-
לינק
במאמר זה מציגה ד"ר חנה דויד עשרה היגדים רווחים אודות מערכת החינוך בישראל, ומביאה נתונים המציבים סימן שאלה ביחס לאמיתותם. למשל: האם אכן כל נער או נערה יכולים להגיע לתעודת בגרות? האם אכן הזרמת כספים למערכת החינוך תביא לשיפור בהישגי התלמידים? האם ביטחון עצמי של התלמיד ביחס ליכולותיו אכן הינו המפתח להישגים גבוהים? ועוד ועוד. בנוסף מביאה דויד תרגום של טקסט מתוך ספר של Murray העוסק ב"רומנטיות חינוכית" ובשאלה מהי הצלחה חינוכית.
-
לינק
המחקר של ד"ר נורית קפלן-תורן בחן את הקשרים בין כל אחד מהמוקדים של מעורבות הורים – בית ובית הספר – לבין שני תוצרים: הערכה עצמית והישגים בלימודים, בקרב מתבגרים במעבר לחטיבת הביניים. השערה המחקר הייתה כי יימצאו קשרים בין ממדי מעורבות הורים לבין הישגים בלימודים דרך ההערכה העצמית של המתבגרים. כמצופה, הצביעו ממצאי המחקר על קשרים חיוביים בין מעורבות הורים ממוקדת בית לבין הערכה עצמית בית ספרית (עבור בנים ובנות) והערכה עצמית כללית (עבור בנות) ובין פעילות התנדבותית של ההורים לבין הערכה עצמית כללית (עבור בנים). בשונה מהשערת המחקר, מצביעים המודלים על קשר ישיר שלילי בין מעורבות הורים ממוקדת בית ספר לבין הישגים בלימודים (עבור בנים) ועל קשרים ישירים בין פעילות התנדבותית של ההורים לבין הישגים בלימודים (שלילי עבור בנות וחיובי עבור בנים).
-
לינק
ראיון עם ד"ר רחל (אקי) שגב–מילר על אסטרטגיות הוראה ולמידה מפעילות בבתי הספר. אסטרטגיות אלה שגיבשה ד"ר רחל (אקי) שגב–מילר חיוניות, ללמידה בכלל ולעיבוד מידע בכתיבת עבודות בית–ספריות בפרט. השוואה והנגדה נחשבות לאסטרטגיות רמות דרג, או "ביצועי הבנה", כמו היכולת של התלמידים להסביר במלים שלהם – לא להעתיק, לתת דוגמאות, או להציג את המידע בדרך אחרת, חדשה ויצירתית. ד"ר שגב–מילר, המלמדת בסמינר הקיבוצים במסגרת המחלקה להכשרת מורים לאנגלית, המרכז לאוריינות אקדמית ולימודי תואר שני בתוכנית "חינוך רב–תחומי במדעי הרוח", טוענת שבין אם מדובר בתלמידי בית הספר ובין אם מדובר בסטודנטים באקדמיה, אלו גם אלו אינם יודעים כיצד לעשות שימוש באסטרטגיות אלה ואחרות בכתיבת עבודות.
-
לינק
העברת למידה היא אחד האתגרים המרכזיים בחינוך המתמטי העכשווי.( שונפלד Schoenfeld, 1999) מתייחס בחשיבות רבה למחקר עתידי שינסה להסביר את מנגנון העברת הלמידה. הוא מציין כי האתגר במחקר הוא גדול ומרכזי למאה ה-21, מאחר ואין עדיין תובנה ברורה, מדוע לעתים מתקיימת העברת למידה מתחום לתחום וממצב למצב, ולעתים לא מתקיימת. עד כה צוין בספרות המחקרית כי מומחים מבצעים העברת למידה מתחום או מצב מסוים לתחום או מצב אחר בהצלחה, אך קשה לראות את העברת הלמידה המתוכננת על-ידי חוקרים בקרב טירונים. מטרת המחקר הנוכחי היא לחקור תהליכי העברת למידה של אסטרטגיות היוריסטיות לפתרון בעיות מתמטיות ויישומן לפתרון בעיות חדשות, על-ידי תלמידות תיכון 'חלשות' ( תקוה עובדיה וד"ר בוריס קויצ'ו).
