כבר דיווחנו בעבר על השילוב של רשתות חברתיות בכיתות לימוד בארה"ב, אך הנתונים שמגיעים עתה ממערכת החינוך בארה"ב מלמדים כי מערכות אלו הולכות ונעשות נפוצות כסביבת למידה מתוקשבת בבתי ספר רבים בארה"ב. היישום הממוחשב באינטרנט הנקרא Edmodo , דומה במהות פעולתה למערכת המיקרובלוגים של טוויטר , אבל היא מוסיפה אפשרויות פעולה רבות יותר מבחינת המעקב אחרי אינטראקציות בכיתה.מערכת Edmodo נבנתה במיוחד למורים ולמחנכים כרשת תקשורת חברתית ייעודית. המישק המתקדם של התוכנה הידידותית הזו מאפשר גם שיוך למעקב קבוצתי של מורים או תלמידים ( כיתה או קבוצת למידה) . גם תלמידים יכולים ליצור שיוך למעקב קבוצתי. השילוב של מערכת Edmodo עדיף על פני השימוש במערכת פייסבוק כי מדובר במערכת ייעודית וסגורה של עדכונים ואינטראקציות בין תלמידי הכיתה החברים בלעדית ברשת הייעודית . מהדיווחים עולה כי השימוש במערכת Edmodo משפרת משמעותית את האינטראקציה בין התלמידים והמורה ולמעשה יוצרת מציאות של מערכת למידה מתוקשבת מותאמת תלמידים ( PLN ).

איך אפשר לוותר על היתרונות של Google Docs, גישה מכל מקום בעולם, שיתוף מהיר של מסמכים, יכולות עריכה משותפת ועוד… הכירו את Offisync: תודות לתוסף הקטן הזה לחבילות ה Office, תוכלו להציג, לערוך ולסנכרן את המסמכים שלכם ב Google Docs בעזרת התוכנות השונות ב Microsoft Office. בנוסף, נוכל לקבל את האפשרות לבצע חיפוש במנוע החיפוש של גוגל, גם של אתרים וגם של תמונות, ישירות מתוך הממשק של תוכנת ה Office – ואפילו להוסיף את הטקסט או התמונה שמצאנו ישירות לתוך המסמך שאנחנו עורכים, בלי לפתוח את הדפדפן בכלל (אוהד צבעוני).

המהלך האחרון של משרד החינוך להקמת מערכת דואר אלקטרוני שיתופית לכל המורים וגורמי החינוך הוא ללא ספק צעד ראוי וחשוב בתכנית התקשוב הלאומית. יחד עם זאת, הפוטנציאל העיקרי של המערכת החדשה הוא לא בהכרח התקשורת וההפצה המהירים לכל המורים ובין המורים , אלא היכולת של קבוצות עבודה חינוכיות בבתי הספר ליצור שיתופיות ביניהם באמצעות אחסנת קבצים משותפים במערכת הממוחשבת וגישה מהירה אליהם באינטרנט. המערכת של פרויקט "יונת הדואר" כוללת Disk on-Key’ פרטי ברשת, בנפח של 25GB, המאפשר אחסון, גיבוי ושיתוף קבצים בשרתים ייעודיים ומאובטחים. עוד מאפשרת המערכת המתוקשבת החדשה שילוב Office 2010 באינטרנט (Office Web Apps) . על מנת ליצור קבוצות עבודה שיתופיות בבתי הספר יהיה צורך בתהליך הטמעה לא קצר ושינוי דפוסי החשיבה הנדרש ממורים לקהילות מורים מקוונות ודינאמיות המודעות לחשיבות של עבודה שיתופית מקוונת באינטרנט.

