אם חשבתם שתכנית התקשוב הלאומית בחינוך מתקבלת באהדה ע"י מורי בתי ספר , אז כנראה הייתם אופטימיים מדי . "קו לחינוך" מדווח בגיליון פברואר 2012 כי המורים חוששים מתוכנית התקשוב; משה"ח מנסה להרגיע – במסגרת תוכנית התקשוב מתקיים השנה בבתיה"ס היסודיים תהליך הצטיידות רחב היקף בכלים טכנולוגיים. מסתבר שתהליך זה, כמו גם הציפייה שהתקשוב ישולב לאלתר בהוראה ובמטלות הארגוניות והפדגוגיות בבתיה"ס, גרם לחרדה בקרב רבים מהמורים.

הניסיון לקדם יום ארצי בארה"ב המוקדש כולו ללמידה מתוקשבת בכל בתי הספר הולך וצובר תאוצה שם. האירוע המתוכנן נקרא Digital Learning Day והיזומה באה כמה וכמה ארגונים ועמותות, ארגוני הורים וגם בתמיכה נמרצת של משרדי החינוך בחלק ממדינות ארה"ב. יום הלמידה המתוקשב הארצי הראשון מתוכנן ל1 בפברואר 2012 והוא יתבטא במאמץ כלל –ארצי במדינות ארה"ב להקדיש באותו יום את המרב ללמידה מתוקשבת פעילה. הרעיון הוא לא רק להבטיח תנאי תשתית של למידה מקוונת פעילה באותו יום אלא יותר מכך לכונן שינוי בשיטות ההוראה הפדגוגיות והדידקטיות ובדרכי הלמידה .

מאמר זה הנו חלק מסדרת מאמרים "פייסבוק 2012 בחינוך", שמפרט את השימושים, הכלים והאפליקציות שמספקים כיום שירותיי הפייסבוק לשם הוראה ולמידה. במקביל פורסם מאמר ם של ד"ר אברום רותם ועידית אבני "פייסבוק 2102 בחינוך לחשב מסלול מחדש", הדן באפשור שירותי הפייסבוק ליישום הוראה למידה באמצעות –הפייסבוק, תוך שמירת הגבולות במסגרות חינוכיות ( ד"ר א. רותם ועידית אבני) .

ההצטיידות הטכנולוגית של בתיה"ס בשנתיים האחרונות, במסגרת התוכנית להתאמת מערכת החינוך למאה ה 21- , כרוכה באתגרים ובבעיות לא מעטים. במאמר המתפרסם בגיליון האחרון של "קולות" – כתב העת לענייני חינוך וחברה של המכללה האקדמית לחינוך קיי בבאר שבע, מועלים חלק מהם, גם כאלו שלא תמיד ניתנת להן הדעת ב"מירוץ" לתקשוב ביה"ס. את המאמר, שכותרתו "הטכנולוגיה בבתי הספר בישראל – בעיות בדרך לתקשוב מלא", חיברה ד"ר ערגה הלר.

מטרת תכנית התקשוב הלאומית המוצהרת היא בת השגה, אולם רק בתנאים מסוימים. האם התכנית מספקת את התנאים החיוניים למימוש מטרתה? בתכנית התקשוב הלאומית מושקע הון רב, זמן ומאמץ; אם התכנית לא תשקיע בשינוי מהותי של ההוראה והלמידה, נקבל טכנולוגיה ללא פדגוגיה . משובים המתקבלים מן השטח מעידים אף הם שהפדגוגיה המהותית נדחקה לשוליים. מנהלים ומורים מדווחים על לחץ חזק מצד משרד החינוך למלא דוחות מרובים ועמוסי פרטים על הביצוע והתפוקות של התכנית, לחץ שאינו מותיר זמן וכוחות לעבודה על שינוי פדגוגי מהותי ( ענת זוהר).

קוריאה הדרומית מתקשבת את מערכת החינוך שלה לפי תכניות חומש עקביות. ישראל עדיין בשלבים ראשונים, אך היא יכולה להדביק את הפער הדיגיטלי . בביקור בקוריאה הדרומית למדנו ממערכת חינוך העוסקת בהטמעה עקיבה של תקשוב כבר עשרים שנה. כל חמש שנים מציג משרד החינוך תכנית רב־שנתית. התכניות הרב־שנתיות מתאימות את מערכת החינוך למציאות המשתנה. הכנסת שינויים וחידושים לבתי הספר, יחד עם בקרה מתמדת על איכות השיטות הנהוגות בה והרלוונטיות שלהן, הן חלק מהתרבות החינוכית. זה אולי הדבר החשוב ביותר שעלינו ללמוד מהביקור( עופר רימון).

על הבעייתיות של שינוי ממעלה שניה אצל מורים המשולבים בתוכניות התקשוב בבתי ספר אפשר ללמוד ממידע מעניין שהביא לידיעתנו לנו ג'יי הורוויץ בבלוג המעניין שלו. גם התגובה של המורה רווית לאותו מאמרון מלמדת על הבעיה ויותר מכך על האילוצים אתם מתמודדים המורים .פרופסור לארי קובן המצוטט במאמרון מציין שמורים אכן משלבים כלים מתוקשבים ועזרי הוראה חדשים לתוך הכיתה, והוא גם מדגיש שבעקבות זה בהחלט ניתן לראות שינויים. אבל האם מדובר בשינויים מהותיים?

אין בפינלנד מבחנים סטנדרטיים. יוצא הדופן היחיד הוא מה שנקרא בחינת הבגרות הלאומית, שכולם מבצעים בסוף בית הספר התיכון.במקום זאת, מורי מערכת בתי הספר הציבוריים מוכשרים להעריך ילדים בכיתות באמצעות מבחנים שהם יוצרים בעצמם. כל הילדים מקבלים תעודה בסיום של כל סמסטר, אך תעודות אלו מבוססות על דירוג פרטני של כל מורה. מעת לעת, משרד החינוך עוקב אחר ההתקדמות הלאומית באמצעות בדיקת מספר קבוצות דגימה בקרב בתי ספר שונים. לעומת זאת, אמריקאים עסוקים באופן עקבי עם שאלות מסוימות: כיצד אתה יכול לעקוב אחר ביצועי התלמידים אם אינך בוחן אותם ברציפות? כיצד אתה יכול לשפר את ההוראה אם אין לך כל אחריותיות עבור מורים גרועים או תשלום ראוי למורים טובים? כיצד אתה מטפח תחרותיות ומשתלב עם המגזר הפרטי? כיצד אתה מספק בחירת בית ספר? ( Partanen, A) .

המאמר הנוכחי של הדוקטורנטית סמדר גלעד מתמודד בצורה שיטתית עם הסוגיה איך מורים באמת מרגישים בעבודתם ולא על איך מורים/מנהלים אומרים או מציגים שהם מרגישים בעבודה. קרי, הנורמות הרגשיות וההתנהגותיות המשמשות תשתית פסיכו- חברתית למעשה ההוראה. כלומר, האם כל מורה שמחייך אל התלמיד שלו (או אל הורה, קולגה או מנהל) עושה זאת רק כי הוא מעריך, מחבב או אוהב אותו? "אם לסכם עד כה את הנאמר לרגשות המורה, דרכי ההתמודדות שלו ('הצגה שטחית'/ 'הצגה מעמיקה') עם מצבים מורכבים (משימות חדשות, הטמעת רפורמות, החדרת שינוי , עומס רב וכד') או הזולת (אינטראקציה עם תלמידים/הורים/קולגות) יש השפעה ברורה על רווחתו הנפשית והפיזית ועל תפקודו. לאורך זמן רווחה נפשית לקויה המתבטאת בהיעדרויות מרובות, שחיקה, עזיבת מורים את המקצוע, חילופי צוות מרובים, טעויות בשיקול דעת בתכנון והערכה תשישות רגשית ופיזית יש בהן לפגוע ביחידה השלמה- בית הספר" ( סמדר גלעד).