שיתופיות
מיון:
נמצאו 85 פריטים
פריטים מ- 61 ל-80
  • לינק

    שונים שפורסמו לאחרונה מציינים את עליית משקלם של רשתות חינוכיות בדור הבא של מערכות למידה מרחוק. אחת הפלטפורמות המתוקשבות המצליחות בתחום זה היא הפלטפורמה הפתוחה הידועה בשם Elgg. היא מאפשרת יצירת קהילת ידע שיתופית לצד העלאת תכנית לאתרי משנה באינטרנט. היא מאפשרת יצירת רשת קשרים חברתית , שיתוף תכנים, שיתוף מידע, פרסום בלוגים וגם מערכת הודעות ועדכונים הדומה לטויטר. זו מערכת שקופה, אינטואיטיבית מאד והרבה פחות היררכית מפלפטפורמות אחרות ולכן נראה שיש לה סיכוי להחליף את מערכות הלמידה המתוקשבות כגון Moodle Blackboard . היא לא תוכננה במקור למטרות למידה מתוקשבת , אך הפוטנציאל שלה והעדר המורכבות מושכים , גורמי חינוך שונים להפוך אותה בפועל לפלטפורמה מסייעת ללמידה מתוקשבת. גם התגובות של סטודנטים שהתנסו במערכת ELGG היו נלהבות. עובדה, זה מה שקרה באוניברסיטת ברייטון באנגליה בשנה האחרונה. אוניברסיטת ברייטון באנגליה משלבת בצורה רצינית את הפלטפורמה של ELGG על מנת לצמצם את תלותה בפלטפורמת הלמידה המתוקשבת של Blackboard.

  • לינק

    גוגל Docs השיקה במהלך חודש אוקטובר 2009 ממשק חדש ובתוכו פיצ'ר חשוב: האפשרות לשתף תיקיות. מעתה ניתן לשתף תיקיות שלמות עם אנשי הקשר שלכם ואף להפוך תיקיות אחרות לפומביות. אם אתם מרשים לכל אחד לצפות או לערוך את התיקיה, גוגל תיצור URL פומבי נגיש לעמוד המרכז בתוכו את רשימת הקבצים בתיקיה שלכם. "כאשר אתם משתפים תיקיה, ההרשאה החדשה תקפה גם לכל תיקיות המשנה שנמצאות בתוכה ולכל המסמכים באותה תיקיית. בדרך כלל זה מתרחש במהירות, אבל מדי פעם התהליך עשוי לארוך מספר דקות", מסבירים המומחים ואנשי המפתח בתמיכה של גוגל.

  • לינק

    אין זה מקרה שהשימוש ביישומי הוויקי בחינוך הולך ויורד בהשוואה ליישומים שיתופיים אחרים כגון גוגל דוקס. הדיווח של נעמי פורת, סטודנטית לתואר שני , שנדרשה להתמודד עם כתיבה ועריכה משותפת של יישום ויקי עשוי , אולי , להעיד על מגמה זו . " המשימה הראשונה שלנו הייתה לבנות סיפור בהמשכים משותף – משימה נעימה קלה לביצוע מבחינת התוכן כך שניתן להתמקד בטכניקה… במשימה זו, בפעם הראשונה מאז אני עוסקת בכלים משותפים, חשתי אי נוחות רבה. כתבתי את חלקי בסיפור, ולאחר מספר ימים ראיתי ש… כל מה שכתבתי נמחק על ידי כותב אחר…"

  • לינק

    מדריך-עזר יעיל הממחיש בצורה טקסטואלית וויזואלית את אפשרויות השימוש בישום המקוון של GOOGLE DOCS בחינוך. הסקירה מאירת העיניים (הוכנה ע"י אבי אלקיים המלמד בתיכון רודמן) מסבירה וממחישה שלב אחר שלב כיצד להפעיל את היישום המקוון החופשי של GOOGLE DOCS. הרעיון שעומד מאחורי גוגל דוקס, הוא השיתופיות. בעצם אנשי גוגל אפשרו בפעם הראשונה, למשתמש לבוא אל המסמך, במקום שהמסמך יבוא אל המשתמש. זאת ועוד, אם בעבר רק עובדים במוסדות בעלי שרת פנימי, יכלו לשתף קבצים. הרי כיום של משתמש, בכל מקום בעולם, יכול לעשות זאת, בלי שום תלות בשום חומרה וללא תחזוקה, מעבר למחשב האישי.

  • לינק

    שימושים פדגוגיים אפשריים של סביבות כתיבה ועריכה משותפות מסוג WIKI באוניברסיטה. הסקירה היעילה הוצגה לאחרונה ( 2009 ) בכינוס Annual Instructional Conference בארה"ב. בפרקי הסקירה ניתן לקרוא על שימוש בכלי WIKI בקורסים אקדמאיים לעבודת פרויקטים קבוצתיים של סטודנטים ועל שימוש בקהילות WKI לניהול פרויקטים וניהול פורטפוליו ממוחשב של סטודנטים. עורכי הסקירה ממליצים במיוחד על שימוש בכלי ממוחשב בשם PBWIKI לניהול הפעילויות השיתופיות באוניברסיטה. הסקירה מבוססת על ניסיונם של מרצים וסטודנטים באוניברסיטת Athens state university בארה"ב ( Rich, Lisa Logan; Cowan, Wendy; Herring, Susan D.; Wilkes, William).

  • לינק

    באדיורשת (רשת חברתית של מורים משתמשי תקשוב בישראל) הובאה המלצה לגבי מצגת חדשה באנגלית המסבירה דרכים שונים להפעלת כתה באמצעות היישום המקוון של Google docs . בין הרעיונות המועילים במצגת: עבודה משותפת על מטלת בית באמצעות יכולות השיתפויות של כתיבה ועריכה ב Google docs, ריכוז מצגות של הכיתה בסביבה שיתופית אחת, שימוש בתבניות לארגון המידע, יצירת תיקי נושא על ידי התלמידים בכיתה ועריכת סקרים מקוונים.

  • לינק

    הפרק בספרן החדש של יהודית ברק ואריאלה גדרון ( עורכות ) בוחן את האפשרות להפוך סיפורים מן ההתנסות של סטודנטים בשנה א' לטקסט מרכזי ללמידה. הטענה המוצגת בפרק היא כי כדי להפוך את ההתנסות בהוראה לניסיון מקצועי מצטבר ובעל משמעות , יש להפוך אותה לסיפור. כותבות הפרק , ד"ר סמדר תובל , מדריכה ויועצת חינוכית – וד"ר אריאלה גדרון – מדריכה ועוסקת במחקר נרטיבי- מתבוננות בשיטתיות על שנה אחת של "הדרכה בשיתוף" של סטודנטים בשנה א', שבה צוות ההדרכה והסטודנטים חוקרים את סיפורי ההתנסות כטקסטים לימודיים לגיטימיים. הסיפורים שנכתבו בפורום או סופרו בסדנה ופרוטוקולים של עבודה עליהם , משמשים בסיס לניתוח הנרטיבי של העשייה. הכותבות מציגות תובנות על אודות משמעותו של הטקסט הנרטיבי ככלי בהכשרה להוראה ומתייחסות למקומם של מכשירי המורים בתהליך זה.

