נמצאו 20 פריטים
  • תקציר

    כדי להשתמש בבינה המלאכותית באופן יעיל ומקצועי המורים אינם זקוקים לסיוע טכני בלבד. אלא, הם צריכים לסמוך על הבינה המלאכותית ולהבין שהיא אינה מאיימת על זהותם המקצועית. כדי להשתמש בה באופן שוטף, עליהם להאמין שבכוחה לסייע להם בחתירה לפתרון בעיות ובאימוץ חשיבה מעמיקה, לשמש כבת-שיח ויועץ בזמן אמת ולהקל על עומס העבודה. על רקע זה, רוני נסימנטו, יועץ טכנולוגי ומנחה סדנאות AI, מסביר כיצד להעביר הדרכה מיטבית בחמישה שלבים. 

  • סיכום

    כדי לבנות תחושת שייכות בית ספרית, על צוותי ההוראה הניהול והאדמיניסטרציה לדעת להתבונן עמוק פנימה, להצליח לחשוב, להרהר ולהתנהג באופן מודע ולגלות סבלנות ואיפוק כלפי תלמידים מתקשים. כמו כן, למורים צריך להיות מקום או מרחב בבית הספר בו הם רשאים לתת למוחם להיות משוחרר ככל האפשר. הם, בעצמם, צריכים לחוש שייכות, כדי שהם ישרו אווירה מזמינה, מקבלת, עוטפת, בטוחה ובוטחת.

  • תקציר

    ביקור של סופרים בגני ילדים או בבתי ספר יסודיים ועל-יסודיים יכול להיות חוויה משמעותית ולהותיר חותם על לומדים רכים, צעירים ובוגרים שסופגים השראה ומתעוררים לחשיבה. מספיק שבתלמיד אחד נדלק ניצוץ חדש של סקרנות, התעוררה חדוות קריאה או החל מסע של תחביב חדש לחיים והביקור היה שווה את זה. אפשר ורצוי להביא לבית הספר סופרים, מוזיקאים, מאיירים, משוררים, פסלים, נגרים, קולנוענים או אוצרי מוזיאון ובהנחייתם לערוך סדנת איור, להציג דמויות יוצאות-דופן, לצלם סצנה, להאזין למוזיקה חדשנית או לכתוב פואמה או סיפור קצר. כמו כן, ביום השואה אפשר להזמין במאי של סרט שואה, בפורים מאפרת או מלבישה, בשבועות חקלאי הקוצר את השדות, בראש השנה דבוראי וכדומה.

  • סיכום

    מקצוע ההוראה אינו קל וכניסה להוראה קשה אף יותר. עבור מורים מתחילים, השנים הראשונות בהוראה יכולות להיתפס כקשות מנשוא אם המתח, הלחץ וחוסר הסדר חוגג, מערכי השיעור אינם מוכנים מראש, שינויים של הרגע האחרון הם עניין של הרגל, התמיכה המנהלית אינה בנמצא ויש קצר בתקשורת בין הדרג האדמיניסטרטיבי לבין הצוותים החינוכיים. על רקע זה, בקה ל'אמור, חוקרת חינוך ויועצת ומנחת סדנאות בהוראה והנחיה בתחום החינוך טכנולוגי-מקצועי, בוחנת ומסבירה: כיצד ניתן להקל על המורים בשנים הראשונות בהוראה? איך אפשר למטב תהליכי קליטה וליווי? ואיך צריכים מנהלים להוביל תהליכי שימור מורים?

  • תקציר

    עשור אחרי עשור, אנו חוזים במאמצים לקידום מקצוע ההוראה. לרוב, אלו מתחילים במומנטום חיובי, אך נתקלים, במוקדם או במאוחר, בסדקים במערכת, בחוסר תכנון או השקעה, במדיניות מעורפלת או באי הסכמות מהותיות. כדי להשביח את שיטות ההוראה והרגלי הלמידה, לעצב מחדש את התרבות הבית ספרית ולהוביל רפורמה של ממש, מציע המאמר חמישה קווי מדיניות שבכוחם לקדם את מערכת החינוך ולמקסם את ההון האנושי הטמון במורים.

  • תקציר

    לאחר שנים שבהן הוצגו מדעי הרוח והאמנויות החופשיות כתחומים שוליים וחסרי תועלת מעשית, מתרבים כיום הקולות בעולם הטכנולוגיה הטוענים כי דווקא הם עשויים להיות חיוניים בעידן הבינה המלאכותית. הסיבה לכך פשוטה: מערכות בינה מלאכותית מסוגלות כבר לבצע משימות שבעבר נחשבו לבסיס המקצועות הטכנולוגיים, ובהן כתיבת קוד, ניתוח מידע ופתרון בעיות. לעומת זאת, יכולות כמו אמפתיה, הבנת רגשות, שיפוט מוסרי, חשיבה ביקורתית, סקרנות ופרשנות של מצבים אנושיים מורכבים עדיין אינן ניתנות להחלפה מלאה.

  • סיכום

    לתלמידי כימיה יש בדרך כלל תפיסות מסוימות שאינן עולות בקנה אחד עם המושגים שהם אמורים ללמוד בקורסי הכימיה שלהם. עיקרון כללי למדי זה נמצא תקף בקרב קבוצות שונות של לומדים – תלמידים בשכבות גיל שונות בבית הספר, סטודנטים לתואר ראשון, מועמדים להוראה ובוגרי לימודים – ובעיקרון הוא רלוונטי לחוקר העצמאי המתקדם לא פחות משהוא רלוונטי למי שלומדים במסגרת קורסים רשמיים. ממצא זה אינו ייחודי לכימיה: מחקרים על לימודי המדעים דיווחו על הבנות חלופיות כאלה במגוון רחב מאוד של נושאים מדעיים, קבוצות לומדים והקשרים לאומיים שונים.

  • תקציר

    המחבר האנטר אש טען פעם שרוב האנשים, אפילו החכמים והמשכילים ביותר, ישתמשו במה שהם יודעים לא כדי להבין את העולם, אלא כדי לנצח בוויכוח למען המחנה שלהם. מספר האנשים שמנסים להבין את המציאות בכנות הוא זעום עד כמעט בלתי-קיים. ליוונים הקדמונים הייתה מילה לתופעה הזאת. הם קראו לה אמתיה (Amathia), וטענו שהיא תביא לנפילתה של התרבות.

  • תקציר

    המחקר מצביע על מתאם חיובי בין השתתפותם של ילדים בפעילות גופנית לבין יכולתם להתרכז בזמן הלימודים. נמצא כי פעילות גופנית משפרת את הריכוז ואת ההישגים הלימודיים של ילדים. המחבר ערך מבחנים בעל פה ובכתב באנגלית לכיתות שנבחרו באקראי מכיתות ג׳ עד ו׳ בבית הספר היסודי סאות׳ רואד בטייוואן. נבחרו תלמידים בכל שכבה שקיבלו במבחן הקשב QPT ציון נמוך מ־60. מתוך קבוצה זו בחרו החוקרים עשרה תלמידים בכל אחת מרמות הקשב: נמוכה, בינונית וגבוהה. כך התקבלו בסך הכול 30 תלמידים בכל שכבה, ששימשו ככיתות ביקורת.

  • סיכום

    האוניברסיטה המודרנית כבר אינה בעיקר מקום של חיפוש חופשי אחר ידע, אלא מוסד שמייצר מעמד צרכני־אליטיסטי ומעניק לו לגיטימציה חברתית. בוגר אוניברסיטה, במיוחד בעולם העשיר, מקבל חינוך יקר מאוד ביחס לרוב האנושות. לכן גם אם הוא מדבר בשם סולידריות, צדק או העולם העני, בפועל הוא שייך למועדון עולמי קטן של בעלי זכויות־יתר. האוניברסיטה אינה רק מלמדת אותו ידע; היא מעצבת אותו כמי שמצפה לרמת חיים גבוהה, למעמד, למשכורת, לצריכה ולסמכות.

  • סיכום

    בית ספר הוא מוסד שמארגן בני אדם לפי גיל, מחייב אותם בנוכחות מלאה ומכניס אותם לתוך תוכנית לימודים קבועה ומחייבת. הילדות כפי שאנחנו מכירים אותה אינה דבר טבעי ופשוט, אלא תוצר היסטורי מודרני. יש להבחין בין עצם העובדה שיש בני אדם צעירים לבין המושג התרבותי "ילד" במובן המודרני: יצור שאמור להיות מוגן, תלוי, חסר הכנסה, חסר משפחה משלו, כפוף למבוגרים, ושייך לבית הספר.

  • סיכום

    אנו מתקשים לדמיין למידה שלא עוברת דרך מומחים, תקציבים, בירוקרטיות ותעודות. לכן המחבר קורא ל“פירוק בית־הספריות” של החברה: לא רק לבטל או לשנות בתי ספר, אלא להשתחרר מן ההנחה שרק מוסדות מקצועיים יכולים להעניק ערך אמיתי. במקום “משפכים חינוכיים” שמכניסים את כולם לאותו מסלול, הוא מבקש לחשוב על רשתות פתוחות של למידה, שיתוף ועזרה הדדית: כאלה שמאפשרות לאדם ללמוד מתוך החיים עצמם, בקהילה, ביוזמה עצמית ומתוך קשרים אנושיים, ולא רק דרך מערכת שמעניקה אישורים רשמיים.

  • סיכום

    כיצד הקשבה שיטתית לתלמידים יכולה לסייע למורים להבין מה מעניין ומה משעמם תלמידים? הכותבת ערכה מחקר ביוון בקרב תלמידים בני 12–14, שעסק בהוראת ארכיאולוגיה והיסטוריה בחטיבות הביניים. אף שהמחקר התמקד בארכיאולוגיה, מסקנותיו רחבות יותר ונוגעות לכל תחום דעת שבו מורים מבקשים להתמודד עם אדישות, ריחוק וחוסר מוטיבציה של תלמידים.

  • תקציר

    מחקרים אקדמיים עכשוויים מראים שתלמידי תיכון תופסים את תוכנית הלימודים כלא-רלוונטית ואף חסרת קשר לעולם האמיתי. לפי דוח עדכני של חברת האנליטיקה והייעוץ Gallup, מאז משבר הקורונה כמחצית מהתלמידים מגדירים את שנות הלימודים בתיכון כלא מאתגרות ונוטים להפגין חוסר מוטיבציה ומעורבות. תלמידים משוועים ללמוד מיומנויות שיסייעו להם בחיים האמיתיים, כמו ניהול תקציב, ניהול זמן, צריכת תקשורת, התמודדות עם לחצים ויישוב סכסוכים. על רקע זה, מוצגת להלן תוכנית הלימודים החדשנית אותה הגה, בנושא כישורי חיים, עבור תלמידי תיכון. זו מסקנתו של אדם פיקולי, מורה ומחנך עם ניסיון של יותר מעשרים שנה, שסקר וריאיין תלמידים, הורים, מורים, מנהלים ובעלי מקצוע שבאים במגע עם תיכוניסטים.

  • סיכום

    בתי ספר, מטבעם, נחשבים למוסדות מורכבים שבנויים משלל שכבות גיל, תלמידים, מורים, רכזים, מקצועות ומנהלים, שאמורים לפעול בסינרגיה ובשיתוף פעולה. ככל שנשים לב לקשרים ולסינרגיה בין חלקי המערכת, כך קל יהיה יותר להניע שינויים ויוזמות איכותיות, להטמיע הוראה דיפרנציאלית ולמטב תהליכי פיתוח מקצועי.

