יכולים לספק משמעות והנחיה מוסרית, עניינים שאף חינוך אינו שלם בלעדיהם.

בניית יכולת בשיטות מחקר במדעי החברה מוצבת על ידי מועצות מחקר כסוגיה מכריעה לתחרותיות גלובלית. אולם, הפדגוגיות המעורבות לא נחקרו דיין והתרבות הפדגוגית לא פותחה דיה. מאמר זה נסמך על סקירות תמטיות עכשוויות של ספרות המחקר כדי לדווח על מחקר חדש אשר משנה את המיקוד מהתנסויות אינדיבידואליות של הוראת שיטות מחקר לעדויות אמפיריות ממחקר החוצה שיטות מחקר, דיסציפלינות ואומות. נעשה שימוש בשיטה של פאנל מומחים דיאלוגי, המערב מומחים בין-לאומיים כדי לבחון פרקטיקות הוראה ולמידה בשיטות מתקדמות של המחקר החברתי (Lewthwaite, Sarah; Nind, Melanie, 2016).

בפרק זה מבקשים המחברים להציג כמה מן התמורות שחלו בעשורים האחרונים של המאה העשרים בחשיבה התאורטית העומדת ביסוד שיטות המחקר במדעי החברה בכלל ובחקר החינוך בפרט. לאחר הצגה קצרה של הפוזיטיביזם, לצורך הנגדה בלבד, מתארים המחברים את הגישות השונות בחשיבה הסוציולוגית שהביאו, כל אחת בדרכה, להתגבשות התפיסה הפרשנית. מהלך תאורטי זה החל כבר בראשית המאה העשרים והגיע לכלל הבשלה בשנות השישים והשבעים של אותה מאה. עם ההבשלה וההתבססות של תפיסה זו, היא התקשרה עם זרמי מחשבה דומים בדיסציפלינות אחרות וקיבלה אצל רבים את הכינוי "קונסטרוקטיביזם". מסורות מחשבה קרובות, ולעיתים מנוגדות, הביאו בעשורים שלאחר מכן להתפתחותן של תפיסות נוספות שכינוייהן הרווחים הם ה"תפיסה הביקורתית" ו"התפיסה הפוסט-מודרנית". יש המצביעים על זרמי משנה גם בתוך אלו, או אף על זרמים עצמאיים כגון פמיניזם, קוויריות ופוסט-קולוניאליזם. הכינוי הכולל לגישות השונות הללו, שמשתמשות במתודולוגיה האיכותנית, הוא ה"פרדיגמה הפרשנית במחקר חברתי" והן מבססות את רציונל השימוש במתודולוגיה זו מזוויות ראייה שונות (שמחה שלסקי ומרדכי אריאלי).

מאמר זה מציג גישה חלופית ליצירת נתונים באמצעות דיאלוג רפלקטיבי בין חוקרים, מורים ולומדים. הגישה משלבת אלמנטים של היזכרות תוך שימוש בווידאו ודיאלוג רפלקטיבי בראיונות בקבוצת מיקוד. הרציונל והאפשרויות נידונו ביחס למטרות של דיון בקבלת ההחלטות הפדגוגית של מורים ובהתנסות של לומדים במגוון פרקטיקות פדגוגיות ובתגובתם לפרקטיקות אלה. המאמר בוחן את האתגרים המתודולוגיים של תפיסת המציאות היומיומית של שיטות הוראה בכיתות עבור מורים ולומדים והאפשרויות של שימוש בדיאלוג לגבי מפגשי הוראה שנצפו כדי להשיג תובנה נוספת לגבי החשיבה והפעולה של האחד על השני (Nind, Melanie; Kilburn, Daniel; Wiles, Rose, 2015).

מטרתו של מאמר זה לבחון כמה מהאתגרים העיקריים הקשורים להוראת מחקר איכותני. הצורך בבחינה כזו התעורר אצל מחברת המאמר בעקבות התנסויותיה בהוראת קורסים בנושא זה בשתי מחלקות בעלות דגשי מחקר שונים – המחלקה לפסיכולוגיה והמחלקה ללימודי מגדר. היא מתייחסת לשלושה סוגים של אתגרים: רעיוניים, מתודולוגיים ופוליטיים ( רבקה תובל-משיח ).