-
לינק
מסמך מדיניות מעודכן של ה- NCTE לגבי האוריינות בלמידה ובחינוך. לאור העובדה כי הטכנולוגיה הגבירה את האינטנסיביות ואת המורכבות של סביבות אורייניות, נדרש במאה ה-21 מאדם אוריין להיות בעל קשת רחבה של יכולות, הרבה סוגי אוריינות. סוגי אוריינות אלה, מקריאה של עיתון מקוון ועד השתתפות בכיתה וירטואלית, הם מרובים, דינמיים וחשילים. כמו בעבר, הם ארוגים יחד עם היסטוריה מסוימת, עם האפשרויות שהחיים מציעים ועם המסלול החברתי של קבוצות ושל יחידים. נראה שיש כאן שינוי גדול בתפיסה: "כתיבה וקריאה הינם עדיין היכולת להבין וליצור טקסטים מסוגים שונים, אך העניין הוא יותר ויותר בתקשורת עם רעיונות אחרים, אנשים אחרים ושיחות אחרות" (אריאלה לונברג)
-
לינק
למתעניינים בהיסטוריה של החינוך המתקדם כדאי לצפות בסרט תיעודי קצר על בית מדרשו של ג'ון דיואי והפילוסופיה החינוכית שלו. במוקד הסרט התיעודי מאמצע שנות ה30 של המאה הקודמת נמצאת המחלקה לפילוסופיה של אוניברסיטת קולומביה בארה"ב אשר הפעילה כבר לפני 70 שנה את פרויקט הניסוי הפרוגרסיבי בארה"ב. המרצים והחוקרים המובילים של המחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת קולומביה מציגים את הרעיונות החינוכיים של דיואי תוך הדגמת הפעילות של למידה באמצעות פרויקטים והעשרה בבתי הספר בארה"ב דאז. בסרט מופיעים תלמידים ומורים מבתי ספר בארה"ב בהם נערך הניסוי של החינוך הפרוגרסיבי מבית מדרשו של דיואי. בסרט מופיע גם דיואי עצמו אשר פעל אז כבר באוניברסיטת קולומביה החשיבות של הסרט היא בתיעוד אוטנטי של אסכולה חינוכית שכבר לפני 70 שנה ניסתה לפרוץ דרך בחינוך.
-
סיכום
המאמר מדווח על המאמצים שהכותבת עשתה כמכשירת מורים לשפר את הבנת תהליך ההתכשרות להוראה. המאמר מתאר כיצד הידע שמפתחים מורי מורים על דרכי עבודתם מתאפיין לרוב במורכבות ובאי-בהירות. הבנת מהותו של ידע זה עשויה לסייע להם להתמודד עם מתחים במסגרת עבודתם. המאמר בוחן אחד ממתחים אלה – בין הערכת חשיבות ההתנסות (valuing) לבין הבנייתה מחדש- ובודק כיצד המשגת ידע במונח "מתחים" עשויה לקדם הבנות של מורי מורים את עבודתם ולתרום לבסיס הידע המקצועי בהכשרת מורים. המאמר מהווה דוגמה למחקר עצמי של מורה-מורים (Berry. A)
-
לינק
המאמר בודק את התוצרים הנובעים מתכנון הלימודים של בית הספר "נופי ארבל". הבדיקה מתמקדת בתרומת התכנון ותהליכי השינוי שהתכנון הניע להוויית בית הספר. המאמר דן בתכנים ובדרכי ההוראה שהתכנון הכתיב, בדרכי העבודה של הסגל החינוכי שנבעו ממנו ובסטנדרטים להוראה שהציב בפניהם בלי שהכיר מונח זה. המאמר הציג חלק מהסטנדרטים המקצועיים להוראה שהעמיד לעצמו הסגל החינוכי של בית הספר "נופי ארבל" כדי לממש את תכנון הלימודים הייחודי שיצר. המאמר הדגים כי הסטנדרטים שנבעו מחשיבתו הפדגוגית של הסגל החינוכי אינם נופלים משתי קבוצות סטנדרטים ברמה ממלכתית שעיצבו מומחים בתחום החינוך וההערכה והמשמשים אמות-מידה להערכת מורים בארצות הברית ובקוויסלנד שבאוסטרליה (נירית רייכל, עדנה מור)
-
תקציר