  • תקציר

    כדי לעורר ולעודד סקרנות, על מורים ומחנכים לאפשר לתלמידים, כחלק מתוכנית הלימודים, להרהר, לתהות ולתעות. שוטטות אינטלקטואלית היא כזו המאפשרת למוחו של הלומד לנדוד אל מעבר לחומרי הלימוד הנתון למקום בו הוא מרגיש רצון אמיתי לחקור נושאים, רעיונות וחוויות. השוטטות יכולה לבוא לידי ביטוי דרך תחום עניין אישי, כגון בעלי חיים, ציור, טכנולוגיה, מוזיקה, ספורט, קולנוע, גיימינג או תרבויות עתיקות.

  • סיכום

    מבחני איי־קיו: מה הם מודדים, מה הם מצליחים לנבא, היכן כוחם המחקרי – ומהן הבעיות האתיות, התרבותיות והחינוכיות שלהם? איי־קיו נתפס כמדד ישיר, אובייקטיבי וחד־משמעי ל“אינטליגנציה”. סרטון זה מבקש לערער על אותה תפישה פשטנית: איי־קיו אכן מנבא לא מעט, אך הוא אינו מודד את “ערך האדם”, ואף אינו משוחרר מהקשרים של תרבות, מוטיבציה, חינוך, בריאות, אימון ונסיבות חיים.

  • תקציר

    על רקע השימוש ההולך וגואה בבינה מלאכותית, מאמר זה מציע שלושה קווי מנחה פדגוגיים וטכנולוגיים לשימוש והערכה של מנועי בינה מלאכותית על ידי מורים ומחנכים. בעידן הבינה המלאכותית, ולמרות הקדמה הטכנולוגית המרשימה, מורים עדיין מתמודדים עם עומס עבודה אדיר ותלמידים עדיין זקוקים לתמיכה מקיפה. בהינתן הלחץ הקיים, רוב המורים פונים לקבל סיוע ממנועים מבוססי בינה מלאכותית כדי לתכנן מערכי שיעור, ליצור טקסטים לקריאה, להפיק תכני העשרה, לפתח רעיונות, להתייעץ בנושאים פדגוגיים, לעדן ולנסח טקסטים מחדש, להעניק משוב ועוד.

  • סיכום

    ככל שהבינה המלאכותית ממשיכה להתפתח, צ'אט-בוטים, בוטים-מרצים או בוטים-מנחים, הופכים להיות חלק אינטגרטיבי מחוויית הלמידה הסטודנטיאלית. ה-AI מעצבת מחדש את הדרכים בהן הסטודנטים מקבלים תמיכה פדגוגית או אדמיניסטרטיבית, באים במגע עם חומרי לימוד ונערכים ללמידה. החל ממענה על שאלות פרטניות ועד תרגול מבחנים ופרזנטציות בזמן אמת, בוטים הופכים לחלק מורגש בפדגוגיה מודרנית. על רקע זה, המאמר סוקר את מצבם ומעמדם של הצ'אט-בוטים במערכת ההשכלה הגבוהה בארה"ב, תוך שהוא מציג מגבלות, יתרונות ושימושים עכשוויים.

  • סיכום

    מהפכת הבינה המלאכותית לא הפכה את מלאכת אוריינות הקריאה למיותרת. ההיפך הוא נכון, היא אתגרה אותה ועשתה אותה מורכבת ועוצמתית יותר מאי פעם. בבואנו לנתח יצירות בשיעורי ספרות או לשלוח תלמידים לקרוא על אירוע היסטורי, חשוב להבין שמיומנויות החשיבה הנדרשות מהתלמידים חייבות להשתדרג. על התלמידים לראות בטקסטים מרחב לשיח, לתנועה, לחקר ולתגלית. במקביל, על המורים והמחנכים להבהיר לתלמידים כי בכוחם לערער על הידע הקיים, לחשוב באופן ביקורתי, להצליב מקורות, להפיק תוצרים ולפרוץ את גבולות הידע.