אני חושש שהתפתחותם של ספרים דיגיטאליים", של "עצמי למידה" למיניהם, וכמובן גם של כלים לאיסוף נתונים וניתוחם, האפילה על ההתייחסות אל כלים דיגיטאליים כאמצעים להעצמת תחושת המסוגלות של התלמיד. דבריו של דלייני מזכירים לנו שמעבר ליכולתם של כלים דיגיטאליים להנגיש מידע או להמחיש תופעה, בתשתיתם הם יכולים "ללמד" תלמידים שיש ערך וחשיבות במה שיש להם להביע" (ג'יי הורוויץ).

הפסיכולוג השוויצרי ז'אן פיאז'ה טען כי הטעות היא לב-לבו של כל לימוד. הילד שטעה צריך להבין את השוני בין המציאות שהוצגה לפניו לבין הדרך שבה הוא פירש אותה, ולבצע "חישוב מסלול מחדש". בכך, גורס פיאז'ה, מקדם הילד את יכולת חשיבתו בנוגע לתכנים דומים. אלא שבמרבית מערכות החינוך בעולם אין רואים בשגיאה שמבצע התלמיד הזדמנות ללמידה, אלא כישלון, ודואגים להראות לו זאת באמצעות ציון מופחת. גישת הקריטריון, המסמנת את הישגי התלמיד בהתאם לקריטריון אחיד, ושולטת במרבית מערכות החינוך בעולם, מתמקדת ב"שגיאה" לפי הקריטריון, שאינו מבטא את יכולותיו המגוונות של התלמיד, אלו שאינן נמדדות. כיצד אפוא ניתן למדוד יכולות נוספות של התלמידים, שאינן מבוטאות לפי גישת הקריטריון? (אלחנן בר-לב).

רותי סלומון מפרסמת בבלוג שלה את החלק השלישי בסדרה של שלושה פוסטים העוסקים בלמידה על פי דגם Self-Organized Learning Environment) SOLE). לאחר שלב השאלה הגדולה ושלב החקירה, היא סוקרת כעת את השלב האחרון של שיעור על פי דגם SOLE, שלב הסקירה."בסיום כ-40-50 דקות של החקירה המורה מבקשת מהקבוצות להתאסף ולשבת ביחד בנוחות. כל קבוצה מציגה את הממצאים שלה ומספרת על תהליך החקירה בקצרה…אחרי שכל הקבוצות הציגו את המסקנות שלהם מקיימת המורה דיון על השאלה עצמה ועל תהליך החקירה. זה גם הזמן שלה להוסיף ולסכם את המידע שהציגו התלמידים" (רותי סלומון).

בפוסט הקודם כתבתי על השלב הראשון של שיעור SOLE – איך לשאול את השאלה הגדולה? – או במילים אחרות, שאלת SOLE זה לא שאלת PBL. בשלב הראשון המורה במרכז ומניעה את תהליך הלמידה על ידי שאלה גדולה. ובשלב הבא, השלב שבו נעסוק כעת, הילדים יושבים בקבוצות וחוקרים…מבנה מרחב העבודה בשלב החקירה: 1. הפעילות מתקיימת במרחב רחב עם שולחנות עגולים ואזורים נוחים לשבת בקבוצות על הרצפה; 2. מוודאים שמוצב בקדמת המרחב לוח מחיק שעליו ירשמו הילדים שאלות משנה; 3. הילדים מתחלקים לקבוצות של 4; 4. כל קבוצה מקבלת מחשב אחד המחובר לאינטרנט – ולא יותר (כדי לעורר שיח בין הילדים, שיתוף פעולה ועבודת צוות); 5. כל קבוצה מקבלת דף בריסטול גדול, טושים ופתקים עם מדבקות (כדי שחברי הקבוצה יוכלו להוסיף הערות ומסקנות על הדף המרכזי); 6. לכל ילד כלי כתיבה ודף מכוון/מחברת כדי לתעד את התהליך ולבצע רפלקציה (רותי סלומון).

רותי סלומון מפרסמת בבלוג שלה את החלק הראשון בסדרה של שלושה פוסטים שיעסקו בלמידה על פי דגם Self-Organized Learning Environment) SOLE): "שיעור הבנוי על פי דגם SOLE נפתח על ידי שאלה שמטרתה להניע את הילדים לעבר חיפוש משמעותי. לשאלה יש השפעה קריטית על האפקטיביות של השיעור. משיעורים שהתבוננתי בהם ראיתי שהשאלה שנשאלת יכולה לבנות או לרסק את השיעור. לכן חשוב לוודא שהיא מסקרנת, רלוונטית, מתאימה הן לרמת הידע והן לרמה הרגשית של הילדים ומעוררת חשק לחקירה. יחד עם השאלה כדאי לעורר סקרנות על ידי הצגת סרטון או תמונה להמחשה".

ההבנה כיצד ההכרה וההמשגות של מורים משתנות בין מורים מומחים למורים חדשים היא שימושית להגברת פיתוח התמחותם של מורים מתחילים. המחברים יצרו סכמת קידוד תוך שימוש בתיאוריה הצומחת מהשטח (grounded theory) כדי לנתח את ההתבטאויות של מורים חדשים ושל מומחים המתארות את האירועים בכיתה ואת הרלוונטיות שלהם לניהול הכיתה. ארבע קטיגוריות של קודים הופיעו. קטיגוריות אלה התייחסו לתפיסות/פרשנויות, מוקד תימטי, זמניות ועיבוד קוגניטיבי שהובע (Wolff, Charlotte E.; van den Bogert, Niek; Jarodzka, Halszka; Boshuizen, Henny P. A. , 2015).

1) תלמידים רוצים שתקדיש זמן בפועל כדי להכיר אותם… הכירו את תלמידכם בשמם במהירות האפשרית. למדו משהו ייחודי אודותיהם ומצאו מה מניע אותם. תלמידים יודעים כאשר מורים אינם יודעים דבר אודותיהם, כך שעליכם להציב את ההיכרות עם תלמידיכם בעדיפות עליונה (Justin Tarte).

המאמר מתאר מספר הרגלים המיישמים את פיתוח המיומנויות של פתרון בעיות: התמדה, ניהול האימפולסיביות, הקשבה, גמישות חשיבה ויישום ידע מהעבר למצבים חדשים (Jones, Virginia R. , 2014).