אחת ממערכות התקשוב החינוכיות המוצלחות בארץ היא מערכת "אורייאנית" שפותחה ע"י אלישע בביוף וצוותו במחוז הדרום של משרד החינוך. במקום לדבר גבוה גבוה על תקשוב החינוך, המערכת שפיתח אלישע בביוף שמה לה למטרה לתת כלים מתוקשבים מעשיים למורים בשטח. במשך השנים שבהם פועלת מערכת "אורייאנית" היא אכן הגשימה את מטרותיה וסייעה רבות למורים בשטח לשלב את האינטרנט בהוראה. מערכת "אוריינית" לא שוקטת על שמריה , לפני שנתיים פיתחה מערכת מתוקשבת ליצירת בלוגים בחינוך ממנה נהנים מורים רבים בשטח. ולאחרונה עברה שדרוג טכנולוגי ופדגוגי חשוב. למחולל האתרים "פנדה" נוספה יחידה חדשה בשם "הטבעת דפים" (הכניסה ליחידה החדשה דרך תפריט הפנדה). מטרת היחידה החדשה – הטבעת פרטי מידע מיישומי ה"אורייאנית" השונים ומאתרים אחרים, בדפי ה"פנדה".

היישום השיתופי המקוון החדש Google-Wave זוכה לכיסוי תקשורתי רב בעולם וגורמים שונים מנסים ליישם אותו גם בחינוך. כך לדוגמא, קבוצת מפתחים באוניברסיטת בן גוריון בנגב ובמכללה בלוס אנג'לס החלו לבחון את היישום כמערכת מקוונת לסטודנטים לתיעוד הרצאות בשיעור ע"י כמה וכמה לומדים משתתפים פעילים המשלימים אחד את השני. ניסוי מקוון זה עדיין בראשיתו אך יש בו פוטנציאל רב ליצירת קהילת שיח פעילה ושיתופית בלימודים גבוהים. בניגוד ליישומי WIKI בחינוך יש ביישום החדשני WAVE של גוגל יותר פוטנציאל לשיח מקוון ואינטראקציה בין לומדים , מלבד יכולות עריכת מסמכים משותפות. יש גם תחזיות שונות שיישומי WAVE ייתפסו בהדרגה את מקומן של פלטפורמות ניהול הלמידה המקוונות הגדולות והמורכבות ( LMS ) ויציעו אינטראקציה יותר בריאה בין הלומדים. גם מפתחי הפלטפורמות המתוקשבת ללמידה מקוונת החלו לשלב את היישום של Google-Wave בכלי השיתופיות שלהם. כך לדוגמא , מערכת הלמידה המקוונת של Blackboard מציעה כבר עכשיו אינטגרציה עם היישום של Google-Wave.

חברת הסטארט-אפ הישראלית "עת הדעת" מפתחת מערכת למידה מתוקשבת שמטרתה לשנות את שיטת הלימוד בכיתות. החברה, שמקפידה לשמור את פעילותה בחשאי, מפתחת מערכת ללימוד בכיתות. בכיתות שבהן מותקנת המערכת יושבים כל התלמידים ליד מחשבים ניידים, המחוברים למחשב של המורה. לימוד החומר ותרגולו מתבצעים באמצעות המערכת, אך גם למורה חלק חשוב בשיעור: הוא מדבר עם התלמידים, מנהל אתם דיון ומקדיש לכל אחד מהם תשומת לב אישית. המערכת מנתחת את ביצועי התלמידים ומציגה בפני המורה בזמן אמת תמונת המצב בכיתה, כך שהוא יודע מי זקוק יותר לעזרתו. בעתיד, מקווים בחברה, גם שיעורי הבית יבוצעו באמצעות המערכת. המערכת הטכנולוגית של עת הדעת פועלת כיום באופן ניסיוני בכמה בתי ספר יסודיים בישראל ובארה"ב, ובקרוב יתחילו בתי ספר נוספים להשתמש במערכת. התרומה הייחודית של עת הדעת – הוא פיתוח תכניות לימודים דיגיטליות הוליסטיות. במערכת החינוך לא חסרות תכניות לימודים דיגיטליות, אך הן חלקיות ומחייבות את המורים בהרבה מאוד עבודה. בעת הדעת מפתחים תכניות לימודים שלמות היוצרות רצף הוראתי. המורים המשתתפים בתכנית מקבלים סדרה של מערכי שיעור מוכנים.

