ליקטנו כמה מקורות מידע באינטרנט על מאפיינים של המורה הטוב כהוקרה למורים אשר ב5 באוקטובר 2010 חב להם העולם תודה והערכה על התמודדותם. בין הסקירות ניתן למצוא את ההיבטים הבאים: הקושי בבחינת איכות מורים ( פרופסור David C. Berliner), הויכוח על דמות המורה הטוב נמשך בארה"ב, מ"דמות המורה העתידי" לדפוסים פרופסיונאליים של אנשי חינוך עתידיים … ( פרופסור רוני אבירם) , סקרנות וחקרנות: אבני היסוד בהתעצמות המורה / מירה קרניאלי, המורה להיסטוריה מתיכון עירוני א' שפתח לפני יעקב שבתאי את שערי התופת של דנטה, מקום המנהיגות בתפיסת תלמידים את המורה הטוב, מהוראת מסירה להוראת בנייה, מדוע המורים בפינלנד טובים יותר?, תפקיד המורה בסביבה של פדגוגיה חדשה ( פרופסור חנן יניב) .

בשנים האחרונות גדל העניין בדרכים לשינוי ההערכות המסורתיות של יכולות מורים בין היתר בכיוון של הערכות ביצוע כבסיס לקבלת החלטות לגבי שיבוץ, מתן קביעות, רישוי, גמולים ובחירה לתפקידי הנהגה. הדוח בוחן כמה שאלות: כיצד למדוד/להעריך אפקטיביות מורה? כיצד עשויות הערכות ביצוע של מורים לקראת קבלת תעודת הוראה ורישוי הוראה לשקף ולנבא הצלחה בהוראה? האם הערכות ביצוע עשויות להוות בסיס לקבלת החלטות למטרות נוספות ובהן העלאת איכות ההכשרה, חיזוק החונכות וההתפתחות מקצועית? הדוח מתאר בנייה של הערכת ביצוע מהימנה, תקפה ונגישה שעשויה להבנות מערכת סטנדרטים משותפת ושימושית למקצוע, בדומה לקיים בפרופסיות אחרות (Linda Darling-Hammond).

מרצים ומורי מורים המשלבים כתיבת בלוגים ע"י סטודנטים בקורסים שלהם מתלבטים לעתים כיצד להעריך את הבלוגים כחלק מהציון בקורס. הדילמה: סטודנט /ית הכותב/ת בין 5 ל25 פוסטים במסגרת הקורס אינו בהכרח הסטודנט האיכותי. כמות הפוסטים בבלוג אינה בהכרח מדד. ד"ר מרק סמפל , מרצה ומורה במכללה ובאוניברסיטה מציע סולם של 5 דרגות להערכת בלוגים של סטודנטים. בין התבחינים במתווה : הבלוג ממוקד ומעיד על חשיבה מעמיקה, כלומר , מציג נקודות מבט שונות ומעניינות , הבלוג ממוקד ומציג רעיונות בצורה סבירה , הבלוג ממוקד אבל הוא רק מסכם החומר ואינו מציג נקודות מבט אחרות , הבלוג אינו ממוקד ונוטה לחזור על נקודות שסטודנטים אחרים כבר העלו קודם.

כבר דיווחנו בעבר על ההתרחבות המתמדת בפעילותם של בתי ספר מקוונים שבהם כל הלמידה נעשית באינטרנט בקשר שבין התלמידים בבית וביה"ס. המסמך הנוכחי מגלה לנו כיצד נעשית ההערכה של תהליכי הלמידה המקוונים בבתי הספר הוירטואליים בארה"ב. בתי ספר וירטואליים אוספים באופן קבוע נתונים על הפעולות המקוונות של המורים שלהם. מהיום הראשון של כל קורס מקוון , כל chat, כל דיון, e-mail, ציון, מסר מידי והקלדה על מקשי המקלדת שהמורה מבצע מוקלטים ומתועדים על-ידי מערכת ניהול הלמידה של בית הספר הוירטואלי. לעתים קרובות, מוקלטות אפילו שיחות הטלפון או שיחות ועידה באמצעות תוכנת ה-Skype עם תלמידים. מערכות ניהול הלמידה יכולות לבחון את הנתונים ולנתח, לדוגמא, כמה זמן המורה מקדיש למתן ציונים או לפיתוח דיונים עם התלמידים, ומנהלי בית הספר הוירטואלי משתמשים בכל המידע הזה כדי להעריך את המורים ( Davis, Michelle R.).

מכללת בית ברל הקימה יחידה חדשה בשם "פורשים כנף". מדובר ביחידה אקדמית תומכת, שתסייע למורים מתחילים להתמודד עם קשיים בעבודתם במשך שנת ההתמחות ובשנתיים שאחריה. המטרה המרכזית להקמת היחידה היא לסייע במניעת נשירה של מורים מתחילים ממערכת החינוך. בראש היחידה עומדת ד"ר דליה עמנואל. כידוע נמצא במחקרים, שנערכו בשנים האחרונות, כי כמחצית מבוגרי המכללות לחינוך אינם מתחילים לעבוד בהוראה או נושרים מהמקצוע תוך שלוש שנים מסיום לימודיהם. בראיון לקו לחינוך מציינת ד"ר עמנואל, כי היחידה הוקמה מכיוון שמערכת החינוך מאבדת מורים צעירים רבים מחד , וסובלת מהיעדר לדבריה, הקמת היחידה מסמנת לקיחת אחריות של המכללה על בוגריה. ד"ר עמנואל טוענת, כי היחידה היא חידוש בקנה מידה ארצי במכללות להוראה, ומביעה תקווה שמכללות נוספות יפתחו יחידה דומה.

ההתפתחות המקצועית במדינות ה- OECD נתפשת בהיבט של הקשר לשינויים מתמידים בסביבות החינוך ובמערכות הלמידה וההכשרה. מדובר באוכלוסיית לומדים יותר הטרוגנית, בפילוסופיות הוראה המדגישות למידה עצמית ובתחומי אחריות גדלים והולכים של מורים יחד עם התחזקות האוטונומיה של בתי-הספר. דו"ח זה מבוסס על נתוני ה- TALIS ומנתח התפתחות מקצועית של מורים, נושא החוזר ועולה רבות בדיווחים ובסקרים בשנים האחרונות . ככל שמורים נוקטים יותר בגישות קונסטרוקטיביסטיות בהוראה כך הם משתתפים יותר בפעילויות התפתחות מקצועית מגוונות ומשתפים פעולה בפעילויות בתוך בית הספר ( Scheerens, J).

במקביל לרצון לשפר את הישגי התלמידים ולהדגיש את ערכי הלאומיות היהודית-ישראלית, מתרחשת בימים אלה במשרד החינוך תחילתה של רפורמה חינוכית שקטה ועמוקה, רפורמה אשר תשנה את פני החינוך בארץ. כן, כן, ימות המשיח נחתו עלינו לטובה עם השנה החדשה. במסגרת מדיניות "אופק חדש" קיימת התחייבות לבצע הערכת מורים על-ידי מנהלי בתי הספר. הרשות הארצית למדידה ולהערכה (ראמ"ה) יחד עם המכון הישראלי למנהיגות בית ספרית אבני ראשה פיתחו כלי להערכת מורים. אחרי הפיילוט וההרצה הראשונית של הכלי הוא יוצא לדרך באמצעות השתלמויות מנהלים.

ד"ר חנה קורלנד ממכללת אורנים בדקה כיצד תופסים מנהלי בתי ספר יסודיים את הערכת המורים. המחקר החלוצי בדק 12 מורים מאזורי הצפון , והעלה שמצד אחד המנהלים רואים בהערכת עבודתם של המורים כלי חשוב התורם להתפתחות המקצועית של המורים, לאיכות ההוראה ולהישגי התלמידים, אך מצד אחר ההערכה שמנהלים רבים נותנים היא חד-כיוונית ולא מקצועית. המחקר מראה שאת עיקר העדויות על ביצועי המורים אוספים המנהלים עצמם, והם "מרבים להשתמש בהערכה סמויה מניפולטיבית, אינטואיטיבית ומזדמנת וממעטים להשתמש בתהליכי הערכה שיתופיים , עקביים ושיטתיים , הכוללים כלים ותבחינים מובנים , תקפים ומהימנים". ד"ר קורלנד קובעת כי מניתוח פעולות ההערכה שעליהן דיווחו המנהלים עולה "מנהיגות שהיא ברובה בירוקרטית, היררכית ומשתמשת רבות בהערכה כאמצעי לשליטה". החוקרת ממליצה על מעורבות ושיתוף של המורים בתהליך הערכתם. המלצה זו באה לידי ביטוי במודל ההערכה שפיתחה ראמ"ה עבור "אופק חדש".

הרשות הארצית למדידה והערכה ( ראמ"ה) בראשות פרופסור מיכל בלר פיתחה מודל חדש להערכת מורים הפועלים במסגרת "אופק חדש". המודל משתף שלושה גורמים בפעולת ההערכה: מנהלי בתי הספר, הערכה עצמית של המורים באמצעות פורטפוליו שיוגש להערכה חיצונית וכן הערכה של גורם חיצוני. הציון שיתקבל מכל גורמי ההערכה ישמש לקבלת מועמדים לקביעות וכן למעבר לקידום בסולם החדש של "אופק חדש" . בדברי ההסבר למודל החדש מדגישה פרופסור בלר כי מדובר בפעולה מורכבת וקשה במיוחד, משום שאין מדדים מובהקים לביצוע פעולת הערכה. בלר טוענת שאין לקבל את המדד של רמת ההשכלה של המורים להערכת תפקודם, היות שהמחקר "לא מצביע על קשר חזק בין מדדי השכלה פורמליים לבין ביצועי תלמידים". פרופסור מיכל בלר גם שוללת את השימוש בהישגי התלמידים להערכת המורים, שכן מדד זה אינו מאפשר להבחין בין תשומות הקשורות למורה ומשתנים אחרים.