ראיית המתמטיקה כהומניסטית דורשת הבנייה מחדש של תפיסת המקצוע כשלעצמו. מיותר לציין כי רצוי לחשוף את המורים כבר בתקופת לימודיהם במכללה לחשיבות העניין ולציידם בכלים הדרושים לעבודתם במקצוע. אך גם ברגע שכלל המורים ישתכנעו שכדאי להם להשקיע מאמץ ולשלב חומר היסטורי בשיעורי המתמטיקה יתעוררו בעיות חדשות: חוסר הכשרתם של המורים והעובדה שהחומרים בהיסטוריה של המתמטיקה נכתבו לרוב על ידי ההיסטוריונים של המתמטיקה ולא על ידי המורים, ולכן אינם כה נגישים לשימוש מיידי בהוראה. בפרק המסוכם המחברת מציעה כיצד לפעול כדי ללמד היסטוריה מתמטית בכיתת מתמטיקה. (עדה קצף)
-
לינק
-
לינק
הבנת המתרחש בתהליך הקריאה, אומר וולפגנג איזר בספרו מעשה הקריאה, היא הבסיס לפיתוחה של תאוריית תגובה אסתטית. שכן הקריאה מניעה שורה של פעילויות הנשענות הן על הטקסט הן על כשירויות והתנסויות אנושיות מסוימות. תאורית התגובה האסתטית, המכונה גם 'אסתטיקה של התקבלות', מחזירה את יחסי הגומלין בין הטקסט לקורא אל מרכז הדיון: מעשה הקריאה נבחן באמצעות ניתוח אופן ההפעלה של הקורא על ידי הטקסט. בהגדירו את המתרחש במהלך מעשה הקריאה, כלומר כיצד נוצרת, מתפתחת ופועלת התגובה האסתטית, תוך ערעור על הדיכוטומיה מציאות/בדיון, מעניק ספרו של איזר מסגרת שיטתית להערכת התקשורתיות של טקסט ספרותי בהקשר שבו הוא נוצר.
-
לינק
ארגון ההוראה בישראל מבוסס על תהליך המתחיל בהוראה כוללת המתפתח למצב של בידול בין מקצועות ומורים. בעבר תאמה מערכת ההכשרה תהליך זה והיא הכשירה מורה כולל ומורה מקצועי ובהתאמה לתכניות הלימודים. עם חדירה של הוראה מקצועית גם לכיתות הגיל הרך שההוראה בהן כוללת, ההגדרה המחודשת של מקצועות ההוראה, השינויים במבנה תכניות הלימודים, העקרונות המתודיים וכדומה מחד גיסא והאקדמיזציה של המוסדות להכשרת מורים והדגש הניתן בהן על הקניית הדיסציפלינות – נוצרת אי התאמה מערכתית בין בית הספר לבין מוסדות ההכשרה. דילמה זו לא נדונה וגם הוועדות שטיפלו בשאלת הכשרת המורים לא התייחסו אליה, במאמר נידונות המשמעויות המערכתיות של כוללות מכאן ובידול מכאן (יוסף ינאי)
-
סיכום
מטרת ההרצאה לעורר בקרב ציבור העוסקים בחינוך את שאלת תפקידו המהותי של המורה בבית הספר. העולם בו אנו חיים הינו עולם דינאמי, משתנה ומתפתח, ובעקבות כך כמות הידע הכללי עולה במהירות רבה. בד בבד, הטכנולוגיה המתפתחת מאפשרת לכל אדם איסוף מידע זמין כמעט בכל תחומי הדעת. אסור אפוא, שתפקיד המורה יהיה מוגבל להקניית ידע. המורים ומתכנני תוכניות הלימודים החדשות מחויבים להביט אל הצרכים האמיתיים של התלמידים בהווה ובעתיד. במהלך ההרצאה הוצגו היבטים חדשים ואינטגרציה פרקטית בין גישות קוגניטיביות מוכרות שלדעתי נשכחו מבלי משים לב ומחשבה, על מנת להבנות את תפקיד המורה כאחראי לחשיבותו של התלמיד יותר מאשר כאחראי לתכנים (היידי פלביאן)
-
סיכום
בהרצאתה, הסבירה קארי סמית' את המקור לשינוי בכיוון של היישום והתיאוריה, לאור ראיית האקדמיה וביה"ס את המושג. בעוד האקדמיה מסמלת ציביליזציה, כוח וסטטוס, מסמל בית הספר את הטבע הפראי והמסוכן. במודל אותו מציגה סמית' מצויים ארבעה תחומים השלובים אלה באלה: הפעולה המתוקנת, ניסיון, הבנה מופשטת והבחנה רפלקטיבית, ובה מובאים אמצעי מידע אחרים לתוך התהליך. המודל נתמך גם בתיאוריות של מחקר עצמי. הוא יוצא מנקודת ההוראה בקווים מקבילים של ידע תיאורטי ומיומנויות מעשיות בכיוון לאוטונומיה המקצועית וההחלטה המקצועית. המודל בנוי על המודל של Branstads. לפי מודל זה, מתרחש העיסוק בבעיה חדשה, ועל המורה לנחש מה עשוי להיות או לקרות.
-
סיכום
מאמר זה בוחן את השפעת התרבות הסינית על הנעשה בבתי הספר בהונג קונג. שאלת המחקר היא כיצד התרבות הסינית מכוונת את התנהגות המורים בבואם להשליט משמעת בכיתות?למרות הדימוי הנוקשה של מערכת החינוך במזרח הרחוק, בעיות משמעת אינן רק בעיה מערבית. לפי דיווחי מורים, רק כמחצית מהזמן שמבלים הילדים בכיתות בהונג קונג אכן מוקדש ללימודים; ההתמודדות עם בעיות משמעת גוזלת נתח ניכר מן המחצית האחרת (Hue 2005a).
-
לינק
הממסד האקדמי נוטה להסתייג משימוש בויקיפדיה כמקור סימוכין במאמר מדעי. אך בה בעת חודרת והולכת הויקיפדיה ותופסת לה מקום של ממש בפרסומים שאינם דווקא אקדמים "קשים". כולנו לומדים לכתוב עבודות בבית הספר. והנה, במספר גדל והולך של עבודות תלמידים לא רק שאין איסור על הסתמכות על הויקיפדיה כמקור מידע, אלא אף יש שמחה גלויה של המערכת כאשר התלמידים מביאים מידע רב ואיכותי בהסתמך על מקור זה. לא רבים הם המורים המחנכים לאבחנה בין הויקיפדיה לאנציקלופדיה ממסדית בעבודות הנעשות ע"י תלמידים (רן בר-יעקב ומנגד ג'יי הורוויץ)
-
סיכום
המחקר בוחן כיצד השימוש בשיטות מחקר נרטיביות עשוי להוות אסטרטגיות פדגוגיות בהכשרת מורים. המחקר מצביע על קשר בין מחקר נרטיבי לבין סיפורים כפדגוגיה, קשר שרק לעיתים רחוקות נבחן בדרך שיטתית. המחקר בוחן נתונים שנאספו במסגרת מעקב אחר שני מתכשרים להוראה במסגרת לימודיהם בהכשרה, בהתנסות המעשית וכמורים במתחלים. המטרה הייתה לבחון את הרפלקציה שלהם, את השאלות שהעלו ואת מה שלמדו מן ההתנסויות השונות. נותחו הזדמנויות שבהן המחקר הנרטיבי שימש ככלי פדגוגי. (Coulter, C., Michel, C., & Poynor, L.,)
-
סיכום
המחקר הנוכחי מבקש להתייחס לנושא שלא הרבו לבחון ועניינו הקשרים בין המדיניות המחוזית של קליטת מורים מתחילים לבין האופי והאיכות של התמיכה הניתנת להם. המסגרת המושגית של מחקר זה כוללת את המושגים: התפתחות מורים, קליטת מורים ויישום מדיניות והוא נועד לבחון קשרים אפשריים בין כל אלה. המחקר מצא הבדלים ניכרים באופי ובאיכות של התמיכה במורים המתחילים בין שני המחוזות שנבדקו. ההתנסויות של מורים מתחילים בשני מחוזות באותה מדינה הושפעו מהשאלה אם הייתה להם נגישות לחונכים או לעמיתים אחרים שהכירו את תחומי התוכן ולימוד באותה רמת הכיתה שבה הם לימדו. (Youngs, P.)
-
לינק
מטח העלה לאחרונה לאינטרנט אתר חדש בשם "תלתן", המציע מאגר פעילויות לתלמידים לקויי למידה בביה"ס היסודי. מטרות האתר היא לסייע לתלמידים עם ליקויי למידה, להורים ולמורים, להתמודד עם חומרי הלימוד, ולהקנות לתלמידים שיטות עבודה, דרכי חשיבה וכלים ומיומנויות נוספים שיסייעו להם בקריאת טקסטים בתחומים שונים. הפעילויות באתר מבוססות על ספרי הלימוד הקיימים. בשלב זה כולל האתר חומרים ופעילויות במקצועות; מתמטיקה לכיתה א', גיאוגרפיה והיסטוריה לכיתות ה' ו-ו'. למורה ניתנת האפשרות להדפיס את דפי הפעילות ולחלק אותם לעבודה בכיתה או בבית, או לתת לתלמידים לעבוד ישירות במחשב. האתר פתוח לכל הגולשים ומתעדכן באופן שוטף.
-
סיכום
מסמכים היסטוריים, הניסיון לפענח את כתב היד או השרטוטים המקוריים, האתגר לנסות ולהבין את המאורעות מנקודת מבטם של בני התקופה מזמנים לתלמידים היכרות עם סוגים שונים של מקורות מידע, כולל זיהוי המאפיינים של מקורות ראשוניים, משמעותם בכתיבת עבודת חקר או בביצוע משימה מידענית. לדעת המחברת יש לפתח אצל התלמידים את היכולת להשוות בין סוגים שונים של מקורות מידע, וללמדם כיצד להעריך את אמינות המידע ומידת הרלוונטיות שלו. סיגל בן-עמרם מביאה סקירה של אתרי ארכיונים נבחרים.
-
סיכום
יחידת הלימוד שפותחה נבנתה בגישת PBL ומשתמשת באתר המקצוע, כאשר הבעיה שבמרכז יחידת הלימוד היא ירידה חדה בכמות התיירים המבקרים בעיר החל משנת 2000, כתוצאה מהאינתיפאדה המתחדשת. התלמידים לומדים בקבוצות בסביבה מתוקשבת ומכירים מגוון היבטים של העיר. בסיום יחידת הלימוד הם נדרשים להציע אמצעים לשיווק העיר, כך שתחזור ותהווה מוקד משיכה לתיירים. תלמידים אלה לומדים את נושא הטקסים כחלק מתוכנית הלימודים במקצוע. יחידת הלימוד הופעלה באתר המקצוע "נאמני סוציולוגיה באורט ביאליק". את יחידת הלימוד מלווה סיפור מסגרת: סיור וירטואלי באוטובוס העולה לירושלים. לכל המשימות מצורפת מפת תחנות, המאפשרת ניידות לא ליניארית בין המשימות השונות (ניטצקי אורית, קרניאל-דרורי חנה)
-
סיכום
מחקר זה מציג תמונת מצב על פעילויות חקרשת שפורסמו בעברית והמשמשות כדוגמאות וכמשאב לימודי להכרת עקרונות המודל הפדגוגי עצמו. מטרת המחקר היתה לבחון משאב זה בהקשר לאתגרים הכרוכים בפיתוח חקשרת ולמאפייני ההכשרה המתקיימת בתחום. המחקר בחן 209 פעילויות על פי הקריטריונים המקובלים להערכת חקרשת ולסטנדרטים של הצגת מידע ברשת. במקביל נערכו ראיונות עם 28 מנחים המלמדים את הנושא במסגרות שונות. ניתוח משולב של הממצאים חשף את הליקויים השכיחים בפעילויות חקרשת שפורסמו בעברית ואת הקשר בין מאפייני התוצרים ומאפייני ההנחיה וההכשרה בתחום (מיקי רונן, אשרת בן זקן, גבי ברג, יהודית גור, לינה קנבסקי, רווית רוטנברג).
-
סיכום
המחקר בדק אם התאמות שניתנות לנבחנים עם לקויות למידה במבחן הסף שיפרו את הישגיהם בהשוואה לנבחנים ללא לקויות למידה. כמו כן נבדקו ההתייחסויות של הנבחנים להתאמות שניתנו להם במובן של שביעות רצונם מתהליך קבלת ההתאמות, מעצם הפעלתן וממידת הסיוע שנתנו להם ההתאמות. בנוסף לכך בדק המחקר את הישגיהם של נבחנים עם לקויות למידה במבחן הסף ובמבחני הבגרות בהשוואה להישגיהם של נבחנים ללא לקויות למידה ואת דפוסי קליטתם במוסדות להכשת מורים. ממצאי המחקר מראים שככל שיעלה ציון הכניסה למוסדות, יהיו פחות סטודנטים עם לקויות למידה אשר יתקבלו ללימודים. מדיניות של הסתמכות אך ורק על ציוני המבחן הפסיכומטרי עשויה לחבל במאמץ לפתוח את המוסדות להשכלה גבוהה בכלל ואת המכללות להכשרת מורים בפרט בפני סטודנטים עם לקויות למידה. (ורדה שורני, גילה ווגל)
-
רפרנס
מטרת המחקר לזהות ולתאר את המודל המנטלי בפעולה על אודות הלמידה אצל מורים המלמדים את נושא השואה. המחקר מדגיש את ההיבטים האמפתי והערכי של ההוראה, אשר הם חלק ממאפייני הוראת ההיסטוריה בכלל והוראת השואה בפרט. מסקנות המחקר: (1) קיים מודל מנטלי בפעולה על אודות הלמידה אצל כל אחד מן המורים שבמדגם; (2) קיים מודל מנטלי בפעולה המשותף למורים שבמדגם; (3) קיימים פרופילים שונים של מורים המבטאים הבדלים אישיים ביניהם; (4) ההיסטוריה שהמורים לימדו היא מעין סוג של היסטוריה פוזיטיביסטית-אירועית. יש לצפות כי מורים להיסטוריה שיכירו בקיומו של המודל המנטלי בפעולה על אודות הלמידה יהיו אולי רפלקטיביים יותר, וייתכן כי רפלקטיביות זו תתרום לאפקטיביות שלהם. (גדי ראונר)
תוצאות חיפוש עבור: היסטוריה
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין