אהבת הקריאה- האמנם ניתן להדבק בה?

מקור וקרדיט :

אפשטיין ינאי , מילי . "אהבת הקריאה- האמנם ניתן להדבק בה" ? מידעת ( כתב עת לחקר המידע והספרנות),ספטמבר 2011 , גליון מס' 7 , אלול תשע"א

נקודת המוצא במסמך זה היא האמונה שעל פיה, כדי לעודד קריאה כך שתתקיים גם לאחר תקופת בית-הספר, יש צורך בשיתוף ההורים והמשפחה באהבת הקריאה. שיתוף זה מצביע על הצורך להפוך את מעשה הקריאה להרגל,למנהג, לאורח חיים לחלק מתרבות הבית ) habitus (. מחקרים רבים מראים שקריאת ספרות יפה, לא רק לצורכי מידע או לצורכי לימוד, אלא כמעשה בעל ערך כשלעצמו, מועברת מהורים לילדיהם כנכס תרבותי. בכך, דומה הנחלת הקריאה להקנייתם של נימוסי שולחן וליצירת סדרי עדיפות לגבי בילוי הזמן הפנוי. הנטייה לבחור בקריאה כדרך לבלות את הזמן הפנוי וכך לספק צרכים אישיים ואסתטיים וגם צרכים של השתייכות קהילתית, נרקמת כמו הרגל בנסיבות חברתיות ותרבותיות התומכות בכך.

הקריאה תומכת לא רק ברכישת השפה ובמיומנויות אורייניות, כפי שמודגש תדיר, אלא גם בעיצוב מרחבי הדמיון והרגש, כפי שכבר טענתי קודם. ואלו מרחבים שטוב לבקר בהם בילדות המוקדמת וגם לאחריה בליווי של הורים ובני בית, ולא רק של מורים בבית-הספר.

 במאמר זה מוצעת תוכנית דידקטית המעודדת את מעורבות ההורים בהרגלי הקריאה של הילדים, מתוך אמונה, שבנוסף לניסיון להטמיע את הקריאה במסגרות קהילתיות שונות, רצוי להחזיר את הקריאה למסגרת המשפחתית ולהטמיע אותה בפעילויות המשפחתיות.

המאמר המלא מצורף כקובץ PDF בטור המידע מצד שמאל, "חומרים נוספים"