מורים אשר משלבים למידה חברתית-רגשית יכולים לפתח ולטפח מערכות יחסים חיוביות עם תלמידים, ליצור אווירה כיתתית תומכת ונעימה ולשפר את הישגי התלמידים. מורים המצליחים להטמיע את שיטות ההוראה האותנטיות שלהם בתוך תהליכי למידה חברתית-רגשית צפויים לסייע להניע להישגיות תלמידים חסרי מוטיבציה. אך, כאשר מורים חשים מבודדים, חסרי אונים או לחוצים, הם מדביקים את תלמידיהם – במודע או שלא במודע.

המחקר הנוכחי הוא מחקר נרטיבי אשר חוקר את מסעם הנרטיבי ואת מיצובם החברתי של סטודנטיות וסטודנטים בדואים, הלומדים הוראה במוסד להשכלה גבוהה בישראל. 30 סטודנטים להוראה כתבו סיפורים משמעותיים מעברם. ניתוח תוכן של סיפורים אלה מצביע על הקשיים, האתגרים וההתמודדויות המלווים את הצעירות והצעירים הבדואים בדרכם להגשים את חלומם ללמוד באקדמיה.

מאמר זה עוסק בהבניית זהות מקצועית של מתמחות ערביות-ישראליות להוראת אנגלית ושופך אור על סיפורים אישיים והיבטים סוציו-תרבותיים שמרכיבים, משנים או מפתחים זהויות מקצועיות. 15 מתמחות להוראת אנגלית שהשתתפו בראיונות עומק וכתיבת יומנים מראות כיצד רגשות, אירועים משמעותיים מעברן ומסורת הגמונית משפיעים על זהותן המקצועית. לא פחות חשוב הן מוכיחות כיצד אכזבה, דיכוי, צער וכאב יכולים להזדקק לכדי השראה, סיפוק עצמי ותעצומות נפש.

מטרת המחקר הייתה לבחון את ההשפעה של שילוב תרגולים של מיינדפולנס ושל איכויות קשר בהכשרת מורים על יישומן של פרקטיקות הוראה יעילות. שמונים ושמונה סטודנטים להוראה הוקצו באופן אקראי לקבוצת התערבות ולקבוצת ביקורת. החוקרים מדדו הוראה יעילה לפני ההתערבות וחצי שנה לאחריה, במהלך תקופת ההתנסות המעשית בהוראה. כמו כן, נמדדו בקרב משתתפי המחקר מיומנויות מיינדפולנס, רגש שלילי ורווחה (well-being). ממצאי המחקר מספקים עדות לכך ששילוב אימון במיינדפולנס ובאיכויות של קשר במהלך ההכשרה להוראה מוביל לשיפור בפרקטיקות של הוראה יעילה.

מחקר זה מתאר נתיבים מקצועיים של מורי מורים במוסדות אקדמיים להכשרת מורים. ראיונות חצי-מובנים נערכו עם 41 מורי מורים מאירלנד, ישראל, נורבגיה והולנד. הממצאים מראים שמורי מורים גויסו בעיקר מבתי-ספר ומאוניברסיטאות. עם כניסתם לתפקיד, הם קיבלו תמיכה מסוימת, אך לא רשמית. מחקר והוראה הם התחומים העיקריים להתפתחות מקצועית של מורי המורים. לרוב מורי המורים עמדות חיוביות כלפי המחקר. עם זאת, לתפיסתם, המוסדות שבהם הם עובדים אינם מעריכים מספיק את ההוראה. בעוד עמדות ההולמות את אידיאל הלכידות החברתית קיימות בקרב מורי מורים, הם בעיקר מגיבים למה שהם תופסים כציפיות אינדבידואליסטיות ופרגמטיות של המוסדות בהם הם עובדים. דבר זה בא לידי ביטוי אצל מורי המורים בהפקת פרסומים אקדמיים.

מהי דמות המורה האידיאלי? מהן תכונותיו החשובות – ידע ויכולות קוגניטיביות? תכונות אישיותיות? מוטיבציה, אמפתיה ויחס מכבד לתלמידים? וחשוב מכך – איך מאתרים את המורים האלה מבין המועמדים המגיעים למבחני מיון? במערכת החינוך בישראל נעשית במהלך העשור האחרון עבודה יסודית לשיפור ההתאמה האישיותית של המועמדים ללימוד הוראה כמקצוע. ספר זה מתאר את מסיל"ה: מערכת מיון חדשנית שנבנתה כדי להעריך את ההתאמה האישיותית של מועמדים ללימודי הוראה