-
לינק
האתגר הוא האם היוזמות לקדם חדשנות צוללות עמוק אל מעבר לרמה הגלויה ומשנות את הפילוסופיה המסורתית בחינוך במדינה זו. אקלים פרפורמטיבי לא יוכל לקדם זאת, ועשוי אף להחמיר את האחידות והשמרנות. זהו אקלים המהווה אנטי-תזה לקידום שוויון בחינוך. הנטייה הקיימת בקרב מנהלי בתי הספר למימוש האוטונומיה שלהם מתבטאת בהשקעה בתחומים המבטיחים הישגים גבוהים כמו משיכת תלמידים מוכשרים לבית הספר או העדפת תלמידים מסביבות עשירות שיגיעו להישגים אקדמיים טובים. יש סכנה שבית הספר יהיה מעוניין יותר בשיפורים טקטיים שמביאם לשיפור קצר טווח ( Tan, C ).
-
תקציר
צוות חוקרים אמריקאיים המתמחה בחינוך ובכלכלה ניסה לבדוק את היקפי העבודה של מורים בארה"ב ואת הגורמים המשפיעים עליהם . השערת המחקר הייתה כי רפורמות חינוכית ( כגון no child left behind ) מגדילה משמעותית את היקפי העבודה של מורים בבתי הספר. הממצאים מוכיחים כי אכן חל גידול בהיקפי עבודה של מורים בארה"ב מאז שנות ה-80 . בממוצע כמעט כל המורים בארה"ב עובדים שעה נוספת מאז שנת 1983 . יתרה מזאת , עומס העבודה על המורים מעבר לשעות בית הספר גדל ב34% מאז שנת 1987. יחד עם זאת , לא נמצא הקשר בין הרפורמות החינוכיות ובין עומס העבודה של המורים. כלומר, גורמים ארגוניים פנים-בית-ספריים ומשתנים קוריקולריים ( תכנים ותוכניות לימודים ) גרמו לעומס העבודה על המורים ולא בהכרח הרפורמות החינוכיות. הרפורמות החינוכיות שהשפיעו על שינוי בדרכי הערכת התלמידים אבל לא הובילו בהכרח לעומס העבודה של המורים מעבר לשעות הלימודים. מרכיבים שמשפיעים על עבודת המורים הם בעיקר פנים-ארגוניים, תקשוביים וגם בחלקם נוגעים לקשר עם הקהילה וההורים. (Christiana Stoddard, Peter Kuhn ).
-
סיכום
המאמר בוחן רפורמות חינוכיות ורפורמות בהכשרת מורים בארה"ב ובנמיביה ומנתח שני מתחים (tensions) שהיו חלק מויכוחים על איכות מורים ועל הכשרת מורים בעולם כולו: האם עלינו להכשיר מורים כטכנאים או כמורים רפלקטיביים? האם עלינו להכשיר מורים להוראה ממוקדת-מורה או ממוקדת- תלמיד? למרות ההבדלים הרבים בין ארה"ב לבין נמיביה בגודל, בהתפתחות הכלכלית ובדרכים רבות אחרות, כותבי המאמר טוענים שממשלותיהם, כמו אחרות, בחורו נתיבים דומים ברפורמות בהכשרת מורים ובחינוך בבית הספר היסודי והתיכון. שתי המדינות מכשירות מורים שיעמדו בסטנדרטים מוכתבים מבחוץ ויציגו ציונים טובים של התלמידים. המאמר טוען שגישה זו, יחד עם הגישה הטכנית להוראה ולהכשרה, הן גישות שגויות. (Zeichner, K., Bekisizwe, N.)
-
לינק
טוני דנקר, ראש פרויקט "החינוך הגלובלי" בחברת מקינזי הבינלאומית לייעוץ אסטרטגי, סקר בפני באי כנס הרצליה 2008 את תוצאות המחקר העולמי לבחינת הצלחת רפורמות בחינוך. לדברי דנקר, תקציב החינוך בישראל הנו מהגבוהים בעולם, ומשתווה לאלה של הולנד ושל אוסטרליה, ואילו רמת הישגי התלמידים דומה למה שהשיגו טורקיה ומקסיקו. בחינה של רפורמות בחינוך בכל רחבי העולם העלתה, כי לפער החברתי ולמספר התלמידים בכתה אין השפעה על הישגי תלמידים. לדבריו, הגורם המשפיע ביותר על הישגי התלמידים הוא שיפור מתמיד ושיטתי באיכות המורים בבתי-הספר היסודיים ומעקב הדוק שלהם אחר כל הישג חריג של כל תלמיד וטיפול מתאים בו על-מנת לשלב את הילד בכתה ולמנוע את כישלונו.
-
לינק
הרפורמות החינוכיות שנערכו באנגליה בסוף שנות ה90 שיפרו את רווחת המורים ומעמדם, אך לא בהכרח שיפרו את מצב החינוך באנגליה, כך טוענים חוקרי יחידת ההערכה הלאומית הבריטית (Ofsted). המחקר של Ofsted בדק לאחרונה 51 בתי ספר בריטיים בהם נערך השינוי ומצא כי העומס על המורים פחת באופן משמעותי והרפורמה אפשרה להם להתרכז בצד הפדגוגי ושחררה אותם ממטלות שאינן קשורות ישירות להוראה. עם זאת לא נמצאו ממצאים כלשהם המעידים כי אכן רמת ההוראה בבתי הספר עלתה בעקבות הרפורמה. רמת השחיקה של המורים הבריטיים, אולי ירדה, אך איכות ההוראה נותרה בעינה.
-
תקציר
לכאורה, טוען פרופ' Robert Slavin, הרפורמה הנ"ל הייתה ניצחון לתומכים ביישום תוכניות חינוכיות מבוססות מחקר, אך בפועל הרפורמה רק גרמה לנסיגה הן מבחינת התוצאות והן מבחינת הפרשנות לתוכניות רפורמה מבוססות מחקר. הזיקה שיצרה NCLB בין הסטנדרטים החינוכיים ובין התוכניות החינוכיות שנבחרו בפועל הייתה מיסודה רעועה ובלתי הולמת. אנשי מועצת NCLB הפעילו שיקולי דעת לא נכונים בבחירת התוכניות ולא סייעו לבתי הספר ליישם את התוכניות הנכונות. סלאוין סבור שיש לבחור תוכניות חינוכיות עם תקפות מחקרית גבוהה יותר במסגרת ההערכות המחודשת של הרפורמה. יש ליצור בהירות רבה יותר אילו תוכניות חינוכיות אכן מייצגות ממצאים של יעילות. בתי הספר צריכים לבחור תוכניות פדגוגיות מוכחות שעברו הערכה מחקרית רצינית ואושרו על ידי מרכז המידע החינוכי שהוקם בארה"ב לצורך כך.
-
לינק
הפרויקט החמש-שנתי "בגרות 2000" בחן אפשרות להחליף את שיטת המבחן החיצונית המסורתית של בחינת הבגרות, בהערכה חלופית שזורה בלמידה בחלק ממקצועות הלימוד. עשרים ושניים בתי ספר ממגזרים שונים השתתפו בפרויקט שנועד לקדם הבנה עמוקה, מיומנויות חשיבה ברמות גבוהות והפעלת תלמידים בשיטות הוראה והערכה חלופיות. המאמר מתאר מחקר שבוצע במהלך השנה החמישית של הפרויקט, שבו נחקרו עמדותיהם של מנהלים, מורים ותלמידים באמצעות שאלונים, ראיונות ותצפיות. במחקר השתתפו כל המורים והמנהלים שהיו מעורבים בפרויקט וכן התלמידים משישה בתי ספר שנבחרו כמדגם מייצג של תלמידי הפרויקט (ניצה ברנע, צביה קברמן, יהודית דורי)
-
לינק
כיצד רואים כלכלנים מנוסים מחוץ למערכת הממשלתית את הניסיונות לכפות על המורים ובתי הספר רפורמה חינוכית בעידן השוק החופשי? רשימה מעניינת וביקורתית של הכלכלנית המוערכת תמר בן יוסף. תוך התייחסות לרפורמות כלכליות קודמות כגון קרנות הפנסיה יש לכותבת ספק לגבי האפקטיביות של הרפורמות החינוכיות המוצעות וההשלכות האפשריות הבלתי נודעות שלהן. הכותבת גם מבקרת את המדיניות הפדגוגית החדשה החותרת לשלב פרקי לימוד על שוק ההון והבורסה בבתי הספר (תמר בן יוסף)
-
סיכום
בספרות המחקרית ניתן למצוא המשגות של תהליך החונכות המסייעת, לדעת מורי מורים, למורים מתחילים ללמוד ללמד בדרכים חדשות. כותבות המאמר מציעות המשגה של 16 טיפוסים של קשרי חונך- מתמחה. הן מבססות קטגוריזציה זו על זווית ראייה ביקורתית- קונסטרוקטיביסטית ועל זווית ראייה חברתית-תרבותית על למידה וכן על המחקר העוסק בהכשרת מורים. הכותבות גם מזהות אתגרים ומורכבויות הקשורים למעבר של המורים המתחילים להוראה בהקשר (context) של רפורמות. תוך התבססות על מקרים של חונכות מופתית מתאר המאמר חלק מהקשרים הנ"ל, וההשפעות שלהם על התכשרות להוראה חדשנית. (Wang, J., Odell, S)
-
לינק
הרפורמות התכופות הנגזרות על מערכת החינוך באנגליה הפכו את המורים לטכנאי הוראה המודרכים להפיק מתלמידיהם ציונים גבוהים על חשבון הוראה אמיתית ואינטימית. שאלת מקצוענותם של המורים תופסת מקום מרכזי בשיח החינוכי האנגלי. המתנגדים טוענים שגישת התכתיבים (top-down) הממשלתיים הביאה לרידוד מיומנויותיהם של המורים ופגעה בסמכויותיהם. אחת הבעיות היסודיות בגל הרפורמות הזה, לדברי ד"ר ש. גווירץ, נעוצה בכך שהעיקרון העומד בבסיסו הוא "ניהוליזם", "אידיאולוגיה שלפיה הפתרון לבעיות בחינוך או בכל תחום אחר, רווחה למשל, טמון בניהול יעיל והדוק יותר". גווירץ טוענת שבתי-הספר באנגליה סובלים מ"עומס יתר של שינויי מדיניות תכופים ויוזמות חדשות". "כמעט כל שבוע מתפרסמת מדיניות חדשה שמורים נדרשים להתאים עצמם אליה" (ד"ר אדם לפסטיין, אוניברסיטת אוקספורד)
-
לינק
מאמר המתאר בצורה ביקורתית את הרפורמה החינוכית האחרונה בני-זילנד ואנגליה הידועה בתור רפורמת הסטנדרטים הגבוהים תוך ניתוח ההשלכות של הרפורמה על הכשרת המורים שם. על מנת לשפר את איכות בתי הספר בניו זילנד נקבע כי בסיס התקצוב החינוכי הוא רמת האפקטיביות של בתי הספר ויכולתם לקדם הוראה איכותית ושיטות למידה והוראה מתקדמות. אחד האמצעים העיקריים להשגת מטרה זו הם הקמת רשות וקהילות מקצועית לחילופי ידע. הדור הבא של המורים בניו-זילנד שיעבור הכשרה במתכונת החדשה יהיה אולי בקי במתודות מחקריות, אך לא יהיה מיומן דיו בסיגול ובהתאמה של שיטות הוראה בכיתה. (Strathdee, Robert)
-
תקציר
מה היא רמת האפקטיביות של הרפורמה לארגון מחדש של בתי ספר תיכוניים גדולים בארה"ב? רפורמה הידועה בארה"ב בשם Schools-Within-Schools. החוקרים בדקו 5 בתי ספר תיכוניים ברחבי ארה"ב בהם בוצעה הרפורמה של פיצול בתי הספר התיכוניים לקהילות לומדות קטנות יותר. ממצאי המחקר ראו אור בספרם החדש הם מנתחים את התועלות של הרפורמה שהביאה לשינוי מבני ותפקודי בבתי ספר תיכוניים גדולים בארה"ב. מעבר ליתרונות הפדגוגיים של פיצול בתי הספר יש לרפורמה זו גם השלכות על הריבוד החברתי בבתי הספר והמתחים החברתיים בביה"ס והעניין נדון לעומק בספרם. בבתי הספר בקליפורניה בהם הונהגה רפורמת SWS נוצרה גם פערים בין אוכלוסיות תלמידים ואי-שיווניות גדולה יותר בין תלמידי בתי הספר. הממצאים בספר אינם מצביעים על שיפורים משמעותיים בהישגי התלמידים בעקבות הרפורמה אלא על דיכוטומיה בין קבוצות תלמידים מבחינת ההישגים (Lee, Valerie E., Douglas D. Ready)
-
מאמר מלא
מצגת מעניינת שנלוותה להרצאתה המאלפת של פרופסור מרים בן פרץ בהרצאתה בינואר 2007 בסמינר המחלקה להוראת המדעים והטכנולוגיה בטכניון. המצגת מכסה את הנושאים הבאים הנוגעים לרפורמות בחינוך בכלל ולרפורמות בישראל בפרט: הגורמים להצעת רפורמות, רמת השינוי (Cuban, 1988), נסיבות המעוררות יוזמות חדשות (עפ"י Kingdon, 1984), מהות בעלי העניין (the stake holders), מושגים המסבירים את יחסי הגומלין בין בעלי העניין: סינרגטיות (synergy), מקבילית הכוחות (parallelogram of forces), בעלי עניין, מושגים המסבירים את יחסי הגומלין בין בעלי העניין, מושגים המסבירים את יחסי הגומלין בין בעלי העניין, דוגמה לסינרגיה במערכת החינוך הישראלית, הרפורמה המבנית ב-1968, כיצד פעלו בעליי העניין?, דוגמה להשפעת ההפעלה של הרפורמות (מרים בן פרץ).
-
תקציר
לאילו כיוונים צריכה רפורמה חינוכית לאומית לחתור? למצוינות של בתי ספר ברחבי המדינה או להתקדמות מושהית, הדרגתית יותר ומאוזנת? מייקל פולן (Fullan) מגדולי החוקרים בתחומי תהליכי שינוי בחינוך אשר חקר לעומק את הרפורמה החינוכית הבריטית בסוף שנות ה-90 בתחומי האוריינות והחינוך המתמטי בבתי ספר יסודיים סבור כי המודל של יצירת "איי מצוינות" של בתי ספר יש בו כדי לפגום בתהליך יישום של רפורמה חינוכית ובשינויים הקוריקולריים שהיא חותרת להשיג. ברפורמה חינוכית מוצלחת יש חשיבות ליצירת התפתחות מאוזנת בין בתי הספר. רפורמה לאומית טובה אסור לה לטפח תחרות בין מנהלי בתי ספר כפי שקרה לא אחת במחוזות החינוך באנגליה, אלא להבטיח שיתוף פעולה בין מנהלי בתי הספר באותו מחוז. רפורמה מוצלחת אינה מתעלמת מצרכי המורים ונותנת עדיפות לטיפוח ההון האנושי של המורים עצמם ברוח התפיסה של (Hargreaves (2003. על מנת שרפורמה חינוכית תצליח צריך שהמורים בבתי הספר יפרחו בבתי הספר ויחושו כי הם מתפתחים מבחינה מקצועית.
-
תקציר
נוכח חוסר הנחת מהמבנה הארגוני והחינוכי של בתי הספר התיכוניים בארה"ב, החלו כמה וכמה מדינות בארה"ב ליישם רפורמה מרחיקת לכת של פיתוח בתי ספר תיכוניים קטנים ומתמחים במקום המבנה הענקי של אלפי תלמידים בבתי הספר המקיפים (ובכלל זה חטיבות הביניים). החלוצה בתחומי רפורמת המעבר לבתי ספר קטנים היא העיר ניו-יורק וכל העיניים בארה"ב ובמחקר החינוכי נשואות אליה. שני חוקרים בחינוך שפרסמו מאמר מלומד בכתב העת Harvard Educational Review האחרון (גיליון Fall 2006) מגיעים למסקנה דומה שאיכות ההוראה והאקלים הכיתה השתפרו. עם זאת, לא שותפים החוקרים לתיאור האידילי של יחסי בתי הספר עם הקהילה מסביב (Jacqueline Ancess and David Allen)
-
מאמר מלא
מערכת החינוך עברה שינויים רבים מאז ראשית ימי המדינה, אך בשלושה היבטים הם משמעותיים במיוחד: התלמידים, המורים ותוכניות הלימוד. מן הראוי לקיים הערכה כוללת של הישגי המערכת במשך שישים שנותיה. הערכת המצב מחייבת מענה לשלוש שאלות: האם יש לנו סיבות טובות להיות מרוצים מהישגיה של מערכת החינוך שלנו? מדוע קיימת בציבור תחושה גוברת של אי נחת מן הנעשה בה, ומדוע אנחנו כל כך מבואסים ממנה? וכן, האם אי נחת זה נעוץ כולו במהלכיה של מערכת החינוך בעבר ובהווה, או שהוא נובע גם מערכיה, מסריה ויחסה הכללי של החברה הישראלית לחינוך ולתרבות? (יוסף יונאי) .
-
סיכום
המאמר עוסק בתפקיד הידע בהוראה תוך התייחסות לצורך של מורים לטפל במגוון תחומי עניין בו זמנית. כדי לעשות זאת משתמשים המורים בשתי אסטרטגיות: האחת – הם מפתחים הרגלים אינטגרטיביים וחוקים משלהם (Rules of the Thumb ) המתאימים לטיפול בסיטואציות בעיתיות כאשר הן עולות, השנייה – הם מתכננים את השיעורים תוך צפייה כיצד הם יתפתחו בדומה למחזה דרמטי. לא ברור היכן וכיצד הידע מקדם את חזונם של המורים, אך ברור שהחזון תלוי בתחושה ברורה של מטרה, של כיוון ושל תנופה. רוב מורי המורים מנסים לטפח חזון בסטודנטים שלהם, אך העניין שלהם בכך יוצר שתי בעיות: א. נוצר קונפליקט עם העמיתים באוניברסיטה המצפים לראותם מכריזים בבירור על הידע הנלמד; ב. החזון הייחודי שהם מתייחסים אליו צר מידי, ומתעלם מתחומי עניין רבים שיש למורים ושהם מנסים לטפל בהם בו זמנית בעבודתם. (Kennedy, M.M.)
-
תקציר
ספרה החשוב של פרופסור Mary Kennedy מהמחלקה להכשרת מורים באוניברסיטת מישיגן בארה"ב מנסה לחקור בצורה מעמיקה מדוע מורים המלמדים בבתי ספר הם לעתים אבן נגף בניסיונות ליישם רפורמות בביה"ס. מה מקור ההתנגדות של המורים לרפורמה אותם מבקשים גורמי חוץ ליישם בבית הספר? חלק מהסיבות לעמדות השליליות של המורים הם פועל יוצא של האווירה והאקלים הבית-ספרי וחלק נובע גם מהצורך להשקיע יותר בהתפתחות המקצועית של המורים בשטח. יש להבין גם כי המורים מתמודדים כל יום עם הוראה שוחקת ולחצים מכיוונים שונים (תלמידים, הנחיות ביורוקרטיות, הורים , הנהלה) ובנסיבות אלו ההתלהבות שלהם משינוי דועכת לאורך זמן. ברוב המקרים, מתכנני הרפורמות החינוכיות בעולם התעלמו ממצבם של המורים, מהצורך להשקיע בהתפתחותם המקצועית ומהצורך להבין את בעיותיהם בכיתה. הספר של פרופסור מרי קנדי יצא בהוצאה לאור היוקרתית של Harvard University Press.
-
לינק
מחקר מקיף חדש בארה"ב שפורסם על ידי מכון המחקר האמריקאי The American Institutes for Research -AIR מנסה להעריך את כל 22 תוכניות הרפורמה בבתי הספר היסודיים בארה"ב. כל התוכניות דורגו בסולם איכותי שבין תוכניות מוגבלות לתוכניות בעלות השפעה ניכרת וחיובית על הישגי התלמידים. הסקירה המקיפה שנכתבה ע"י חוקרי CSRQ מתארת את כל תוכניות הרפורמה שהונהגו בבתי הספר היסודיים בארה"ב מאז שנת 1999. בין תוכניות הרפורמה הנבחנות על ידי הפרסום של AIR ניתן לציין כמה פרויקטים ידועים כגון: Success for All, Accelerated Schools, Core Knowledge, America’s Choice, Direct Instruction, School Renaissance, and the School Development Program.
-
לינק
מחקר שבחן את ההשלכות של יישום רפורמה במתמטיקה בחטיבות ביניים בארה"ב.שלבי ההתמודדות של מורים עם תכנית לימודים חדשנית במתמטיקה בחט"ב נחקרו במשך 4 שנים בארה"ב. אוכלוסיית המחקר כללה 131 מורים למתמטיקה שנדרשו ליישם את תכנית הלימודים החדשנית. שאלות המחקר היו באיזו מידה ההתמודדות של המורים השפיעה על ידע התוכן שלהם במתמטיקה, חשיבתם על הדרך שבה ילדים לומדים מתמטיקה ואסטרטגיות ההוראה שלהם. ממצאי המחקר מלמדים על כך כי היישום של תכנית לימודים חדשנית במתמטיקה תורם באופן משמעותי למומחיות ולידע של המורים בתחום התוכן המקצועי וגם בתחום אסטרטגיות ההוראה הפדגוגיות (Frykholm, Jeffrey)
רפורמה בחינוך
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין