תוכנות החברתיות הן יישומים פעילים של קהילות מקוונות היוצרות תוכן, כגון FLICKR, או קהילות מבוססות WIKI ובלוגים. ל"תוכנות החברתיות" יש שני מאפיינים עיקריים שהם משמעותיים למחנכים: א. הן מאפשרות תקשורת פעילה בין קבוצות ויחידים ב. הן מאפשרות צבירת תכנים ושיתופם. האנשים הפעילים בקהילות מקוונות מבוססות Social Software הופכים להיות מפיקי ידע ולא רק צרכני מידע. תוכנות חברתיות יש בהן כדי להועיל במיוחד למורים בעל גישת החקר (teacher inquiry) הזקוקים לרפלקציה עצמית של התנסויות ההוראה שלהם ולפרספקטיבות של עמיתים. שימוש אמיתי ב"תוכנות חברתיות" המחוללות תכנים והמקשרות בין פריטי תוכן (תגים) יש בו כדי להעמיק את ניהול הידע הפדגוגי ושיתופו בין מורים ומחנכים בעלי גישה חקרנית. כריסטופר ד. ססומס, מנהל המחלקה ללמידה מרחוק באוניברסיטת פלורידה (Christopher D. Sessums)

יש מעט מאד כלי הערכה ממוחשבים ותקפים המסוגלים למדוד למידה איכותית ורב-מימדית בסביבה מתוקשבת, ולכן מטרות המחקר הנוכחי הייתה לפתח כלי ממוחשב שיוכל לסייע למורים ולמרצים להעריך בצורה תקפה ואיכותית את המשובים והעמדות של הלומדים בסביבה מתוקשבת. הכלי המתוקף הנקרא OLES מסוגל להקנות מידע מעמיק ותקף לגבי עמדות ותפיסות של הלומדים במערכות למידה מרחוק. OLES ) Online Learning Environment Survey) מבוסס על שאלון הבודק את עמדות הלומדים בלמידה מתוקשבת גם בהקשרים של עניין והנאה בלמידה, כולל מדדים של אוטונומיה של הלומד, אינטראקציות ושיתוף פעולה עם עמיתים, ותמיכת המורה/המרצה. התיקוף של הכלי הממוחשב נעשה באמצעות מידע, ראיונות נתונים שהתקבלו ממדגם של 325 סטודנטים שלמדו בקורסים מתוקשבים, לרבות דפוסי התנהגות שלהם ושל המורים (Sue Trinidad, Jill Aldridge and Barry Fraser)

המחבר, מורה מוביל וסגן מנהל בבית ספר יסודי באנגליה, מתאר את ניסיונו בשילוב מערכת בלוגים כסביבה לימודית ממוחשבת בכיתה ו'. המטרה הייתה לייצור למידה עצמאית ורפלקטיבית המבטאת גם את קולם של התלמידים ותחומי העניין שלהם. הסביבה הממוחשבת הלימודים הקודמת בה התנסו התלמידים ביצירת תכנים באתר אינטרנט הפכה להיות טכנית במהותה והמורה חיפש סביבה ממוחשבת יותר מאתגרת ויותר רפלקטיבית. המערכת שנבחרה היא ELGG, תוכנה חופשית (Open-source) לחינוך שמשלבת כתיבה ממוחשבת, מאגר משאבים אישי ופורטפוליו דיגיטאלי כסביבה אינטגרטיבית אחת. היתרונות של ELGG בחינוך היא יכולתה הידידותית להפוך לסביבה לימודית מותאמת אישית ומקושרת חברתית ( מבוססת קהילה מקוונת). הסקירה מתארת את כל תהליך העבודה וההטמעה של המערכת הממוחשבת בכיתה ותחומי העניין שהתפתחו בקרב התלמידים (Miles Berry)

מערכות למידה מותאמות אישית (PLE) מייצגות את הדור החדש של סביבות למידה מתוקשבות המאפשרות ללומדים לשלוט ולנהל את כל מערך הלמידה שלהם והתכנים. הלומדים לא רק יכולים להתאים את התכנים ללמידתם אלא גם לנהל את כל תהליכי הלמידה באופן עצמאי.בניגוד לסביבות הלמידה המתוקשבות הקיימות הנשלטות לחלוטין על ידי המרצים או מפתחי המערכת בסביבות PLE יש ללומדים מרחב וירטואלי משלהם בו הם יכולים לא רק לאסוף תכנים לימודיים אלא גם לנהל קשרים לימודיים וחברתיים עם לומדים עמיתים. לאחרונה, פיתחו אנשי JITT הבריטים אתר מידע מתוקשב המרכז בצורה שיטתית מאמרים, כתבות וניירות עמדה אודות מערכות למידה מותאמות אישית. אתר מועיל מאד לכל המתעניינים במגמות ההתפתחות של סביבות למידה מתוקשבות בעתיד הנראה לעין.