  • לינק

    ספר זה נכתב בידי צוות מכללת קיי לשם תיעוד וסיכום תהליך ניסוי חינוכי חדשני שנערך במכללה בתמיכת גף ניסויים ויזמות במזכירות הפדגוגית שבמשרד החינוך. ספר הניסוי מציע מודל חינוכי שפותח כדי לאפשר למוסדות חינוך ולאנשי חינוך בשטח ובאקדמיה לבחון אפשרות יישום של המודל במערכת החינוך. בצד המודל כולל הספר גם דרכים ליישומו , וכן תובנות , מסקנות והמלצות שעלו מתוך העשייה. תכנית שח"ף מציעה גישה חדשנית להכשרה , שבמרכזה עומד דיאלוג בין השותפים השונים: הסטודנטים, מכשירי המורים במכללה ובית הספר שבו מתקיימות ההתנסות וההכשרה הלכה למעשה. התכנית מבטיחה כמה דברים: גיבוש זהות מקצועית-חברתית , שתוציא את המורה מבדידותו , הן במהלך הלימודים והן במהלך עבודתו כמורה במערכת , כלים ומיומנויות שיאפשרו למורה להיות חלק מקהילה לומדת ומתפתחת במשך כל חייו המקצועיים ויצירת מחויבות למעורבות חברתית-תרבותית בקהילה שבה הוא עובד. התהליך כולו היה מלווה במחקר שבדק את התפתחות הניסוי , את השפעתו על המעורבים בו ואת הידע שאפשר להפיק ממנו על הכשרת מורים בכלל. הספר שאותו מציגה כאן המכללה, הוא תמציתו של התהליך. נוצר במכללת קיי מודל עבודה של קבוצה מקצועית השותפה בעשייה ובלימוד משמעויותיה ומתווה דרכים חדשות בהוראה ובלמידה . ספר זה הוא אחד הביטויים לכך. בנייתה של תכנית שח"ף ( שיתוף חינוכי פעיל ) היא תהליך חשוב בתחומי הכשרת המורים בישראל. התכנית המיועדת לבוגרי אוניברסיטה המבקשים להכשיר עצמם להוראה , מתמקדת בהבניית סביבות המאפשרות למידה דרך עשייה. גישה זו מעבירה את מרכז הכובד מן ההקשר האישי של הלומד אל הקשר הקהילתי, ומן הדגש על מיומנויות הוראה לדגש על תהליך למידה מתוך הקשר לעשייה החינוכית שלהם (יהודית ברק, אריאלה גדרון ).

  • מאמר מלא

    ג'יי הורוויץ סיכם בבלוג שלו כמה תובנות מעניינות על עבודה משותפת. אנו קוראים בשנים האחרונות שהיצירה זקוקה לעבודה משותפת, ואיננה צומחת מאדם יחיד שיושב לבדו, מבודד מאחרים, אבל מתברר כי הקבוצה לא תמיד מהווה סביבה מתאימה ליצירה. ג'ורג' סימנס אותו מצטט ג'יי הורוויץ בפוסט שלו , מתמקד בחולשה המרכזית של הוויקי בחינוך, חולשה שנובעת מהרצון לאמץ כלי "חדש" מבלי לבחון לעמוק לא רק את יתרונותיו, אלא גם את חסרונותיו. אין ספק שהוויקי מעודד עבודה משותפת, אבל ה-"שותפות" שבאה לביטוי דרכו איננה בהכרח ה-"שותפות" שמצמיחה יצירה אמיתית או משמעותית. השימוש במילה "רשת", במקום בקבוצה או בקהילה מתאימה יותר. קבוצה של אנשים שעובדים על אותה משימה איננה אותו הדבר כמו רשת של אנשים שבה כל אחד מתמקד במשימה שהוא הגדיר לעצמו, אך באותו הזמן ניזון מאחרים וגם תורם להם.

  • סיכום

    שירות ניהול המסמכים המקוון מבית גוגל מאפשר לכם להעלות מסמכים לרשת ולשתף אותם עם חברים. גוגל דוקס (http://docs.google.com) מציעה פחות תכונות וגם הממשק רזה יותר, והוא מזכיר יותר את המראה המוכר של ג'ימייל מאשר מעבד תמלילים. אבל הוא מפזר את הפונקציות השונות ללשוניות בצורה נוחה. גוגל דוקס עכשיו מאפשר לקבוע עברית כשפת ממשק. גוגל דוקס הוא לא מעבד תמלילים מושלם, אבל יש לו כמה יתרונות בולטים על וורד: הוא חינמי, הוא מקוון, הוא זמין מכל מחשב שמחובר לאינטרנט, הוא שומר את המסמכים ברשת גם אם המחשב נכבה באמצע בטעות או החזיר את נשמתו ליוצרו, הוא שומר גרסאות קודמות של המסמך ומאפשר לחזור אליהן, אפשר להציג את המסמכים שלו ברשת לאנשים ספציפיים או לכל העולם. יותר ויותר מורים מתחילים להשתמש בו לניהול מתוקשב של דפי העבודה והמטלות המקוונות בכיתה או לכתיבה משותפת עם עמיתיהם.

  • לינק

    פיתוח משימה מתוקשבת בינתחומית הוא עתיר משאבי זמן ומשאבי כוח אדם: יושבים בצוותא מורים משלושה תחומי דעת, מוזמנים יועצים ומומחים להוסיף את הפאן המקצועי שלהם, המשימה עוברת אינספור תהליכי שכתוב ושינוי, מתלבטים המון, חשובים על כל נקודה אפשרית, מנסים כל הזמן להעלות את רף החשיבה של התלמידים, את מורכבות המטלה ורמת המשימות, את רמת השיתופיות, מתלבטים בסוגיות הנוגעות למה ולאיך: באיזה כלי ניצור באופן מטיבי את התוצר הסופי השיתופי? אבל השיח הופך פדגוגי ומקצועי. מורים מתנסים בדברים חדשים שעדיין לא התנסו בהם עם תלמידיהם. יש עשייה והתפתחות מקצועית, תחושה של צמיחה וגאווה (אסתי דורון)

  • לינק

    סקירה כוללת על יוזמות בבתי ספר בעולם לניהול ישיבות צוותי מורים באינטרנט במקום ישיבה פיזית בין כתלי ביה"ס. עם הזמן נוכחו חברות בינלאומיות נוספות בפוטנציאל האדיר הגלום בישיבות המורים הוירטואליות ומהרו להתאים מערכות מתוקשבות משלהן לטובת ישיבות הצוות באינטרנט של המורים המרוחקים. המסקנות מהיוזמות השונות של אותן ישיבות מורים ראשוניות באינטרנט – מלמדות כי דינאמיקה חברתית של ישיבות צוות מתקיימת גם במערכת מתוקשבת ללא קשר פנים-אל-פנים. מתברר כי השיח החברתי המתפתח בישיבות צוות באינטרנט, אינו נופל בדבר מהשיח המתקיים בישיבות הצוות הרגיל (עמי סלנט)

  • לינק

    במאמר זה החוקרים בוחנים את תהליך הכתיבה המשותפת שלהם בדגם חדש של כתיבה זה בנוכחות הפיסית, הממשית של האחר. במאמר שני פרקים שנכתבו ברצף של עבודה בנושא. האם התהליך היה יעיל? אחד הטיעונים התומכים בקולבורציה במחקר ובכתיבה הוא הפוטנציאל הקיים בכך ליתר יעילות( למשל, Phelan et al., 2000). אסטרטגיות של כתיבה בתורות והובלה בכתיבה סייעו לכותבים ליצור ביעילות כמה פרקים/מאמרים. כתיבה "זה בצד זה," חדשה מידי כדי להעיד על תרומתה ליעילות הכתיבה. אולם, לאור הצורך בתיאום לו"ז ומיקום נראה כי קשה לאמצה כשיטה דומיננטית לכתיבה משותפת. במהלך ההתנסות שתוארה לעיל היו הכותבים מעורבים גם בפרויקטים מחקריים אחרים בגישות שונות לכתיבה וגם קראו ספרות רבה על יחסי מחקר קולבורטיביים. בחלק השני של המאמר הם מקדמים את החלק הראשון מתוך מה שלמדו מהספרות ומתוך רפלקציה על דרכי הכתיבה שלהם ועל מקומה של המטפורה בתהליך. בעוד שהחלק הראשון נכתב בגישה של כתיבה "זה בצד זה", החלק השני נכתב בגישה של הובלה בכתיבה. בהקשר של הוראה בכיתה מטפורות עשויות להיות נקודות פתיחה לדיונים של מורים על הפרקטיקות שלהם תוך התייחסות למטפורות, אך מבלי לראות בהן מדריכים לפעולה ( Ritchie, S.M., & Rigano, D.L).

  • לינק

    המחקר הנוכחי שנערך בנורווגיה מציג את המודל ליצירת "עמיתות" מלאה בין אוניברסיטה טכנולוגית ובין בתי ספר שהפכו לחלק אינטגראלי מהמערכת המכשירה שם. במחקר ההערכה הנוכחי שבדק את יתרונות וחסרונות מודל העמיתות נמצא כי שביעות הרצון של פרחי ההוראה מההכשרה בשדה היא גבוהה מאד במיוחד מהקשר המתפתח עם המורים המאמנים והחשיפה לחיי ביה"ס. עם זאת, נמצא כי מסגרת הזמן של השנה האחת המיועדת להכשרה בשדה אינה מספיקה על מנת להקנות ניסיון הוראה מגוון ורפלקטיבי ויש לבנות מסגרת של הכשרה ארוכה יותר בעמיתות, כזו המציבה את הסטודנט יותר משנה בבתי הספר המאמנים. במסגרת מורחבת של הכשרה משותפת בשדה יש לעודד יותר את הסטודנטים לעסוק יותר במחקר עצמי, רכיב הנוטה להדחק לשוליים במהלך העמיתות בין האוניברסיטה ובתי הספר המאמנים (Haugaloken , Ove Kr. and Ramberg, Per)

  • לינק

    מערכת Vyew הנה פלטפורמה שיתופית חדשה באינטרנט לצוותים וירטואליים וגם לצוותי למידה מרחוק. המערכת מאפשרת לצוותים וירטואליים או לומדים מרחוק לשתף פעולה באינטרנט באמצעות דפדפן אינטרנט רגיל (100% Browser-based). הצוותים המשותפים או הלומדים מרחוק יכולים לשתף מידע, להעביר ביניהם קבצים ולתקשר בזמן אמיתי ובאופן סינכרוני באמצעות המערכת ולראות במקביל גם את לוח המידע המשותף (Whiteboard ) לצוות. ניתן בכל רגע להעביר את כל סוגי הקבצים המקובלים במערכת ה-Office לרבות אפשרות של צפייה משותפת בכל סוגי התמונות ומסכי המחשב המקובלים.

  • לינק

    כלים ופרויקטים חינוכיים ליצירת למידה שיתופית באתר של ד"ר אברום רותם. בסקירה מוזכרים הכלים והפרויקטים הבאים בישראל: מערכת שיתופון (המכון הטכנולוגי חולון שמפותח בראשות פרופסור מיקי רונן), מערכת קושיה (אוניברסיטת חיפה, בראשות פרופסור שיזף רפאלי), ווויקי (דוגמא של קורס הכשרת מנהיגות חינוכית בתקשוב, מחוז חיפה)

  • סיכום

    כותב המאמר מביא רפלקציה שלו על עתיד ההכשרה במכללות ובאוניברסיטאות מנקודת מבט של מורה מורים ותיק העוסק בהכשרה באוניברסיטה, זאת בתגובה לתקפות על בתי הספר לחינוך ועל תוכניות ההכשרה. הכותב מציין ארבעה מרכיבים בדרך לשינוי ההכשרה: א. התמדות באיכות המורה בתוכניות הכשרה מסורתיות וחלופיות; ב. הרחבת מטרות ההכשרה ותפקידי המורה; ג. חיזוק תפקיד בתי הספר והקהיליות בהכשרת המורים; ד. נטילת אחריות מוסדית רצינית על ההכשרה. (Zeichner, K)

  • לינק

    מצגת המתארת את דרכי הלמידה הייחודיים בקורס פילוסופיה של החינוך בטכניון. עבודה בקבוצות (3-4 סטודנטים בקבוצה). כל קבוצה בוחרת בית ספר מתוך רשימה, לימוד התפיסות החינוכיות מתוך אתרי בית הספר / עלונים (הצהרות), שאילת שאלות חקר לגבי דרכי יישום של התפיסות החינוכיות. פורטפוליו אלקטרוני שיתופי: א. אוסף דפי ויקי לכל קבוצה ב. דף לכל שלב חקר. בכל דף: הנחיות, אזור עבודה, אזור משוב מנחות.עריכה משותפת בדפים הקבוצתיים, דפי הויקי פתוחים לכולם. קל להבחין בתרומת הבודד לתוצר הקבוצתי. הוויקי מספק מידע אודות תרומות הפרטים בקבוצה – מי פעיל? מהי איכות התרומה? מאפשר עריכה נוחה אחד של השני ליצירת תוצר אחיד – קוהרנטיות (ד"ר יעל קלי, רחל לוין-פלד)

  • לינק

    מאז שנה"ל תשנ"ט ועד היום פועלת בבתיה"ס בחיפה תוכנית בשם'חיפה-נט". במסגרת התוכנית הוקמו אתרים בית-ספריים ע"י 59 בתי ספר ונבנו כ-150'סביבות למידה מתוקשבות'. המק"מ משמש בתהליך זה כגורם מלכד ומוביל בנושא המחשוב של קהיליית בתיה"ס בחיפה. במקביל לעשייה נערך מחקר על תהליך פיתוח התוצרים בקהילייה החינוכית בונת הידע ועל איכותם של אתרי בתי הספר וסביבות הלמידה. התזה העיקרית של המחקר היא: ניתן להקים קהילייה בונת ידע בהיקף אזורי, המונה עשרות בתי ספר, המפתחת בעבודה שיתופית תוצרי למידה מתוקשבים, תוך שימוש באמצעים זמינים הקיימים בכל בי"ס ובכל אזור. ערכיה הבולטים של הקהילייה הם: בניית ידע, עבודה שיתופית וביזור הידע. ביתר פרוט, מוקדי העשייה העיקריים בקהילייה הם אתרי בתיה"ס, כאשר הפיתוח נעשה תוך שימוש בתוכנות, במשאבים ובאמצעים זמינים אחרים הקיימים בבתיה"ס. ממאגר זה נבחרים חומרי הלמידה הראויים להיכלל במאגר סביבות הלמידה בפורטל החינוכי העירוני. מסתבר שציוני הסביבות, שפותחו בתשס"ד-תשס"ה לאחר מתן משוב לבתי הספר, עלו בממוצע ב- 11% על ציוני סביבות הלמידה שפותחו בתשס"ב-תשס"ג; ציוני אתרי בתי הספר עלו כעבור שנה (תשס"ה) ב- 12%. אנו רואים בכך מרכיב חשוב בתהליך בנייתה של קהילייה בונת-ידע (שמואל ארנון, אורית חזן)

  • לינק

    מערכת שמטרתה לאפשר יצירה, יישום, ושימוש חוזר של פעילויות שיתופיות א-סינכרוניות, כמו גם שיתוף תוצרים (פדגוגיה) בין מורים בכל תחומי התוכן והרמות. מערכת חדשנית זו יש בה כדי ליצור סביבה הוראה – למידה מתוקשבת חדשנית המבוססת על תבניות פעילויות מקוונות, בניית מאגר משותף, בחירה, דרוג, מיון והערכת פריטים, הערכת עמיתים, הערכת תוצרי עמיתים, הפקת תוצר משותף (כמו WIKI) חקר ופתרון בעיות בקבוצות (לדוגמא, JIGSAW), פעילויות שרשרת למיניהן. הסביבה מעוצבת ומתפקדת בהתאם לצרכי הפעילות. כל מה שאפשרי – מתבצע אוטומאטית. פעילות ניתנת לשכפול, התאמה ושימוש חוזר. אפשר לצפות בפעילויות של כל המורים, לשכפל, להתאים, להשתמש. ניתן לייצור תבניות חדשות מאבני בנין חינוכים ולימודיים (מיקי רונן)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין