בשנת הלימודים תשע"ג יחל מחוז חיפה להוביל תהליכים לימודיים וחינוכיים ברשתות חברתיות חינוכיות ייעודיות, כאשר כל בית ספר יוכל לבחור את התנהלות הלמידה או -הפעילות בתחום המתאים לו וליישמם בסביבת הרשת החברתית. השימוש בחלק מהפלטפורמות, של רשתות חברתיות חינוכיות המאושרות על ידי משרד החינוך, אינו כרוך בתשלום.

מחקר אשר התפרסם בימים אלו (חודש אוקטובר 2012 ) בארה"ב מצא כי שילוב יישום מתוקשב של טוויטר בקורסים תורם למעורבות רבה יותר של הסטודנטים בלמידה . המחקר של Christine Greenhow נערך בקרב סטודנטים באוניברסיטת מישיגן בארה"ב . קורסים שבהם המרצים שילבו והטמיעו שימוש בטוויטר ( רשת חברתית להודעות קצרות עד 140 אותיות ) כאמצעי לאינטראקציה גרמו למעורבות רבה יותר של הלומדים . גם הישגיהם בלמידה היו גבוהים יותר בהשוואה לסטודנטים שלא השתמשו בטוויטר.

המורה והמחנך אביב ממשיך ביוזמותיו הברוכות בתחום החינוך המתוקשב ויכול לשמש בישראל כמייצג של החדשנות הפדגוגית הגבוהה ביותר בתחום ההוראה המקוונת . אביב ערך ניסוי בכיתה שלו לגבי שילוב ציר הזמן (Timeline) של פייסבוק, בעזרת פעילות שמאפשרת לא רק צפייה בציר זמן, אלא גם למידה עצמית, עשייה והזנת חומרים של הלומדים.

מחקר שהוצג בכנס צ'ייס האחרון (2012 ) באוניברסיטה הפתוחה הציג ניסוי חדשני ומעניין שבמהלכו כיתת הלימוד הועתקה ממרכז הלימוד, או מאתר הקורס, למקום המשמש היום כסביבה הטבעית של הסטודנטים, שם הם מבלים מרצונם לא מעט שעות. שלוש השותפות למחקר — ד"ר מישר טל, ד"ר פיטרסה וד"ר גילה קורץ — נענו ולאתגר ופתחו במקומות השונים שבהם הן מלמדות קבוצות לימוד בפייסבוק במטרה לבדוק אם קבוצת לימוד בפייסבוק יכולה לשמש תחליף למערכת ניהול למידה.בכנס צ'ייס הוצגו ממצאי הפיילוט הראשוני, שנערך במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה. שיחה עם ד"ר חגית מישר טל וד"ר אפרת פיטרסה מהאו"פ על מסקנות הניסוי

למרות הנוכחות הגוברת של הפייסבוק בחייהם של תלמידי מכללות, מעט מחקרים בחנו את הפוטנציאל של כלי התקשורת מבוססי האינטרנט החדשניים הללו לצורך משיכת סטודנטים לדיונים אקדמיים. מחקר זה עשה שימוש במערך "לפני-אחרי" (pre-test, post-test design) בשני קורסים ברמת מבוא באוניברסיטה ציבורית גדולה בארה"ב לצורך השוואת תפיסותיהם של סטודנטים (n = 107), נטיותיהם, ותפיסת הלמידה שלהם הקשורות לשני כלי דיון מקוונים שונים: קבוצת הפורום של הפייסבוק וכלי מקוון בחסות האוניברסיטה ( מחבר: Nicole E. Hurt, Greg Moss, Christen L. Bradley, Lincoln R. Larson, Matthew D. Lovelace, Luanna B. Prevost, Nancy ) .

המאמר מתמקד בקורס אקדמי אשר התנהל באתר רשת חברתית והיווה בסיס לחקר מקרה. בעיקר נבחנים בו הידע המקצועי שהתפתח באתר הרשת החברתית ודפוסי הלמידה של הסטודנטים-מורים אשר התגבשו בסביבה החדשה. הסטודנטים באתר עברו מתחושת חובה לפעולה מתוך מוטיבציה פנימית ויזמו קידום של תכנים מקצועיים- אישיים במהלך האינטראקציה שלהם על הקהילה. הרשת החברתית אפשרה להם להיות לומדים אוטונומיים המשמיעים את קולם, כמו גם מתכנני לימודים. הודות לכך נבנה ידע על אודות דרכי למידה והוראה בסביבה זו, כוחם של החצנת ידע ושיקופו ברשת חברתית ולמידה שיתופית המסייעת להעצמת כל אחד מהלומדים. נמצאו שלושה פרופילים של דפוסי למידה שהתעצבו בקורס המקוון: למידה כשדה ניסויים לבדיקת סוגיות מקצועיות רלוונטיות, למידה שמטרתה לקדם את הקבוצה כקהילה מקצועית ולמידה אשר נועדה להגביר את המודעות לנושאים מגוונים ולחשיבות האינטראקציה עם חברים ( צביה לוטן) .

בהרצאתה בכינוס מיט"ל 2012 חושפת ד"ר תמי זייפרט מסמינר הקיבוצים טפח מדגמי ההוראה המתוקשבים והחדשנות הפדגוגית המיושמים בתהליכי ההוראה והלמידה של פרחי ההוראה במכללה חדשנית ופורצת דרך להכשרת מורים. בהרצאה מתוארים סביבות הלמידה המתוקשבות השיתופיות בקורסים שלומדים פרחי ההוראה בסמינר הקיבוצים. בין הנושאים שעוסקים הקורסים המתוקשבים : חקרשת, בלוגים ופורומים, למידה שיתופית – וויקי, גוגל דוקס, יוטיוב, חינוך לאזרחות דיגיטלית (Digital Citizenship), תכנון יחידת הוראה מתוקשבת ( תמי זייפרט).

בחוזר מנכ"ל של משרד החינוך, קיים נוהל איסור חשיפה לפרסומות מסחריות לתלמידים בגבולות בית הספר. אך העידן בו ניתן להתוות חוצץ ברור ומובחן בין העולם "האמתי", בו ישנן פרסומות מסחריות, לבין בועה חינוכית שוויונית, שניתן באמצעות בקרה הולמת לשלוט בכך – היה ואיננו עוד. למעשה, בעידן הדיגיטאלי בכלל ובמרחב המקוון בפרט, אין כל אפשרות מעשית לשים גבולות ברורים כפי שנהוג אולי לחשוב, בין שירותים נטולי פרסומות לבין שירותים עם פרסומות מסחריות שאינן מאושרות, והאפשרות המעשית היחידה היא, להתמקד בחינוך התלמידים לצריכה ביקורתית של מידע בכלל, ופרסומות מסחריות בפרט, כחלק ממיומנויות המאה ה-21 של האזרח הדיגיטאלי ( אברום רותם ועידית אבני ).

הפוטנציאל של שילוב רשתות חברתיות באינטרנט כחלק מתהליך הלמידה המתוקשב הוא רב והמחקר הנוכחי תורם לגוף הידע המתגבש בנושא ממצאים אמפיריים נוספים. המחקר נערך בקורס מתוקשב בו למדו הסטודנטים באמצעות רשת חברתית מתוקשבת המבוססת על מערכת ELGG ( רשת שלובים מבוססת גם על פלטפורמה זו). הממצאים מוכיחים כי הלומדים בקורס המתוקשב נהנו מאד משיטת הלמידה המבוססת על מרכיבי רשת חברתית וגילו מעורבות רבה בתהליך הלמידה המתוקשב. עם זאת , נמצא במחקר כי השימוש ברשת חברתית בקורס המתוקשב לא הניע את הסטודנטים לפרוץ מעבר לגבולות חומרי הקורס וליצור שיתופי פעולה בין הלומדים ( Veletsianos, G., & Navarrete, C) .

תקציר מתוך הרצאה שהוגשה על ידי סוזן צעירי ואריאלה לונברג בכנס רשתות חברתיות בחינוך במכון מופ"ת בשנת 2010 . ניתן למצוא דוגמאות מגוונות ללמידה באמצעות רשתות חברתיות בארץ ובעולם. מורים היוצרים או המשתתפים ברשתות חינוכיות, טוענים כי הרשת מאפשרת למורה לתת ביטוי לתפקיד האמיתי שלו כפי שתואר על ידי ויגוצקי. לא עוד sage on the stage אלא, guide-on-the-side או meddler-in-the-middle. בסביבה זו התלמיד גם יכול ללמד או אף להיות קטליסט ללמידה של אחרים ובכך גם תפקודו המסורתי כ"מקבל מידע" משתנה לתפקיד פעיל, יוזם ויוצר ( סוזן צעירי ואריאלה לונברג ).

הרשת החברתית So.cl היא פרויקט ניסיוני שמסייע למצוא תכנים ברשת ולשתף בהם, כפי שעושים סטודנטים כשהם עובדים ביחד. הרשת החברתית של מיקרוסופט, ששמה So.cl – מבטאים את השם כמו "סושיאל" – לא נועדה להתחרות בפייסבוק. לדברי מיקרוסופט "מדובר בפרויקט מחקר ניסיוני, אשר מתמקד באפשרויות של חיפוש חברתי למטרות למידה". המטרה העיקרית של So.cl היא "לסייע לאנשים למצוא ולשתף תכנים מהרשת כפי שסטודנטים עושים כשהם עובדים ביחד", על ידי שילוב של רשת חברתית וחיפוש. מלבד שיתוף תכנים, So.cl מאפשרת למשתמשים גם ליצור תכנים משלהם, באמצעות הרכבת תצרף של תכני מדיה ויזואלים.

הטשטוש בין הפרטי לציבורי קיים, גם ללא הכנסת פייסבוק ככלי חינוכי רשמי, לאור השימוש הנרחב בכלי זה על ידי תלמידים ומורים כאחד. לאחר השינויים שנעשו במדיניות האבטחה ובכלים שאותם פייסבוק מציעה למשתמשים בה, קיימת כיום האפשרות לשמור על ההגדרות התפקיד החינוכי במסגרת שימוש בפייסבוק וניצול יכולותיה. גם כאשר הרצון לעכב את הקידמה קיים, וגם אם קיימות לרצון זה סיבות מוצדקות, הקידמה ממשיכה בשלה ומתרחשת, בין אם מעוניינים בכך ובין אם לאו. המאמר מפרט שימושים מומלצים ברשת החברתית למטרות חינוכיות ( רועי מרדכי ).

השימוש הגובר ברשת החברתית של פייסבוק על ידי מרצים ואנשי חינוך ברחבי העולם הביא גם להתעניינות רבה וסקרנות לגבי אפשרויות הניצול של פייסבוק כמעטפת לתקשוב חינוכי . במחקר הנוכחי שנערך במכון להכשרת מורים בסינגפור נבדקה האפשרות של שימוש בפייסבוק כמערכת לניהול קורס מתוקשב בגישה של ניהול קורס מקוון בגישת LMS לניהול קורסים מתוקשבים. ממצאי המחקר התייחסו לשני קורסים מתוקשבים בהם למדו הסטודנטים באמצעות הפייסבוק עם המאפיינים העיקריים בקורסים מתוקשבים. ממצאי המחקר מלמדים כי הסטודנטים היו מרוצים מהליכי הלמידה המקוונת באמצעות הפייסבוק וכי ניתן בהחלט ליישם מאפיינים של LMS בלמידה כזו ( Wang, Qiyun; Woo, Huay Lit).

עם הכרזתה לפני שנה זכתה הרשת החברתית גוגל פלוס של חברת גוגל לקבלת פנים צוננת ולעתים אך לקיתונות של לעג , בעיקר מ"החברים" הנאמנים של פייסבוק. עתה לאחר שנה נראה כי גוגל פלוס אולי אינה תופסת את מקומה של פייסבוק אבל היא הולכת ומתקדמת בצעדים הדרגתיים להיות רשת חברתית בה משתמשים גורמים מקצועיים ברחבי העולם ( בעיקר במדינות בעולם מחוץ לארה"ב) בכלל וגורמי חינוך בפרט. ברשת גוגל פלוס משתמשים כבר 300 מיליון איש ברחבי העולם ועוד היד נטויה.

לפני יום זכויות האדם האחרון, נתן המורה לאזרחות אביב צמח לתלמידי האזרחות בכיתתי משימה בטוויטר: היה עליהם לצייץ שני ציוצים (tweets) סביב סוגיות זכויות אדם בהן הם נתקלים במהלך השבוע (ברחוב, בעיתון ועוד), כשאחד הציוצים מלווה בתמונה שהתלמידים צילמו. הרעיון הוא לצייץ מייד עם התרחשות הסיטואציה. בסיום המשימה נוצר מאגר יפה של אירועי זכויות אדם מחייהם של הילדים, שפתח צוהר לדיון רלוונטי מאוד – גם בטוויטר וגם בכיתה, והפך את העיסוק בזכויות האדם לאישי יותר ומשמעותי יותר ( אביב צמח) .

לאחרונה השיקה יד ושם רשת חברתית ייעודית ללימוד, הוראה, ועיסוק בנושא השואה – "בין העתים". באמצעות הרשת ניתנת למורים האפשרות לבטא את עצמם ולשתף את חברי הרשת בסיפורים האישיים שלהם מהבית ומההתמודדות שלהם עם הנושא בכיתה. הרשת מציעה פלטפורמה לשיתוף תמונות, קבצים, קישורים, מערכי שיעור וחומרי לימוד שפותחו על ידי המשתמש ( לילך אורפלי ).