למידה פעילה מצמצמת פערי הישגים בין תלמידים במדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה
Theobald, E. et. al (2020). Active learning narrows achievement gaps for underrepresented students in undergraduate science, technology, engineering, and math. Proceedings of the National Academy of Sciences, 1-8
מחברי מאמר זה סקרו מחקרים שנערכו בקרב למעלה מ-50 אלף תלמידים והראו כי למידה פעילה מצמצמת את הפערים ואת שיעורי הנשירה בלימודי מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה.
במסגרת המחקר נסקרו 15 מחקרים על ציוני תלמידים (סה"כ 9,328 תלמידים) ועוד 26 מחקרים על שיעורי כישלון (סה"כ 44,606 תלמידים).
נמצא כי בממוצע, למידה פעילה הפחיתה את פערי ההישגים בציוני מבחנים ב-33% וצמצמה את הפערים בשיעורי ההצלחה (ציון מעבר במבחן) ב-45%.
עוד נמצא כי חשוב להשקיע זמן ניכר בלמידה פעילה, מפני שרק כיתות שעסקו באופן אינטנסיבי בלמידה פעילה רשמו את ההישגים הנ"ל.
לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא למידה פעילה
למידה פעילה - הגדרה
נזכיר כי למידה פעילה היא "שיטת הוראה בה הלומד מעורב בתהליך הלמידה בפעילות התנהגותית כלשהי. הלמידה הפעילה התפתחה בהתאם לגישה הקונסטרוקטיבית וגישת עיבוד המידע. היא שונה מאופן ההוראה המסורתי בחינוך הפורמלי, שבו המורה או המרצה מדבר מרבית השיעור בעוד שהתלמידים נותרים פסיביים. הלמידה הפעילה כוללת: למידת חקר, למידה חווייתית (experiential learning), למידה בדרך של קהילת חשיבה (community of thinking), למידה מבוססת פרויקטים (project-based learning) למידה מבוססת בעיות (problem-based learning) ולמידה שיתופית.
"למידה פעילה נשענת על ההנחה שהלומד בונה משמעויות ביחס למושגים הקשורים לתופעה בה הוא עוסק מתוך התנסותו ותחושותיו. כמו כן, המעורבות של הלומד בתהליך משפרת את יכולת הלמידה שלו. שיטת הלמידה הפעילה מאפשרת לתלמידים חופש בחירה רב יותר בנוגע לדרך בה הם מעדיפים ללמוד, לקצב למידתם ולחומרי הלימוד, ומעודדת יותר את השתתפותם בקבלת החלטות בכיתה... כל אלה מאששים את ההנחה ,שהלמידה הפעילה מזמנת ללומדיה יותר הזדמנויות להתנסות בלמידה עצמית ובקבלת החלטות עצמאית. מקובל לחשוב שתלמידים המעורבים בתהליך הלמידה יוכלו לזכור את החומר בקלות רבה יותר וכן יוכלו להשתמש בו בהקשרים אחרים... כמו כן ישנה הנחה שההנעה ללמידה צריכה להגיע מהלומד, על מנת שתהליך הלמידה יהיה אפקטיבי".