ריאיון עם דר' בקי שוקן, מרכזת הוראה בקורס מדיניות מערכות מידע שנלמד במסגרת תואר ה-MBA, שזכתה במקום הראשון בתחרות מתקשב מצטיין 2008 באוניברסיטה הפתוחה . הקורס "מדיניות מערכות מידע" מתמקד בדרכים אפקטיביות לשילוב מערכות מידע בארגון ובשימוש בהן לצורך תמיכה מיטבית ביישום האסטרטגיה העסקית-תחרותית של ארגונים ובמימוש יעדיהם העסקיים. הקורס מבוסס על ספר לימוד ועל מאמרים אקדמיים, וכן קיים אתר קורס בו מצויים חומרים רבים. החל מסמסטר ב2006 חובות הקורס כוללות גם פרויקט שיתופי המתבצע בסביבת ויקי. ד"ר בקי שוקן מסבירה בראיו מדוע היה חשוב לה להוסיף לקורס פרויקט שיתופי כחלק מחובות הקורס? באמצעות סביבת הוויקי ניתן היה לקיים את המודל הפדגוגי "הרגיל" גם בהוראה מרחוק. בנוסף, הקורס עוסק בשילוב מערכות מידע חדשות בארגון ולכן יש ערך מוסף להתנסות בטכנולוגיה חדישה ללמידה ולעבודה קבוצתית.

המושג של שיעורי בית שיתופיים אינו חדש בחינוך אך דווקא בשנתיים האחרונות הוא עבר תחייה לאחר שקיעה ארוכה במצולות הנשייה. הגורם העיקרי להתעוררות המתכונת של שיעורי בית שיתופיים בבתי ספר תיכוניים ויסודיים בארה"ב, קנדה, טייוואן ואוסטרליה הם הכלים המקוונים החדשים באינטרנט. בזמן האחרון אנו שומעים ממורים בארה"ב כי הם נותנים יותר שיעורי בית שיתופיים לצוותי תלמידים בזכות היכולות של סביבה מתוקשבת של Google docs. כך לדוגמא, כמה תלמידים יכולים לעבוד ביחד בבית על הכנת מצגת משותפת באמצעות השיתופיות שלהם בכלים של "גוגל דוקס". תלמידים יכולים גם לבצע מטלת איסוף מידע משותפת. כל תלמיד, החבר בצוות שיעורי הבית, יכול לאסוף מידע באינטרנט על נושא מסוים או ערוץ מידע שהוא מכסה. לאחר מכן התלמידים מעלים כל אחד את קובץ האיסוף והערכת מקורות המידע שלהם לסביבת "הגוגל דוקס". .

סקירת מקורות מידע מעודכנת ( גרסה מס' 2 ) המכסה את הנושאים הבאים : מאפייני הרשתות החברתיות, מאפיינים מידעניים ותקשוביים של רשתות חברתיות מתוקשבות , מה החברים ברשת יכולים לעשות? היבטים סוציולוגיים בחיי רשתות חברתיות ועוד . מבחינת מורים וחוקרים יכולות הרשתות החברתיות להעמיק את שיתופי הפעולה וחילופי המידע המקצועיים בכל עת . הרשתות החברתיות מבוססות על תיאוריית העולם הקטן שהגה הסוציולוג פרופסור סטנלי מילגרם ב-1967. העיקרון שעומד מאחוריה פשוט: בין אדם לאדם מפרידות שש דרגות של קשרים. כלומר, לכל אחד יש מכר, שמכיר מישהו אחר, שמכיר מישהו שלישי וכו' – ומכאן שלמעשה יש קשר כלשהו בין האדם הראשון לאדם השישי. תרגום הרעיון לאינטרנט מאפשר לכל גולש להכיר בקלות אנשים חדשים באמצעות הקשרים הקיימים.