-
לינקמאפיינים מוטיבציוניים ותהליכי ויסות עצמי של תלמידים לקויי למידה המשולבים בכיתות רגילות בביה"ס היסודי
מחקר זה עוסק במאפיינים מוטיבציוניים ותהליכי ויסות עצמי בלמידה של תלמידים לקויי למידה המשולבים בכיתות רגילות בביה"ס היסודי. המחקר מלמד שהאוריינטציה המוטיבציונית של התלמידים ותהליכי הוויסות שלהם במשימה הושפעו מיחסי גומלין בין המאפיינים האישיים שלהם לבין ההקשר בו פעלו, שכלל את המשימה והסביבה הלימודית. לרוב התלמידים הייתה דיספוזיציה כללית של מטרות הפגנת יכולת, תחושת מסוגלות נמוכה וחוסר באסטרטגיות ורובם נדרשו להתמודד עם משימות שלא היו מותאמות ליכולתם. הדבר גרם לרובם לתפיסה שטחית של הצלחה במשימה, הצבה של מטרות הפגנת יכולת במשימה והפעלה מוגבלת מאוד של תהליכי ויסות עצמי ואסטרטגיות. בניגוד לכך, אצל מספר קטן של תלמידים נמצאה אוריינטציה מוטיבציונית חיובית יותר של מטרות מומחיות או עירוב של מטרות והם הפעילו אסטרטגיות יעילות יותר במהלך המשימה ( עינת ליכטינגר).
-
לינק
מחקרים בתחום הפנייה לעזרה העלו מספר גורמים שמשפיעים על הנכונות לבקשת עזרה כגון גיל, מין, לחץ. במחקר הנוכחי נבחן גורם נוסף, והוא יכולת הסִנגור העצמי. בכדי שתלמידים עם לקות למידה יצליחו בבית הספר ויקבלו החלטות הנוגעות לחייהם, עליהם לרכוש מיומנויות של סִנגור עצמי. זהו תהליך בו האדם רוכש ביטחון וידע לדבר בעד עצמו, לעמוד על זכויותיו, לגייס תמיכה להשגת מטרותיו, לקבל אחריות על החלטותיו ולהעריך את תכניותיו לעתיד. מטרת המחקר היא לבדוק האם יש הבדלים ביכולת הסנגור העצמי של מתבגרים עם לקות למידה הלומדים בבית ספר לחינוך מיוחד לבין נכונותם לבקש עזרה. המחקר משווה בין שתי אוכלוסיות תלמידים: עם לקות למידה וללא לקות למידה. המחקר כלל 200 נבדקים: 100 תלמידים עם לקות למידה מכיתות ח'-י' הלומדים בבית ספר לחינוך מיוחד, ו-100 תלמידים ללא לקות למידה מכיתות ח'-י' הלומדים בבתי ספר רגילים ( מיכל שיינין וגלי בן-עוזי).
-
לינק
ריכוז תקצירי מחקרים בנושא של מספר תלמידים אופטימאלי בכיתה. הריכוז מחולק לתקצירים התומכים בהקטנת גודל הכיתות ולתקצירים המטילים בכך ספק. התקצירים מכסים , בין היתר, את הסוגיות הבאות : הקשר בין גודל כיתה לרמת אלימות, כיתות גדולות כגורם אפשרי להתנהגות אנטי-חברתית, השפעת כיתות קטנות בכיתות היסוד על הישגי התלמידים בחט"ב, האם כיתות קטנות משפיעות על ההישגים הלימודיים ? לגודל כיתה יש השפעה משמעותית על הישגי התלמידים, הפחתת גודל הכיתה בפרקטיקה: חקירת ההשפעה של מנהל בית הספר היסודי, מומחים בריטיים להערכה חינוכית מטילים ספק בצמצום גודל הכיתות בבתי הספר, כאשר המדובר בכיתות שגודלן בין 25 ל-40 תלמידים אין לגודל הכיתה השפעה משמעותית. יזום : פרופסור לאה קוזמינסקי , ראש מכללת קיי , חקר מידעני : דזירה פז ועמי סלנט , מכון מופ"ת
-
לינק
מחקר שנערך לאחרונה במסגרת פרויקט כתו"ם של מכון דוידסון לחינוך מדעי, בשיתוף משרד החינוך, התמקד בהקשר זה בהשפעת השימוש במחשבים ניידים על שגיאות הכתיב של תלמידים בכיתות החינוך המיוחד. החוקרות, מעיין פרשטמן, ד"ר סיגל עדן וד"ר עדינה שמיר, כולן מאוניברסיטת בר אילן, בדקו 93 תלמידים בני 13-16 עם לקות למידה, הלומדים בעשר כיתות חינוך מיוחד בחמש חטיבות ביניים ברחבי הארץ. המדגם כלל קבוצת ניסוי של 54 נבדקים אשר השתמשו במחשבים ניידים, וקבוצת ביקורת של 39 נבדקים, אשר נמנעו משימוש כזה. בכל כיתה נערכה הכתבה של עשר מלים. במחקר נמצא, שמספר שגיאות הכתיב של תלמידים שלמדו עם מחשבים ניידים במהלך השנה ירד באופן מובהק בין תחילת המחקר לסיומו. לעומתם, בקרב תלמידים שלא למדו עם מחשבים ניידים לא חל שינוי מובהק ואף נצפתה מגמת עלייה לא מובהקת במספר שגיאות הכתיב. לפיכך מדגיש המחקר את השפעתו החיובית של השימוש במחשבים ניידים בכיתות החינוך המיוחד,עקב היותו תדיר ובשליטתו של התלמיד. על פי החוקרות, תוצאות המחקר משקפות את העולה מן הספרות המחקרית העוסקת בנושא הכתיב והשפעת המחשב עליו, ועל פיה שימוש במחשב עשוי להיות דרך יעילה ללימוד כתיב נכון,ואף יכול להביא לשיפור מיומנויות הכתיבה המתבצעת שלא באמצעות מחשב
-
לינק
העצמה היא אחת הדרכים בהן ניתן לפרוץ את מעגל חוסר האונים הנלמד אצל לומדים עם לקויות למידה, ולחזק את החוסן והעמידות שלהם. ניתן לתאר תהליך העצמה כמעבר ממצב של חוסר אונים למצב של שליטה יחסית בחיי ובסביבתי. מעבר זה יכול להתבטא בשיפור בתחושת היכולת לשלוט, כמו גם בשיפור ביכולות הממשיות להפעיל שליטה. התכנית המוצעת להלן מותאמת לשלב ההתפתחותי ושמה לה למטרה לסייע לתלמידים בעלי לקויות למידה בקשייהם הרגשיים והחברתיים. מטרתה העיקרית היא להעניק לתלמידים בעלי לקויות למידה מקום מוגן שיכיל אותם, ישמע את קולם, יאפשר להם לבטא רגשות במקום בטוח ללא חשש מכישלון או פגיעה, לעבד רגשות של כעס, תסכול וחרדה, לשפר את הערך העצמי, לחוות חוויות של הצלחה ולפתח גישה חיובית, לפתח חוסן נפשי, לגלות תחומי כוח ולהבין את מקור הקושי.
-
לינק
מיומנות של שאילה עצמית של שאלות על ידי הלומדים הוכחה במחקרים רבים כתורמת להתפתחותו הקוגניטיבית של הלומד. שאילת שאלות מתוך הכוונה עצמית מוצגת כתהליך מטה קוגניטיבי , שיעילותו הוכחה במחקרים רבים כמקדמת את הבנת הנקרא והנשמע על ירי השואל ברמות גבוהות . עפ"י התיאוריה הראשונה המוצגת בספרן של רבקה גלובמן ועליה קולא, הקידום הקוגניטיבי של הלומד בדרך של אימונו בהפקת שאלות בכמות רבה ובאיכות טובה ככל האפשר . מבקשים מן הלומד לשאול שאלות רבות , על תכנים רבים ושונים , וההנחה היא , שככל שירבה בשאלות כן ישתפרו שאלותיו ורמתן תעלה . תיאוריה שנייה היא תיאוריית הסכימה , הטוענת שהידע של הלומד פועל באינטראקציה עם הידע שבטקסט הנקרא או הנלמד ומשפיע על הבנתו . מתוך : רבקה גלובמן ועליה קולא. ושיודע לשאול: שאילת שאלות על ידי ילדים כמרכיב בתהליך של פיתוח לומד עצמאי , הוצאת רמות
-
לינק
בהערכת בצוע אין המוערך נדרש לבחור בין אופציות שהוכתבו מראש, אלא – לבנות תשובה, לכתוב מאמר, ליצור תוצר או לבצע פעילות. מזווית ראייה זו, הערכת בצוע מקיפה מגוון רחב של פעילויות – מהשלמת משפט ועד כתיבת מאמר או ניהול וניתוח של מחקר במעבדה. כך ניתן למדוד כישורי חשיבה והנמקה של תלמידים ואת יכולתם ליישם ידע כדי לפתור בעיות אמיתיות ומשמעותיות. הערכות ביצוע משולבות במערכות החינוך ברוב המדינות בעלות ההישגים הגבוהים. העדויות מראות שהאופי והדפוס של הערכות אלה משפיעים על עומק הידע וסוגי הכישורים שמפתחים התלמידים והן מתאימות יותר להערכת כישורי חשיבה מורכבים. הערכות אלה עשויות אף לעודד רכישת כישורים אלה. עוד נמצא כי הערכות ביצוע עשויות לחזק את הקוריקולום וההוראה ולתמוך דרכי הוראה מאבחנות ( Darling-Hammond, L., & Adamson, F) .
-
לינק
מטרת מאמר זה היא לחשוף את הנחות היסוד הפילוסופיות, המפורשות והמובלעות שעליהן מושתת תפישת החינוך כסוציאליזציה. המאמר בוחן באופן ביקורתי את שתי המטרות המרכזיות של החינוך כסוציאליזציה: א. לשלב את הפרט ולהתאימו לנורמות ולדפוסי ההתנהגות המקובלים בחברה שאליה הוא משתייך. ב. לאמן את היחיד ולהכשירו למילוי תפקידים ( אזרחיים, משפחתיים , תעסוקתיים) , לדעת מחבר המאמר , כאשר הסוציאליזציה הופכת לאידיאולוגיה הרשמית של ביה"ס היא : 1. מדרדרת את החינוך לכיוון של "אימון" ו"תעמולה". 2. מעודדת בינוניות, קונפורמיות וחוסר סובלנות כלפי החריג והשונה. בחברה סובלנית, המורים מסייעים לתלמידים לממש ככל הניתן את הפוטנציאל שבהם ללא דגם מוכן מראש שאליו עליהם להידמות. הם לא שופטים ולא ממהרים להדביק תוויות. הם מכבדים ומטפחים את השוני כאיכות שתורמת לקהילה. במקום שבו מנסים קודם כל ל"חברת" את התלמיד אין סבלנות , אלא להפך בינוניות , צרות אופקים, תסמונת של "ראש קטן" , סטריאוטיפים מגדריים וגזעניים, עדריות ואפילו אלימות – פגיעה פיזית באנשים – שמקורה בשנאת השונה ( אבינון , יוסף).
-
סיכום
נכון כי תופעת האלימות הפיזית של בני נוער ותלמידים בבתי הספר נמצאת בירידה , אך למעשה היא הועתקה לאינטרנט ושם הנזקים הנפשיים עלולים להיות אפילו גבוהים יותר. כך טוענים מומחי משרד החינוך האמריקאי בהסתמך על נתונים שקיבלו מן המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן. עפ"י נתונים אלו 35 % מבני הנוער האמריקאיים חוו צורה כלשהי של תוקפנות מתוקשבת באינטרנט, כאשר הביטוי המסוכן ביותר הוא חרם כיתתי על ילדים באמצעות הרשת החברתית של פייסבוק. לבני הנוער יש פחות מעצורים באינטרנט והם מסוגלים להעליב את עמיתיהם או להשמיץ אותם במילים יותר חריפות מאשר בשיח פנים אל פנים. המומחים האמריקייים מודאגים מקצב ההתרחבות של תופעות האלימות המתוקשבת באינטרנט , מה גם שיותר ויותר תלמידים ובני נוער מבלים את עיקר שעות הפנאי שלהם בפייסבוק.
-
לינק
מאמר מעניין ומאתגר של ד"ר אברום רותם ועידית אבני שפורסם בחודש יוני 2010 . חלק גדל והולך של מורים שמצויים במרחב המקוון לצרכים אישיים ומקצועיים, יוצרים קשר עם התלמידים בסביבתם הטבעית, קרי הפייסבוק (בישראל 2010), כשחלקם הגדול רואים זאת כחלק מעבודתם החינוכית, למרות שרבים אחרים, עדיין, סבורים שאין לקיים קשר שכזה. לצד הרווחים הפדגוגיים והאישיים מהקשרים והאינטראקציות ברשת החברתית עם תלמידים, מרבית המורים עדיין אינם מודעים לבעייתיות, לדילמות ולמלכודות העלולות לצוץ מהתנהלות זאת. מאמר זה מתייחס לסוגיות העיקריות העולות מקשר מורה- תלמיד ברשת החברתית, לדרך בה הן באות לידי ביטוי במקרים אותנטיים, ולאתגר העומד בפני המורים, מנהלי בתי הספר והמנהיגות החינוכית – כיצד להתמודד עם סוגיות אלה ולמנוע מלכתחילה את הבעייתיות שבהן ( אברום רותם, עידית אבני).
-
לינק
המחקר בדק את ההשפעה של תוכנית ההתערבות "להבין פלוס" במתמטיקה. כיתות ג' ו-ה' הן צמתים בהם נלמדים נושאים מתמטיים הדורשים "קפיצת מדרגה" קוגניטיבית ו"יוצרים" תלמידים מתקשים במתמטיקה. אוכלוסיית המחקר כללה 40 תלמידי כיתות ג' ו-36 תלמידי כיתות ה' ב-9 בתי ספר, שלמדו באמצעות חומרי למידה ייחודיים שפותחו במסגרת תוכנית זו בין שעה לשעתיים שבועיות בקבוצות קטנות. המורים הוכשרו למטרה זו במיוחד. מהממצאים עולה כי כשני שלישים מתלמידי הפרויקט שיפור את הישגיהם במתמטיקה ואולם רוב השיפור הוא מלאכותי בלבד ומשקף רגרסיה לממוצע, ורק מיעוט עשוי לנבוע מהטיפול עצמו. רמז לקיומו של אפקט נקי של הטיפול ניתן למצוא באפקט החיובי של מספר שנות הלימוד בתכנית על היקף השיפור הממוצע של ההישגים בכיתות ה'. בשל חוסר האפשרות לבודד את אפקט הטיפול מאפקט הרגרסיה לממוצע, בדיעבד אין ביכולתו של מחקר זה כדי לאמוד את גודל האפקט הייחודי של ההשתתפות בתכנית ( קוטשר, ב ).
-
לינק
המורים בבתי הספר היסודיים בארץ מפתחים פעילויות שונות ומגוונת של מרחבי למידה באתרי האינטרנט הייעודיים שלהם. כך לדוגמא , המורה ליאורה לוי בביה"ס היסודי ע"ש רבין בנשר מפעילה פעילות של רב שיח מקוון במרחב הלמידה וההוראה המתוקשב שלב באינטרנט. מדי פעם מוצגת בפני התלמידים בכיתה ה' דילמה כלשהי והם צריכים להגיב ולהביע עצמם באמצעות דף המידע האישי שלהם באתר. הנושאים הנבחרים לדיון הם בדרך כלל סוגיות אקטואליות מעניינות המעוררות עניין בקרב התלמידים . כך לדוגמא , אחד הנושאים שהוצגו במסגרת הרב שיח המקוון היה: שימור או שינוי , האם לכרות עץ זית עתיק ולבנות במקומו קניון מסחרי .
-
לינק
לפיתוח הטכנולוגי של מחשבים ניידים מסוג TABLET יש השפעה על תצורת המחשבים העתידיים שיהיו בבתי הספר. גם למחשבי IPAD הניידים החדשניים של אפל תהיה השפעה עצומה . תוך שנתיים שלוש נראה בבתי הספר בעולם ואולי גם בארץ מחשביים ניידים שהם בעיקרם מחשבי TABLET . גם ה OLPC , ארגון ללא מטרות רווח אשר שם לו למטרה לייצר מחשב נייד 100 $ עבור ילדים במדינות מתפתחות עובר לשימוש בלוחות (tablet) שעלותם תהיה 99 דולר. המשמעות לגבי העתיד היא שהתלמידים יצטיידו במחשבים ניידים קלים יותר וקומפקטיים יותר שלא יקשו עוד מבחינת המשקל בתיק. עם זאת, החשש הוא המחשבים הניידים מסוג TABLET יהיו עדינים יותר ופחות עמידים לנפילות. ההערכה היא שמחשבי הTABLET יאחסנו ספרי לימוד דיגיטאליים בצורה יותר מרשימה ויותר אפקטיבית מאשר המחשבים הניידים הקיימים כיום בבתי הספר.
-
לינק
כיתה ג' של המורה חניתה חן בביה"ס היסודי הוברמן בפ"ת ממשיכה בקשר עם תלמידים עמיתים בעולם ותוך כדי כך גם משפרת את האנגלית. התלמידים מתכתבים עם תלמידים מאוסטרליה , ארה"ב וניו זילנד. "בזכות הבלוג הכיתתי התלמידים מקבלים המון ערך מוסף באנגלית. המורה חניתה חן קוראת להם פוסטים מהעולם באנגלית, התגובות שמגיעות לבלוג הם באנגלית, והיישומים השונים שהם מכניסים לבלוגים שלהם – הם באנגלית. רק כשהאנגלית נהפכת לצורך הלמידה משמעותית וקלה יותר".
-
לינק
קיים קשר הדוק בין הישגי התלמידים בקריאה לבין תופעת הנשירה. מחקר שנערך בארה"ב הוכיח שניתן לחזות מראש כבר בכיתה ג', מי מהתלמידים יצליח לסיים בהצלחה את לימודיו בתיכון ומי לא. תלמיד שסיים את כיתה ג' עם שליטה מועטה במיומנויות קריאה, סיכוייו לסיים את הלימודים התיכוניים בהצלחה הם נמוכים ואילו תלמיד השולט היטב בקריאה בכיתה ג', סיכוייו לסיים בהצלחה את הלימודים התיכוניים ולהמשיך ללימודים במוסד להשכלה גבוהה – הם טובים מאוד. בישראל, השיעור הגבוה של תלמידים שאינם שולטים במיומנויות הקריאה בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים, מסביר במידה רבה את העובדה שכמחצית מתלמידי ישראל אינם מקבלים תעודות בגרות. אמנם לא כולם מוגדרים כנושרים מבית הספר (לפי נתוני הלמ"ס שיעור הנושרים במגזר יהודי עומד על כ5% ובמגזר הערבי כ20%), אבל רבים מהם מוגדרים כ"נושרים סמויים" היינו: תלמידים מתקשים, שאינם מצליחים לעמוד בחובות הלימודיות, נעדרים מבית הספר לעתים תכופות, מבצעים הפרות משמעת בדרגות חומרה הולכות וגדלות, צורכים סמים ואלכוהול ומעורבים באירועי אלימות ( נירה אלטלף ).
-
לינק
מאמר מעניין של אסתי דורון. ההצצה המקרית בכיתות תורמת לה למספר תובנות: "מפליא הדבר, אך המחזה הזה של תלמידם שעובדים בניידים (כמו בספרים ) כבר לא מרגש אותי. אם בעבר הייתי נפעמת בכל פעם שבקרתי בכיתות וחזיתי בכך, הרי שכיום בבתי הספר שבהם התלמידם לומדים עם ניידים כאורח חיים אין דבר טבעי יותר ונכון יותר. הם נבחנים בעזרתם, הם מתרגלים בעזרתם והם חוקרים בעזרתם. אני צריכה לצבוט את עצמי ולהזכיר לעצמי שוב ושוב שזוהי איננה תמונת המצב הרווחת בבתי הספר בארץ, ובוודאי שלא בכל בתי הספר שבהם עובדים עם ניידים.2. ועדיין יש "חידושים" בשימושים שעושים תלמידים ומורים עם ניידים."
תלמידים
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין