האם אנו עדים לשינוי מתיאוריה ויישום ליישום ותיאוריה בהכשרת מורים?

מאת: Kari Smith
מקור:  Are we currently witnessing a shift from Theory and Practice to Practice and Theory inteacher education?
סיכום מעובד של הרצאה מהכנס הבינ"ל החמישי בהכשרת מורים – "הכשרת מורים על פרשת דרכים", מכון מופ"ת
 
סוכם ע"י דר' ניצה שוובסקי
 
הדרך השכיחה לעיסוק בנושא המורכב המייצג את של שני עמודי התווך בהכשרת מורים: תיאוריה ויישום, הינה בשימוש במשפט: "תיאוריה ויישום". נראה ששימוש זה נשמע טוב יותר מהשימוש ב"יישום ותיאוריה". אלא, אם נתבונן בספרות על הכשרת מורים המתפרסמת בארה"ב, באנגליה, בהולנד, אוסטרליה, וכעת גם בנורבגיה, נבחין בתנועה לכיוון שימת היישום במרכז ופיתוח הבנה תיאורטית מנקודת ראות מעשית של סטודנטים להוראה, כבר מן השלבים המוקדמים של הכשרת המורים. לעומת זאת, זה עדיין לא "מצלצל" נכון באוזני תכניות להכשרת מורים אוניברסיטאיות.
 
בהרצאתה, הסבירה  פרופסור קארי סמית' את המקור לשינוי בכיוון של היישום והתיאוריה, לאור ראיית האקדמיה וביה"ס את המושג. בעוד האקדמיה מסמלת ציביליזציה, כוח וסטטוס, מסמל בית הספר את הטבע הפראי והמסוכן. אכן, הצגת המושג תיאוריה ויישום [עם "תיאוריה" קודם] 'נשמעת' טוב יותר מן המודל המקורי אשר עסק בתיאוריה, תכנון, פעולה, משוב ורפלקציה. כיום, יוצאים חוצץ נגד גישה זו חוקרים כגון: Handal og Lauvås, Kothagen, Loughran, Russell ואחרים, השמים דגש על ידע פדגוגי. כך למשל, כותבת Handal og Lauvås על התפתחות התיאוריה מן היישום, ומבדילה בין מסורת, היסטוריה, יציבות, הידוע, חוקים, ביטחון, מבנה ושליטה לבין הקצה השני המסמל: תוהו ובוהו, מורכבות, הלא ידוע, בלגן, הבלתי צפוי, הלא מוכר והמפחיד, אשר ביניהם שרוי אזור המודעות.
 
וכיצד מתפתחת תיאורית היישום? – המורה מפתחת את היישום מתוך הידע, ואח"כ מוסיפה צידוק מוסרי, הכולל ערכים, הסברים, יישום ותיאוריה. לגישה דומה קורא קורטאגן (Kortahgen, 2001) 'הכשרת מורים מציאותית', שמקורה בניסיון המעשי של הסטודנטים. במודל אותו מציגה סמית' מצויים ארבעה תחומים השלובים אלה באלה: הפעולה המתוקנת, ניסיון, הבנה מופשטת והבחנה רפלקטיבית, ובה מובאים אמצעי מידע אחרים לתוך התהליך. המודל נתמך גם בתיאוריות של מחקר עצמי. הוא יוצא מנקודת ההוראה בקווים מקבילים של ידע תיאורטי ומיומנויות מעשיות בכיוון לאוטונומיה המקצועית וההחלטה המקצועית. המודל בנוי על המודל של Branstads 2007. לפי מודל זה, מתרחש העיסוק בבעיה חדשה, ועל המורה לנחש מה עשוי להיות או לקרות.
כיצד יושם המודל באוניברסיטה בברגן בה היא עובדת? - [להלן מספר דוגמאות מתוך המארג השלם]: ראשית, שוזרים הנושאים אותם לומדים למארג המורה כאדם השלם – ולא רק כמעביר ידע. דגש מושם על המורה והתלמיד, המורה וביה"ס, המורה והחברה, המורה כמנהיג התפתחות מקצועית, והבנת כישורים ואתיקה. סטודנטים יוצרים ומציגים תלקיטים, הנבחנים ע"י בוחנים חיצוניים. בין הכישורים הנלמדים: יכולת בתחום הדעת, יכולת דיאלקטית, יכולת חברתית, יכולת לשינוי והתפתחות ויכולת מקצועית- אתית. ההחלטה באוניברסיטה היתה לבנות תכנית אינטגראטיבית בשילוב עם תוכנית התואר השני M.A, על-פיה נחשפים הסטודנטים לבתי הספר כבר מתחילת ההכשרה, ותחומי החינוך נלמדים בכל המחלקות באופן אינטגראטיבי. ההתנסות המעשית כוללת 6 שבועות של מפגש עם השטח, 14 שבועות של הוראה, ו-2 סמסטרים אחרונים- כמחקר פעולה.
יש לקחת בחשבון כי כל תהליך מסמל התפתחות מתמשכת של העשייה – העריכו את עבודתכם והוציאו את המיטב ממנה.
 
למידע נוסף, ראו אתר הכנס
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?
yyya