מעדויות המגיעות אלינו ממקומות שונים בעולם מתברר כי היישום החדשני של העט הדיגיטאלי בחינוך הולך ומתרחב בארה"ב ובמדינות דרום מזרח אסיה. יש התלהבות של מרצים בכירים ומומחים לטכנולוגיה חינוכית בארה"ב מהיישום הפדגוגי האפשרי של העט הדיגיטאלי בכיתות , ואולמות הרצאות . אם בארה"ב המכשיר הדיגיטאלי החדש צפוי להיקלט באופן נרחב בקרב סטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות , הרי במדינות אחרות שוקלים ליישם את המכשיר של עט דיגיטאלי בקרב בתי ספר ומערכת החינוך הרגילה. כך לדוגמא, משרד החינוך של סינגפור מתכנן לשלב את העט הדיגיטאלי במערכת החינוך שם , בעיקר בבתי ספר, מתוך הנחה כי מחיר העט הדיגיטאלי יירד בעתיד. העט הדיגיטאלי החכם משתמש בכל יסודות "התקשורת": קריאה, כתיבה, דיבור והקשבה.

דיווח בבלוג של מרכז שה"ם באוניברסיטה הפתוחה על פיתוח סביבה מתוקשבת חדשנית ומאתגרת. מרכז המחקר ע"ש צ'ייס, בשיתוף עם מרכז שה"ם, מפתחים סביבה וירטואלית תלת-מימדית בה ייבדקו יכולות הניווט והחשיבה של סטודנטים. בשנים האחרונות סביבות תלת מימד הופכות לנפוצות וזמינות יותר במגוון רחב של היבטי חיינו, וישנה חשיבות רבה להבנת התהליכים הקוגניטיביים המעורבים בעבודה עם סביבות אלה. מחקר זה עוסק בקשר שבין טכנולוגית מציאות מדומה וקוגניציה אנושית, ומטרתו לבדוק את השפעתו של ניווט כפוף לכללים, בסביבות תלת מימדיות, על יכולות אינדוקטיביות צורניות בייצוג מפות קוגניטיביות שונות . את המחקר מובילים פרופ' יורם עשת וד"ר סיגל עדן, ואת הסביבה הוירטואלית מפתח רועי שרוני ממרכז שה"ם. המחקר נמצא כרגע בעיצומו.

מתוך עיון באתרי אינטרנט ובאתרי למידה רבים בעולם ברור שמערכת הלמידה של MOODLE נעשית יותר נפוצה, אך נשאלת השאלה מה היקף השימוש בה בעולם? מנתונים רשמיים מתברר כי יש מעל חמישים אלף אתרי MOODLE מוסמכים ופעילים ב210 מדינות ברחבי העולם. היקף הקורסים מבוססי MOODLE בעולם עובר את המספר של 3 מיליון ומספר המשתמשים הפעילים, נכון ליוני 2009, מגיע ל32 מיליון. האם מכאן ניתן להסיק כי זו המערכת הטובה ביותר בעולם ללמידה מתוקשבת? תלוי את מי שואלים ומה בודקים? מנקודת מבט של מרצים ויצרני התכנים עבור הקורסים המתוקשבים, היא, ללא ספק, יותר יעילה ויותר ידידותית ממערכות למידה מתוקשבות אחרות.עם זאת, מנקודת מבט של הלומדים, עדיין יש מקום לשיפור חווית הלמידה. כלומר, אין ללומדים בעיית התמצאות ושליטה במרחב הלמידה ואפילו ניתן להצביע על כך כי עקומת הלמידה שלהם בהשוואה למערכת LMS אחרות היא גבוהה יותר. אך מבדיקה בקרב מורים משתלמים בעולם ובקרב לומדים ותלמידים שהתנסו במערכות MOODLE התגלה כי הלמידה הייתה יותר טכנית ופחות חווייתית. יכול להיות שהבעיה אינה קשורה כלל לתכונות פלטפורמת הלמידה אלא דווקא ליכולת המורה המקוון או המרצה המקוון לאתגר את הלומדים במטלות מעניינות ובפעולות לאיסוף מידע.

אם צריך לחפש סימנים מוקדמים לכך שמחשבים ניידים בכיתות לימוד יהיו בשנים הקרובות מציאות נפוצה , הרי שהצעד של חברת דל לפתח מחשב נייד ייעודי לתלמידים הוא אחד הסימנים המובהקים לכך. יצרנית המחשבים החלה למכור את Latitude 2100, מחשב זעיר בעל מסך מגע במארז גומי קשיח שאמור להיות עמיד יותר לנפילות לחבלות, ונועד לשימוש תלמידי בתי הספר היסודיים. הנטבוק החדש של דל הוא וריאציה חדשה על ה"מחשב במאה דולר" של פרויקט הצדקה האמריקאי OLPC, ששאף לחלק מחשבים לילדי העולם השלישי. הפרויקט לא הצליח לייצר מספר מספק של מחשבים או ליצור מהפכה חינוכית בארצות מתפתחות, אך המחשב הנייד הקטן שפותח במסגרתו היווה השראה לכל יצרניות המחשבים ויצר למעשה את קטגוריית הנטבוק – מחשב נייד קטן, קל וזול יחסית, שמתאים לתוכנות פשוטות ולגלישה באינטרנט.

במאמר מעניין על הטכנולוגיה החדשנית של שולחן ממוחשב סבור ד"ר אברום רותם כי לא מדובר במהפכה חינוכית . "שולחן חכם" יכול בהחלט להחליף משחקי חברה שהיו פעם על קרטון ועתה יהיו וירטואליים על שולחן מגע למספר משתתפים בו זמנית, אך להצהיר על זה כעל " דרך חדשה לעבודה שיתופית ולמידה שיתופית" (מתוך אתר Smart) זה נראה יומרה שיווקית ללא ביסוס יישומי של שטח דל באמצעים, עתיר באתגרים פדגוגיים משמעותיים לשילוב סביבה מקוונת בהוראה, למידה ובהתנהלות. "שולחן חכם" לא שם עדיין, ולא יהיה עוד זמן רב שם.עלות הסיפור (באתרים המעטים שהוא מוזכר) 7 עד 8 אלף דולר (כלומר עלות של לפחות 3 מחשבים אישיים).

שולחן העבודה הממוחשב ( SMART Table ) הוא כיום מוקד הפיתוח של הרבה חברות מחשבים ובתי תוכנה בעולם . "שולחן העבודה הממוחשב" הם מרכז יצירה אישי או קבוצתי המאפשר לילדים ליצור , לגלות עולמות ( השולחנות הממוחשבים מחוברים לאינטרנט בתקשורת אלחוטית) . ניסויים ראשונים בבתי ספר ובגני ילדים מצאו כי המימשק של תצוגת השולחן הוא אינטואיטיבי להפעלה והילדים נמשכים לשחק בו ולגלות סקרנות כל הזמן .

ההחלטה של מועצת המחקר הקנדית הלאומית לתמוך בפרוייקט המו"פ החדשני של סביבת למידה מתואמת אישית ( PLE) היא לא רק החלטה מעניינת מבחינת פיתוח סביבות למידה מתוקשבות אלא גם הכרה בחזונו של סטיפן דאונס (Stephen Downes) מקנדה אשר מציע כבר כמה שנים תפיסה אלטרנטיבית וחדשנית לפיתוח סביבת למידה מתוקשבת לסטודנטים ולתלמידים. התמיכה של מועצת המחקר הלאומית בקנדה ברעיון החדשני של Stephen Downes (מהפכן חינוכי ידוע בתחומי התקשוב החינוכי) היא לא רק כספית אלא גם מעשית. סטיפן דאונס מונה כמנהל הפרויקט החדשני הנחשב כפרוייקט חדשני בתחומי החינוך המתוקשב. הרעיון הוא ליצור למידה הקשרית של הלומד מבלי לכפות עליו תבניות מחייבות אלא לספק כלים לעידוד הסקרנות. הלומד יכול לגבש ולפרוס את הרשת שלו המקשרת בין משאבי למידה, עמיתים ומקורות מידע . סביבות למידה מסוג PLE מייצגות כיום קו מחשבה שונה לגבי תהליכי למידה בסביבה ממוחשבת. עפ"י תפיסת ה-PLE מערכות הלמידה הממוחשבות הקיימות באינטרנט משקפות דור מיושן של הוראה ולמידה, הן מסורבלות וכבדות ואינן מעודדות יצירתיות והתלהבות אצל התלמידים.

מערכת החינוך באוסטריה , בניגוד לישראל, שמה את הדגש על הכנה לעולם העבודה והקניית מיומנויות לחיים המעשיים באקדמיה ובעולם העבודה. על רקע זה יזם משרד החינוך האוסטרי תכנית מקיפה לבתי הספר התיכוניים הנקראת "למידה עתידית" (“Future Learning” ). בתכנית תקשוב זו ניתן מקום מרכזי ללמידה מתוקשבת מבוססת פורטפוליו ממוחשב (electronic Portfolios ). התלמידים בבתי הספר התיכוניים לומדים לתעד את כל העבודות והפרויקטים שהם כותבים בפורטפוליו הממוחשב, כולל הערכת המורים, משובים , גרסאות שונות של הכנת הפרויקטים ואפילו הערכת עמיתים ( דגש על עבודת צוות סביב הפורטפוליו הממוחשב). הלמידה בבתי ספר תיכוניים סביב פורטפוליו ממוחשב יוצרת מרחב למידה אישי של התלמיד, כולל רפלקציה המועדת במערכת הממוחשבת ( (Christian Dorninger, Christian Schrack).

בניגוד לדעה המקובלת כתבי עת מקוונים או E-JOURNALS אינם תופעה חדשה . הם קיימים כבר מעל 10 שנים כאשר חלקם התחילו במהדורה מקוונת מקבילה למהדורת הדפוס ובמשך הזמן ביטלו את מהדורת הדפוס. הטכנולוגיות החדשות והפיתוחים המקוונים באינטרנט מעודדים התפתחות של כתבי עת מקוונים מחד , אך בהעדר מו"לים מסחריים האחראים לצד השיווקי וההפצה של כתב העת , נוטים כתבי עת מקוונים לצאת לעתים בצורה לא סדירה. בסקירה ניתן לקרוא על הסוגים השונים של כתבי עת מקוונים (E-JOURNALS ), מעמדם בתחומי המחקר, השפעת המול"ים המסחריים , השפעת תנועת ה-OA , היבטים טכנולוגיים של פיתוח ועתידם של כתבי העת המקוונים ( עמי סלנט).

במרבית המקרים תיקי הפורטפוליו הממוחשבים חסרים תכונות מובהקות של גמישות, הערכת עמיתים ושיתוף פעולה של עבודת צוות ועמיתים לפרויקט. ללא תכונות אלו הפורטפוליו הממוחשב הקיים כיום אינו הולם את התפתחות עידן הרשתות החברתיות ועידן קהילות המעשה. המאמר הנוכחי מציע קווי מיתאר לתכנון פורטפוליו ממוחשב שיהלום את עידן ה- Web 2.0 באופן שיאפשר אינטראקציה עם קהילה מתוקשבת ושיתוף פעולה עם צוות לומדים עמיתים. כיווני החשיבה חדשניים אלו של תכנון פורטפוליו המתאים לעידן ה Web 2.0 הופכים את המאמר למודל קונספטואלי חשוב לפיתוח אב-טיפוס חדשני לפורטפוליו ממוחשב ללמידה במכללות ובאוניברסיטאות ( Sonya Xuesong Zhang, Lorne Olfman, Peter Ractham)

המאמר משקף את הביקורת הגוברת למבנה הפדגוגי הקיים של מערכות הפורטפוליו הממוחשב שפותחו עד כה והמפותחים כיום. מחבר המאמר Attwell Graham מאנגליה מתאר את הסוגים השונים של פרויקטי הפורטפוליו הממוחשב שפותחו ואת מגבלותיהם וחסרונותיהם מבחינה פדגוגית. במרבית המקרים, הפורטפוליו הממוחשב משקף את מדיניות הערכת ההישגים הסטנדרטית של המוסד או המערכת ואינו מכוון בהכרח ללמידה מעמיקה יותר של הלומד יש לתכנן מחדש את הפורטפוליו הממוחשב באופן שיעמיק תהליכי למידה לא פורמאליים של הלומדים ויעודד תהליכים של למידה מאותגרת בעיות. המערכות הקיימות של פורטפוליו ממוחשב הן באופיין יותר טכניות ואינן מעודדות תהליכי חשיבה ורפלקציה עצמיים של הלומדים ויש לשפר את המודולים שלהם באופן שיאפשרו יצירת בסיס ידע אישי המבוסס על רפלקציה. מערכות הפורטפוליו הממוחשבות צריכות לעודד יותר עבודת צוות וגיבוש הידע במבנה של קהילות ידע הצוברת ידע וחולקות ידע בינם לבין עצמם.

Pachyderm הנה תוכנה גנרית (פותחה כתוכנה חופשית בקוד הפתוח) מבוססת WEB המשמשת לאחרונה כמה מוסדות להכשרת מורים בארה"ב ובקנדה לצורך פיתוח פורטפוליו ממוחשב להכשרת מורים. התוכנה מבוססת ה-WEB מאפשרת להעלות בקלות לאתר אינטרנט או להכין תקליטור של פריטי תוכן ויזואליים ולארגן אותם בצורה שיטתית בתבניות. ניתן גם ליצור קישורים ורצפים לוגיים בין פריטי התוכן. ניתן לשלב בפורטפוליו הממוחשב גם טקסטים באנגלית. בפיתוח הנמשך של התוכנה הגנרית מעורבים כמה וכמה ארגונים בארה"ב, ביניהם גם המוזיאון לאמנות מודרנית (SFMOMA) בסן פרנסיסקו.

מול המגמות הפוסט-מודרניות של פיתוח סביבות למידה מתוקשבות מותאמות אישית (PLE) מתפתחות במקביל גם מערכות למידה מתוקשבות מתקדמות המייצגות גישה אחרת יותר שמרנית, אך עדיין מתקדמת מאד מבחינה טכנולוגית ופדגוגית. מדובר על סביבות למידה ממוחשבות שנועדו להגביר את האינטראקציה המקוונת עם הלומדים אך גם לאפשר למורים ולמרצים כלים יעילים לבקרה ממוחשבת של התקדמות הלמידה. אחת מסביבות הלמידה הממוחשבות החדשניות המייצגת את כיוון הפיתוח הזה היא מערכת DART בארה"ב. מערכת DART הנמצאת עדיין בפיתוח נועדה לאפשר לבתי ספר, מוסדות חינוך ומכללות לנטר בצורה ממוחשבת את ההתקדמות של תלמידים בתכנית הלימודים עפ"י סטנדרטים או יעדים לימודיים. ככל הנראה, סביבות הלמידה הממוחשבות העתידיות יהיו גמישות יותר, אך לא יוותרו לחלוטין על הערכה חינוכית מבוססת סטנדרטים חינוכיים. מערכת DART נועדה, ביסודו של דבר, למזג את התכונות של למידה מנוהלת מחשב עם היתרונות של סביבות למידה מותאמות אישית.