מאמר זה מביא את סיפורו של בית-הספר הניסויי "כרמים" מנקודת מבט אישית, והוא מבוסס על התבוננות לאחור בתהליך שעבר צוות ביה"ס ומנהלת ביה"ס, משלב התכנון ועד ההקמה והמיסוד. כותבת המאמר, מנהלת ביה"ס מעלה תובנות שהן פרי עבודה ולמידה שהתנהלו במשך יותר מעשר שנים ומתאר יצירה משותפת מנקודת מבט אישית (יפה בן עמי)

תיעוד מצולם של כיתה א' בקנדה בה המורה הטמיעה את השימוש בטכנולוגיות ויקי. הכיתה מחוברת לאינטרנט והתלמידים קשורים באינטרנט לכיתה א' עמיתה בניו-זילנד. הילדים מוסיפים תמונות לבלוג הכיתתי ותורמים טקסטים משלהם. הכתיבה השיתופית בבלוגים מסקרנת את התלמידים, מגבירה את המוטיבציה שלהם ללמידה, ולדעת ההורים, גם מקדמת מאד את מיומנויות הכתיבה שלהם באנגלית. ההורים מספרים בכתבת הוידיאו כי הם נכנסים באמצע זמן העבודה לבלוג של הילד כדי לקרוא דברים שכתב, ובצורה כזו הם שותפים לתהליך ההתקדמות והחינוך של הילד.

Moodle היא מערכת לניהול למידה המאפשרת בנייה של קורסים ברמות תקשוב שונות. היא מבוססת על קוד פתוח ונתמכת ע"י קהילה גדולה של מפתחים ומשתמשים במגוון מוסדות אקדמאיים ב-150 ארצות. ההרצאה, שהועברה באפריל ביום העיון באוניברסיטת חיפה, מכסה את הנושאים הבאים: מאפיינים של המערכת, סקירה כללית של תהליך הבחירה והטמעתה, אופן והיקף השימוש במערכת, דוגמאות של אתרים, כלים של המערכת. כמערכת למידה מתקדמת וגמישה כוללת מערכת Moodle את הכלים הבאים: מנגנון לניהול קורסים, מנגנון לניהול קבצים, מנגנון להעלאה וארגון תכני הקורס, מגוון כלי הערכה, מגוון כלי תקשורת, מנגנון לניהול משתמשים, מנגנון לניהול ציונים, עורך מתמטי, עורך HTML, מנגנון לעיצוב הקורס/האתר, מנגנון עזרה. המערכת, שיושמה והוטמעה בשנה האחרונה בטכניון, מאפשרת גם ניהול מאגרי למידה מסוג WIKIS – ביצוע פרויקטים בקבוצות, מטלות יחידניות, ומערך שיעור ללמידה רב שלבית המנווטת בהתאם להתקדמות הלומד (אביגיל ברזילי)

מערכת שמטרתה לאפשר יצירה, יישום, ושימוש חוזר של פעילויות שיתופיות א-סינכרוניות, כמו גם שיתוף תוצרים (פדגוגיה) בין מורים בכל תחומי התוכן והרמות. מערכת חדשנית זו יש בה כדי ליצור סביבה הוראה – למידה מתוקשבת חדשנית המבוססת על תבניות פעילויות מקוונות, בניית מאגר משותף, בחירה, דרוג, מיון והערכת פריטים, הערכת עמיתים, הערכת תוצרי עמיתים, הפקת תוצר משותף (כמו WIKI) חקר ופתרון בעיות בקבוצות (לדוגמא, JIGSAW), פעילויות שרשרת למיניהן. הסביבה מעוצבת ומתפקדת בהתאם לצרכי הפעילות. כל מה שאפשרי – מתבצע אוטומאטית. פעילות ניתנת לשכפול, התאמה ושימוש חוזר. אפשר לצפות בפעילויות של כל המורים, לשכפל, להתאים, להשתמש. ניתן לייצור תבניות חדשות מאבני בנין חינוכים ולימודיים (מיקי רונן)

