-
סיכום
-
תקציר
-
לינק
-
לינק
מערכת החינוך בישראל מקיימת שיח כפול סביב מושג האופטימיות. מן הצד האחד, המערכת כבולה בתוכה בשיח דכאני, מנרמל ומקרבן שאין בו זיק אופטימיות (ואולי הוא אפילו פסימי). זהו השיח החבוי, שעליו אין מדברים אבל הוא השיח הנוכח, הנוהג. מן הצד השני, המערכת עוטפת את עצמה בסיסמאות שחוקות ולעוסות אודות אופטימיות ואופטימיזם. זהו השיח החוגג את עצמו בחוצות. כולם מתכנסים סביבו כמדורת השבט, מנסים לגעת בחומו הנעים ודורשים מהאחרים להצטרף אליו. האופטימיזם החינוכי הזה לפיכך הוא בעיני עטיפת צלופן נעימה לעין ולא כבדה לאוזן (אריה קיזל).
-
סיכום
-
לינק
מאמר זה מציג עמדה הרואה בפיתוח מערכת יחסי אמון עם התלמיד חלק מאחריותו המקצועית של המורה. במסגרת המאמר אנו סוקרות שלוש תאוריות התפתחותיות מרכזיות העוסקת בקשר מורה-תלמיד: תאוריית ההתקשרות, תאוריית ההכוונה העצמית והתאוריה האקולוגית, ומראות כי ממצאים אמפיריים מצביעים על כך שמערכת היחסים בין מורה לתלמיד חשובה להצלחה בלימודים, למוטיבציה פנימית, להסתגלות לבית הספר ולמיטביות נפשית (שירלי שויער ונורית גור-יעיש).
-
לינק
נראה שההתייחסות כלפי ההשכלה המקצועית שנזנחה בישראל מזה שנים רבות, זקוקה לשיפור משמעותי הן מבחינה תדמיתית והן מבחינת האופי שבו יש לנהלה. ראשית, כדאי להתמקד קודם כל בשינוי במישור המסרים. מסרים אלה, שהם שליליים בחלק ניכר מן המקרים, הופכים אותה מזה שנים רבות לבלתי אטרקטיבית. השינוי הרצוי במסרים יכול להתבטא במגוון פעולות שבהן שינוי היחס אל ההשכלה המקצועית במישור המורה בפרט ובאופן רחב יותר – של המסר מצד מערכת החינוך בכללה. במסגרת הפעילויות במישור זה אפשר, למשל, לארגן אירועים מקדמים כדוגמת פרסום באמצעי התקשורת – טלוויזיה, אינטרנט ואחרים, וארגון תחרויות בין תלמידים (כפי שנעשה למשל בתחום המדעים). שנית, במישור הניהול צריך לחשוב ולתכנן את השיפור כך שניתן יהיה להעניק לתלמידים הלומדים במסגרת השכלה מקצועית, רוחב יריעה גדול יותר ומעמיק יותר (יורם אורעד).
-
תקציר
מחקר זה בחן כיצד זמן החיפוש ברשת, שארך 30 דקות, השפיע על ציוני החיבורים של התלמידים. במחקר השתתפו 49 תלמידים בכיתות ד' ו-ה' מבית ספר יסודי בוירג'יניה שבארה"ב. הקבוצה שקיבלה הדרכה לגבי שימוש באינטרנט כדי לערוך מחקר בשלב שלפני הכתיבה הציגה ביצוע טוב יותר מאשר קבוצת הביקורת בשני תחומים: הציון הכללי של החיבור והשימוש באינטרנט (Doan, Kim and Bloomfield, Aaron, 2014).
-
תקציר
המסגרת של תכנית הלימודים במדעים, K-12 Science Education, מפרטת מטרות שאפתניות ללמידת תוכן מדעי והתנסות מעשית של תלמידים במדעים. אולם, מסמך זה מספק למורים הדרכה מועטת לגבי התנסויות מעשיות בהוראה, המהוות מרכיב מרכזי על מנת לסייע לתלמידים להשיג מטרות אלה. המחקר מצביע על כך שהתנסויות הוראתיות של מורים יכולות להשפיע על מידת העניין ועל ההישגים יותר מאשר דרגות מתקדמות של נסיון הוראתי, וכך זיהוי של קבוצת ליבה של התנסויות הוראה במדעים מהווה מפתח לשיפור הוראת המדעים (Matthew Kloser).
-
תקציר
המטרה של מחקר תיאורי זה הייתה לבחון את ההתנהגות של המורה ושל התלמיד בבית הספר התיכון שכללה תלמיד אחד לפחות שהיה מזוהה עם התנהגות מאתגרת. הממצאים חשפו שיעורים נמוכים יחסית של פרקטיקות הוראתיות ספציפיות, שימוש מוגבר במשוב שלילי עבור התלמידים בעלי ההתנהגויות המאתגרות שזוהו, ורמות משתנות של מעורבות התלמידים (Hirn, Regina G.; Scott, Terrance M. , 2014).
-
לינק
-
תקציר
-
לינק
-
לינק
רותי סלומון דנה בפוסט הזה בכתיבת השאלה אשר אמורה להניע את פרויקט התלמידים. "PBL – למידה מבוססת פרויקטים, מתחילה עם שאלה מניעה שמכשירה את הקרקע לפרויקט על ידי יצירת עניין וסקרנות. זה כאמור לב ליבו של התהליך, אך מורה שתתנסה בהובלה של למידה מבוססת פרויקטים תגלה להפתעתה שהשלב המאתגר והקשה ביותר עבורה הינו דווקא התכנון והיצירה של השאלה המניעה"."שאלה מניעה מציגה בפני התלמידים דילמות מהעולם האמיתי. היא מעלה בעיות שבאמת מעניינות אותם ושהם באמת ירצו לעסוק ולחקור אודותיהם. השאלה מניעה אותם לדון, לשאול ולחקור, והיא צריכה לקדם אותם לכיוון תוצר או פתרון משותף".
-
לינק
תוכניות הנרקמות במשרד החינוך – המבקשות בין היתר להתמודד עם "מחאת כיתות הסרדינים" מבשרות את המהפכה/רפורמה הבאה בדרך – כיתה אחת, שני מורים. משרד החינוך אינו מתכוון להכניס לכיתה אחת בישראל שני מורים מנוסים, בעלי ותק בהוראה אשר יקלו את העומס אלא עומד להכניס לכיתה "מורה ותיק, מורה טירון".תהיה זו טעות לאמץ שינוי בדגם הכשרת הסטודנטים להוראה על ידי הכנסתם – בטרם עת – לכיתות ולבשר לציבור הישראלי שהסטודנט או הסטאז'ר להוראה (כלומר, המורה בשנתו הראשונה) הוא הבשורה להקלת הלחץ בכיתות (אריה קיזל).
-
סיכום
בעשורים האחרונים, הוראה נתמכת מולטימדיה התפשטה לכל סוגי ורמות בתי הספר. כותבי המאמר, שהם גם מבצעי המחקר, דנו בשאלה האם קיימת אפשרות שדרך אפליקציה של חומרי לימוד בנושאים במדעי הטבע המבוססים על מולטימדיה ניתן להפחית את התנגדות התלמידים והגישה השלילית שלהם לנושאים אלה. כדי לענות על שאלה זאת, נערך מחקר שבו שימת הלב היתה נתונה לאפשרויות להסיר את הגישות השליליות לפיסיקה, שהיא הנושא הכי פחות פופולרי בבית הספר (Jan Zahorec).
-
תקציר
המאמר מציע מידע לגבי המגמות הרווחות לגבי הכנת התלמידים לעתיד. הנושאים שנידונו כוללים התפתחויות משמעותיות עבור בתי ספר כסביבות עבודה לעידוד היצירתיות ושיתוף הפעולה של התלמידים, את חשיבות הטכנולוגיה בחינוך תוך שימוש באינטרנט ובמדיה החברתית, ואת ההכנה של התלמידים לאתגרים העולמיים(Duffy, Elizabeth A. , 2014).
-
לינק
לאחרונה נערך מחקר בסיאטל שבארצות הברית שבו השוו החוקרים כמה זמן השקיעו תושבי העיר בהליכה ספורטיבית לפני ואחרי בניית מסלולי הליכה. הם מצאו כי סלילת מסלולי הליכה חדשים לתושבים הביאה לעלייה משמעותית בפעילות ההליכה שלהם. במילים אחרות, יצירת תנאים הולמים ומתאימים לפעילות עודדה והגבירה את העיסוק ואת הפעילות. באמצעות סיפור זה ננסח כעת את הסוגיה שמעסיקה אותנו במאמר קצר זה: כאנשי חינוך, כמחנכים וכמורים אנו מבקשים לטפח למידה משמעותית אצל התלמידים, הווה אומר, ליצור תנאים דומים ל"מסלולי הליכה" עבורם כדי שיוכלו לקיים מפגשים פוריים בינם לבין כל מטעני הידע, התרבות, החברה והסביבה: הגות ומעש, אירועים ודעות, סוגיות ואישים, ערכים ועמדות (גדי ראונר).
-
תקציר
תלמידים
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין