המחברת מתארת במאמר מחקר שערכה במסגרת בית הספר לחינוך באוניברסיטת בר אילן (2004), שבו אושש וחוזק הקשר בין מעורבות הורים לבין הישגים לימודיים של התלמידים בגילאים שונים (חוודה טרגר, 2012.)

מאז 1985 הגיעו ו/או נולדו בישראל למעלה ממאה אלף עולים מאתיופיה. למרות הזמן הרב שעבר מאז הגעתם ועד היום, עדיין עולים אלה ממוקמים בתחתית הסולם החברתי- כלכלי, הישגי ילדיהם בלימודים נמוכים, שיעור הנשירה של בני נוער אלו גבוה מחלקם היחסי באוכלוסייה הכללית. מאמר זה בוחן דרך עיני הפרט – הדור השני לעלייה, המשפחה, הקבוצה האתנית וכן דרך עיני הקבוצה הקולטת- את הדרכים לקידום הניעות החברתית-לימודית של התלמידים בני העולים מאתיופיה. בבסיס עומדת ההכרה כי הדרך אל הפרט עוברת באמצעות הבנת עולמו התרבותי, ויחסי הגומלין בין תהליכים שעובר הפרט ועוברת הקבוצה (שרון לאטי, 2012).

מחקר זה בוחן (1) את הקשר בין בריונות וקורבנות; (2) את גודלה של קבוצת האלימים שהם גם קורבנות (קבוצה בסיכון מיוחד); (3) את ההבדלים בקשר אלימות-קורבנות לפי מין, השלב בחינוך (חטיבות ביניים לעומת חטיבות עליונות) ומוצא אתני (יהודים לעומת ערבים).כמו כן, נבחנים הבדלים בין התלמידים על פי אופן מעורבותם במעשי בריונות (בריונים בלבד, קורבנות בלבד, בריונים-קורבנות ולא מעורבים במעשי אלימות), כיצד הם תופסים את אקלים בית הספר ואיך הדבר משפיע על היעדרויות התלמידים מבית הספר בשל פחד (רות ברקוביץ ורמי בנבנישתי, 2012).

במאמר זה מציג המחבר דוגמאות של שלוש קבוצות תלמידים, עמן עבד תוך שימוש במערכת Edmodo: קבוצה אחת כוללת תלמידי כיתה ו' הלומדים בסדנת שירה על בלדות (Ballad Poetry), קבוצה של סדנת חקירה החוקרת את הנושא של התפרסות אורבנית (Urban Sprawl ) וקבוצה של הבנת הנקרא הכוללת תלמידי כיתות ה-ו (Mark Gleeson).

מטרתו של מחקר זה הייתה לבחון כיצד יוזמה של שילוב מחשבים ניידים ( 1:1) השפיעה על למידת התלמידים בבית ספר תיכון כפרי במערב התיכון. ממצאי המחקר מציעים ששילוב של מחשבים ניידים ( 1:1) בכיתה משפיע בצורה חיובית על השתתפות התלמידים בכיתה ועל למידת התלמידים. לכן, יש צורך שהמורים יישמו פרקטיקות מחשוב מתאימות כדי להגביר את למידת התלמידים (Keengwe, J., Schnellert, G., & Mills, C. ).

סקר עמדות בקרב תלמידים בכיתות יא-יב שבחן את עמדותיהם לגבי הסיבות בגינם אין שימוש אפקטיבי במחשב ובאינטרנט בבית ספרם וכיצד יכל בית הספר לשפר ולהקל עליהם להשתמש במחשב לצרכים לימודיים. בנוסף הסקר בדק כיצד משתמשים התלמידים באינטרנט להכנת שיעורים ולאילו פעילויות אחרות הם משתמשים בו. מעניין ביותר ש 47% מהתלמידים חושבים כי ה"מורים בבית הספר אינם מעודדים שימוש במחשב ובאינטרנט ואינם מטילים עליהם עבודות המצריכות שימוש בטכנולוגיה".

לפייסבוק השפעה נכרת על חייהם החברתיים והתרבותיים של בני-נוער. מחקר זה בא לבחון את מידת השימוש ומאפייני השימוש בפייסבוק בקרב בני-נוער בגילאי 13-18 בישראל, ואת השימוש בפייסבוק לצורכי למידה. שאלון מקוון הופץ בקרב תלמידי בית-ספר על-יסודי במרכז הארץ. כשתי כיתות מכל שכבת גיל, החל משכבה ח' ועד שכבה י"ב – סך הכול 267 תלמידים. השאלון כלל שאלות סגורות ופתוחות אודות מגוון שימושים בפייסבוק ( לאה עייני, ענת כהן).

המונח "למידה דיפרנציאלית" נעשה יותר ויותר רווח בקרב אנשי חינוך וקובעי מדיניות של טכנולוגיה החינוכית, והוא זוכה להתייחסות ממגוון נקודות מבט. מחקר זה מתבונן בדיפרנציאליות של למידה והוראה מנקודת המבט של אינטראקציות פרטניות מורה -תלמיד ואופנויות למידה בסביבה עתירת טכנולוגיה, בהשוואה לסביבה לימודית מסורתית. במחקר השתתפו 266 תלמידים בכיתות ד' ו-ה' ו 8- מורים שהצטרפו לתוכנית "עת הדעת" בדאלאס ו 187- תלמידים בכיתות ד' ו-ה' ו 8- מורים שלמדו ולימדו בסביבה מסורתית ( יגאל רוזן , איריס וולף ).