הרבה יותר מחדר

 אמתי מור. " הרבה יותר מחדר" , הד החינוך , יוני 2010 ( כרך פ"ד , גיליון 06 ) , ע"ע 103-107 .

מסע בין חדרי מורים מלמד שלפעמים חדר הוא לא רק חדר. לפעמים הוא משפחה, לפעמים מצב רוח. הוא גם מראה שמשקפת מערכת יחסים, עבודת צוות ( או היעדרה) , יחס לתלמידים. לכן אין זה מפליא שאין שני חדרי מורים דומים זה לזה.

עמנואל זילברמן מנהל חטיבת ביניים בעירוני ג', בית החינוך תל"י בקטמון הישנה בירושלים סבור כי חדר מורים צריך לכלול פינות עבודה אישיות שמורה יוכל להתכונן בהן לשיעור , לנהל פגישות חשובות ולהתמקד בהעצמת המקצועיות שלו", "  זו בעיה רצינית מאד שבחדר המורים אין כמעט מרחב פרטי.

 עליזה בלוך, מנהלת בית הספר ברנקו וייס בבית שמש , אומרת שחדר המורים והצוות שמרכיב אותו הם הגורמים המשמעותיים ביותר באופי בית הספר, בתפקודו ובתדמיתו: " העבודה החינוכית מתרחשת בסופו של דבר בתוך כיתה. אבל כשהמורה נכנס לכיתה וסוגר את הדלת, מעבר לחומר שהוא מעביר, יש אוירה שממנה הוא מגיע, מצב הרוח שלו, והכי חשוב, התפיסה שלו את המקצוע, וכל אלו מושפעים מאד ממה שנקרא "חדר מורים". במובן זה , חדר המורים הפיזי הוא רק אמצעי. יתכן שהתפיסה של חדר המורים כאמצעי אפשרה לעליזה בלוך לפרק את חדר המורים המסורתי, החדר המרכזי שהיה לו אופי של מליאה, לכמה חדרי מורים קטנים המפוזרים היטב במרחב הבית ספרי.

"אין לנו חדר מורים מרכזי גדול שבהפסקה משתרעים בו תורים בפינת הקפה או ליד מכונת הצילום" , אומרת עליזה בלוך, " במקום זה יש לנו 13 חדרי מורים צוותיים , אחד לכל שכבה וכמה לצוותים מקצועיים, לדוגמא מתמטיקה או אנגלית",  "בתפיסה שלנו כל מורה צריך שתהיה לו פינה אישית. שולחן עבודה שהוא רק שלו, עם החומר המקצועי שלו, וגם תמונות של הילדים או מה שהוא מעוניין לשים שם.  זה אחד הדברים שמאפשרים לו לומר " אני בעל מקצוע". בכל חדר מורים בבית הספר יושבים בין ארבעה לשבעה מורים, ולכל אחד מהם השולחן שלו" .

חדרי המורים המרובים בביה"ס ברנקו וייס אינם דומים זה לזה. כל חדר מקבל את האופי והסגנון של יושביו. יש חדרי מורים שנראים כמו חדר מורים קלאסי אבל קטן, יש המעוצבים אחרת, כמו החדר של צוות שכבת כיתות י', שיש בו סלון קטן ובמרכזו שולחן קפה ועליו קערת פירות.

עליזה בלוך: "בראש ובראשונה זה מאפשר שיח פדגוגי אמיתי. בחדר מורים מרכזי אין את אותה אינטימיות, אין שקט שמאפשר את זה . בנוסף חדרי המורים שייכים לצוות שכבה או לצוות מקצועי. כך, האנשים שנמצאים אתך בחדר הם למעשה האנשים שאתה עובד אתם במובן הכי ישיר. המורה נמצא במקום ששיך לו ולקולגות שלו. וכמובן, זה מאפשר את הפינה האישית".

בתמונה: חדר מורים בביה"ס באנגליה

מיכאל יעקובסון , אדריכל שאחד מתחומי עיסוקו המרכזיים הוא אופיים האדריכלי של מוסדות חינוך בארץ ובעולם, אינו מתלהב במיוחד מפירוק חדר המורים המרכזי כמו במקרה של ביה"ס ברנקו וייס: " אין ספק ששליטה ונוכחות הם נושאים מרכזיים, אבל היום זה בא לידי ביטוי במחשוב, ולא בממד הפיזי. זה יכול לקבל גם ביטוי פיזי, אבל לא זה בהכרח נכון. "במובן של חלוקת החלל יש היום דוגמאות למרחבי עבודה של אלפי אנשים, מרחבים הרבה יותר גדולים מכל חדר מורים, שנותנים תחושה אינטימית ואישית. אפשר לראות את זה במסעדות , בלובי של בתי המלון. זה נעשה בארכיטקטורה ובעיצוב נכון של הריהוט, התאורה, גובה התקרה". "חוץ מזה צריך , לתת למורה הזדמנות לאינטראקציה עם כל המערכת, לא רק עם האנשים שעובדים אתו ישירות. חדר מורים שבנוי טוב יכול לענות על שני הצרכים הללו- גם להיות מקום של אינטראקציה עם כל השאר וגם מקום שיש בו פינה אישית."

עליזה בלוך מודעת לחשיבות האינטראקציה של צוות המורים כלל וכמו זילברמן גם היא מאמינה שחדר המורים המופשט הוא חלק בלתי נפרד מהמושג "חדר מורים" . לכן , היא משקיעה אנרגיה רבה ביצירת תכנים ופעילויות המערבים את כל צוות המורים בבית הספר. "כבר ביוני" , היא אומרת " אנחנו  מארגנים ימי למידה משותפים שמתבססים על עבודה עצמית של המורים. יש הרבה למידה משותפת של המורים. לומדים תכנים מקצועיים, העשרה. פעם בשבוע התלמידים הולכים הביתה ב14:30 והמורים מתכנסים ללמוד במליאה. כל שנה יש תוכן אחר. השנה אנו לומדים שפות. שם מתקיים גם שיח כולל כמובן. זו אמירה תרבותית-ארגונית. ביטלנו את חדר המורים הפיזי , אבל לא את המופשט".

משיחות עם מורים רבים נראה שלא המרחב הפיזי על כל תחלואיו – צפיפות , פינת קפה מוזנחת, היעדר פינות ישיבה או כמות מספקת של מחשבים- מכתיב את יחסם לחדר המורים, אלא דווקא המרחב המטפיזי, זה המורכב מחברויות וגיבוש או מקליקות ואינטריגות. עם צפיפות, נס קפה זול וכיסאות לא נוחים אפשר להסתדר, אמרו מורים רבים , אבל עם פרצופים חמוצים ואווירה לא נעימה הרבה יותר קשה.

א', מורה בבית הספר אורט מינקוף בירושלים: "חדר המורים שלנו השתנה מאוד בשנים האחרונות" ראשית, הוא הזדקן נורא. יש כאן פחות מעשר מורות מתחת לגיל חמישים. מלבד זאת, יש כאן המון קבוצות. קליקות. זה נובע מהעובדה שיש כאן מעט מאד מורים קבועים. מכל מיני סיבות בירוקרטיות  נוצר מצב שמורים מלמדים כאן לתקופות קצרות או מעט שעות בשבוע, ולמקצתם יש להם עבודות בבתי ספר אחרים. כיום משרד החינוך מנחית עלינו מצב לא טוב בכלל. במקום לתת מורה למשרה מלאה עם תנאי פרישה והכול  מביאים חמש מורות – כל אחת למעט שעות- כדי לחסוך. זה הפך את חדר המורים ממשפחה לקבוצות נפרדות " .

בתמונה :פינות עבודה בחדר מורים בפינלנד

תחושת הסולידאריות והתמיכה ההדדית מורגשת מאד בחלק מבתי הספר בארץ , לדוגמא,  בחטיבת הביניים רבין . הילה , מורה חדשה ללשון : "כבר ביום שהגעתי לריאיון כל מי שעבר על פניי בחדר המורים שאל מי אני ומה שלומי. היה אפשר להבחין מהתחלה בתחושת ההדדיות במקום. אף אחד כאן לא יושב עם עצמו. וזה לא נגמר רק בשיח חברתי. יש הדרכה צמודה. אני מרגישה בנוח לפנות לכל מורה ותיק יותר ולהתייעץ על עניינים מקצועיים, משמעת , כל דבר" .

אסתי מנדלבוים , רכזת שכבה ומחנכת באותו ביה"ס , מסבירה כי "המציאות החמה בחדר המורים בבית הספר לא מקרית ושמקורה במסר  שעובר מההנהלה דרך הצוות הוותיק . המסר הוא שיש לעשות הכול כדי לעזור לחדשים להרגיש בבית" :" יש כאן התגייסות  של ממש. הגישה היא שיד לוחצת יד. מי שצריכים אותו נענה לצורך. אין התנגדות בשום מצב. מספיק שהעלנו בקשה כלשהי, מייד יש יותר מתנדבים לסייע ממה שצריך".

 מקור וקרדיט :  אמתי מור. " הרבה יותר מחדר" , הד החינוך , יוני 2010 ( כרך פ"ד , גיליון 06 ) , ע"ע 103-107 .