שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון פירסמה מסמך הקורא למנהלים לשנות תוכניות לימודים; להחליף את המבחנים באמצעי "הערכה מצמיחה"; להציג תוכניות לצמצום פערים; לחזק את הקשר עם ההורים; לייעל את הליכי הקליטה והחניכה של המורים. כמו כן, המסמך מציג שינויים בתוכניות הלימודים כמו מעבר לתוכנית למידה סביב רעיונות גדולים וחיבור בין תחומי דעת כדי לייצר למידה רב תחומית.

משרד החינוך איתר צורך בשינוי של מטרות הלמידה ויעדיה באופן שיתאימו למציאות העכשווית של גידול עצום בכמויות המידע, בהתפתחויות טכנולוגיות מהירות וברב-תרבותיות. כדי לבנות בקרב הלומדים את הכלים להתמודדות מוצלחת עם האתגרים הצפויים להם היום ובעתיד, צייר המשרד את דמות הבוגרת והבוגר של מערכת החינוך בצבעים עדכניים במסמך הקרוי: "המדיניות הפדגוגית הלאומית – דמות הבוגרת והבוגר".

מחקר זה בחן השפעה של למידה מבוססת טכנולוגיה על הישגיהם של 82 תלמידי כיתה ב' בפינלנד. נמצא כי כיתות שהתנסו בלמידה מבוססת טכנולוגיה הגיעו להישגים גבוהים בהפרש ניכר, שכללו כישורים מתמטיים, השיגו ציונים טובים, חישבו תרגילים בדיוק רב ומצאו תשובות בזריזות יתרה.

 דוח היחידה לפדגוגיה מוטת עתיד במשרד החינוך על פרויקט החינוך 2030 מספק תובנות מרתקות על אי התאמת בתי הספר לצורכי ההווה, התנאים ההכרחיים ליישום רפורמות נחוצות בחינוך, נזקי האי שוויון לכלל החברה (כולל החזקים), המאפיינים המשותפים למערכות חינוך מצליחות בעולם והגורמים העיקריים להצלחה במבחנים הבינלאומיים. כאן מובאים עיקרי הדברים, בחלוקה לסעיפים קצרים.

דוח מבקר המדינה לשנת 2021 עוסק בנושא התמודדות הרשויות בישראל עם אתגר המוכנות לשוק העבודה המשתנה. ביקורת זו בוצעה בשיתוף פעולה בין-לאומי עם משרדי מבקרי מדינה של האיחוד האירופי ושל מדינות שונות: פינלנד, דרום קוריאה, איטליה, בולגריה וצפון מקדוניה.

בשיח הציבורי והתקשורתי משמשים המבחנים הבינלאומיים כגון PISA מעין אולימפיאדה חינוכית – תחרות דירוג עולמית שמזמנת גאווה לאומית או הלקאה עצמית, לפי התוצאות. ואולם למבחנים אלה יש מטרות נוספות, חשובות יותר, והם יכולים ללמד על השפעות חברתיות, כלכליות ותרבותיות על טיב החינוך, על הקשר בין הישגים לבין עמדות תלמידים כלפי בית הספר, או בין הישגים לאוטונומיה ולרמת ההשכלה של מורים. בכוחם של המבחנים הבינלאומיים להשוות לא רק בין מדינות, אלא גם בין מגזרים שונים באותה מדינה – וכך וללמד על מידת אי השוויון והנגישות בחינוך בתוך המדינה.

החל בשנת 2014, בתחילת כהונתו של שי פירון בתפקיד שר החינוך, היתה הלמידה המשמעותית חלק מהמדיניות המוצהרת של המשרד. פירושה של למידה משמעותית הוא: גיוון וגמישות של תוכנית הלימודים בהתאם לשונות בתחומי העניין של התלמידים; הרחבת האוטונומיה הפדגוגית של המורים; ושינוי והגמשת משטר הבחינות והמדידה: פחות מבחנים אחידים וסטנדרטיים עם ציונים מספריים ושאלות בקיאות סגורות שמכוונות לתשובה אחת נכונה, ויותר הערכה מילולית על עבודות חקר ופרויקטים שמבצעים התלמידים, לרוב על נושאים שהם עצמם בוחרים.
לאתר הספר

אנדראס שלייכר, מנהל מחלקת החינוך בארגון המדינות המפותחות OECD, הופיע בפורום חינוכי שנערך בדצמבר 2020 ביוזמת חוקר במרכז טאוב ובהשתתפות כ-150 בכירים במערכת החינוך בישראל. שלייכר דיבר על מבחנים, חשיבה ביקורתית ויצירתיות, גודל כיתות, אי שוויון בין תלמידים, הכשרת מורים וריכוזיות במערכת החינוך