אן דייוויס, מורה ומדריכה יצירתית לתחומי יישומי מחשב בארה"ב ריכזה במאמרון שלה כמה וכמה רעיונות מועילים למורים לגבי שילוב הבלוג בכיתה. כך לדוגמא היא מציעה לזמן לתלמידים אפשרות של כתיבה בבלוגים על אירועי היום, שם יגיבו ושם יציעו הצעות. ליצור מעגל ספרותי/מועדון ספרותי שבו התלמידים מדווחים על ספרים שקראו. עוד מוצע ליצור פרויקט משותף עם כיתה אחרת המשתמשת בבלוגים וליצור התייחסויות עמיתים ותגובות הדדיות. לעודד תלמידים לכתוב רפלקציות שלהם על למידתם באותו שבוע בכיתה, לדרוש מהם להתנסות בכתיבה של קטעי טקסט עם מילים חדשות שלמדו מתוך אוצר מילים מצטבר. ניתן גם להפנות מקצת משימות שיעורי הבית היצירתיות להעביר לבלוגים ולבקש לכתוב על ההתנסות, אם כי כעקרון יש להפריד בין מטלות שגרתיות של שיעורי בית לבין כתיבה בבלוג.

מול המגמות הפוסט-מודרניות של פיתוח סביבות למידה מתוקשבות מותאמות אישית (PLE) מתפתחות במקביל גם מערכות למידה מתוקשבות מתקדמות המייצגות גישה אחרת יותר שמרנית, אך עדיין מתקדמת מאד מבחינה טכנולוגית ופדגוגית. מדובר על סביבות למידה ממוחשבות שנועדו להגביר את האינטראקציה המקוונת עם הלומדים אך גם לאפשר למורים ולמרצים כלים יעילים לבקרה ממוחשבת של התקדמות הלמידה. אחת מסביבות הלמידה הממוחשבות החדשניות המייצגת את כיוון הפיתוח הזה היא מערכת DART בארה"ב. מערכת DART הנמצאת עדיין בפיתוח נועדה לאפשר לבתי ספר, מוסדות חינוך ומכללות לנטר בצורה ממוחשבת את ההתקדמות של תלמידים בתכנית הלימודים עפ"י סטנדרטים או יעדים לימודיים. ככל הנראה, סביבות הלמידה הממוחשבות העתידיות יהיו גמישות יותר, אך לא יוותרו לחלוטין על הערכה חינוכית מבוססת סטנדרטים חינוכיים. מערכת DART נועדה, ביסודו של דבר, למזג את התכונות של למידה מנוהלת מחשב עם היתרונות של סביבות למידה מותאמות אישית.

חלק משמעותי מהשינוי בשימוש בסביבה מקוונת לצרכי למידה, הוא הקלות בה ניתן, לערוך, להפיק, לשדר ולהפיץ. טכנולוגיות אלה, הנגישות כיום לכל אחד, והשימוש בהם הולך וגדל במהירות, הופכות את העיתונות, הרדיו ואף הטלוויזיה לחלק קטן בלבד מהמידע שיהפוך מצוי ברשת. טכנולוגיה זו חודרת במהירות גם לכתה. כבר כיום ישנם פעילויות חינוכיות רבות, המתממשות באמצעות שידורפוד- Podcast. שידורפוד הוא כתבה/ קובץ קול מושמע ברשת, ומחליף את ה- Web-Radio, כאפשרות זולה ליצור שידורי רדיו ברשת, המכילים כתבות, כשההיבט הפדגוגי הוא תכנון, תחקיר, כתיבה וביצוע של כתבה מושמעת ומשודרת לקהל מאזינים מבית הספר וההורים. כלי זה הופך לאחד מעמודי התווך של הפקת תוצרים של למידה אישית, קבוצתית ושיתופית באמצעות סביבה מקוונת, כמו גם שעורים של מורים לצרכי למידה והעשרה, כשהם משובצים באתרי הכתה (אברום רותם ויהודה פלד)

בקרב חוקרים ואנשי-חינוך קיימת מודעות לפוטנציאל החינוכי ולחשיבות של יישום גישות פדגוגיות קונסטרוקטביסטיות בהוראה המתוקשבת. עם זאת, רק מעט מהעשייה המתוקשבת של מורים בבתי ספר, מממשת פדגוגיות כאלו. על מנת לעודד עשייה כזו קיים צורך בהכשרת-מורים מתאימה, ובמחקר, שיבחן את הצרכים, התפיסות והעשייה של מורים הבונים אתרים מלווי הוראה. מחקר זה משווה בין תפיסות פדגוגיות של מורים מתחילים, לבין תפיסות פדגוגיות של מורים מנוסים בשילוב תקשוב ומעריך את מידת ההטמעה של פדגוגיות קונסטרוקטביסטיות מתקדמות באתרים החינוכיים שלהם. במהלכו, מיפינו את הגורמים הסביבתיים המשפיעים על מורים, מפעילי תקשוב ובדקנו מהן האמונות והציפיות הפדגוגיות שלהם, מהשימוש בתקשוב. לצורך כך בדקנו שלוש קבוצות מורים. שתי קבוצות כללו מורים שהחלו תהליך הכשרה בשילוב תקשוב וקבוצה אחת של מורים מנוסים מובילי-תקשוב. איסוף הנתונים התבצע באמצעות ראיונות, שאלונים וניתוח פדגוגי של מאפייני הפעילויות המתוקשבות שפיתחו המורים. תוצאות מחקר מראות, שמידת היישום של תיאוריות למידה קוסנטרוקטיביסטיות-חברתיות בעשייה המתוקשבת של מורים, מתחילים ומובילים כאחד, נמוכה. מורים רואים את התקשוב בעיקר ככלי מידעני, המאפשר את הרחבת נגישות הלומדים למידע. למידה שיתופית באמצעות מחשב, אינה נתפסת כפדגוגיה מועילה. ממצאי המחקר יהוו בסיס לתכנון תהליך הכשרה עתידי רצוי, למורים המתחילים לפעול בסביבה מקוונת. הנחיה שתעודד מורים לפעול בגישה קונסטרוקטביסטית-חברתית בהוראתם בכיתה (תמר ענבל שמיר, יעל קלי)

מטרת מחקר זה הייתה לבחון את ההישגים האפשריים של סביבות לימודיות שונות ואת המגבלות של סביבות לימודיות אלה. במסגרת המחקר נבדקה את מידת האפקטיביות של סביבה לימודית עתירת טכנולוגיה (סל"ע) וסביבה לימודית מסורתית בהשגת סוגים שונים של מטרות לימודיות, קונסטרוקטיביסטיות ומסורתיות בחינוך מתמטי. מממצאי מחקר זה עולה, כי כל אחד משני הסוגים של הסביבות הלימודיות יעיל יותר בהשגת המטרות הלימודיות המייחדות אותו. נמצא, כי סל"ע יעילה מאד בהשגת מטרות לימודיות קונסטרוקטיביסטיות, בהשוואה לסביבה לימודית מסורתית. בהקשר למטרות לימודיות מסורתיות, נמצא כי לסביבה לימודית מסורתית אפקטיביות שווה בהשגת מטרות לימודיות מסורתיות, בהשוואה לסל"ע ( יגאל רוזן ) .

במסגרת הקורס "טכנולוגיה ולמידה" שהוא קורס תשתית בלימודי התואר השני בחינוך באוניברסיטה הפתוחה, לומדים הסטודנטים על גישת הלמידה השיתופית בסביבה המתוקשבת. כדי לאפשר לסטודנטים לחוות את חווית הלמידה השיתופית המתוקשבת ולא רק ללמוד עליה מספרים, נבנתה מטלה שיתופית מתוקשבת בסביבת wiki (להלן ויקיאופ) לה קראו בשם: "ויקי-ממ"ן". סביבת ויקי היא סביבה המאפשרת עבודה של מספר משתמשים על מסמך משותף. בשונה מפורום בו הסטודנטים יכולים לשלוח הודעות למאגר משותף ולקרוא הודעות שנשלחו ע"י אחרים כשאלה מוצגים ברצף אחד אחרי השני, כאן יוצרים הסטודנטים תוצר אחד משותף מתוך שיתוף פעולה מתמשך בין הסטודנטים. המטלה שניתנה לסטודנטים הינה בניה משותפת של מאגר מונחים של הקורס. הסטודנטים מתבקשים להציע את המונחים, לנסח את ההגדרות ולבצע שיפורים בהגדרות קיימות. במחקר שמלווה את הניסוי, נבדקה אפקטיביות הלמידה וההוראה בסביבת ויקיאופ, תוך שימוש במידע שנאגר בשרת הויקי ובשאלון שיועבר בין הסטודנטים בסוף הקורס ובקבוצת מיקוד שתערוך רפלקציה על תהליך הלמידה בקורס (חגית טל ועדנה טל)

מחקר זה מתמקד באפיון תפיסות תלמידים ביחס לשילוב טכנולוגיות מידע בלמידה בכיתות ד-ו, ובהבנת השינויים המתרחשים בתפיסות החינוכיות של מוריהם בעקבות התנסות רב-שנתית בשימוש במשימות עתירות מידע בסביבות למידה עתירות טכנולוגיה. כמו כן בוחן המחקר זיקות בין תפיסות התלמידים לבין דפוסי השינויים של מוריהם. המחקר נשען על ההנחה כי "קולות" התלמידים חסרים במחקרים הבודקים הבנה של שינויים המתרחשים בבית הספר וכי יש להתייחס במחקר לא רק לתהליכים שחווים המורים אלא גם להתייחסותם של תלמידים ובעיקר לזיקה שבין השניים. המחקר עושה שימוש במתודולוגיה איכותית וכמותית, נערך בבית-ספר אחד וכולל 6 מורות ו-164תלמידים. הממצאים העיקריים מצביעים שכמעט בכל הכיתות התלמידים משקפים עקרונות קונסטרוקטיביסטיים ביחס ללמידה בסביבה עתירת-טכנולוגיה. הם מדגישים בעיקר את הערך של אותנטיות מטלות הלמידה, את משמעות השיח בתהליך הלמידה הדיאלוגי-חברתי, ואת התרומה שיש להתפתחותם הקוגניטיבית האישית כתוצאה מתהליכי הלמידה הללו. הממצאים מצביעים על שלוש התייחסויות של תלמידים ללמידה בסביבות עתירות-טכנולוגיה: למידה מטכנולוגיות מידע, למידה על טכנולוגיות מידע ולמידה עם טכנולוגיות מידע; סיווג הנערך גם על ידי חוקרים בתחום. עוד מעלה המחקר את אופיין של התפיסות החינוכיות של המורים ביחס ללמידה בסביבות עתירות טכנולוגיה, את ההיבט הרב-ממדי של תפיסותיהם, ואת מורכבות הזיקות בין התייחסות התלמידים ללמידה בסביבות עתירות טכנולוגיה לבין תהליכי ההוראה והלמידה בכיתותיהם והתפיסות החינוכיות של מוריהם.

המאמר, מתבסס על מחקר שבדק את פעולתו של אלפא, התיכון הוירטואלי של מטח משלב פיתוח הרעיון ועד לשלב ההוראה לתלמידים, ובוחן היבטים פדגוגיים וקוריקולאריים, ואת עיצוב וגיבוש המודל בשנים הראשונות לקיומו. במחקר נבדקו שלוש רמות יישום והטמעה: רמת המקרו – שעניינה בחינת תהליכי ההטמעה של השינוי, בפרספקטיבה מוסדית; רמת המצו- צמיחה של פדגוגיות חדשות ושינוי פרדיגמתי בהתייחס למרכיבים שונים בביה"ס ורמת המיקרו – המתייחסת למרכיבי ההוראה והלמידה בקורסים שפיתחו המורים. המשמעות המרכזית העולה מן הממצאים מלמדת על כך שעל אף שברמת המורה הבודד חל שינוי בפרדיגמה של ההוראה, הרי ברמת המערכת "הדקדוק הפנימי של ביה"ס" משתלט על החידוש וגורם לכך שמוסט מרכז הכובד שלו והוא מתפרש בהתאמה לאמונות ולהתנהגות המסורתיות של המורים. הם משנים לכאורה את הגישה אך בפועל הדפוסים והפרוצדורות נשארים ותרבות ביה"ס הישנה משתלטת על החידוש (טובה מיטלמן -בונה, נעמה צבר בן יהושע)

מטרתו של המחקר הנוכחי לבחון את ההשערה שתנאים מוקדמים של אינטראקציה, הקיימים בין הסטודנטים לפני תחילת הקורס, משפיעים על אופן השימוש של סביבות למידה הנתמכות מחשב. המחקר הנוכחי בחן את שימוש במערכת קושייה במדגם של 412 סטודנטים הלומדים בשלושה קורסים שונים במכללה אקדמית עמק יזרעאל ע"ש מקס שטרן. בהסתמך על תיאוריה של רשתות חברתיות, נבדקה ההשערה שיימצא קשר בין חוזק הקשרים בקרב סטודנטים לבין סוג הידע המועבר ואיכותו, כך שככל הקשרים חזקים יותר נכונותו של הפרט לשתף בידע סטודנטים אחרים יהיה גבוהה יותר. במחקר נמצא שסטודנטים שונים זה מזה במספר הפעמים שנכנסו לסביבת הלמידה ובכמות הזמן ששהו בה. כמו כן, נמצא שקיימות שלוש קבוצות של סטודנטים: סטודנטים שכלל לא נכנסו למערכת, סטודנטים שנכנסו אך לא תרמו וסטודנטים שהיו פעילים מאד בשיתוף יידע לאחרים. במחקר נמצא תמיכה חלקית להשערה של המחקר; לא נמצא קשר בין חוזק הקשרים החברתיים הקיימים בין סטודנטים לכמות ואיכות הידע שהועברה בסביבת הלמידה המקוונת. לעומת זאת קשרים אלה נמצאו חשובים בסוג ובכמות הידע שהועברו במפגשים פנים אל פנים (מיכל שמיר, גוסטבו מש, שיזף רפאלי)

מטרת המחקר לבדוק האם יש קשר בין חשיבה מטאקוגניטיבית, פעילות ועמדות של סטודנטים במכללה כלפי למידה בפורום מתוקשב. 29 סטודנטים לתקשורת וקולנוע במכללה השתתפו בפורום כחלק מחובות הקורס המתוקשב. נערך ניתוח תוכן של הודעות הסטודנטים בפורום עפ"י שלושת המימדים המטאקוגניטיבים של פלאבל: אישיות, משימה ואסטרטגיה. פעילות הסטודנטים נמדדה לפי מספר ההודעות ששלח כל סטודנט לפורום במהלך הקורס. התוצאות מצביעות על הבדלים מובהקים בכל אחד מממדי המטאקוגניציה: אישיות, משימה ואסטרטגיה, בין סטודנטים בעלי עמדות חיוביות כלפי למידה בפורום לבעלי עמדות שליליות. כמו כן נמצאו הבדלים מטאקוגניטיבים מובהקים בין סטודנטים שהשתתפותם בפורום גבוהה לבין סטודנטים שרמת פעילותם נמוכה. בבדיקת הקשר בין חשיבה מטאקוגניטיבית, פעילות בפורום ועמדות כלפי פורום מקוון, נמצא קשר חיובי מובהק בין שלושתם: סטודנטים בעלי עמדות חיוביות יותר שרמת פעילותם בפורום רבה יותר הם גם בעלי חשיבה מטאקוגניטיבית ברמה גבוהה יותר (ריקי רימור, רבקה ודמני, ענית רוזנר)

המסגרות המקובלות כיום לדיווח על טכנולוגיות חינוך מתמקדות, בדרך-כלל, בתיאור "סיפורי הצלחה" של הפעלתן בשטח. פחות מדי מושקע בתיעוד הידע שנרכש תוך כדי תהליך העיצוב, ידע שעשוי היה לעזור למעצבי טכנולוגיות חינוך אחרות. נוסף לכך, חסרים כלים שיאפשרו גישה שיטתית למגוון דוגמאות הממחישות את האופן שבו תיאוריות למידה מתורגמות למרכיבי עיצוב. בשנתיים האחרונות פותח באינטרנט פרויקט שמטרתו בניית מאגר מידע של עקרונות עיצוב. קהל היעד שלו, וכן גם אלו שתורמים את המידע, נמנה עם קהילת אנשי חינוך העוסקים בעיצוב, פיתוח והפעלה של טכנולוגיות חינוך, על-מנת לקדם את התחום הן ברמה האקדמית/מחקרית והן ברמה המעשית. המאגר מאפשר למעצבי טכנולוגיות חינוך לפרסם את רעיונותיהם וניסיונם, ולקשור אותם לרעיונות ולניסיון של מעצבים אחרים, תוך שימוש באבני בניין של "עקרונות עיצוב" ו"מרכיבי עיצוב". (יעל קלי)