עם השקת אופיס 2010 (Office 2010), הושק באתר האינטרנט של מיקרוסופט (Microsoft) שירות חדש – היכולת לערוך ולשמור מסמכי אופיס ישירות מתוך דפדפן האינטרנט; השירות מעולה למי שעובד עם המסמכים שלו מכמה מיקומים שונים, כאשר בחלקם לא מותקן לו על המחשב אופיס כלל. השירות מאפשר שימוש מקוון בארבע התוכנות העיקריות: וורד (Word), אקסל (Excel), פאוור-פוינט (PowerPoint) ו-OneNote. השירות חינמי במלואו, ודורש הפעלה קצרה ופשוטה, ורישיון של אופיס 2010 על המחשב ממנו המשתמש יפעיל את השירות.

בעת האחרונה מגיעים מארה"ב ומאוסטרליה דיווחים נוספים של אנשי חינוך ומורים על השימוש המועיל שלהם ביישום Edmodo ההולך ומתפתח מחודש לחודש. המערכת המתוקשבת באינטרנט הנקראת Edmodo דומה במהות פעולתה למערכת המיקרובלוגים של טוויטר , אבל היא מוסיפה אפשרויות פעולה רבות יותר מבחינת המעקב אחרי אינטראקציות בכיתה או בקורס הנלמד. אחת התכונות המועילות שנוספו ליישום זה הוא האפשרות של המורים או התלמידים לבנות לעצמם ספריה מקוונת משלהם במרחב היישום. כמו כן, ניתן גם לשתף פעולה ברשת Edmodo בין מורים עמיתים באותו ביה"ס או מכללה מעבר להפעלה השוטפת של רשת חברתית באותה כיתה או אותו קורס.

מדריך מועיל שכתב ד"ר אברום רותם לסביבת למידה מתוקשבת מסוג live@edu. מערכת live@edu היא סביבה מקוונת בעברית מלאה המאפשרת למורה , תלמיד, מנהל, והורה לנהל מידע אישי, הוראה ולמידה ברשת. השירות מתנהל כרשת חברתית מדף בית אישי אחד ("דף בית") בו ניתן לנהל את המידע והקשרים החברתיים במגוון כלים מתקדמים המאפשרים ניהול מידע אישי , חברתי וחינוכי. סביבת ה-Live@Edu פותחה על-ידי מיקרוסופט העולמית כמערכת להעצמת למידה ולתקשורת בין כל גורמי החינוך, התלמידים והוריהם. באמצעותה הופכת מערכת החינוך לקהילה לומדת שמעשירה את כל חבריה, מייעלת את תהליכי הלימוד ומניבה הישגים טובים יותר.

ג'ורג סימנס (George Siemens) , אחד מאנשי התקשוב החינוכי המשמעותיים ביותר בארה"ב , כתב לאחרונה מאמרון מעניין על חשיבות פלטפורמת הרשת החברתית ELGG בלמידה מתוקשבת. לאחר שסקר את מצאי הכלים המתוקשבים הקיימים כיום בחינוך הוא הגיע למסקנה כי הפלטפורמה המתוקשבת של ELGG צפויה להשפיע רבות על למידה מתוקשבת. ג'ורג סימנס, אשר עשה שימוש בתוכנת ELGG לאורך השנים, מאמין כי התפתחות המערכת של ELGG כרשת חברתית מתוקשבת יש לה פוטנציאל רב לשנות את נוף הלמידה המתוקשבת. ELGG היא תוכנה השייכת לתחום הקוד הפתוח והיא ידידותית מאד ללומדים ויוצרת תנאים והזדמנויות ללמידה שיתופית בצורה אינטואיטיבית בהשוואה לתוכנות ניהול הלמידה המתוקשבות מסוג LMS הקיימות כיום בשוק בארץ ובעולם. מבחינה קונספטואלית הרעיון של ELGG אכן נחשב כדגם מנחה ללמידה מתוקשבת ששואפים להגיע אליה בשנים הקרובות. כפי שציינו חלק מאנשי החינוך המתוקשב שהגיבו למאמר , הבעיה העיקרית עם ELGG כרגע היא כמות ה"באגים" בה המכבידה על התקנתה אך לטווח ארוך התוכנה בהחלט משמעותית.

