קבוצה של מורים צעירים מבקשת לעודד הוראה באמצעות משחקים. לכנס שארגנו בחופשת סוכות הגיעו יותר ממאה מורים, ששמחו ללמוד על האפשרות המרתקת. מיכאל גורודין, יו"ר העמותה למשחקי תפקידים בישראל ומורה בתיכון "ליד האוניברסיטה" בירושלים: "משחקים זה לא רק צחוקים". מה מבדיל שיעור טוב משיעור גרוע? יש הרבה גישות שונות למשחק, אבל יש כמה דברים שכדאי שיהיו בו. למשל מטרה, מכשול ואמצעי. אם במשחק אין לדמויות איזושהי מטרה ברורה, מכשול בדרך למטרה ואמצעי לעבור אותו, זו בעיה. או במקרה של הדמויות, אם אין לדמות מוטיבציה ברורה, זה לא יעבוד. המשחק לא יעניין, ובמשחק לא מעניין לא ישחקו, בטח לא תלמידים" ( אמתי מור ).

מוזיאון ארצות המקרא, ירושלים, 11 בפברואר 2013 . כ־120 אנשים, רובם מורות ומורים, הגיעו כדי לפגוש מקרוב כלי עבודה שאמור לפי הדוברים לשנות את "חוקי המשחק" בהוראה: צילומי וידאו של שיעורים כחלק מפיתוח מקצועי של מורים. במימון קרן טראמפ וביוזמת "היוזמה למחקר יישומי בחינוך" של האקדמיה הישראלית למדעים הובאו לארץ שני מומחים אמריקאים בעלי שם כדי להציג את הכלי החדש־ישן. ישן – משום שצילומי וידאו של מורים היו נפוצים כבר בשנות השמונים; חדש משום שהפעם מדובר בהעלאתם לרשת. "הרעיון הוא", הסביר אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ, "שמורים יוכלו ללמוד אחד מהשני באמצעות הצילומים וניתוח שלהם" ( אמתי מור).

המיזם "מורים מארחים מורים" של תומר ברץ זכה במקום השלישי בקטגוריית המיזמים החדשים בתחרות הראשונה בישראל ליזמות בחינוך, שהסתיימה בחג החנוכה. ברץ, 30, מחנך ומורה לאזרחות, ערבית ועוד כמה מקצועות בתיכון "קריית חיים" בחיפה, יזם מערכת אינטרנטית שמאפשרת למורים לארח באמצעות טכנולוגיה של שיחות ועידה בווידאו, סקייפ למשל, מורים אחרים שמשהו בסיפור החיים שלהן או בתחומי העיסוק שלהם יכול לתרום לתלמידים בשיעור ( אמתי מור ).

יעדים" הוא פרוייקט ייחודי שמפעיל בית הספר "רוגוזין" במגדל העמק בשיתוף הקיבוץ העירוני של מגדל העמק. קבוצת מורים חיצונית המורכבת מחברים בקיבוץ המחנכים לוקחת את הכיתה לחסותה מתחילת התיכון ועד לסיום הלימודים. הקבוצה משתפת פעולה עם ביה"ס ועובדת לצד המורים שלו במסגרת מערכת השעות, אולם היא עובדת רק עם כיתת "יעדים" ושומרת על לכידותה כקבוצה מגובשת ונפרדת משאר בית הספר. לרוב חבריה תעודת הוראה ולכולם רקע אקדמי והכשרות בתחום החינוך. אבי אבירם מנהל "רוגוזין" מסביר שלמרות העובדה שמורי "יעדים" מגיעים לבית הספר כקבוצה אחת ואינם חלק רשמי מחדר המורים , הם בני בית במקום: " מהרגע הראשון הם נכנסו לבית הספר כחלק מהצוות. הם נמצאים בחדר המורים עם שאר הצוות, הם יושבים בישיבות, אין הפרדה בכלל". אם בשלב הניסיוני ביקשו לוודא שהתלמידים לא ינשרו וייפלטו מהמערכת , כיום כיתת "יעדים" היא כיתה במסלול לבגרות עיונית מלאה, ותלמידיה שואפים הרבה מעבר למה ששאפו נערים בסיכון במגדל העמק במחזורים קודמים.

מסע בין חדרי מורים בבתי ספר מלמד שלפעמים חדר הוא לא רק חדר. לפעמים הוא משפחה, לפעמים מצב רוח. הוא גם מראה שמשקפת מערכת יחסים, עבודת צוות ( או היעדרה) , יחס לתלמידים. לכן אין זה מפליא שאין שני חדרי מורים דומים זה לזה. בבית הספר ברנקו וייס בבית שמש פירקו את חדר המורים המסורתי, החדר המרכזי שהיה לו אופי של מליאה, לכמה חדרי מורים קטנים המפוזרים היטב במרחב הבית ספרי. יש בביה"ס זה 13 חדרי מורים צוותיים , אחד לכל שכבה וכמה לצוותים מקצועיים, לדוגמא מתמטיקה או אנגלית. מיכאל יעקובסון , אדריכל שאחד מתחומי עיסוקו המרכזיים הוא אופיים האדריכלי של מוסדות חינוך בארץ ובעולם, אינו מתלהב במיוחד מפירוק חדר המורים המרכזי כמו במקרה של ביה"ס ברנקו וייס. משיחות עם מורים רבים נראה שלא המרחב הפיזי על כל תחלואיו – צפיפות , פינת קפה מוזנחת, היעדר פינות ישיבה או כמות מספקת של מחשבים- מכתיב את יחסם לחדר המורים, אלא דווקא המרחב המטפיזי, זה המורכב מחברויות וגיבוש או מקליקות ואינטריגות. עם צפיפות, נס קפה זול וכיסאות לא נוחים אפשר להסתדר, אמרו מורים רבים , אבל עם פרצופים חמוצים ואווירה לא נעימה הרבה יותר קשה ( אמתי מור).

מנהלת ביה"ס היסודי "אפק" בגליל המערבי וצוות ביה"ס אינם חוששים לשלוח את התלמידים להתמודד עם איתור מקורות מידע, קריאת מאמרים וכתיבה בסגנון אקדמי , שיחד עם יומני קריאה , עבודות אמנות וארגון טקסטים בית ספריים מאפשרים לסרטט תמונה רחבה ועמוקה על מצבו של כל תלמיד, תמונה שבדיקת שיעורי בית ומבחנים שגרתיים אינה מספקת. בית ספר "אפק" בגליל המערבי חבר ברשת ההערכה החלופית של קרן קרב המנחילה לבתי הספר תרבות ארגונית שמבוססת על התבוננות פנימית ולמידה מהניסיון. בעקבות הקשר עם קרן קרב , קם בבית הספר צוות הערכה המורכב ממורים ובעלי תפקידים כאשר הם עובדים בצמוד למנחה מטעם הקרן. בהיסטוריה הייתה השנה בביה"ס עבודת חקר "אפק" במקום מבחן, אבל בגיאוגרפיה התלמידים התבקשו להכין טיול. לאסוף חומר, לתכנן, אלו דברים שלא באים לידי ביטוי במבחן, והם מגלים אינטליגנציות אחרות לגמרי.

מכון אבניים מציע למורים לא רק שיטה ללמידה ולשיפור עצמי המבוססת על ניסיונם המתועד של עמיתים, אלא גם תרבות מקצועית חדשה. "מורה", אומרת שבי גוברין, מייסדת ומנהלת מכו אבניים, "חייב לתפוס את עצמו כמקצוען. המורים הם קבוצה איכותית ומנוסה שצריכה להוביל את עצמה ולעמוד בראש השיח הפדגוגי בארץ". מתוך ההבנות הללו מפתחים באבניים כלים לחילוץ הידע המעשי של מורים. המטרות הראשוניות של המכון היו לתעד את הנעשה בכיתה, ולתת לידע הזה שפה. במשך הזמן פיתח המכון קשרים עם בתי ספר והחל לבנות ספרייה שמדפיה אינם מכילים ספרי תאוריה וסטטיסטיקה, אלא תיאורים מהשטח, מחיי היום יום של מורים. מרגע שהמורה כותב את תיאור המקרה יש עם מה לעבוד. מה שהתרחש לא נשכח, זה רשום. עכשיו אפשר לנתח את זה, לדבר על זה, ללמוד מזה".?