מתוך עיון באתרי אינטרנט ובאתרי למידה רבים בעולם ברור שמערכת הלמידה של MOODLE נעשית יותר נפוצה, אך נשאלת השאלה מה היקף השימוש בה בעולם? מנתונים רשמיים מתברר כי יש מעל חמישים אלף אתרי MOODLE מוסמכים ופעילים ב210 מדינות ברחבי העולם. היקף הקורסים מבוססי MOODLE בעולם עובר את המספר של 3 מיליון ומספר המשתמשים הפעילים, נכון ליוני 2009, מגיע ל32 מיליון. האם מכאן ניתן להסיק כי זו המערכת הטובה ביותר בעולם ללמידה מתוקשבת? תלוי את מי שואלים ומה בודקים? מנקודת מבט של מרצים ויצרני התכנים עבור הקורסים המתוקשבים, היא, ללא ספק, יותר יעילה ויותר ידידותית ממערכות למידה מתוקשבות אחרות.עם זאת, מנקודת מבט של הלומדים, עדיין יש מקום לשיפור חווית הלמידה. כלומר, אין ללומדים בעיית התמצאות ושליטה במרחב הלמידה ואפילו ניתן להצביע על כך כי עקומת הלמידה שלהם בהשוואה למערכת LMS אחרות היא גבוהה יותר. אך מבדיקה בקרב מורים משתלמים בעולם ובקרב לומדים ותלמידים שהתנסו במערכות MOODLE התגלה כי הלמידה הייתה יותר טכנית ופחות חווייתית. יכול להיות שהבעיה אינה קשורה כלל לתכונות פלטפורמת הלמידה אלא דווקא ליכולת המורה המקוון או המרצה המקוון לאתגר את הלומדים במטלות מעניינות ובפעולות לאיסוף מידע.

תוכנית חדשה של ארגון שיט"ה מטעם קרן קרב, פותחת בפני תלמידים בכיתות ג' עד ו' את עולם פיתוח משחקי המחשב הלימודיים. התוכנית, ששמה "מפתחים צעירים", מאפשרת לילדים ללמוד עקרונות בפיתוח המשחקים, לצד לימוד תוכנות לפיתוח כמו: GameMaker, RPG Maker, Scratch וגם תוכנות Office. יש הקפדה על כך שלכל המשחקים תהיה מטרה לימודית ושהם יתעסקו בתוכן, למשל: לימוד אוצר מילים באנגלית, לימוד המיתולוגיה הרומית ואפילו פיתוח מודעות לאיכות הסביבה. התוכנית רצה זו השנה השנייה' והציגה את תוצריה בכנס שנערך בחודש יוני 2009 במכון הטכנולוגי בחולון ( שחר עוז) .

מדריך-עזר יעיל הממחיש בצורה טקסטואלית וויזואלית את אפשרויות השימוש בישום המקוון של GOOGLE DOCS בחינוך. הסקירה מאירת העיניים (הוכנה ע"י אבי אלקיים המלמד בתיכון רודמן) מסבירה וממחישה שלב אחר שלב כיצד להפעיל את היישום המקוון החופשי של GOOGLE DOCS. הרעיון שעומד מאחורי גוגל דוקס, הוא השיתופיות. בעצם אנשי גוגל אפשרו בפעם הראשונה, למשתמש לבוא אל המסמך, במקום שהמסמך יבוא אל המשתמש. זאת ועוד, אם בעבר רק עובדים במוסדות בעלי שרת פנימי, יכלו לשתף קבצים. הרי כיום של משתמש, בכל מקום בעולם, יכול לעשות זאת, בלי שום תלות בשום חומרה וללא תחזוקה, מעבר למחשב האישי.

ספרם החדש של Davies, Julia & Merchant, Guy בנושאי Web-2.0 זוכה להערכה רבה בסקירת ביקורת שנכתבה לאחרונה. הספר מציג שורה של שיקולים והנחות יסוד לשילוב נדבכים של Web-2.0 בבתי ספר. עפ"י המחקרים והסקירות בספר , השילוב של Web-2.0 תורם רבות ליכולות שיתוף הפעולה ועבודת הצוות של התלמידים. הספר סוקר בצורה שיטתית ומעמיקה את מרבית יישומי ה Web-2.0 הפוטנציאליים לבתי הספר כגון בלוגים, רשתות חברתיות, מאגרי WIKI ועוד. המחברים מראים שאין די ביישום פלטפורמות של Web-2.0 בבתי הספר אלא צריך להקנות לתלמידים בצורה שיטתית מיומנויות מידע אנליטיות מתאימות של הערכת מידע, תכנון ,והפקת מידע. בסיכום, סבורים מחברי הספר כי יישום Web 2.0 בבתי הספר הוא האמצעי הטוב ביותר ליצירת קהילה לומדת הן מבחינת התלמידים והן מבחינת המורים.

בשנת הלימודים הקרובה יוכלו תלמידים בבתי הספר בקליפורניה ליהנות מספרים דיגיטאליים במתמטיקה ומדעים. מדינת קליפורניה הזמינה כבר לפני מספר חודשים קבוצה של מפתחי תוכן מומחים בנושאים אלה, כדי שיכינו את התכנים הנדרשים, אשר על-פי התוכנית ייכללו במסגרת תוכנית הלימודים של השנה הקרובה. אך קבוצת מומחים זו לא תסתפק בכך. אנשיה ישמשו כצוות מלווה, ויעדכנו את התכנים בהתאם להתפתחויות ולחידושים. בכך הם יהפכו לסוג של יחידה למחקר ופיתוח, העוקבת אחר המתרחש בעולם בתחומים אלה ומעדכנת את ספרי הלימוד הדיגיטליים כמעט בזמן אמיתי.

סקראץ' היא תוכנה חדשה שמלמדת את ילדי בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים לתכנת. יותר מרבע מיליון ילדים בעולם כבר משתמשים בה, והחבר הישראלי בצוות המפתחים פועל להכניס אותה גם לתוכנית הלימודים בארץ. ילדים צריכים להבין איך העולם סביבם עובד", אומר ד"ר אורן צוקרמן, ראש המחלקה לתקשורת אינטראקטיבית במרכז הבינתחומי בהרצליה. "במאה ה־20 היו לנו אבני לגו, שבעזרתן למדנו את החוקים הבסיסיים של הפיזיקה. במאה ה־21 הטכנולוגיה תופסת מקום גדול בחיי היומיום – ילדים משתמשים באייפוד ובטלפון סלולרי, אבל אין להם מושג איך הם פועלים, וחבל". ד"ר צוקרמן עובד בשנתיים האחרונות על גרסה עברית ל"סקראץ'" (Scratch) – שפת תכנות וסביבת פיתוח תוכנה המיועדת לילדים מגיל שמונה, שמופצת חינם. גרסתה העברית זמינה להורדה בכתובת scratch.org.il. סקראץ' פותחה במעבדות אוניברסיטת MIT, והיא נועדה להקנות לילדים הבנה בעקרונות של מדעי המחשב, תכנות וטכנולוגיה בכלל.

ד"ר רות ריינרד, במאמרה האחרון בכתב העת THE JOURNAL מציגה את חשיבות תכנון המרחב הלימודי כסביבה לימודים פתוחה אשר נועדה להוראה וטיפוח סקרנות ולא לשליטה. ד"ר ריינרד מונה את התכונות הנדרשות ליצירת מרחב למידה נכון בהוראה הן עפ"י הספרות המקצועית והן עפ"י תפיסתה. מורים או מרצים צריכים לטפח מרחב למידה כזה שמעורר הזדהות ף תומך באינטראקציה עם עמיתים, מאפשר נגישות טכנולוגית, תומך באפשרויות חקר, מאפשר שיתופיות עם לומדים עמיתים ומגביר את הניידות של הלומדים. במרחב למידה נכון צריכה להיות תקשורת אלחוטית למחשבים ניידים על מנת לאפשר ניידות ללומדים וגישה בלתי אמצעית למקורות מידע. ד"ר ריינרד גם מתנגדת לכך לשליטה של המורה מבחינה טכנולוגית ברשת המחשבים בכיתה. לדעתה, מרחב למידה אופטימאלי ללמידה חקרנית הוא כזה שאינו נתון בשליטתו הקוגניטיבית או הטכנולוגית של המורה.

יש אנשי חינוך בעולם הסבור כי הפלטפורמה המתוקשבת של טוויטר (מיקרו-בלוגים) יש לה סיכוי רב בחינוך. עפ"י סקר שערכה לאחרונה אשת החינוך המתוקשב Jane Hart, מספר אנשי החינוך המתוקשב שמאמין בפוטנציאל של טוויטר כסביבת לימוד בחינוך הולך וגדל והם מיקמו בסקר הנוכחי מ2009 את טוויטר במקום ראשון ככלי מתוקשב מבטיח ליישומי חינוך. לא מעטים מאנשי החינוך המתוקשב בארה"ב סבורים כי התקנת מערכת טוויטר ייעודית לכיתה יכולה להגביר את ההתעניינות של התלמידים בנושאים שונים על הפרק. כך, לדוגמא, יכולים מורים להשתמש במערכת טוויטר על מנת לתת לתלמידים משימות איסוף מידע בזמן אמיתי, כגון על נתונים אקולוגיים או איתור מקור מידע באינטרנט העונה על שאלת המחקר של המורה.

ההתעניינות של אנשי חינוך בעולם בתפיסה הרעיונית של מערכות למידה מתוקשבות מותאמות לומד (PLE) ) לא פחתה בשנה האחרונה. בניגוד למערכות הלמידה המתוקשבות המוסדיות הקיימות כיום, התפיסה הרעיונית של למידה מתוקשבת ברוח PLE מקנה דגש יותר גדול ללומד או סטודנט, לצרכיו ולחומרי הלמידה שלו ופחות לצרכי הארגון וצרכי הניהול של הארגון. למידה מבוססת PLE יכולה להתבסס על בלוגים או WIKI או שילוב כלשהו ביניהם והיא מעניקה מרחב גמיש יותר ללומד לבטא עצמו. סביבת למידה מסוג PLE היא ביסודה סביבה רעיונית ולא טכנולוגית המאפשרת שילוב בין למידה פורמאלית ובין למידה לא פורמאלית. במאמרון יש הפנייה למצגת של ד"ר Sarah Guth המעודדת את הלומדים והסטודנטים שלה לבסס את הלמידה המתוקשבת באנגלית על תפיסת ה- PLE. בעקרון, ניתן ליישם עקרונות אלו גם בתחומי דעת אחרים.

ריכוז תקופתי של מקורות מידע על תופעת רשותות חברתיות בחינוך. הסקירה כוללת את הפרקים הבאים : המקרה של אדיורשת , רשת מורים לביה"ס תיכון בצפון הארץ, רשת חברתית ייעוצית לילדי דרום, הקמת רשת חברתית מתוקשבת בביה"ס – תיאור מקרה , רשתות חברתיות בחינוך בחו"ל , רשת בינלאומית של מורים המתעניינים ביישומי אינטרנט, רשימה מעודכנת ונרחבת של רשתות חברתיות בחינוך שהוקמו על ידי אנשי חינוך ברחבי העולם. דוגמא מעניינת של רשת חברתית למורי חטיבת ביניים בארה"ב. חקר רשתות חברתיות . מחקרים על רשתות חברתיות בחינוך, ביבליוגרפיה של מאמרים אקדמאיים בנושא ועוד.

שימושים פדגוגיים אפשריים של סביבות כתיבה ועריכה משותפות מסוג WIKI באוניברסיטה. הסקירה היעילה הוצגה לאחרונה ( 2009 ) בכינוס Annual Instructional Conference בארה"ב. בפרקי הסקירה ניתן לקרוא על שימוש בכלי WIKI בקורסים אקדמאיים לעבודת פרויקטים קבוצתיים של סטודנטים ועל שימוש בקהילות WKI לניהול פרויקטים וניהול פורטפוליו ממוחשב של סטודנטים. עורכי הסקירה ממליצים במיוחד על שימוש בכלי ממוחשב בשם PBWIKI לניהול הפעילויות השיתופיות באוניברסיטה. הסקירה מבוססת על ניסיונם של מרצים וסטודנטים באוניברסיטת Athens state university בארה"ב ( Rich, Lisa Logan; Cowan, Wendy; Herring, Susan D.; Wilkes, William).