היה צפוי שבעקבות הצלחת הרשתות החברתיות בעולם , יפותחו גם בחינוך פלטפורמות מתוקשבות חדשניות שידגישו את עניין האינטראקציה החברתית , ואכן לאחרונה נתבשרנו על פלטפורמה מתוקשבת חדשה בארה"ב בשם Curatr. מדובר בפלטפורמה מתוקשבת ללמידה מקוונת המדגישה את עניין האינטראקציה החברתית והיצירה של התלמידים. הרעיון הוא שלמידה מקוונת אינה רק צריכת מידע אלא גם יצירת תכנים במובן שהתלמיד עצמו יהיה פעיל (כאוצר) בהבניית המידע תוך כדי אינטראקציה חברתית. מבחינה פדגוגית זו תפיסה נכונה ומרעננת כי מערכות ניהול הלמידה הקיימות כגון MOODLE ואחרות לא נועדו במקור ליצירה ולהבניית הידע של התלמיד אלא בעיקר לניהול התוכן של המרצה/מורה.

ניפגש בסיבוב – MyScreen של חברת Dimdim הוא שירות מקוון המאפשר לנהל ועידות וידאו מרובות משתתפים באמצעות הרשת ולשתף את שולחן העבודה עם שאר המשתתפים באמצעות כתובת אינטרנט אישית. השירות, ששודרג לאחרונה, מציע מסלול חינם, שמאפשר להזמין 20 איש לצפיה מקוונת במצגת או הרצאה, תומך במגוון מערכות הפעלה ודפדפנים והודות להיותו מבוסס קוד פתוח, מסוגל להתממשק לאתרי צד שלישי כמו פליקר, יוטיוב ודומיהם.

מאמר שכתבו שני חוקרי חינוך בירדן , המלמדים באוניברסיטה הפתוחה שם. המאמר מנסה להשוות בין התפתחות מערכות לניהול מתוקשבת ( LMS) ובין עקרונות ניהול הידע ומגיע למסקנה כי ניתן במקרים מסוימים לראות במערכות הלמידה המתוקשבות גם מערכות לניהול ידע . לדעת הכותבים , מערכת ניהול הלמידה (LMS) המופעלת ע"י האוניברסיטה הפתוחה הערבית Arab Open University (AOU) היא במידה רבה גם מערכת לניהול ידע בחינוך. האוניברסיטה הפתוחה הערבית שהוקמה בירדן בשנת 2002 השתמשה בתחילה במערכת ניהול הלמידה המתוקשבת FirstClass system , אבל בעקבות אילוצים שונים עברה לפני שנתיים לניהול מערך הלמידה המתוקשב למערכות MOODLE .

מאמר מעניין על טוני בוז'ן, מפתח מפות החשיבה, והתוכנה הייעודית שפיתח לצורך כך. מסוף שנות השישים ועד היום, טוני כתב למעלה מ 100 ספרים בנושא ולימד מיליוני אנשים מכל רחבי העולם כיצד להשתמש במפות חשיבה. לאחר 4 שנות פיתוח טוני בוז'ן וצוות המתכנתים שלו הצליחו ליצור תוכנה אידיאלית עבור יצירת מפות חשיבה. לתוכנה היעילה קוראים imindmap . "היא נותנת תחושה של כתיבה וציור עם עפרון, אתה יוצר מפת חשיבה מורכבת תוך זמן קצר ביותר. והיתרון הוא שאתה יכול לבצע בה כל שינוי שתרצה בקלות ". מתוך התוכנה ניתן לייצא את המפה כתמונה, כקובץ PDF , כמצגת של Power Point כעמוד אינטרנט שכל ענף יכול לשמש בו כקישור אינטרנט, להדפיס אותה במדפסת הביתית ועוד…

מחקר זה בוחן את האופן שבו סגל חינוכי בבית ספר חווה ומתאר שינויים שחלו בעבודתו בעקבות שילוב תוכנה לניהול כיתה ובית ספר. מתוך ממצאי המחקר עולה כי הסגל החינוכי חש שחלו שינויים בעבודתו בעקבות הכנסת התוכנה ככלי עבודה לבית הספר. יחסו אל השינויים מורכב ולעתים אמביוולנטי. השינויים באים לידי ביטוי ביכולת של התוכנה להגביר את התיעוד, את הדיוק ולכן את הנוחות בעבודה, באפשרות הטמונה בה לשיפור התקשורת, בתחושה כי חל שיפור באכיפת משמעת בבית הספר ובאפשרות להגביר את הבקרה על התהליכים המתקיימים בו. לצד אלו עולים חששות מפגיעה בחופש הפרט של המורה ושל התלמיד, מדרישות נוספות מהמורים על חשבון זמנם, ולעתים על חשבון זמן השיח עם התלמידים ועם העמיתים. מסקנות המחקר המרכזיות הן שהסגל החינוכי תופס את התוכנה ככלי בעל פוטנציאל להועיל לבית הספר ולעבודת המורה, ובה בעת מזהה בה פוטנציאל לפגוע ולגרום נזק. הדברים נכונים בתחום ההישגים הלימודיים, בנושא אכיפת המשמעת ובעיקר בתחום התקשורת הבית ספרית. מתיאורי הסגל ניתן להסיק כי כדי למצות את הפוטנציאל של התוכנה ולהקטין את הנזקים שהיא עלולה לגרום, יש לדון בדרכים לשמור ולחיזוק הקשר האישי בין הסגל החינוכי לבין התלמידים ובין חברי הסגל החינוכי לבין עצמם, ההנהלה ובעלי תפקידים, ולממש את העולה בדיון. במקביל ראוי לשפר את יעילות התוכנה בהיבטים טכניים שונים ( נירית רייכל, נירית סימון ) .

סרט וידאו קצר אשר מסביר כיצד הגיעה מערכת מודל לישראל. מערכת ניהול הלמידה המתוקשבת של Moodle היא מערכת פתוחה הנחשבת לאחת הטובות מסוגה בעולם. היא כוללת כלים משולבים שונים לניהול הלמידה המתוקשבת ולוקחת בחשבון את צרכי הלומדים והמורים כל הזמן . פרופסור עמנואל גרינגרד ממכללת שנקר , מסביר בפתח הסרט כיצד פנה למפתחים באוסטרליה והציע להם לתרגם את מערכת מודל לעברית . בהמשך הסרט מוצג תהליך ההטמעה של מערכת ניהול הלמידה מודל בבתי הספר בפתח תקווה .

נערכים כיום בישראל כמה וכמה ניסיונות רציניים לגבש ולפתח רשתות חברתיות מותאמות לילדים בעברית. בעמותת סנונית גלים פותחה סביבה ייעודית לרשת חברתית לימודית מותאמת לבתי ספר בכלל ויסודיים בפרט. יוזמה ראויה נוספת מגיעה מצדה של סוזאן צעירי , אשר פיתחה בזמנו בישראל את הרשת החברתית למורים , אדיורשת . סוזאן "הייתה רוצה לראות רשת חברתית ארצית המאפשרת יצירת תתי קבוצות כגון קבוצות כיתתיות, בית ספריות, אזוריות וגם קבוצות עניין" . לצורך הגשמת חזון חינוכי זה היא עובדת עתה על תרגום פלטפורמה חדשה אשר מתאימה מאוד לשימוש עם תלמידים. מדובר על פלטפורמה ממוחשבת מתקדמת מחו"ל אשר תתאים הרבה יותר לצרכים של רשת תלמידים.

אחד המאפיינים של התקדמות תחומי הלמידה המתוקשבת בבתי ספר בארה"ב הם השימוש שהחלו לעשות מורים מן השורה באמצעי תקשוב באינטרנט להפעלת כיתות ותלמידים. אם בעבר היו מורים יזמים ויחידי סגולה שהובילו ודחפו את תקשוב החינוך, הרי בהדרגה גם מורים מן השורה שאינם בהכרח "משוגעים לדבר" או נלהבי מחשבים (פריקים) מתחילים להשתמש באפשרויות שונות של האינטרנט לצורך תקשורת עם תלמידי הכיתה. על מנת לעודד ציבור מורים אלו החלו להתפתח בארה"ב ובקנדה כלים מתוקשבים פשוטים יותר להוראה מתוקשבת. המידענית ואשת החינוך ג'ין הארט מציינת, לדוגמא, שני כלים מתוקשבים ידידותיים כאלו שנועדו עבור מורים מן השורה. אחד הכלים נקרא Eduset והוא מאפשר למורה להקים בקלות כיתה וירטואלית באינטרנט, לזמן תלמידים מסוימים לאתר, להעלות מטלות, לאפשר לתלמידים להגיב למטלות, להביע עמדה ולקשור את המטלות ליומן ממוחשב. לא מדובר, אמנם, בפריצת דרך פדגוגית או מתוקשבת אך מדובר במערכת ידידותית מאד, פשוטה לניהול ולהקמה בהשוואה לאתרי האינטרנט המורכבים של בתי הספר.

המורה, המידען ואיש האשכולות ראובן ורבר המלמד בביה"ס התיכון " נווה חנה" בגוש עציון הוא אחד מחלוצי התקשוב החינוכי בארץ המקדים את כולם בשילוב מטלות מקוונות ולמידת חקר בשילוב האינטרנט . יוזמותיו זוכות להערכה לא רק בישראל אלא גם בעולם. על מנת לחוות את למידת החקר המתוקשבת בכיתות בהן הוא מלמד , הוא הנחה את התלמידות ליצור פעילות המשלבת כתיבת טקסט , יצירת ייצוג גרפי של הטקסט בעזרת כלי אינטרנט חופשי בשם WORDLE . השימוש בתוכנה זו נועד לאפשר שילוב הייצוג הגראפי יחד עם הטקסט הנלמד . תוכנת WORDLE הוא אתר אינטרנט המאפשר למשתמשים ליצור "ענן מילים" על ידי הזנת טקסט לתוכנה.

זו השנה השלישית ( 2009 ) בה מפרסמת ג'יין הארט את ממצאי הסקר שלה לגבי יישומים מקוונים מובילים בלמידה מתוקשבת. בסקר השיטתי השתתפו השנה 137 מומחים ואנשי מקצוע מכל תחומי ההוראה המקוונת ועל סמך הדירוג שלהם נקבעו היישומים המקוונים השימושיים ביותר להוראה מתוקשבת וללמידה מתוקשבת. המעניין הוא שבראש מצעד היישומים מככב השנה היישום המקוון של טוויטר אשר לדעת אנשי החינוך המתוקשב הוא המשמעותי ביותר כרגע ללמידה מקוונת כיום, ואילו יישום יעיל לניהול קורסים מקוונים כגון MOODLE הגיע רק למקום ה18 ברשימת היישומים הנבחרים. בצמרת היישומים המקוונים נמצאים היישום RSS של " רסיסי מידע" או צוברי מידע להתעדכנות באמצעות Google Reader וגם תוכנת כתיבת הבלוגים (Wordpress). גם חשיבות מאגרי הוידאו של YouTube עלתה משמעותית והגיעה למקום ה-5 ברשימה בהשוואה למקום ה18 בשנת 2008.

באוניברסיטת צפון טקסס ממשיכים לפתח את תכנית הסימולציה הממוחשבת simSchool שנועדה לסייע בהכשרת מורים . מדובר על תכנית מחקר ופיתוח שמטרתה פיתוח תוכנת מחשב באינטרנט להדמיה של מצבי הוראה בכיתה עבור סטודנטים להוראה. המורים המתחילים יכולים לבחור מצבי הוראה שונים במאגר ההדמיות ולראות כיצד התלמידים בכיתה מגיבים בהתאם. התוכנה נועדה לאפשר למורים להבין את התגובות של התלמידים לצורות העברת החומר. התוכנה מציגה גם גראפים במחשב על רמות הקושי בשיעור שהעבירו הסטודנטים להוראה. בפרויקט הייעודי באוניברסיטת צפון טקסס מפתחים ומתאימים את התוכנה למצבי הוראה של תלמידים מתקשים ותלמידים בחינוך המיוחד. המחקר והפיתוח של פרויקט simschool.org לחינוך המיוחד עדיין נמשכים אך התוכנה כבר מופצת בכמה מכללות להכשרת מורים בארה"ב.

מתוך עיון באתרי אינטרנט ובאתרי למידה רבים בעולם ברור שמערכת הלמידה של MOODLE נעשית יותר נפוצה, אך נשאלת השאלה מה היקף השימוש בה בעולם? מנתונים רשמיים מתברר כי יש מעל חמישים אלף אתרי MOODLE מוסמכים ופעילים ב210 מדינות ברחבי העולם. היקף הקורסים מבוססי MOODLE בעולם עובר את המספר של 3 מיליון ומספר המשתמשים הפעילים, נכון ליוני 2009, מגיע ל32 מיליון. האם מכאן ניתן להסיק כי זו המערכת הטובה ביותר בעולם ללמידה מתוקשבת? תלוי את מי שואלים ומה בודקים? מנקודת מבט של מרצים ויצרני התכנים עבור הקורסים המתוקשבים, היא, ללא ספק, יותר יעילה ויותר ידידותית ממערכות למידה מתוקשבות אחרות.עם זאת, מנקודת מבט של הלומדים, עדיין יש מקום לשיפור חווית הלמידה. כלומר, אין ללומדים בעיית התמצאות ושליטה במרחב הלמידה ואפילו ניתן להצביע על כך כי עקומת הלמידה שלהם בהשוואה למערכת LMS אחרות היא גבוהה יותר. אך מבדיקה בקרב מורים משתלמים בעולם ובקרב לומדים ותלמידים שהתנסו במערכות MOODLE התגלה כי הלמידה הייתה יותר טכנית ופחות חווייתית. יכול להיות שהבעיה אינה קשורה כלל לתכונות פלטפורמת הלמידה אלא דווקא ליכולת המורה המקוון או המרצה המקוון לאתגר את הלומדים במטלות מעניינות ובפעולות לאיסוף מידע.

סקראץ' היא תוכנה חדשה שמלמדת את ילדי בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים לתכנת. יותר מרבע מיליון ילדים בעולם כבר משתמשים בה, והחבר הישראלי בצוות המפתחים פועל להכניס אותה גם לתוכנית הלימודים בארץ. ילדים צריכים להבין איך העולם סביבם עובד", אומר ד"ר אורן צוקרמן, ראש המחלקה לתקשורת אינטראקטיבית במרכז הבינתחומי בהרצליה. "במאה ה־20 היו לנו אבני לגו, שבעזרתן למדנו את החוקים הבסיסיים של הפיזיקה. במאה ה־21 הטכנולוגיה תופסת מקום גדול בחיי היומיום – ילדים משתמשים באייפוד ובטלפון סלולרי, אבל אין להם מושג איך הם פועלים, וחבל". ד"ר צוקרמן עובד בשנתיים האחרונות על גרסה עברית ל"סקראץ'" (Scratch) – שפת תכנות וסביבת פיתוח תוכנה המיועדת לילדים מגיל שמונה, שמופצת חינם. גרסתה העברית זמינה להורדה בכתובת scratch.org.il. סקראץ' פותחה במעבדות אוניברסיטת MIT, והיא נועדה להקנות לילדים הבנה בעקרונות של מדעי המחשב, תכנות וטכנולוגיה בכלל.