כבר שנים יש ממצאים על ההשפעה החיובית של פרוייקטי חונכות על הישגי תלמידים בבתי הספר , בעיקר בעקבות הצלחתו של פרויקט החונכות פר"ח המופעל כבר שנים רבות ע"י סטודנטים בארץ. לאחרונה פורסמו נתונים על הצלחה של פרויקטי חונכות של המכללות להכשרת מורים , כמו למשל פרויקט החונכות של מכללת אחווה בדרום. עפ"י הדיווח , יש הצלחה משמעותית לפרויקט חונכות באנגלית ומדעים בקריית גת ורהט ע"י מכללת אחווה אשר השתתפה אשתקד בפרויקט חונכות באנגלית ומדעים מטעם משרד המדע.במסגרת הפרויקט שימשו סטודנטים מהמכללה כחונכים באנגלית, מתמטיקה ומדעים לתלמידים בתיכונים; לסטודנטים הוענקו למטרה זו מלגות. בדו"ח המסכם את הישגי הפרויקט בתש"ע, מצוינים הישגי התלמידים באנגלית ובמתמטיקה לפני הפרויקט ואחריו. מהדו"ח עולה, כי במסגרת הפרויקט העניקו 62 סטודנטים 6,693 שעות חונכות באנגלית ומתמטיקה ל 152- תלמידים – מחציתם מרהט ומחציתם מקריית גת. על פי הדו"ח עלה ממוצע הציונים של התלמידים מרהט באנגלית מ 49- לפני הפרויקט ל 69- בסיומו. במתמטיקה עלה ממוצע הציונים של התלמידים מרהט מ 48- לפני הפרויקט ל 66- בסיומו. התלמידים בקריית גת למדו בעיקר מתמטיקה, וממוצע הציונים שלהם במקצוע זה עלה מ 61- לפני הפרויקט ל 75- בסיומו.

טכנולוגיה מתחדשת יכולה להביא עמה שינויים גדולים וברי משמעות בעולם החינוך. ואכן כיום ניתן להבחין כי תלמידים מעודכנים במוצרי הטכנולוגיה השונים כגון האינטרנט, טוויטר, טלפונים סלולאריים מתקדמים, ומשתמשים בהם על בסיס יומיומי. מכאן, על המחנכים להיות ערים להתפתחויות הטכנולוגיות, שכן עליהם להכשיר את התלמיד לקראת הלמידה במאה ה-21, למידה שמבוססת על הטכנולוגיה והבנת אופן השימוש בה. צורה ופונקציה במאה ה- 21 . המודל היעיל ביותר להשגת מטרה זו הינו Gradual Release of Responsibility Model, המציע כי המורה ינוע ממתן תמיכה מלאה לתלמיד, לנקודה בה הוא נעזר גם בחבריו, עד שלבסוף לא ייתמך כלל. בהקשר זה, תפקידו של המורה במתן גישה לטכנולוגיה הינו חיוני, שכן ביכולתם של הכלים הטכנולוגיים לסייע בתהליך העברת האחריות מן המורה אל התלמיד ולהכשיר את הקרקע עבור התלמידים לפתח את כישורי החשיבה שלהם ( Fisher, Douglas and Nancy Frey).

בית הספר "חופי הגליל" בגשר הזיו ידוע כבית ספר יצירתי עתיר ביוזמות חינוכיות מאתגרות מבחינת הלומדים. בשנתיים האחרונות יזם ביה"ס פרויקט למידה מסקרן ומאתגר בשם מילון מקוון "עולם הילד". מילון מקוון "עולם הילד". הקמת מילון המכיל אוסף נכבד של מילים של ילדים- כן, מילים כאלה שרק ילדים משתמשים בהם, ושרובן אינן נהירות למבוגרים. מי יודע מה פירוש המילה "גולולוש" (לא יודעים? שאלו את הילד).בשלב הראשון נאספו המונחים במסגרת שיעורי המחשב- מכיתות ב' – ד'. כל ילד תרם מילים כמיטב הבנתו. הדגש בתהליך הושם על לימוד מיומנות הניסוח של הגדרה טובה למונח- נושא בו מתקשים רוב הילדים. במקום להשתמש במונחי מילון רגילים נעשה שימשו במונחים המתקשרים לילד מבחינה רגשית ומהווים הינע (DRIVE ) ללמידה. נעשה כאן חיבור בין העולם האקדמי-פורמלי הנלמד בבית הספר, ובין "עולם הילד", הלא פורמאלי שאינו זוכה בד"כ להכרה רשמית במסגרת תוכנית הלימודים.

