-
תקציר
תלמידי חטיבת ביניים נוטים לתבוע את עצמאותם, למרוד מפעם לפעם ולצפצף על נהלים וחוקים. אבל, אם נשתף אותם בהחלטות, ננהג בהם כבוגרים, נעניק להם תחושת שליטה ונשמע לבקשותיהם, יגברו הסיכויים למצוא עמם את עמק השווה. כך, לדוגמה, בנוגע לזמני הגשת המטלה, מדיניות טלפונים חכמים בבית הספר או כללי יציאה לשירותים. מומלץ, לצורך ההמחשה, לאפשר להם לקחת חלק בניסוח התקנון הכיתתי, להוביל דיונים כיתתיים, לשמש כמורים-צעירים, לקחת חלק בפעילויות קהילתיות, לארגן ערבים שכבתיים וכנסים ולהרצות בפני שכבות צעירות בנוגע למעבר לחטיבה.
-
תקציר
ההוראה התיכונית בהווה חייבת לחתור מעבר להעברת חומר בצורה חד-ממדית. במקום זאת, עליה להכשיר תלמידים לפקוח עיניים, לפענח בתבונה מידע משלל תחומים ולשתף פעולה עם עמיתים. מחקר זה מראה שמורים אכן מעוניינים לספק לתלמידיהם הזדמנויות לפיתוח אוריינות דיגיטלית ואף מזהים את החשיבות הטמונה בכך. אולם, לפיהם, בתי הספר אינם שמים דגש על כך ואף נמנעים מעיסוק בסוגיות כלכליות או פוליטיות טעונות או מאוזלות-יד חברתיות. וכך, עם מבט צופה עתיד, בתי הספר עלולים לייצר בוגרים תמימים ונטולי חשיבה ביקורתית.
-
תקציר
מורים, מחנכים ומנהלים מוצאים עצמם חסרי-קול בבואם לדון בבעיות אקטואליות מורכבות והרות-גורל, כמו בחירות פוליטיות, עוינות בין ימין לבין שמאל, זכויות מיעוטים או התמודדות עם טרור. על רקע זה, ועל בסיס שורת מחקרים וראיונות עומק עם מחנכי כיתות מנוסים, פריט אקדמי זה מציג ומציע אסטרטגיות לניהול דיון פוליטי טעון בכיתות החינוך העל יסודי.
-
תקציר
הדגמות כיתתיות בשיעורי כימיה מאפשרות למורים להמחיש רעיונות באופן חווייתי, למקד את התלמידים ולהגביר את מעורבותם, סקרנותם, הנאתם והתלהבותם. מורים שמשלבים תכנים מדעיים-פרקטיים בשיעוריהם, כמו צפייה בניסויים, רישום מערכי ניסוי, הסקת מסקנות, שימוש במיקרוסקופ, התנסות במעבדה ובחינת תגובות כימיות, מאפשרים לתלמידים לצבור ניסיון מקצועי, להעשיר את הידע, לצבור תובנות, לפתח תודעה מדעית ולהרחיב אופקים.
-
תקציר
המחקר בוצע על ידי קבוצת מומחים לתכניות לימודים מאוניברסיטת בר אילן אשר התבקשו לעצב תכנית לימודים חדשה ללימודי יהדות בבית ספר תיכון באוסטרליה. מונחים על ידי השאלה "מהו הפרופיל האידיאלי של בוגר בית ספר יהודי?", החוקרים ביקשו ליישם מספר תאוריות הקוראות לשיתוף פעולה בבניית תכניות לימודים, תוך שימת דגש על שילוב קולם של התלמידים בתהליך. בדיונים אודות בניית תכנית הלימודים החדשה השתתפו מורים לחינוך יהודי, נציגי מועצת תלמידים, מומחי תכניות לימוד ונציגים של ועד בית הספר.
-
תקציר
אפליה כנגד נשים נראית כאחת הסיבות האפשריות לתת-הייצוג שלהן במקצועות מסוימים בצֶבֶר מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה (science, technology, engineering, and math – STEM). המחברים מראים שאין זה המקרה לגבי המבחנים התחרותיים בצרפת המשמשים לגיוס כמעט כל המורים והמרצים בחינוך התיכוני והעל-תיכוני. השוואות בין מבחנים "לא עיוורים למגדר" ("non–gender-blind") שנערכו בעל פה לבין מבחנים "עיוורים למגדר" ("gender-blind") שנערכו בכתב בקרב כ-100,000 אנשים ב-11 תחומים שונים במהלך 2013-2006 חושפים הטיה לטובת נשים ההולכת וגוברת בחוזקה ביחס לדומיננטיות הגברית בתחום (Breda, Thomas; Hillion, Melina, 2016).
-
תקציר
מאמר זה עוסק בתפקיד של סוכנות המורה ובגמישות של תכנית הלימודים כמאפיינים פדגוגיים של לימוד השואה בבתי ספר ממלכתיים בישראל. מאחר שהוראת נושא זה התרחבה הן בזרם הדתי והן בזרם הכללי של מערכת החינוך דוברת העברית, הנושא טופל בדרכים שונות במונחים של שיטה, חומרים ותוכן. הדרישות המוגדרות בצורה רופפת מאפשרות למחנכים להיות סוכנים פעילים בהפיכת תכנית הלימודים לאינדיבידואלית. מוצע שהדבר יעיל כאשר פונים לנושא רגיש מטבעו הקשור לתחושת הזהות של מורים ותלמידים ולתפיסת עולמם (Cohen, Erik H., 2016).
-
לינק
הדו"ח המוגש כאן הוא פרי יזמה של הוועדה הקבועה של מל"ג-ות"ת למדעי הרוח, שתפקידה לפקח על כלל היזמות של מל"ג-ות"ת בתחום מדעי הרוח ולייעץ בהתוויית מדיניות אשר תקדם את התחום ותבטיח את שגשוגו. כבר בראשית דרכה נוכחה הוועדה לדעת שבתחום מדעי הרוח חסר מסד נתונים מקיף ועדכני שניתן לקבל ממנו תמונה ברורה על מצבם של מדעי הרוח, ושעל בסיסו ניתן לקבוע מדיניות ולהמליץ על דרכי פעולה. הדו"ח משקף את עמדת הוועדה, שדרושה ראייה כוללנית של התחום ולא ניתן להבטיח איתנות בת-קיימה למדעי הרוח בהשכלה הגבוהה במנותק מהנעשה בזירות אחרות. לכן, הדו"ח כולל נתונים על מדעי הרוח בהשכלה הגבוהה בהוראה ובמחקר – כולל במכללות האקדמיות ובמכללות להוראה – בחינוך העל-יסודי ובזירה הציבורית (יוכי פישר ואדם קלין אורון).
-
סיכום
-
לינק
מבין הגורמים שנתונים להשפעה ישירה יותר של מדיניות חינוך הסתמנה בעקביות מרכזיותו של המורה בהשפעה על הישגי התלמידים.לתשובות לשאלה הנוגעת לידע הספציפי במתמטיקה יש השלכות על הכשרת מורים לפני כניסתם להוראה, על הליך הרישוי וההסמכה שלהם, על הכשרתם המתמשכת במהלך חייהם המקצועיים ועוד. לפיכך החליטה הוועדה לעסוק במכלול הסוגיות האלה. המסמך מתמקד במורים למתמטיקה כגורם הבית־ספרי בעל ההשפעה הגדולה ביותר על החינוך המתמטי של התלמידים. להלן המלצות הועדה שדנה בידע ובהכשרה של המורים למתמטיקה בחינוך העל-יסודי (חנוך גוטפרוינד ויהושע רוזנברג, 2012).
-
לינק
בית הספר הפרטי והיוקרתי "חברותא" הבטיח לבצע מהפכה אמיתית במערכת החינוך. מייסדיו הציגו אותו כפורץ דרך, מודל ניסויי שמשרד החינוך יאמץ לבטח בעוד מספר שנים. הם בישרו על שיטות לימוד חדשניות, שיעורים דינמיים ומורים כריזמטיים, שזכו למעטפת פדגוגית של אישים בולטים מהשורה הראשונה של האקדמיה. ההבטחה הגדולה של "חברותא", בית הספר הפרטי היוקרתי בארץ, הולכת ונגוזה. תוצאות בחינות הבגרות מחפירות, בכירים בהנהלה התפטרו, מחצית מהתלמידים עזבו ( עמרי מניב ).
-
לינק
עפ"י בדיקה של עיתון "קו לחינוך" עם שישה ראשי מכללות לחינוך במגזר היהודי נמצאו הממצאים הבאים: השנה חלה , אמנם עלייה משמעותית במספר הנרשמים ללימודי הוראה בחינוך היסודי , כמו גם במסלולים לחינוך מיוחד ולגיל הרך, אולם במספר הנרשמים למסלולי ההוראה בחינוך העל יסודי במכללות לא חלה עלייה במרבית המכללות ובחלק גדול מהן אף חלה ירידה. ד"ר אריאל חורין רקטור מכללת לוינסקי ציינה כי ההרשמה למסלולי החינוך העל יסודי , בעיקר בתחומים ההומניים חלשה מאד. כידוע הועלה השנה רף הקבלה ללימודי הוראה לציון המשולב 525 והציון הממוצע של הנרשמים להוראה אכן היה גבוה במידה ניכרת מהציון בשנים הקודמות ועמד על כ560 , עם זאת לא ברור אם העלייה בציון המשולב של המתכשרים להוראה אכן מנבאת מורים טובים יותר במערכת החינוך בעתיד. בנושא זה טוען ראש מכללת אחווה , פרופסור אלי זמסקי כי העלאת רף הקבלה אינו משמעותי לתפקוד הבוגר בכיתה. גם לא קיימים מחקרים בחינוך התומכים בהשערה כי רף קבלה גבוה פירושו מורים טובים בבתי ספר בעתיד.
חינוך על-יסודי
מיון:
נמצאו 12 פריטים
פריטים מ- 1 ל-12
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין