סביבת הלמידה GLOW אשר בה השקיעה הממשלה הסקוטית מעל 100 מיליון דולר מבוססת על רשת תקשורת ייעודית למורים ותלמידים באינטרנט המאפשרת הן יצירת חומרי למידה והן שיתופיות בין מורים לפיתוח חומרי למידה ושימוש בהם בכיתה. המומחים האמריקאיים שביקרו לאחרונה בפרויקט GLOW בסקוטלנד התרשמו כי משרד החינוך הסקוטי מעדיף לאפשר למורים לפתח חומרי לימוד ומערכי שיעור מאשר להשקיע את התקציב בפעילות של מוציאים לאור בתחום החינוך . פרויקט GLOW, נועד , אפוא , להעצים את המורים ולאפשר להם וגם לתלמידים לעשות שימוש במרחבי לימוד שיתופיים באינטרנט. לא מדובר רק בפיתוח כלים מתוקשבים לטובת מורים ותלמידים אלא גם במערכת שלמה של הטמעה והנחייה בשדה: מנחי Glow–Mentor מסתובבים בשטח בין בתי ספר ומדריכים את המורים כיצד להשתמש במערכות ה-GLOW המתוקשבות.

סקירת מידע זו נכתבה על פי בקשת המנהל הכללי של משרד החינוך ד"ר שמשון שושני. מקורות המידע נאספו ע"י צוות המידענים במכון מופ"ת באמצעות מאגרי מידע בינלאומיים וממצאים של משרדי חינוך בעולם. הממצאים סוכמו ע"י ד"ר עוזי מלמד. להלן הפרקים העיקריים בסקירת המידע : מיומנויות המאה ה- 21 – סקירת דעת מומחים בארץ ובעולם. פרק ב': ריכוז וסיכום מיומנויות המאה ה- 21. חלק ב' – תכניות תקשוב בחינוך בארצות העולם. פרק ב': מודל להערכת תוכניות תקשוב בחינוך. פרק ג': ריכוז סקירת תוכנית התקשוב בחינוך בארצות שונות. פרק ד' : סקירת מחקרים העוסקים במגוון אמצעים ודרכים לתקשוב מערכות חינוך.

מהמאמר הקצר של רותי בן ישי , מורה בביה"ס המנסה לקדם דרכי הוראה באמצעות סביבת מחשבים ניידים , ניתן ללמוד רבות על הדילמות של אותם מורים השואפים לשנות את סביבות ההוראה –למידה ועל התנגדות עמיתיהם. ראוי לציין את התייחסותה של רותי בן ישי להעדר סביבה תומכת של מורים עמיתים בביה"ס. "הבדידות המקצועית שאני חווה. מרגישה כי יש התנגדות רבה של מורים לפרויקט הניידים. נדמה לי כי חלקה לפחות, נובעת מהיותם מורים בסוף הדרך המקצועית. הם רוצים להמשיך את מספר השנים המצומצם שנותר להם עד היציאה לפנסיה, ללא שינוי מיותר, שידרוש מהם עבודה רבה יותר, התמודדות עם מצבים חדשים ועם דרכי הוראה שאינם מורגלים להן. הוראה כשהמורה במרכז, שונה תכלית השינוי מהוראה שבה התלמיד במרכז" .

בסוף מרץ 2010 פרסם משרד החינוך הפדראלי בארה"ב את תכנית התקשוב החינוכית החדשה השמה דגש על למידה מבוססת מקורות מידע ועל פיתוח לומד הפועל מתוך גישת החקר ואוריינות המידע. לא מדובר בתכנית אופרטיבית אלא בתפיסת עולם וקונספט מנחה למדינות בארה"ב אשר יובילו הלכה למעשה את התקשוב החינוכי בשנים הקרובות. לתוכנית 4 נדבכים עיקריים: היא מתמקדת בעיקר בביסוס הלמידה על נגישות למידע, בזמינות המידע לכל תלמיד באמצעות מערך התקשוב בבתי הספר; בהערכה מתאימה התומכת בשינוי; בתמיכה מתוקשבת במורים ובשיפור היחס בין עלות לתפוקה. עם גיבושה הסופי של התכנית הלאומית היא תחייב את כל המדינות, מחוזות החינוך ובתי הספר בארה"ב ותהיה חלק בלתי נפרד מתוכניות העבודה של כל משרדי החינוך בכל מדינה ומדינה בארה"ב. השינוי המהותי ביותר בתכנית הלאומית החדשה הוא ההחלטה לקשור בינה ובין מערכות ההערכה בחינוך, עובדה שיש בה אולי כדי להבטיח את יישומה של התכנית כמכלול מחייב.

ההפעלה של ימים מקוונים בבתי ספר תיכוניים ובחט"ב בישראל מייצגת את אחת הדרכים המאתגרות מבחינת התלמידים לשילוב האינטרנט ועולם התקשוב לחיי היום יום של ביה"ס. ישנם בתי ספר בישראל שהתחילו בפעילות מתוקשבות מבורכת כזו והפסיקו לאחר כמה שנים , אך ישנם כמה בתי ספר הממשיכים לקדם את הפעילות של ימים מקוונים ומשפרים אותה משנה לשנה. כך לדוגמא, מורי ותלמידי קריית החינוך ע"ש בן גוריון בעמק חפר מפעילים זו השנה השלישית את הפעילות באינטרנט של ימים מקוונים . הפעילות המתוקשבת השנתית של ימים מקוונים שהתקיימה בניצוחה והשראתה של עדנה סיון הסתיימה לאחרונה בהצלחה רבה ובתחושת התרגשות והתחדשות אצל התלמידים. במסגרת היום המקוון התלמידים שהו בבתיהם ובצעו מטלות מתוקשבות במקצועות מדעים, תרבות ישראל ותנ"ך, אותן הם שלחו לאתר האינטרנט הבית ספרי. במקביל, נפתח פורום מתוקשב באינטרנט בכל מקצוע.

אריאלה לונברג המובילה בצפון בארץ כמה פרויקטים מתוקשבים מרתקים מדווחת על הצלחת התנסויות מתוקשבות של בלוגים בביה"ס היסודי. את ההצלחה הראשונית שלהן שיתפו מורות ביה"ס עם הצוות במפגש משותף שבו הדריכה אריאלה לונברג. דיווח שלהן במפגש מורים אודות החוויה, הנחישות של המנהלת ורכזת התקשוב להרחיב את היריעה, גרמה למורות כיתות ד' שאמורות היו לעבור תהליך של כתיבת עבודה עם כיתתן, להביע רצון לעבור את התהליך בדרך לא שגרתית שתשדרג את תהליכי ההוראה- למידה והכלי שנבחר היה הגוגל דוקס. הכלי הזה אפשר הערכה מעצבת ושקיפות של תהליך הלמידה של התלמידים. מורות כיתה ה', החליטו לשלב את הבלוגים בתהליכי הכתיבה, הלשון והשפה והסביבות הדיאלוגיות והאינטראקטיביות הללו החלו להוות חלק מוטמע בעבודתן.."

בהשוואה למדינות אחרות בעולם יזמה ממשלת פורטוגל תכנית תקשוב חינוכית בלתי רגילה בהיקף שלה. מדובר באחת מתוכניות התקשוב בחינוך היומרניות ביותר הפועלת כיום באירופה הנקראת יוזמת מגלאן ("Iniciativa-Magalhaes"). .מטרתה היא לצייד כל תלמיד במערכת החינוך בפורטוגל במחשב אישי משלו בתוך ביה"ס. התכנית מתבצעת בשיתוף פעולה מלא עם חברת אינטל. בשלב הראשון נועדה התכנית לספק לתלמידי בתי הספר היסודיים בפורטוגל חצי מיליון מחשבים ניידים מותאמים לילדים מסוג classmate, שפותחו ע"י חברת אינטל. יוזמה זו משלימה תכנית נוספת של ממשל פורטוגל e-Escola" שמטרתה לצייד את מורי ותלמידי בתי הספר התיכוניים בפורטוגל במחשבים ניידים ובגישה לאינטרנט מתוך בתי הספר.

ד"ר אברום רותם כתב מאמרון מעניין על הדילמה של שילוב רשת חברתית מסוג פייסבוק בחינוך . האם באמת כדאי ליישם את הפייסבוק כ- "פייסבוק חינוכי"? התשובה היא: בעקרון כן. כי…. עקרון בו ההוראה והלמידה מתנהלת באמצעות רשת חברתית היא העתיד החינוכי. זו טענה די מבוהקת שהתגשמותה די ברורה. השאלה היא, האם הפייסבוק, כפי שהוא, או אף עם עדכונים כאלה או אחרים, מתאים למשימה – התשובה היא, מן הסתם לא. חבל על הזמן. "אנשי החינוך מחויבים לפעול בפייסבוק באמתלאות שונות, ולו רק כדי להבין את הסביבה בה מרבית ילדנו ונכדינו מצויים שם זה מכבר. זו חובה חינוכית אזרחית שיש למלא אותה. כך נוכל להפעיל כלי רשת ייעודיים לחינוך בהלימה טובה יותר לצרכי דרדקינו כך, שהם פחות יזדקקו לפייסבוק. סביבה שההיבטים והפעילויות בה חיוביים מאד, לצד השליליים מאד- מקום רועש, אלים, רדוד ומאיים עד בכי. כך נגרום שתלמידים ימצאו מבוקשם בכלים ייעודיים בחינוך, באיכות לא פחותה, אך בסביבה מוגנת יותר – "מרחב מוגן" תוך מתן מענה למרבית צרכי חברה ולמידה. כלים כאלה קיימים היום, ויש לשלב בהם עקרונות חברתיים חיוביים מהפייסבוק, אך לא להשתמש בפייסבוק ככלי הוראה ולמידה, כי כפי שהוא, הוא אינו הולם."

המורה, חניתה חן ממשיכה לתעד בבלוג הכיתתי שלה את ההתמודדות הייחודית שלה ביצירת סביבת לימודית מתוקשבת רבת-השראה לכתיבת בלוגים בכיתה. "אחת המטרות המרכזיות בהוראה בבית הספר היסודי היא קידום תהליכי כתיבה. כתיבה! לקרוא ערימות של דפים, טיוטות, תיקונים, שוב כתיבה, הערכה ועוד של 34 תלמידים. איך אפשר להפוך את התהליך למעניין, סוחף, מאתגר,יצירתי, אותנטי,רלוונטי ומשמעותי? הדרך שמצאתי לי ולתלמידיי היא כתיבה בבלוג הכיתתי." "כשהתלמידים החלו לכתוב בבלוג הם "פרצו" את גבולות הזמן והמקום של הכיתה – הכתיבה לא נשארה במחברת. היא מיועדת לחברים בכיתה, להורים, לחברים בכלל ולכל העולם".

אסתי דורון מדווחת על יוזמה פדגוגית מתוקשבת בהוראת המדעים באחד מבתי הספר אותו היא מלווה ומדריכה. המורות למדעים חפשו דרך כדי לאפשר לתלמידים להבנות את הידע. כל התלמיד שמר את הייצוג שלו בשקופית כתמונה, והעלה אותה לאלבום תמונות שיתופי של הפיקסה באינטרנט. לצורך כך, המורות למדעים יצרו את האלבום מראש וקבעו סיסמא משותפת לכל התלמידים. המשימה הזו עונה על מספר עקרונות פדגוגיים: היא הייתה רלוונטית לתלמידים, עוררה בהם סקרנות ומוטיבציה, ענתה לשונות מאחר וכל תלמיד יצר את יצירתו בהתאם ליכולתו ולכישוריו ופיתחה חשיבה ברמה גבוהה.

ד"ר אלון הסגל משוחח עם רכזי התקשוב של רשת עמל, על השינוי בתפיסת החינוך במאה ה- 21, המעבר ממודל הלימוד הבסיסי שבמרכזו מורה מלומד וסמכותי הפונה לעשרות תלמידים – לקהילה חברתית לומדת, המתבססת על דינמיקה אנושית, ולא, לא מדובר רק בטכנולוגיה. אחד הרעיונות המועילים שהעלה ד"ר אלון הסגל קשור להעצמת התלמידים לביצוע משימות תקשוב שונות כסיוע למורים לפני השיעור, לדוגמא , תלמיד אחד יהפוך להיות מעין "טכנורטי" – יהיה עליו לבצע איסוף חומרי למידה הרלוונטים לנושאי השיעור, לרכז אותם, ולספר עליהם לכיתה ממש כמו אתר טכנורטי הממפה את הנושאים הנושאים ה'חמים' בבלוגספירה. על תלמיד אחר, תוטל המשימה להפוך ל"דיג" – יהיה עליו לאתר את מיטב הקישורים בנושא מסוים שיוחלט מראש, להעלות אותם לרשת ולהעמידם לשיפוט הכיתה – האם הם מעניינים או לא – הברקה או הדחקה ?

המחקר בחן הטמעת טכנולוגיות מידע ותקשורת במוסדות אקדמיים לחינוך ולהכשרת מורים במסגרת רשת עמיתי מחקר ובתמיכת רשות המחקר של מופ"ת. נבחן היקף השילוב של טכנולוגיות המידע בקרב סגלי ההוראה וחדשנות פדגוגית שהתקשוב קידם. במחקר השתתפו 403 מרצים. הנתונים נאספו באמצעות שאלון לחברי הסגל האקדמי במכללות, בשני אופנים: שאלון מקוון ושאלון מודפס. השאלון בחן את דרכי שילוב התקשוב בהוראה, עמדות של מרצים כלפי שילוב התקשוב בהוראה , מיומנויות שימוש בכלים מתוקשבים, קשיים בשימוש בטכנולוגיות אלו, שימוש בערוצים מתוקשבים להתפתחות מקצועית ונתונים נוספים .לפי הממצאים , שילוב התקשוב במכללות מפותח ומתרחש בהיקף רחב יחסית, אך רוב המרצים משלבים תקשוב בהוראה ברמות שימוש בסיסיות, ומעטים מגייסים את התקשוב ליצירת שינוי בדרכי ההוראה שלהם. מסקנות המחקר והשלכותיו מצביעים על הצורך בהרחבת שימושי התקשוב בקרב המרצים.

הפעילות המתוקשבת מבוססת הבלוגים בכיתה ג' אותה מחנכת חניתה חן, ממשיכה להתנהל בצורה מאתגרת וגם יוצרת חווית למידה לילדים. המורה חניתה חן מדווחת " ככל שהכתיבה מתקדמת, הבלוגים פורצים את קירות הכיתה. התלמידים מעוניינים לשתף את העולם בלמידה ובכתיבה שלהם." בדיווח של חניתה אותו היא מציגה בבלוג הכיתתי ניתן למצוא מבחר התבטאויות של הילדים בכיתה ג' המתמודדים עם כתיבת בלוגים. ניתן גם לראות ולהתרשם ממבחר הבלוגים של הילדים בכיתה ג' והתהליך אשר הם עוברים. במקביל יש לכיתה גם גישה למרחב לימודי מתוקשב מבוסס MOODLE , אך פעילות הבלוגים נערכת בצורה נפרדת ושקופה יותר.

אנשים שמבקרים מעת לעת בבתי ספר בישראל של 2010 רגילים למחזה של כיתת מחשבים הנפרדת מכיתות הלימוד הרגילות ומחשבים ביחס קטן למספר התלמידים. החזון של מחשב נייד לכל תלמיד עדיין רחוק, שלא לדבר על ענן לכל תלמיד. ובינתיים העולם אינו עומד דום. סקר חינוך של המרכז לטכנולוגיה חינוכית והמרכז לחקר הפסיכולוגיה של האינטרנט בבית ספר סמי עופר לתקשורת, אשר נערך עבור כנס הרצלייה, בחן את , וכן על תפיסתם את סביבת הלמידה האולטימטיבית שהייתה יכולה לסייע להם להשתלב בחברה במאה ה-21. על פי הסקר, יותר ממחצית מהמתבגרים (52%) חושבים שבית הספר אינו מכין אותם לעתיד ואינו מקנה להם את המיומנויות הנחוצות להם כדי להשתלב בעולם התעסוקה ( גל מור).

כבר כתבנו בעבר על העבודה המתוקשבת הנפלאה של צוות המורים בביה"ס אמיר בפתח תקווה , אשר קידמו בזמנו את הפורומים המקוונים בכל כיתה וכיתה בביה"ס. עתה , ראינו כי הם לא יושבים על זרי הדפנה , וממשיכים לפתח סביבות למידה מקוונות נוספות באמצעות מערכת ה-MOODLE שבתי הספר בפ"ת עובדים איתה. תוך ניצול התכונות המועילות של ניהול תכנים דיגיטאליים במערכת MOODLE , הם הקימו שורה של מרחבי למידה מתוקשבים לשכבות גיל. במרחב כיתתי מתוקשב כזה ניתן למצוא חלוקה ברורה של תת-סיווגים עפ"י שכבות לימוד ( שכבה א' , שכבה ב' , שכבה ג' , שכבה ד' וכדומה ). משאבי תכנים דיגיטאליים ( קבצים, קישורים , סרטוני וידאו וכדומה) המוצגים בחלוקה ברורה לכל שכבה ושכבה ( לדוגמא, היסטוריה- מלכים הלנסטיים שולטים בישראל , חלון למדינות הים התיכון – כיתה ו' ) , שילוב כלי Web 2.0 במרחב הלמידה המתוקשב , ועוד .

המחקר המדווח מבוסס על נתוני השלב השלישי של מחקר SITES2006, שהתנהל בשנים 2007-2005 כסקר של בתי"ס ומורים (Law, Pelgrum & Plomp, 2008). מטרתו לזהות יישומים פדגוגיים משולבי תקשוב במתמטיקה ומדעים בכיתות ח' בחטיבות ביניים. מורים למתמטיקה ולמדעים משתמשים בתקשוב לעיתים רחוקות בשיעוריהם, בהשוואה לעמיתיהם בעולם, במיוחד בהוראת המתמטיקה. המורים אמנם מקבלים עידוד לפתח מיומנויות תקשוב, במיוחד בתחום שילוב האינטרנט בהוראה ופיתוח משימות לימודיות אותנטיות, אולם מיעוטם מקבל עידוד לטיפוח מיומנויות של שיתופיות בלמידה באמצעות התקשוב. בהמשך, מתברר כי השימוש בתקשוב לרוב אינו מקדם פרדיגמות פדגוגיות חדשניות, אלא משמש להנצחת הוראה ומידה מסורתיים. בכך ישנה סתירה מסוימת בין העמדות ובין הפרקטיקה, כאשר התקשוב נתפס כמעצים יכולות הוראה וכמקדם הוראה ומידה אפקטיביים ( אלונה פורקוש-ברוך).