התרחבות בתי ספר מסוג Charter schools בארה"ב

ההחלטה האחרונה במאי 2010 של סנאט מדינת ניו יורק להכפיל את מספר בתי הספר בזיכיון במדינת ניו יורק היא עדות נוספת להתרחבות תנועת בתי הספר בזיכיון ברחבי ארה"ב ולשינוי  מהותי בבתי הספר הציבוריים בארה"ב  בעשור האחרון.  מודל בתי הספר בזיכיון (charter schools). פותר את אחת הבעיות המרכזיות העומדות כיום בפני בתי ספר: מידת הגמישות הניתנת למנהלי בתי הספר לנהל את בתי ספרם. מודל בתי הספר בזיכיון, מעניק להורים ולתלמידים משקל מכריע בהחלטה על האופן שבו ינוהל בית הספר. בתי ספר בזיכיון הם בתי ספר ציבוריים הפועלים על בסיס חוזה (charter) שהרעיון המרכזי העומד בבסיסו הוא "אוטונומיה כנגד אחריות (accountability) ציבורית לתוצאות".[i]. בתי ספר בזיכיון חופשיים לקבוע את אופי הלימודים ושעות הלימודים במוסד, את תוכנית הלימודים ואופן יישומה, כמו גם לקבוע מאפיינים ייחודיים לבית הספר, לפי הזיכיון הניתן להם
 
ראה גם :
 
למידע נוסף על בתי ספר בזיכיון :
בתי ספר בזיכיון הם בתי ספר ציבוריים הפועלים על בסיס חוזה (charter) שהרעיון המרכזי העומד בבסיסו הוא "אוטונומיה כנגד אחריות (accountability) ציבורית לתוצאות".[ii] בתי ספר בזיכיון חופשיים לקבוע את אופי הלימודים ושעות הלימודים במוסד, את תוכנית הלימודים ואופן יישומה, כמו גם לקבוע מאפיינים ייחודיים לבית הספר, לפי הזיכיון הניתן להם. במדינות רבות, בארה"ב ומחוץ לה, ניתן למצוא סוגים רבים של בתי ספר בזיכיון המתבססים על אותם עקרונות מרכזיים.
§ חופש בחירה. בתי ספר בזיכיון מאפשרים להורים ולתלמידים לבחור את בית הספר המתאים ביותר לצרכיהם. מורים יכולים לבחור את סביבת העבודה הטובה ביותר עבורם ותורמים יכולים לתרום לבתי הספר המתאימים לקהילתם.
§ חופש פעולה. בתי ספר בזיכיון חופשיים ליישם תוכניות לימודים ושיטות פדגוגיות חדשניות במטרה לשפר את הישגי התלמידים. בתי הספר אמנם כפופים לפיקוח אך הם חופשיים במידה רבה מאילוצים ביורוקרטיים.
§        אחריותיות. בתי ספר בזיכיון אחראים לעמוד ביעדים שנקבעו בזיכיון. הם נמדדים בהתאם להתחייבויות בזיכיון ולניהול תקציב בית הספר. הגופים המפקחים רשאים לסגור בית ספר שאינו עומד ביעדים.
בתי ספר בזיכיון יכולים לצמוח מתוך בתי הספר הציבוריים הקיימים או לקום כגופים חדשים. בדרך כלל, המגישים בקשה לפתוח בית ספר בזיכיון הם קבוצות של מנהלים, מורים והורים, יחד או לחוד, ולעתים אף גופים למטרות רווח. את הזיכיון יכולים להעניק גופים שקיבלו את הסמכות לכך, כמו אגפי חינוך במועצות עירוניות או עיריות, אגפי חינוך מחוזיים, אוניברסיטאות או מכללות ציבוריות, מוסדות ללא כוונת רווח או גופים ציבוריים מיוחדים שהוקמו למטרה זו. גופים אלה משמשים כגופים מורשים ובאחריותם לאשר פתיחת בתי ספר ולפקח על עמידה בתנאים שנקבעו, ובהתאם לכך לחדש את מתן הזיכיון או לסגור את בית הספר. בדרך כלל ניתן הזיכיון לתקופה של שלוש עד חמש שנים.[iii]
תקצוב בתי ספר בזיכיון נעשה לפי מספר התלמידים הנרשמים לבית הספר. בית הספר מקבל תקציב עבור כל תלמיד לפי העלות הממוצעת של תלמיד במערכת מקבילה של החינוך הציבורי. תקציבים נוספים יכולים להתקבל מתרומות, שיתופי פעולה עם עמותות, שיתופי פעולה עם חברות עסקיות או שימוש בנכסים הפיזיים של בית הספר (לדוגמה, השכרת מבנים).[iv] בנוסף, יכול בית הספר לקבל תוספות תקציביות ממשרד החינוך בגין תלמידים ממצב סוציו-אקונומי נמוך או תוכניות מיוחדות של משרד החינוך. בתי ספר חדשים בזיכיון יכולים לגייס הלוואות לשכירת מבנים או להקמתם ולתפעול ראשוני של בית הספר.
בתי ספר בזיכיון אינם רשאים לגבות דמי הרשמה או שכר לימוד. יותר מכך, חובה על בתי הספר בזיכיון להיות פתוחים לרישום לכל התלמידים ללא אפליה מטעמי דת, לאום, מין, ייחוס, יכולות ספורטיביות או הישגים אקדמיים. בנוסף, אסור לבתי הספר לקיים מבחני קבלה. לעתים ניתן לקבל תלמידים ברישום מוקדם או לפי הגדרות ספציפיות של בית הספר כפי שנקבע בזיכיון (לדוגמה, בית ספר המיועד לתלמידים שנשרו מהמערכת הציבורית). כאשר מספר הנרשמים לבית הספר גדול ממספר התלמידים שיכולים ללמוד בו, מתקיימת הגרלה בין הנרשמים על הזכות ללמוד בבית הספר.
הבדל נוסף בין בתי ספר בזיכיון לבתי ספר ציבוריים רגילים הוא הגמישות בהעסקת מורים; בחלק מהזכיונות ניתנת למנהלים גמישות בקביעת שכר המורים[v] והם אינם כבולים לחוזי השכר הקיבוציים במשק,[vi] בעוד שבאחרים כפופים המנהלים להסכמים הקיבוציים.[vii] במקרים מסוימים ניתן להעסיק מורים שאינם מוסמכים או לשכור את שירותיהם של מורים לתקופות זמן קצובות בלבד.
המחויבות של בית הספר בזיכיון לתנאי הזיכיון הניתנים לו מאפשרת שקיפות גבוהה. בית הספר מחויב להעביר נתונים עדכניים בנוגע להישגי התלמידים ולמצבו הכספי. דו"חות הכנסות והוצאות, דו"חות על התוכניות העתידיות ועל התפעול השוטף מוגשים לגוף המרשה של בית הספר. בית הספר פתוח לביקורת מטעם בגוף המרשה כמעט בכל תחום, והוא יכול לקבל עזרה והדרכה מטעם הגוף המפקח בכדי לעמוד ביעדיו.
בארה"ב היוזמה להקים בתי ספר לפי מודלים חדשים התפתחה על רקע ההישגים הנמוכים של מערכת החינוך הציבורית האמריקנית בתחילת שנות ה-90. במבחני הערכה ארציים שנערכו בארה"ב בשנת 1990 התקבלו ציונים נמוכים במקצועות מרכזיים כמו מתמטיקה, אנגלית והיסטוריה, ורק אחד משמונה תלמידים בכיתה ז' הפגין רמת ידע מספקת במקצועות המדעיים. תוצאות מבחן בינלאומי במתמטיקה ומדעים דירגו את ארה"ב במקום נמוך בין עשרים המדינות המתועשות שהשתתפו בו.[viii] בשנת 1991 החליט הממשל האמריקני לצאת בתוכנית "חינוך 2000" לעידוד בתי ספר ניסויים ופיתוח מבחנים לאומיים.[ix] הקריאה ליישום רפורמה בחינוך בדמות בתי ספר בזיכיון הגיעה בשנת 1988 ממקום בלתי-צפוי לחלוטין: נשיא פדרציית המורים האמריקנית, אלברט שנקר.[x]
בשנת 1991 נחקקו לראשונה בארה"ב, במדינת מינסוטה, חוקים המאפשרים פתיחת בתי ספר בזיכיון. בית הספר הראשון נפתח במדינה זו בספטמבר 1992 על ידי שתי מורות ויועצת חינוכית במטרה לקלוט תלמידים אשר נשרו מהמערכת החינוכית הציבורית.[xi] מאז, נחקקו חוקים המאפשרים לפתוח בתי ספר בזיכיון ב-41 מדינות בארה"ב[xii] והמגמה נמשכת. מדי שנה נפתחים בארה"ב כ-350-400 בתי ספר בזיכיון. בתחילת 2007 פעלו בארה"ב 4,046 בתי ספר בזיכיון, מהם כ-400 בתי ספר חדשים (גידול של 12% לעומת שנת 2006)[xiii] בהם למדו למעלה ממיליון תלמידים, המהווים כ-2% מכלל התלמידים האמריקנים מגן חובה ועד כיתה י"ב.[xiv] אריזונה היא המדינה בה השיעור הגבוה ביותר של בתי ספר בזיכיון, 8%, והעיר המובילה היא ניו-אורלינס, בה 38% מבתי הספר הם בזיכיון.[xv] לעומתן יש מדינות ששיעור בתי הספר בזיכיון בהן הוא שולי.
מקור וקרדיט :


[i]        נחום בן-אליא, אזרוח החינוך בישראל: דה-רגולציה, דמוקרטיזציה ואחריות מוגברת (ירושלים: מכון פלורסהיימר, 2000), עמ' 32.
[ii]       נחום בן-אליא, אזרוח החינוך בישראל: דה-רגולציה, דמוקרטיזציה ואחריות מוגברת (ירושלים: מכון פלורסהיימר, 2000), עמ' 32.
[iii]      מתוך האתר: The Center for Education Reform, Education Reform FAQs,
[iv]      בן-אליא, אזרוח החינוך, עמ' 32.
[v]       בתי ספר חדש בזיכיון העומד להיפתח בניו יורק מציע למוריו שכר שנתי של 125,000$ פלוס בונוסים (זאת לעומת שכר מורים ממוצע של כ-50,000$). זאת ללא תוספת תקציבית, אלא כחלק ממערך ניהולי שונה. ראו:
Elissa Gootman, "At Charter School, Higher Teacher Pay", The New York Times, March 7, 2008,http://www.nytimes.com/2008/03/07/nyregion/07charter.html (8 ביוני 2008).
[vi]      אין מניעה ממורים בבתי ספר בזיכיון להצטרף או להתאגד בארגון מקצועי. המאפיין החשוב הוא הגמישות הניהולית במסגרת בית הספר.
[vii]     בן-אליא, אזרוח החינוך בישראל, עמ' 32.
[viii]     דורית טובין, "בתי ספר שכר – Charter School – תנועה חדשנית במערכת החינוך האמריקנית", בתוך: עיונים במינהל ובארגון החינוך,כרך 23 (חיפה: המרכז למינהל החינוך, תשנ"ט), עמ' 141-142.
[ix]      שם, עמ' 142.
[x]American Federation of Teachers, Do Charter Schools Measure Up? The Charter School Experiment After 10 Years (Washington, D.C.: American Federation of Teachers, July 2002), p. 9, http://www.aft.org/pubs-reports/downloads/teachers/charterreport02.pdf
[xi]      מתוך ויקיפדיה: http://en.wikipedia.org/wiki/City_Academy_High_School (8 ביוני 2008). פרטים נוספים על בית הספר הראשון בזיכיון ניתן למצוא באתר בית הספר City Academy : http://www.cityacademy.org/ )8 ביוני 2008).
[xii]The Center for Education Reform, Education Reform FAQs .
[xiii]     Ibid.
[xiv]National Alliance for Public Charter Schools, "Growth and Quality in the Charter School Movement: 2007 Dashboard", . http://www.publiccharters.org/content/publication/detail/2147/ (8 ביוני 2008).
[xv]     Ibid.
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?
yyya