המאמר בחן שני דגמי חונכות כדי לעמוד על הקשר חונכות לבין התמדה/נשירה ההולכת הופכת למשבר לאומי בעל משמעויות כלכליות (Barnes et al., 2007). כשליש מהמורים המתחילים עוזבים את המקצוע במהלך שלוש שנות ההוראה הראשונות, חלקם הם מורים העוברים ממוסד למוסד / על מנהלים לתת תמיכה ישירה ומכוונת למורים המתחילים בכיוונים שונים (מקצועי, היכרות, מידע ועוד), לאפשר תנאי עבודה מאפשרים (למשל, גודל כיתה בר-שליטה, אביזרים שונים, זמן לתכנון), ומקדמים( מתן תחומי אחריות מסוימים) ולהפעיל תוכניות חונכות מקודם ככל האפשר. במחקר נמצא כי תמיכת המנהלים הייתה גבוהה ב-30% יותר בנשארים לעומת העוזבים (Hallam, P.R) .

המאמר מביא סקירת ספרות מחקרית בנושא של התמדה או נשירה של מורים מתחילים. נשירת מורים מתחילים הוא עניין כלכלי, חברתי וחינוכי במדינות רבות. לרוב תוכניות קליטה, ובהן חונכות, נתפסות ע"י קובעי מדיניות בדרגים שונים כפתרונות מקובלים ומובנים מאליהם לבעיה זו. מטרת הסקירה היא לבחון את הבסיס המחקרי הקיים התומך בתוכניות וביוזמות בתחום זה, וכן אם הוא מהווה חלק משיקולי הדעת של קובעי המדיניות (Long, J., et al., 2012).

פתרון בעיה היא מיומנות חשובה בידע כלכלי. המחקר מציין כי התפתחות מיומנויות בפתרון בעיות עובד טוב יותר בהקשר של גישות הדרכה ממוקדות בבעיות בעולם האמיתי. אך תלמידים צריכים מערכת תומכת להצליח בדרך הוראה כזו. במאמר זה מציג החוקר מסגרת מושגית להבנת ההשפעות של מערך התמיכה. בתחילה דן החוקר במטרה הסופית של מערך התמיכה – העברת אחריות, ומתאר דרך אשר נוסחה על ידי החוקרים על מנת לקדם תוצאה זו . בשלב הבא, החוקר מתאר דרך חלופית להמשיג העברת אחריות דרך העדשה של קוגניציה מבוזרת. כמו כן, מבהיר כיצד המיקוד באמצעות עדשה זו מקדם את העברת האחריות ( Brian R. Belland ).

מאמר זה טוען שחדר המורים הוא מרחב למידה מקצועי חשוב שבו מורים מתחילים פועלים הדדית כדי להבין מיהם ומה טבעה של עבודתם המקצועית. המחברים מדגישים את החשיבות התיאורטית של מקום ומרחב בבנייה ובניהול משא ומתן לגבי הסובייקטיביות של מורים מתחילים. כדי להדגים את חדר המורים כמקום מסוים שבו תוכל להתרחש למידה מקצועית חשובה המחברים משתמשים בשני נרטיבים שהתבססו על חוויות מהשטח של שני מורים מתחילים, אחד בהקשר של בית הספר היסודי, והשני בהקשר של בית הספר התיכון. המחברים סיכמו ששיש צורך בתשומת לב מחקרית גדולה יותר לגבי המשמעות של חדר המורים ולגבי האינטראקציה שלו עם הסובייקטיביות של המורים ( lisahunter Tony Rossi, Richard Tinning, Erin Flanagan & Doune Macdonald).

הנייר דן בדרך בה ארבע רמות ההתפתחות להכוונה עצמית שפיתח זימרמן – תצפית, חיקוי emulation)), פיקוח -עצמי והכוונה-עצמית – באות לידי ביטוי והולמות את הדרך שבה הוא מנחה סטודנטים לתואר שלישי. ברמה הראשונה, הסטודנטים לומדים מתוך תצפית בפרופסור כשהוא מלמד אותם. הוא מקיים דיגום של המאפיינים של מורה טוב כמו סבלנות, הבנה, מחויבות להצטיינות, גאווה בהישגי הסטודנטים ולמדנות. ברמה השנייה הוא מספק לסטודנטים הזדמנות לחקות אותו ע"י יצירה עצמאית של התנסויות למידה שונות. בשלב הפיקוח-העצמי הסטודנטים מנסים להפנים מה שלמדו ועובדים כדי להפוך לבעלי הכוונה עצמית . תהליך זה ניכר במיוחד כשמתחילים את תהליך הפיתוח והניהול של המחקר שלהם. בשלב האחרון, בהכנת ההגנה על התיזה, המורה רואה בהם "מומחים בהכוונה עצמית", ובהמשך הוא משמש כהורה הצופה בהם מרחוק, תמיד מוכן לתמוך, לשאול, לייעץ ולעודד.

