למידה תוך כדי עשייה נחשבת כלמידה היעילה ביותר והאינטרנט מוסיף לה מימדים שקודם היו בלתי אפשריים כגון המחשה ויזואלית של מקרים ותהליכים, סימולציה ממוחשבת ועוד. המאמר בוחן באופן מקיף את המשמעויות של למידה אותנטית ואת השפעת האינטרנט והסביבות המתוקשבות עליה. נסקרים פרויקטים שונים בארה"ב המנצלים את סביבות המחשב והאינטרנט על מנת לקרב את הלמידה האותנטית לעולמם של התלמידים והסטודנטים ולאתגר אותם, ביניהם משחקי סימולציה ממוחשבים בתחומי איכות הסביבה והגיאוגרפיה המבוססים על הקשרים בינתחומיים רחבים (The Mekong e-Sim). כמו כן, מובאת הדוגמא של למידת כתיבה באמצעות סביבת למידה מתוקשבת שיתופית לעמיתים Calibrated Peer Review -CPR ומוצגים יתרונותיה ללומדים מבחינת תפיסת הלמידה האותנטית (Marilyn M. Lombardi)

בית הספר הר-וגיא השוכן בצפון הארץ החליט לקחת על עצמו את האתגר ולפתח מערכת לימודים אינטראקטיבית שתשמש לא רק את תלמידי ומורי בית הספר אלא בתי ספר רבים נוספים.במסגרת פרויקט "סולם" הוקמה שותפות בין כ-20 בתי ספר לניהול סביבות למידה ברשת. במסגרת השותפות מקבל כל בית ספר השותף לתוכנית קמפוס וירטואלי. במסגרת סול"ם מורים יכולים לבנות חומרים המקושרים לאתרי תוכן, לתמונות, למצגות ולסרטים. המורים יכולים כמו כן לשאול שאלות אינטראקטיביות בתוך הדף בצורה קלה ופשוטה. התלמיד מקבל מטלה, עובד עליה ללא צורך בהורדות ושליחה מחדש. כל תלמיד רואה רק את המטלה שלו. כל מטלה עוברת באופן שקוף בין המורה לתלמידו ללא צורך בכתובת אי מייל. המורה מצידו יכול להפיק דוחות על כל הפעילויות או לחילופין על כל משימה בנפרד.

יוזמה פורצת דרך של ראש מועצת גני תקווה, מר אבישי לוין, שהחליט להתאים את סביבת הלמידה של בתי הספר בישוב למאה ה-21 ולספק מחשב נייד לכל תלמיד ולכל מורה. מטרת העל של הפרויקט היא ליצור מוכנות ומוטיבציה בקרב התלמידים וצוותי ההוראה לניצול ערכי ואיכותי של טכנולוגיות התקשוב למטרות לימודיות, חינוכיות וערכיות. במסגרת תוכנית מ.ש.י ("מי שמבין יודע") צוידו כ- 280 תלמידים הלומדים בכיתות ו' – ז' וכ – 40 מורים במחשבים ניידים. כיתות הלימוד עוצבו וצוידו ברשת אלחוטית לגלישה מהירה באינטרנט. בכל שנה הפרוייקט יורחב לשכבת גיל נוספת, כך שבעוד 3 שנים כל תלמידי חטיבת הביניים ותלמידי כיתות ו' ביסודי ילמדו באמצעות מחשבים ניידים. מה שמיחד את התוכנית הוא הרעיון הברור של שלוב המחשבים בשגרת ההוראה והלמידה בבית הספר. (דפנה רביב)

המאמר מציג את הקליקרים (שלטים תומכי למידה) – חלק ממערכת תקשורת כיתתית מבוססת-מחשב לקידום אינטראקציה של המרצה עם הסטודנטים ללמידה פעילה בכיתה. המערכת עוזרת למרצה להפעיל את הסטודנטים במהלך השיעור ולקדם את ריכוזם ואת למידתם. המאמר מציג את הטכנולוגיה, המטרות, היישומים האפשריים, בעיות פוטנציאליות ותגובות הסטודנטים לשימוש במערכת. (עמרם אשל ונירה חטיבה)

תפיסת ביה"ס כקהילה של אנשים אשר עוסקים בידע וערכים באינטראקציה ומתייחסים לתהליכים אלה באופן רפלקטיבי מתממשת במערכות "ריאלידע-ריאליויקי". מערכת "ריאלידע" מנוהלת על ידי המורים ומספקת להם כלים לבניית סביבות למידה עשירות. מערכת "ריאליויקי" היא בעלת קוד פתוח ומנוהלת על ידי משתמשיה ומתעדת את תוצרי החשיבה. הרציונל לבניית המערכות אינו טכנולוגי אלא פדגוגי ומתבסס על עקרונות של שיח באינטראקציה ליצירה משותפת ומתמדת של ידע. במערכת "ריאליויקי" המנוהלת על ידי כלל משתתפיה על בסיס של קוד פתוח ומזמנת בנייה של שיח תלמידים המניב תוצרי ידע משותפים, נבנו דפים לתיעוד תהליך המחקר המדעי של צוותים מעורבים של תלמידים משני בתי הספר החל בבחירת שאלת המחקר ובניסוח השערת המחקר, המשך בשלבי המחקר וכלה בהצגת הידע החדש שנוצר (גלעד שפירא)

לאחרונה אנו עדים למושג חדש התופס תאוצה בהתייחסות לאתרי בתי הספר והוא ה"פורטל החינוכי". מהו ה"פורטל החינוכי", מה הוא מוסיף ומה הוא מחדש? מי צריך אותו בכלל, אחרי כל המאמצים העצומים שהשקיעו בתי הספר עד כה בפיתוח האתרים הבית ספריים? "הפורטל החינוכי העירוני" הינו שער למרחב חינוכי אחד, מקום המאגד תחתיו את כל בתי הספר של העיר, את הקהילות החינוכיות השונות, את צוותי הוראה והחינוך, מפקחי משרד החינוך בעיר ואגפי החינוך למיניהם. אתר בית הספר הוא כעת חלק מרשת שלמה של אתרים איתם הוא נמצא בקשר מקצועי ואדמניסטטרטיבי. תחת מסגרת זו האתרים הבית ספריים משתפים ומחליפים מידע, יוזמים פעולות משותפות ולומדים האחד מהשני (צביה משגב, רינה גפני, דליה קפלן)

הצוותים החינוכיים של שני מוסדות לימוד בישראל ובקנדה יזמו ביחד פרויקט משותף באינטרנט המבוסס על חקר מקורות וכתיבה באינטרנט. הפרויקט המתוקשב נבנה על שני מרחבי תקשוב זהים מבוססים WIKI. התלמידות מישראל מנהלות באנגלית את כל החומרים הכתובים שלהן באמצעות אתר ה-WIKI ובמקביל התלמידים מביה"ס התיכון במונטריאול בקנדה הקימו אתר WIKI מקביל ודומה ובו הם מציגים חומרים כתובים וחיבורים משלהם. התלמידים מקנדה מבקרים כל יום באתר הויקי הישראלי ולהפך. בשני האתרים, יוזמים המורים השוואות בין יצירות ספרות שונות המועלות לאתרים. כל הזמן מתנהלות פעולות הדדיות של הערכה מעצבת משני הצדדים. בראיונות עם מורים ותלמידים מישראל ומקנדה נמצא כי רמת המוטיבציה וההיענות של התלמידים לכתיבה ולהערכה השיתופית היא מעל ומעבר לציפיות המורים.

קול קורא ליצירת קהילה חינוכית בינלאומית לטיפוח ולקידום רעיון ביה"ס חדשני בתפיסת School 2.0. האתר החדש מסוג WIKI שהוקם לאחרונה באינטרנט נועד לקדם את הרעיון של בתי ספר מסוג School 2.0 המייצגים תפיסה אחרת של הוראה ולמידה. רעיונות חינוכיים שונים ומגוונים הקשורים לתפיסה הרעיונית של בתי ספר מסוג School 2.0 נועדו להיות מתועדים באתר זה. כבר כעת יש באתר תיעוד ראשוני של אמרות כנף ומשפטי מפתח של אישים בחינוך המתוקשב העומדים מאחורי התנועה הרעיונית של School 2.0 (ביניהם Will Richardson , David Warlick ואחרים)

דו"ח ביקורת שפורסם לאחרונה על ידי משרד החינוך בקולרדו ארה"ב מצא כי תלמידים הלומדים בבתי ספר תיכוניים וירטואליים מצליחים פחות בבחינות הישגים ארציות בהשוואה לתלמידים מבתי ספר תיכוניים רגילים. בכתבות שפורסמו לאחרונה מנסים בתי הספר הוירטואליים להביא את קולותיהם האוטנטיים של התלמידים הלומדים במסגרות החינוך הוירטואלי המעידים על אפקטיביות החינוך המתוקשב שלהם ועל חשיבותו. כמו כן, מתפרסמות כתבות המצביעות על יתרונות בתי הספר הוירטואליים המעניקים מסגרת לימודים גמישות יותר לבני נוער המתקשים להסתגל למסגרת השגרתית של בתי הספר. מצד שני במדינות אחרות כגון קנדה מסגרות החינוך הוירטואליות פורחות וזוכות להכרה חינוכית, כך שמוקדם עדיין להספיד בתי ספר וירטואליים כתופעה חינוכית.

סקר בינלאומי מעניין ממנו ניתן ללמוד כיצד משרדי חינוך וממשלות במדינות שונות נערכים באופן מערכתי להעמיק את השימוש באינטרנט ובמערכות למידה מתוקשבות עבור תלמידים, מורים ובתי ספר. ניתן ללמוד על התפתחויות מערכתיות בתחומי התקשוב החינוכי ועל פרויקטים חדשניים במדינות הבאות: בריטניה, אוסטרליה, אונטריו, קנדה, קוויובק, קנדה, סין, הונג קונג, איראן, יפאן, ניו-זילנד, סינגפור, תורכיה, טנזניה וארה"ב. ישראל אינה ברשימת המדינות הנסקרות ואחרי קריאת הסקר וההתפתחויות במדינות השונות אפשר אולי להבין מדוע.

מערכת Vyew הנה פלטפורמה שיתופית חדשה באינטרנט לצוותים וירטואליים וגם לצוותי למידה מרחוק. המערכת מאפשרת לצוותים וירטואליים או לומדים מרחוק לשתף פעולה באינטרנט באמצעות דפדפן אינטרנט רגיל (100% Browser-based). הצוותים המשותפים או הלומדים מרחוק יכולים לשתף מידע, להעביר ביניהם קבצים ולתקשר בזמן אמיתי ובאופן סינכרוני באמצעות המערכת ולראות במקביל גם את לוח המידע המשותף (Whiteboard ) לצוות. ניתן בכל רגע להעביר את כל סוגי הקבצים המקובלים במערכת ה-Office לרבות אפשרות של צפייה משותפת בכל סוגי התמונות ומסכי המחשב המקובלים.

מטרות המחקר הנוכחי היו בחינת עמדות המורים לגבי התרומה האפשרית של מחשבי כף היד להוראה ולמידה לפני היכרותם את הטכנולוגיה, התרומה האפשרית של מחשבי כף יד לקידום ההוראה והלמידה, התרומה האפשרית של מחשבי כף יד לקידום למידה חינוך המיוחד; ובחינת מידת השימוש וסוגי השימוש הקיימים במחשבי כף יד. מרבית הנבדקים במחקר זה תופסים את מחשב כף היד כעזר אישי, המזמן למידה עצמאית אך פחות רואים בטכנולוגיה זו כלי אותו ניתן לנצל בכיתה לשם ניהול הלמידה ולקידום הלמידה השיתופית. לדעת המחברת המודל הפדגוגי המומלץ לעבודה עם מחשבי כף יד הוא המודל הקונסטרוקטיביסטי, ויש צורך בהבנה מעמיקה של הטכנולוגיה ושל היישומים הנלווים, בכדי שמורים יאמצו את הכלי לשם ניהול הלמידה. (תמי זייפרט)

באפריל 2006 הועבר חוק חדש במישיגן ארה"ב המחייב את כל המורים ומנהלי בתי הספר בחטיבות הביניים ובחטיבה העליונה להבטיח כי כל ילד הלומד בביה"ס יקבל במהלך לימודיו שעות הוראה המבוססות על התנסויות מתוקשבות. הרקע לחקיקה החדשה הוא החשיבות הרבה שמיחס משרד החינוך במישיגן להקניית מיומנויות תקשוב לתלמידים כחלק מההכנה שלהם לחיים ולהמשך לימודים גבוהים. ההתנסויות המתוקשבות שצריך כל תלמיד לעבור בבית הספר מוגדרות כפעילויות שצריך לעבור התלמיד בהנחיית מורים בביה"ס, אך הדבר אפשרי גם בהנחיה של פרויקטים מתוקשבים חיצוניים. ההתנסות המתוקשבת מחייבת את התלמיד לצבור נקודות זכות כחלק מהציון הכולל בתיכון.

מפתחי תוכנה מובילים בעולם מתגייסים בעת האחרונה לפתח מערכות מידע ידידותיות ברוח ה-WEB 2.0 לטובת קהילות חינוך ומורים. דגם מידעני נכון ומוצלח של מרכז משאבים ממוחשב שנבנה ברוח תפיסות ה-WEB.2 . מדובר על מרכז משאבים חינוכי באינטרנט העונה על צרכי המורים, הלומדים וההורים בקהילה חינוכית. ניתן להעלות חומרים חינוכיים בקלות למרכז המשאבים , לראות את החומרים החינוכיים שהועלו עפ"י קטגוריות נושאים או מילות מפתח. זהו מאגר חינוכי חופשי של מורים ומחנכים בקנדה ובארה"ב הצובר מידע על הפעלות חינוכיות ומאפשר העלאה והורדה של הפעלות ומצגות על פי נושאים ומערכי שיעור. ייחודיות המערכת היא בפשטות המישק הממוחשב ובאיתור הידידותי של החומרים ובניית מרכז המשאבים הממוחשב סביב קהילה מקוונת חינוכית. מרכז המשאבים ממשיך להתפתח מבחינה טכנולוגית תוך ניסיון לתת מענה טכנולוגי משולב וגם פשוט וידידותי למורים , לומדים והורים.

מצגת ובה עיקרי תחקיר המידע על מגמות התקשוב החינוכי העירוני/יישובי בישראל' מרבית היוזמות לתקשוב חינוכי עירוני הן ביישובים החזקים מבחינה סוציו-אקונומית, כגון רמת –גן, שוהם, והרצליה, אך ניצנים בודדים של התעוררות גם ביישובים חלשים יותר כגון קריית אתא ואריאל שהובילה מהלכים אלו בעשור הקודם, אך שקעה. במצגת נסקרים דגמים שונים של תקשוב חינוכי עירוני: מצד אחד מודל תשתיתי של פורטל חינוכי מרכזי המכתיב את מרבית סוגי הפעילויות ומספק כלי מידע טובים (רמת גן, הרצליה). מצד שני מודל גמיש יותר של קהילות מקוונות המאצילות למורים אחריות ויוזמה (צפונט). המעניין הוא שבכל המודלים הנ"ל יש חשיבה רבה על המורים ומעורבותם, אך פחות על מעורבות התלמידים בתהליך בקהילות המקוונות. סוד ההצלחה של תקשוב חינוכי יעיל הוא יצירת שייכות גם של המורים וגם של התלמידים. ולכן יש לספק כלי מידע ואינטראקציה גם למורים וגם לתלמידים (עמי סלנט)