הסברים והצעות התמודדות עם התופעה השכיחה בה המורים מרגישים שהתקשורת עם הילדים טובה ואכפתית והילדים פחות. בתי ספר רבים מדווחים על פער מדאיג במיצ"ב בין חווית המורים המרגישים שאכפת להם, והם קרובים בפועל לתלמידים, לבין חווית התלמידים שטוענים שהמורים לא קרובים, לא אכפתיים ולעיתים גם משפילים . במאמר מציגה הפסיכולוגית חלי ברק שטיין מספר השערות לפער הנחשף במיצב"ים רבים בין חווית המורים המדווחים על רמה גבוהה של אכפתיות וקרבה לתלמידים, ובין הדיווח של התלמידים הנותנים ציונים נמוכים לאכפתיות ולקרבה של המורים, ואף טוענים שבחודש האחרון קרה שמורה השפיל אותם ( חלי ברק שטיין).

בעשרות השנים האחרונות הכלכלות של מדינות ה- OECD חוו שינוי מהיר מבסיס תעשייתי מסורתי לחברות מבוססות ידע שבהן למידה, יצירתיות וחדשנות הפכו לערכים מרכזיים. יכולות כאלה חשובות לא רק עבור כלכלה מצליחה, אלא גם עבור מעורבות קהילתית וחברתית, דמוקרטיה וחיים משמעותיים. בו בזמן, רבים מבתי הספר כיום אינם מקנים ידע מעמיק, יצירתיות והבנה; הם אינם מקושרים לידע, לכלכלה ולחברה של המאה ה-21.הרפלקציה העולה מכך הובילה לפרויקט "סביבות למידה חדשניות" שצמח מתוך פרויקט אחר – "בתי הספר/ההשכלה של המחר". המעבר בין שני מיזמים אלה הוא מבתי ספר/השכלה ללמידה, מחשיבה עתידנית לחדשנות, ולקראת התבססות חזקה יותר בממצאי מחקר על למידה ומדעים הקרובים אליה. מטרה נוספת היא להניע רפלקציה על הפוטנציאל של צורות חדשניות של למידה שביטוין בהעשרת הפרקטיקות והרפורמות המקובלות. ההתמקדות בלמידה ובחדשנות חשובה גם בהסתכלות על אופק עתידי ועל מולטי-דיסציפלינריות. יש צורך בהבנה כוללת יותר של הדרך שבה ניתן לקדם, למדוד ולהעריך חידושים ודינמיקות שבבסיס של הכנסת שינויים . דו"ח זה, מביא תוצרים מכנס שהתקיים במקסיקו שהוא חלק מהמיזם העוסק בסביבות למידה חדשניות בשיתוף עם OECD- Mexico. ספר זה מציג ממצאים מרכזיים ממדעי הלמידה, השופכים אור על התהליכים הקוגניטיביים והחברתיים שבהם ניתן להשתמש כדי לעצב מחדש כיתות כסביבות למידה יעילות. הוא מביא דוגמאות ממשיות ממדינות ה- OECD, מבתי-ספר חלופיים המדגימים דגמים ייחודיים במקסיקו , המבקשים לשבור את התבנית ולהכיר בעקרונות הצצים ועולים מהמחקר במדעי הלמידה. השאלה היא כיצד תובנות אלה עשויות להשפיע על רפורמה חינוכית בתחום הידע ועל חיזוק הלמידה.

מורים עתירי מוטיבציה יכולים לשקם את המוטיבציה החבולה שילדים מביאים מהבית. אך גם מורים מצוינים הם תולדה של נסיבות ולא (רק) של כישורים אישיים. כדי שמורים יוכלו לממש את המצוינות החינוכית שלהם ולאפשר לתלמידים לממש את המצוינות שלהם, הם זקוקים להכוונה, לתמיכה, לאתוס חינוכי אחר. פרופסור יוסי יונה מאמין כי מוטיבציה נובעת בראש ובראשונה מסביבתו של הפרט, ופחות מתכונותיו המולדות של היחיד. לפי יונה, הגורם החשוב ביותר בסביבה הוא התא המשפחתי. אהבת אב ואם היא הבסיס להערכה העצמית, שהיא הבסיס למוטיבציה, לדחף וליכולת של האדם להשיג ולממש את האינדיווידואליות שלו. יונה מוסיף וטוען שאין להתעלם גם משאר הזירות בסביבה – בית הספר, מתנ"ס, שכונת מגורים – אשר אף הן בעלות השפעה ניכרת על תחושת הערך העצמי של הילד ועל ההנעה שלו. כמו כן טוען יונה כי למורים תפקיד מכריע בעיצוב וטיפוח המוטיבציה של התלמידים. מורים צריכים ויכולים להיות לפיד שיבער נגעים של קיפוח, גזענות, סקסיזם ותופעות שליליות אחרות. מורה טוב, מסביר יונה, הוא מורה אשר רואה בעצמו אחראי למוטיבציה של תלמידיו ( דקל, נאוה).

הספר " ניהול מאוזן ותקין של עומס העבודה של מורים ומרצים המעורבים בלמידה מקוונת" מציע אסטרטגיות מעשיות, עצות ודוגמאות לגבי קביעת סדר עדיפויות, איזון וניהול עומס העבודה בהוראה מקוונת. הספר, המתבסס על סקרים וראיונות עם מורים ומרצים מצליחים המעורבים בלמידה מקוונת, הוא ספר פורץ דרך וחיוני עבור מורים ומרצים, מתכנני למידה, מפתחי סגל ההוראה (faculty developers) ואחרים המעורבים בלמידה מקוונת. הספר מציע אסטרטגיות, עצות ודוגמאות ותהליך בן ארבעה שלבים לזיהוי האתגרים ולחשיבה מחדש, לקביעת סדר עדיפויות, ולניהול מאוזן ותקין של עומס העבודה של מורים ומרצים המעורבים בלמידה מקוונת.

כל שנה אנו בוחרים במערכת פורטל מס"ע, בהמלצת מורים ואנשי חינוך מהשדה , את הבלוגים החינוכיים הראויים לציון ולשבח. לראש טבלת הליגה הגיעו השנה שוב כמה בלוגים חינוכיים של מורים. על ראשות הטבלה ממשיך לשמור הבלוג של המורה הגב' יוליס מארה"ב המשתפת את תלמידיה בביה"ס בארה"ב .המורה חניתה חן מביה"ס הוברמן בפ"ת. חניתה חן הצליחה בכוחות עצמה להפוך את הכתיבה המתוקשבת והפרויקטים בבלוג זה למרכז החוויה הלימודית. במהלך השנה פיתחה את פרויקט גלורי כפרויקט למידה שיתופי עם כיתות מקבילות בחו"ל . מתמודדת חדשה שהגיעה השנה בבתי ספר בישראל לאחד המקומות הראשונים בטבלת הנבחרים היא המורה שלומית רדניק . שלומית מפעילה את תלמידיה בביה"ס קיבוץ ראשית באמצעות בלוג כיתתי מרתק שתורם רבות להבניית הידע של תלמידיה.

ליקטנו כמה תובנות מעניינות של מומחים ומורים לגבי תכנית התקשוב הארצית החדשה והחשובה של משרד החינוך. כותב ד"ר אלון הסגל , אחד המומחים האקדמאיים הרציניים בישראל בתחומי ניהול מידע וידע : "המענין בתוכנית הזו, היא שהמוח נמצא במשרד החינוך כך גם הארגון והאינטגרציה, לעומת זאת התפעול יצא לחברות פרטיות חיצוניות [כמו טלדור, עת הדעת, אפילו מט"ח בתוך החגיגה, ולא נשכח את פרויקט אתנה]. אבל הזרוע החשובה ביותר היא הזרוע הביצועית והוא "רכז התקשוב" של בית הספר. דמות מיתולוגית שנוכחותה בבתי הספר עולה ותפקידה ליישם את תוצאות הפרויקט בבתי ספר [כמובן בחסות המנהל הכל יכול של כל בית ספר]. רכז תקשוב הופך להיות איש מקצוע מומחה בתחום חדש הנקרא "טכנולוגיות למידה". כותבת המורה אורנית פרידמן : "על מנת שמורה יוכל לעמוד בכיתה ולנווט בין עמדת המחשב, הלוח האינטראקטיבי, יעבור בין התלמידים, יעמוד מול הכיתה וכל זאת במהלך שיעור אחד, יש לעשות שינוי בפדגוגיה. השינוי צריך וחייב להתחיל מהמורים בכיתות. על מנת לתת למורים את היכולת לשלוט בתוכנות המחשב מבלי לחשוש, להגיע בטוח ומוכן לשיעור המשלב הן הרצאה פרונטלית והן פעילות מתוקשבת. לדעתי, נכון יהיה ואפילו צריך לשלב את התקשוב בתוך הפדגוגיה (ולא להתאים את הפדגוגיה לתקשוב).

אנו יודעים מעט יחסית על הדילמות של אותם מורים המתמודדים עם שילוב התקשוב בכיתה עפ"י תפיסות של חדשנות פדגוגית. מה שלמדנו מהדיווח החשוב שהביא ג'יי הורוויץ הוא שיש פער מהותי בין כוונות המערכת החינוכית בנוגע חדשנות בתקשוב בחינוך ובין המציאות בפועל הנכפת על המורה בכיתה. מתברר שכאשר המערכת החינוכית מדברת על חדשנות הכוונה היא למשהו שונה ממה שהמורה המוזכר בדיווח עושה בכיתה שלו. המורה המתוקשב החדשני בתפיסתו ( כפי שמתואר במאמרון) משתדל להמשיך ליישם את התפיסה החינוכית שלו בעזרת התקשוב. לא אמרו לו שעליו להפסיק לעשות את מה שהוא עושה. אבל הזמן שעומד לרשותו לעשות זאת הצטמצם מאד. לפני שהוא יכול לעסוק בפעולות שמושכות אותו (ואת תלמידיו) עליו קודם להשלים שיעורים נוספים. אם בעבר חש המורה המתוקשב החדשני שהוא חלק מקבוצה של אנשי חינוך שמפלסים דרך חדשה באמצעות התקשוב, עכשיו הוא חש שהמערכת כולאת אותו לתוך פינה צדדית של המתרחש החינוכי.