מחקר זה ממשיג את תפיסת הערכים הארגוניים בבית הספר בעיני התלמידים, בוחן את מבנה היחסים הפנימיים בין הערכים הארגוניים ועומד על הקשר שבין הערכים הארגוניים לדפוסיה של התרבות הארגונית. נקודת המוצא של המחקר הייתה מודל תפיסת הערכים הארגוניים על ידי המורים, הכולל שבעה ערכים: אוטונומיה, הישגיות , חדשנות, רווחה, קונפורמיות, מסגרתיות ושמרנות. תורת השטחות שימשה כגישה המתודולוגית למחקר, וקדם לכך תהליך של הגדרת עולם התוכן, שבוצע בשני שלבים: מחקר ראשון , שכלל 150 תלמידים, ומחקר שני שבו השתתפו 577 תלמידים בטווי הכיתות ו-יב. נמצא כי התלמידים זיהו ארבעה ערכים ארגוניים בבית הספר: מסגרתיות, אנושיות, חדשנות ושמרנות. השוואה בין תפיסת הערכים הארגוניים של התלמידים לבין זו של המורים מלמדת שהערכים בהם מבחינים התלמידים צופנים בחובם את מרבית הערכים הארגוניים המובחנים על ידי המורים ( גרניט אלמוג-ברקת, יצחק פרידמן ).

בשנים 2003-2006 נערך בישראל מחקר בו השתתפו תלמידי בית ספר תיכון ממערכת החינוך הממלכתית. במסגרת המחקר רואיינו תלמידים בכיתות י'-י"ב בארבעים קבוצות מיקוד בבתי ספר תיכון ממלכתיים ובבתי ספר "אלטרנטיביים". התלמידים נשאלו: "מהי למידה טובה בעיניך?" המאמר שפורסם ב"הד החינוך" עוסק בשלוש סוגיות עיקריות: יחסם של התלמידים לציונים, יחסם למדדים של הצלחה וכישלון ויחסם לחוויית הלמידה בכלל. מרבית התלמידים סבורים כי ציונים הם הקריטריון המרכזי ללמידה טובה. הייתה התייחסות מועטה של התלמידים להיבטים רגשיים בלמידה כגון הנאה, התלהבות, אתגר, סקרנות, עניין אישי או אהבת מקצוע מסוים.כמו כן התלמידים התייחסו מעט מאד להיבטים של למידה מורכבת כמו חקר, למידה עצמאית ולמידה מתוך רצון לדעת.

אורוגוואי היא המדינה הראשונה בעולם שהעניקה מחשבים ניידים לכל תלמיד בשלבי החינוך היסודי. יש כאלו שחשבו שמיזם זה עלה להם הון אולם כל המיזם עשה שימוש בפחות מ-5% מהתקציב הכולל לחינוך באורוגוואי. אורוגוואי חברה בארגון One Laptop Per Child organization והממשלה עשתה זאת בסיועו. הארגון הוקם על ידי פרופ' ניקולס נגרופונטה, ששאף בתחילה לספק מחשבים ניידים בעלות הפחותה מ- 100$. לבסוף, עלות התכנית יצאה קצת יותר מכפול מכפי שתוכנן, בהתחשב בכל צרכי ההכשרה, תקשורת האינטרנט והתחזוקה השוטפת – 260$ למחשב שגם זו עלות יחסית נמוכה. במהלך השנתיים האחרונות היו מעורבים בתכנית זו כ-362,000 תלמידים ו-18,000 מורים.

כאשר מדובר בעבודה גדולה או בפרויקטים מורכבים, הניתנים לתלמידים כמו דגם של תחנת כוח, מערכת העיכול או מבנה ציבורי. יש הורים שברור להם שחלק מהלמידה צריכה להיעשות בבית, בשיתופם. אחרים מרגישים שרבות מהעבודות שילדיהם נדרשים לעשות הן ברמה גבוהה מדי ודורשות עזרה שלהם. העבודה המורכבת בבית דורשת לעתים יכולות שלא עבדו עליהן קודם עם התלמידים בכיתה בכלל", "כמו תמצות ומציאת מידע. זה נראה לילדים כמו סינית". הפערים בין עבודה שהורים מכינים לבין עבודה שהיא נטו של הילדים כל כך בולטים לעין, שמיד ניתן להבחין בין העבודות. יש הורים שהעבודות האלה מעוררות בהם חשק אמיתי ליצור יחד עם הילדים, אבל נראה שרבים מההורים מתגייסים למשימה בעיקר כדי לעמוד בסטנדרטים של שאר ההורים ( לימור גל).

סקר שפורסם באחרונה מראה שבני נוער בגילאי 12-17 מבלים כחמש שעות בממוצע ביום מול המחשב ולפחות שעה וחצי ברשתות חברתיות. למעשה, זהו העיסוק המרכזי הממלא את שעות הפנאי של בני הנוער. בשום פרמטר לא דומים החיים של בני הנוער לאלה שהיו להוריהם; אם לדייק, כמעט בשום פרמטר, שכן כיתות הלימוד ובתי הספר נשארו כמעט זהים משנות ה-70 ועד היום. החזרה של בן נוער הביתה מבית הספר נראית כמעט כמו מסע בזמן – מהעולם האנלוגי של בתי הספר לעולם הדיגיטלי של הבית; מלוח הכתיבה והמחברות אל המקלדת והרשתות החברתיות.

אסתי דורון הביאה לתשומת לבנו פתרון כלכלי לבעיית מימון מחשבים ניידים לתלמידים בבתי ספר ששוקלים לשלב מחשבים ניידים . היא השתתפה בוועדת היגוי ברשות גדולה בארץ, שבחנה כיצד לממן מחשבים ניידים אישיים לתלמידים באחד מבתי הספר פורצי הדרך שבתחומה. בחשיבה "מחוץ למסגרת" הוחלט להתייחס למחשבים הניידים כאל כלי , ולגזור גזירה שווה בין השכרת כלי נגינה לבין השכרת מחשב. השכירות של המחשבים הניידים מכסה היבטים חשובים ביותר של ביטוח הכלי (במקרה זה המחשב הנייד האישי) ושל דמי שכירות. זהו פתרון טוב לתלמידי כיתות ו', הלומדים רק שנה בביה"ס ועוברים אח"כ לחטיבות שבהן עדיין אין את הרצף הלימודי המשלב בין הטכנולוגיה המתקדמת של מחשבים ניידים לבין הפדגוגיה החדשנית. מודל אחר למימון מחשבים ניידים לתלמידים

מאמר מעניין של ד"ר אברום רותם בבלוג שלו . לדעתו, ההנחה כי הילדים לומדים בעצמם מעצמם באמצעות טכנולוגית המידע והתקשורת הוכחה כמוטעית . "הפתרון הוא בחינוך, בו המורה הוא במרכז. אך הפעם מורה מקצועי, שבאמצעות טכנולוגית המידע והתקשורת הוא מזמן לתלמידים מסגרת לימודית של סיפוק סקרנות, ערוץ ליצירתיות, ליזמות, לצד הנחיה, דחיפה, עידוד בלתי פוסק, הובלה אם צריך, כשהטכנולוגיה מהווה פלטפורמה אידיאלית לשם כך. דברנו רבות על מורה מקוון כיוזם בהוראתו "קהילה מבנה ידע". קהילה לומדת בה במורה קונסטרקטור הלמידה, מנהל העבודה, כשהלמידה נעשית בדרך כלל על ידי התלמידים, בעצמם. אבל בנוכחות מלאה של המורה. הוא מתערב כשצריך, מנחה, ומתווה דרך מדויקת לאלה שאין בכוחם, עדיין, להתוות בעצמם, באחריות אישית אתה דרך. הטכנולוגיה פותחת צוהר ענק, מענה לסקרנות אמיתית, לעידוד ופיתוח אישיות, אך כשהמורה במרכז. מורה ששם את התלמיד במרכז העשייה, מנקודת מוצא של חוזק, מתוך עוצמה פנימית, וגיבוי חיצוני איתן של החברה כולה."

בקרב העוסקים בחינוך מתוקשב הייתה מזמן תחושה שהלמידה המתוקשבת בצד היותה מגוונת ומאתגרת , כרוכה גם בעומס קוגניטיבי על הלומד. עכשיו, תחושה זו הוכחה כנכונה במחקר שנערך לאחרונה בטייואן. המחקר נערך בקרב תלמידי כיתה י"א בבתי ספר תיכוניים שלמדו באופן פעיל בסביבת למידה מתוקשבת במסגרת תכנית לימודים דיגיטאלית שנמשכה באופן רציף 4 שבועות. ממצאי המחקר מוכיחים כי סביבת למידה מתוקשבת מורכבת המחייבת קריאת מאמרים מקוונים, פענוח אנימציות ממוחשבת המוצגות בפלאש והבנת ההקשר של מושגים מדעיים כרוכה בעומס קוגניטיבי רב מבחינת הלומדים בביה"ס תיכון. חלק מהתלמידים התמודד היטב עם דרישות הלמידה המתוקשבת , אך חלק התקשה במילוי המטלות יותר מאשר בסביבה מסורתית. עוד נמצא כי כאשר מפחיתים את העומס הקוגניטיבי על התלמידים המתקשים הם מסוגלים להבין את המונחים המדעיים טוב יותר. המאמר לא ממליץ לבטל את סביבות הלמידה המתוקשבות בהוראת המדעים , אלא לתכנן אותן כך שהעומס הקוגניטיבי יהיה מופחת או הדרגתי יותר.

תלמידים ממשיכים להיאבק בהסחת דעת בזמן הכנת שיעורי הבית בשנות בית הספר התיכון. המטרה של מחקר זה היא להציע ולבחון את המודלים האמפיריים של המשתנים שהונחו כדי לחזות את הסחת הדעת ברמת בית הספר התיכון, בעזרת מודלים שעודכנו לפי (א) גישות תיאורטיות רלוונטיות ו-(ב) ממצאים ממחקר לגבי שיעורי בית שרמזו לגבי מספר גורמים העשויים להשפיע על הסחת הדעת בעת הכנת שיעורי הבית(Jianzhong Xu).

הכיתה לא השתנתה מאות שנים: מורה ,תלמידים, טורים, מחברות וספרים. לרגל פתיחת שנת הלימודים צוות פורטל מס"ע במכון מופ"ת ליקט כמה תמונות של כיתות לימוד בארץ ובעולם. בעבר , בהווה ואולי בעתיד . מספר השעות השבועיות שלומד תלמיד בכיתה נע בין כשלושים בכיתות הנמוכות של היסודי לקרוב לארבעים בכיתות הגבוהות של התיכון. לעתים מתקיימים שיעורים בכיתות קטנות. שיעורי בחירה, שיעורי אומנות, שיעורי תגבור, שיעורי מעבדה.ישנם מקצועות בהם הלמידה נערכת במעבדות, אבל עדיין מרבית הלמידה מתקיימת בכיתה סטנדרטית. במרבית מדינות המערב ההשקעה בסביבה הפיזית של כיתות בביה"ס גבוהה בהשוואה לישראל והתצורה של הכיתות אכן מעידה על כך. האם כניסת מחשבים ניידים לכיתות חוללה שינוי בתצורת הכיתה? מתברר כי עדיין לא חל שינוי במבנה ובתצורת הכיתה גם באותם בתי ספר בארץ ששילבו מחשבים ניידים בכיתה.

קחו את בית ספר Boston Latin School – בית ספר ותיק ויוקרתי בבוסטון והקימו על גג בניינו תחנת אקלים, חממה, שתי כיתות מחוץ למבנה, קפיטריה וגינה. אחר כך הוסיפו פאנלים סולריים, טורבינות רוח ומעלית שקופה החיצונית לבניין. מה תקבלו? ובכן מה שתואר לעיל גודלו 70,000 מ"ר ועלותו נאמדת בכ- 6.2 מיליון דולר לגג סולארי כזה שעליו חלמו תלמידי "הבוסטון לטין", כשכל החלום החל להפוך למציאות ממשית. זה החל בבקשה פשוטה להפחתת מדד גזי החממה ואז הביעו התלמידים את רצונם להוסיף מתקנים נוספים. התלמידים לא נרתעו מן העלויות הגבוהות ונרתמו לגיוס הכספים במשך שנה שלמה, כשמרביתם תלמידים מרשת הפעולה האקלימית של נוער בית הספר. בתחילה הותקן על הגג מערך לפאנל סולארי (28), הובאו אליו 350 מגשי צורית (סוג של עשב רב-שנתי מטפס) ונשתלו צמחים בשרניים מלבלבים. חזונם של התלמידים אינו נעצר כאן ובשבוע שעבר, סייעו תלמידים מרשת הפעולה האקלימית של נוער בית הספר ל-30 מורים בבוסטון (15 מבית הספר בוסטון לטין) לפתח תכנית לימודים ברת-קיימא לחטיבת הביניים ולחטיבה העליונה שתחל בפיילוט מדגמי בסתיו בבית ספרם.