בתי ספר רבים בארה"ב מוצאים שהם שוכרים מורים בעלי תארים במדעים אבל בעלי הכשרה מעטה או כלל ללא הכשרה בחינוך. המחברים טוענים כי מורים חדשים זקוקים לעזרה כדי לזהות אסטרטגיות וראה אפקטיביות, לתכנן שיעורים, לארגן פעילויות מעבדה, שימוש בטכנולוגיות, לזהות תפיסות מוטעות הנפוצות בקרב תלמידים, להעריך את הלמידה ולהתאים את השיעורים לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים. המחברים הקימו את רשת התמיכה של מורים חדשים למדעים (New Science Teachers' Support Network – (ראשי תיבות: NSTSN) כדי לעזור למורים למדעים לא מוסמכים בחטיבות הביניים ובבתי ספר תיכוניים להצליח בהוראה ולהישאר במקצוע. NSTSN הייתה קהילה שיתופית של פרקטיקה שכללה את אוניברסיטת ג'ורג' מייסון (George Mason University) ושלושה בתי ספר בפרברים העירוניים, רשת זו יצרה תרבות של תמיכה שהתמקדה בשיפור מתמשך של ההוראה והלמידה ( Sterling, Donna R., and Wendy M. Frazier) .

מכללת בית ברל הקימה יחידה חדשה בשם "פורשים כנף". מדובר ביחידה אקדמית תומכת, שתסייע למורים מתחילים להתמודד עם קשיים בעבודתם במשך שנת ההתמחות ובשנתיים שאחריה. המטרה המרכזית להקמת היחידה היא לסייע במניעת נשירה של מורים מתחילים ממערכת החינוך. בראש היחידה עומדת ד"ר דליה עמנואל. כידוע נמצא במחקרים, שנערכו בשנים האחרונות, כי כמחצית מבוגרי המכללות לחינוך אינם מתחילים לעבוד בהוראה או נושרים מהמקצוע תוך שלוש שנים מסיום לימודיהם. בראיון לקו לחינוך מציינת ד"ר עמנואל, כי היחידה הוקמה מכיוון שמערכת החינוך מאבדת מורים צעירים רבים מחד , וסובלת מהיעדר לדבריה, הקמת היחידה מסמנת לקיחת אחריות של המכללה על בוגריה. ד"ר עמנואל טוענת, כי היחידה היא חידוש בקנה מידה ארצי במכללות להוראה, ומביעה תקווה שמכללות נוספות יפתחו יחידה דומה.

מטרת מחקר חלוץ זה היא ללמוד על תפיסת המלווה את בעיית הנשירה, על המקום שניתן לה במהלך הליווי והכלים שעומדים לרשות המורה המלווה כדי להתמודד איתה. המחקר נערך בשיטה איכותנית בגישת חקר מקרה ובודק את הסוגיה הנחקרת כפי שהיא משתקפת ונתפסת בעיני שלוש מורות מלוות שסיימו בהצלחה את קורס החונכים ועסקו בליווי בתשס"ט ועוסקות בליווי בתש"ע. הכלים שבאמצעותם נאספו הנתונים: ראיונות עומק ומסמכים כתובים.שאלות המחקר: (1) מהי תרומת המורה המלווה למניעת הנשירה של המורה המתחיל; (2) מה הם המרכיבים המקצועיים הדרושים למורה המלווה כדי להתמודד עם בעיית הנשירה. ממצאים עיקריים: ממחקר חלוץ זה עולה בבירור כי המודעות לנושא הנשירה נמוכה, למלווה אין יכולת לזהות אותה אצל המורה המתחיל והנושא עלה באקראי בשיח בין המורה למלווה. הממצאים מצביעים על היעדר תפיסת האחריות של המורה המלווה למניעת הנשירה ולמעורבות פעילה בנושא. כמו כן מעידות המורות המלוות כי הן חוששות לעסוק בנושא בגלל חסמים פנימיים ( עינת ברגר , חוה תורן).

בדרך כלל קליטה (induction) מתמצה בחונכות שבאה לענות על חוסרים כאלה או אחרים שיש למורים מתחילים. אולם קליטה אינה רק או בעיקר מילוי פערים, מתן הכוונה למורים בראשית השנה או מתן תמיכה מעשית מתמשכת לאורכה. תוכניות קליטה צריכות להכיר בכך שגם מורה מתחיל שהינו מוכן כהלכה צריך להמשיך ללמוד על הוראה ויכול להשתמש בעזרת אחרים בלמידה זו. טענת הכותבים היא שלקליטה יכולות להיות כמה מטרות ושמתקיימות בבתי הספר תוכניות קליטה יותר או פחות כוללניות בניסיון להשיגן (Glazerman, S., et al)