המאמר מתאר חמש "וריאציות" אינדיקאטיביות של מחקרי פעולה שמבטאות, כל אחת, דרך של התאמת מחקרי פעולה למאפיינים תרבותיים ופוליטיים מקומיים, ועדיין כולם מחקרי פעולה שיש בהם שילוב של "מחקר" ושל "פעולה". הניתוח הסוקר מצביע על סיגול של דגמים שלטניים של מחקר פעולה למטרות שונות במגוון רחב של תרבויות והקשרים פוליטיים כולל מקרים שבהם מחקר הפעולה אתגר כוחות נאו-שמרניים שהשפיעו על חברות ותחומים שונים ובהם גם החינוך. ניתן לראות מחקרי פועלה כמתודולוגיה חשובה להכנסה/חיזוק של רפורמה בחינוך דווקא בגלל עקרון הליבה של שילוב פעולה עם מחקר המאתגר את שגרות הסטאטוס קוו תוך התאמת להקשרי בתוך הגלובלי ( Somekh, B., Zeichner, K).

אור קשתי, כתב החינוך של עיתון "הארץ" מסכם את כנס מנכ"לי החינוך מכל העולם שנערך בירושלים במאי 2009. הכינוס הבינלאומי שנערך ביוזמת מכון ון ליר בירושלים היה אחד מאירועי החינוך המשמעותיים בישראל להבנת הצלחתן וכישלונן של רפורמות בחינוך. משרד החינוך קיבל בכנס כמה מתכונים להצלחה מכמה וכמה מנכ"לי חינוך מכל העולם. המודל הפיני: בלי דירוג לפי הישגים; המודל הקנדי: הסוד הוא בשוויון. לאחר שלושה ימים של הרצאות ודיונים אינטנסיוויים, מתברר עד כמה בעיות החינוך המקומיות אינן ייחודיות. רוב המשתתפים דיברו על הקשיים ביישום רפורמות, אי שביעות רצון מרמת המורים, מעמדו הנמוך של המקצוע, פערים גדולים בין תלמידים מקבוצות אוכלוסייה שונות, הישגים ירודים במבחנים והמתח שבין מערכת חינוך ריכוזית לבין ביזור ואוטונומיה.

פרויקט "מחר 98 " היה ניסיון ארצי רחב היקף לקדם את החינוך המדעי, המתמטי, והטכנולוגי בארץ. הפרויקט כלל בעיקר שינויים פדגוגיים, אך גם שינויים מבניים שנראו חיוניים לתמיכה בשינויים הפדגוגיים. עשר שנים לאחר סיומו הפורמאלי של הפרויקט, למדנו במכון וייצמן על תהליך יישומו, והערכנו את השפעתו בעיקר בחטיבות הביניים, אך לא רק בהן. מקורות המידע העיקריים שלנו היו מסמכים שהונפקו על ידי יחידות ממשלתיות וראיונות עם מגוון רחב של אנשים שהיו מעורבים בפרויקט: החל בחברי הוועדה שיזמה והגתה את הפרויקט, מנכ"לי משרד החינוך ואנשי מטה הפרויקט, וכלה במורים, מנהלי בתי ספר , מובילי השתלמויות מורים, מפקחים, מפתחי תכניות לימודים וחוקרים. בהרצאה של ד"ר דיוויד פורטס הוצגו ממצאינו העיקריים .

הנחת היסוד של כותבי המאמר היא כי תהליכי החשיבה על רפורמות ותהליכי שינוי בבתי ספר שואבים את השראתם מודלים של המהפכה התעשייתית במאה העשרים. רפורמת No Child Left Behind לדוגמא, בארה"ב היא ביטוי נאמן ומוחשי לחשיבה המדמה את ביה"ס לארגון תעשייתי. במאמר משווים המחברים את בין ההתנסויות והפעילויות הבית-ספריות לבין הפעילויות המכאנית של ארגוני תעשייה ועומדים על הצורך לשנות פרדיגמה זו. העולם כיום אינו דומה לעולם של המהפכה התעשייתית , הוא עולם דינאמי , שטוח יותר שבו משאבי אנוש וידע נמדדים ומוערכים אחרת. התודעה המעודכנת על תהליכי ידע מקושרים בעולמנו ועל חשיבות תקשורת בין מחוללי הידע היא היא שצריכה להניע את תהליכי השינוי בבתי הספר כיום והיא שצריכה להעניק חיוניות ואנרגיה לתהליכים בבתי הספר ( Paul E. Heckman & Viki L Montera ) .

המאמר מביא ניתוח מעניין של הדרך בה תיאוריות ופרקטיקות של מחקר פעולה מעוצבות מחדש בהקשרים לאומים-תרבותיים-מקומיים ומה מהותו של השימוש המחודש שעושים בהן בהקשר של רפורמה חינוכית. מניתוח של 46 פרסומים מהשנים 2008-2002, זוהו חמש "וריאציות" של מחקרי פעולה שיפורטו למטה. קו מאפיין לכולן הוא החשיבות הניתנת לקיים תהליך רפלקטיבי של חקר ויצירת ידע במטרה לבנות פרקטיקות הוראה ומחקר חדשות. המאמר גם מציע מסגרת מושגית שמטרתה לאפשר ניתוח של ההבדלים בין ה"וריאציות" הללו. המחקר טוען שניתן לראות את ה"וריאציות" השונות כדוגמה למושג של "גלובליזציה שבאה מלמטה" Appadurai,2001)), לפיו מורים המבצעים מחקרי פעולה תורמים ידע ולומדים מאתרי מחקר מקומיים רבים על התהליך של רפורמה חינוכית יעילה. (Somekh, B., & Zeichner, K.)

טלטלה צפויה במערכת החינוך הבריטית בעקבות פרסום הדו"ח הרשמי לרפורמה בתוכניות הלימוד בבתי הספר היסודיים. הדו"ח של הועדה שבראשה עמד Sir Jim Rose מאנשי החינוך הבכירים בבריטניה קורא לשידוד מערכות בתוכניות הלימוד בבתי הספר היסודיים בבריטניה. Sir Jim Rose ממליץ לצמצם את היקף תוכניות הלימוד בבתי הספר היסודיים ולאגד אותם בצורה מאוזנת יותר. המטרה בצמצום היקף תוכניות הלימוד היא לאפשר העמקה רבה יותר בתכנים ובתובנות של התלמידים. עפ"י הדו"ח שהגיש Sir Jim Rose לשר החינוך הבריטי יש לגבש מחדש את תוכניות הלימודים בבתי הספר היסודיים ולקשור ביניהם. המטרה היא ליצור צביר איכותי של תכנים שיאפשרו קישור ומיזוג טוב יותר בין תכנים, ידע ומיומנויות. יש , אמנם חשיבות למקצוע לימוד , אך יש לתת משקל הולם ומשמעותי גם לתהליכי הבנה , הנעה ומיומנויות של התלמידים .

שלוש מדינות בארה"ב – מסצ'וסטס , יוטה וניו-המפשייר , הסכימו לאחרונה להשתתף במחקר חלוץ, שבמסגרתו תתבצע רפורמה מקיפה בתיכונים הציבוריים שלהם , על כך מדווחת כתבה שכותרתה three states are bold high school reforms שהתפרסמה לאחרונה בעיתון כריסיטיאן סיינס מוניטור. על פי הכתבה , במסגרת הרפורמה יוכלו התלמידים לסיים את לימודיהם בגיל 16 , ולהתחיל בלימודים במוסדות אקדמאיים. הרעיון העומד מאחורי פעולה זו הוא , שלתלמידים רבים תהיה מוטיבציה להתאמץ לסיים את הלימודים מוקדם. על פי תכנית הרפורמה האמריקאית , התלמידים שיבקשו לסיים את לימודיהם בגיל 16 , יידרשו לעבור בהצלחה מבחנים של המדינות. תלמידים שייכשלו במבחנים , יקבלו סיוע במקצועות שבהם הם חלשים , ויוכלו לגשת אליהם במועד מאוחר יותר. בכתבה מצוין , כי סיום הלימודים בגיל 16 הוא רק אחד ממערכת של שינויים , שתונהג במסגרת הרפורמה בתיכונים בשלוש המדינות. המטרה המוצהרת של הרפורמה היא להכין את התלמידים טוב יותר לשוק העבודה התחרותי של המאה ה21.

מחקר רב-שנתי בחינוך שערך בארה"ב בקרב בתי ספר תיכוניים שעברו רפורמה לקראת הפיכתם לבתי ספר מצומצמים בהיקף הלומדים ( small-school-reform). תנועת הרפורמה להפיכת בתי ספר תיכוניים גדולים לבתי ספר קטנים יותר פעילה במיוחד בניו יורק, ושיקאגו והיא מתרחבת בהדרגה למדינות נוספות בארה"ב וזאת תודות לתמיכה הכספית הניתנת לבתי הספר ע"י קרן מלינדה וביל גייטס . ממצאי המחקר הרב-שנתי מוכיחים כי המעבר לבתי קטנים תרם רבות לגיבוש האקלים הלימודי והחברתי בבתי הספר מבלי לפגוע בהישגים הלימודיים. בעיקרו של דבר, תהליך שינוי בבתי ספר תיכוניים הוא תהליך ארוך-טווח העשוי להמשך לפחות עשור שלם. בשנים הראשונות לשינוי בתי הספר הייתה עיקר ההתמודדות בכיוון השינויים המבניים והארגוניים על חשבון החזון הפדגוגי של בתי הספר. רק לאחר 3 שנים של התמודדות ארגונית החלו בתי הספר התיכוניים להסתגל לייעודם הפדגוגי המחודש ולקדם בהדרגה את איכות הלמידה ושיטות ההוראה. הממצאים מראים שיפור באיכות תוצרי הלמידה של התלמידים בכיתות י' וי"א שהם פועל יוצא של שיפור שיטות ההוראה של המורים בבתי הספר וההדגשים שניתנים לתהליכי למידה מגוונים ומעוררי אתגר ( Linda Shear, Barbara Means, Karen Mitchell, Ann House, Torie Gorges, Aasha Joshi, Becky Smerdon & Jamie Shkolnik ).