טכנולוגיות התקשוב פתחו אפשרויות חדשות להגברת האפקטיביות של תהליכי הוראה ולמידה. סביבות עתירות טכנולוגיה מבוססות סרטוני אנימציה, הן בין הגישות המבטיחות ביותר. שורה של מחקרים הראו כי לסרטוני אנימציה ממוחשבים פוטנציאל גבוה ללמידה של מושגים או מערכות מורכבות, בהשוואה ללמידה מסורתית הנוקטת בהסברים וורבאליים. המחקר בוחן השפעות של למידה משולבות סרטוני אנימציה על מיומנויות חשיבה, בדגש על פיתוח העברת ידע.

במאמר מעניין על הטכנולוגיה החדשנית של שולחן ממוחשב סבור ד"ר אברום רותם כי לא מדובר במהפכה חינוכית . "שולחן חכם" יכול בהחלט להחליף משחקי חברה שהיו פעם על קרטון ועתה יהיו וירטואליים על שולחן מגע למספר משתתפים בו זמנית, אך להצהיר על זה כעל " דרך חדשה לעבודה שיתופית ולמידה שיתופית" (מתוך אתר Smart) זה נראה יומרה שיווקית ללא ביסוס יישומי של שטח דל באמצעים, עתיר באתגרים פדגוגיים משמעותיים לשילוב סביבה מקוונת בהוראה, למידה ובהתנהלות. "שולחן חכם" לא שם עדיין, ולא יהיה עוד זמן רב שם.עלות הסיפור (באתרים המעטים שהוא מוזכר) 7 עד 8 אלף דולר (כלומר עלות של לפחות 3 מחשבים אישיים).

שולחן העבודה הממוחשב ( SMART Table ) הוא כיום מוקד הפיתוח של הרבה חברות מחשבים ובתי תוכנה בעולם . "שולחן העבודה הממוחשב" הם מרכז יצירה אישי או קבוצתי המאפשר לילדים ליצור , לגלות עולמות ( השולחנות הממוחשבים מחוברים לאינטרנט בתקשורת אלחוטית) . ניסויים ראשונים בבתי ספר ובגני ילדים מצאו כי המימשק של תצוגת השולחן הוא אינטואיטיבי להפעלה והילדים נמשכים לשחק בו ולגלות סקרנות כל הזמן .

פרויקט הכיתות החכמות בבתי הספר הינו חלק מההתפתחות הטכנולוגית המואצת שחלה בעולם כולו, אשר מציבות את לימודי המדעים, המחשוב והטכנולוגיה בסדר עדיפות גבוה. הכיתות החכמות-האינטראקטיוויות", הן כיתות ממוחשבות שהלימוד בהן מתבצע באמצעות לוח המעביר את המידע אותו כותבת המורה אל המחשבים הניידים שניצבים על כל שולחן. הלוח החכם והאינטראקטיווי, לבה של הכיתה, מאפשר מגוון רחב של פעולות: המידע שיירשם עליו יישמר במחשב המחובר אליו, ניתן יהיה להדפיס את חומר השיעורים, לשלוח אותו ישירות למחשביהם של התלמידים בכיתה או לתיבות הדואר האלקטרוני שלהם.

ההחלטה של מועצת המחקר הקנדית הלאומית לתמוך בפרוייקט המו"פ החדשני של סביבת למידה מתואמת אישית ( PLE) היא לא רק החלטה מעניינת מבחינת פיתוח סביבות למידה מתוקשבות אלא גם הכרה בחזונו של סטיפן דאונס (Stephen Downes) מקנדה אשר מציע כבר כמה שנים תפיסה אלטרנטיבית וחדשנית לפיתוח סביבת למידה מתוקשבת לסטודנטים ולתלמידים. התמיכה של מועצת המחקר הלאומית בקנדה ברעיון החדשני של Stephen Downes (מהפכן חינוכי ידוע בתחומי התקשוב החינוכי) היא לא רק כספית אלא גם מעשית. סטיפן דאונס מונה כמנהל הפרויקט החדשני הנחשב כפרוייקט חדשני בתחומי החינוך המתוקשב. הרעיון הוא ליצור למידה הקשרית של הלומד מבלי לכפות עליו תבניות מחייבות אלא לספק כלים לעידוד הסקרנות. הלומד יכול לגבש ולפרוס את הרשת שלו המקשרת בין משאבי למידה, עמיתים ומקורות מידע . סביבות למידה מסוג PLE מייצגות כיום קו מחשבה שונה לגבי תהליכי למידה בסביבה ממוחשבת. עפ"י תפיסת ה-PLE מערכות הלמידה הממוחשבות הקיימות באינטרנט משקפות דור מיושן של הוראה ולמידה, הן מסורבלות וכבדות ואינן מעודדות יצירתיות והתלהבות אצל התלמידים.

זוהי מתודת למידה שבה התלמיד והמורה אינם נמצאים באותו המרחב באופן פיזי אלא מרוחקים זה מזה במקום ולעיתים גם בזמן. הדגש באופן למידה זה הוא על התלמיד שהופך לאקטיבי יותר בתהליך הלמידה בניגוד למצב בכיתה שבו בדגש הוא על חומר הלימוד המועבר והמורה והתלמיד הוא הרבה יותר פאסיבי. מתודה זו של למידה שקיבלה תנופה משמעותי כתוצאה מהתפתחות האינטרנט, מביאה עימה שינויים רבים לתלמיד ולמוסד המלמד. לתלמיד: יכולת ללמוד מן הבית מבטלת למעשה בעיית נגישות בשל מרחק גיאוגרפי או בשל אילוצי עבודה ומאפשרת גמישות גדולה בשעות הלמידה. למוסד: מוסדות חינוך מסורתיים מוצאים עצמם בתחרות הולכת וגוברת מול מוסדות שמאמצים מתודה זו ונאלצים למצוא פתרונות. מקורות מידע מחקריים מעודכנים צורפו בסוף העבודה על ידי צוות פורטל מס"ע.

פיתוח חדש באתר 'בין הצלצולים': פיתוח פעילות מתוקשבת לתלמידים – 'אני והחבר'ה' שהועלה בימים אלה לאתר . פעילות זו מהווה צעד ראשון לקראת פיתוח אתר עשיר יותר לתלמידים (עם הנחיות למורים). אני והחבר'ה הוא מדור חדש באתר 'בין הצלצולים' המיועד לפעילות בכיתות (בעיקר ד-ו) בבתי ספר יסודיים, בהנחיית המורים. המדור החדש באתר בין הצלצולים נועד ליצור בקרב התלמידים הזדהות ואמפתיה עם דמויות שחוו אלימות וקשיים חברתיים, ובכך לפתח מודעות ורגישות לבעיות חברתיות שונות, לפתח כישורים חברתיים ולמנוע אלימות ( פיתוח : צוות מט"ח ).

בחודש ינואר 2009 ייפגשו מומחים מובילים מתחומי החינוך והעתידנות וידונו על הדור הבא של סביבות הלמידה המתוקשבות וסיכויי הגשמתן . העולמות הוירטואליים חודרים יותר ויותר לעולמם של בני הנוער ואף של הילדים. בתוך עולמות אלה הם יוצרים לעצמם "סביבה קיומית" שהוריהם ומוריהם נשארים מחוצה לה, ולפעמים אף אינם מודעים לקיומה. העולמות הוירטואליים משפיעים על הדור הצעיר במידה הולכת וגדלה עד שאין אנו יכולים להתעלם מהם. צריכים אנו להכירם ולנסות להבין מהו כיוון התפתחותם: מה טיב השפעתם על בני הדור הצעיר ותרבותו? האם על מערכת החינוך לעמוד מנגד, או שמא היא יכולה וצריכה לגייס את העולמות הווירטואליים ולשלבם בעולם החינוך? יו"ר הכנס: ד"ר עוזי מלמד, מומחה בתחום התקשוב בחינוך. בין המרצים: פרופ' רוני אבירם- אוניברסיטת באר שבע, ד"ר דוד פסיג- אוניברסיטת בר אילן, ד"ר ישע סיון- מעבדות מטא-וורס בע"מ ושנקר- בית ספר גבוה להנדסה ולעיצוב.

אסתי דורון כתבה מאמרון מעניין על השימושים השונים שניתן לעשות בסקרים מקוונים בכיתת לימוד. כותבת אסתי : " הקלות הזו של איסוף הנתונים ועיבודם הביאה אותי לחשוב על השימושים השונים שניתן לעשות ביכולת הזאת במהלך הלמידה. ניתן לפתוח שיעור באמצעות סקר קטן , הבודק את הידע הקודם של התלמידים. מאחר והתוצאות מתקבלות מייד, ניתן לכוון את הלמידה בצורה ממוקדת יותר לידע שאינו קיים ולהעמיק דווקא בו. סקר מטרים כזה ניתן לעשות גם במהלך קריאה של יצירה בספרות או פרק בתנ"ך ולבדוק הבנה ראשונית אצל התלמידים. בשיעורי מדעים ניתן לבקש מתלמידים לשער השערות, להצביע עליהן בסקר ולראות מהי ההשערה הרווחת ביותר בין תלמידי הכיתה. ניתן לערוך בחירות שונות באמצעות מערכת זו. לא רק למועצת תלמידים, אלא גם להצביע בעד רעיון מסוים, וכמובן לנמק את הבחירה. בנוסף, מערכת זו מאפשרת גם לחבר מבחנים רבי ברירה ולתת למחשב לבדוק אותם אוטומטית."

במסגרת סדרת המאמרים אודות המורה המקוון, אפיונו, צרכיו המקצועיים וכלים לארגון עבודתו, מובא בזאת מתווה של הטכנולוגיה הדרושה כיום לשרת את צרכי בית הספר העדכני ובפרט את המורה והתלמיד המקוון. במשך שנים ספורות, באופן מעשי שנים אחרונות בלבד ( 2006 ואילך), הסביבה המקוונת לרשות בית הספר, המורה והלומד המקוון, עברה שדרוג משמעותי: השדרוג אינו רק בשכלול מערך מקוון של כלים – פתרונות כוללים למגוון צרכים הכלים המקוונים, עיצובם, קלות וגמישות הפעלתם, אלא במימוש בפועל של פרדיגמה טכנולוגית חדשה. הפרדיגמה החדשה מתמקדת במעטפת-על של שירותים וכלים מקוונים (המופעלים ברשת) להתנהלות מערכת חינוך, בית הספר, סגל ההוראה, הלומדים והקהילה, אך כל זאת בשים דגש מיוחד על סטנדרטיזציה של הכלים והמערכות, אמינות, ידידותיות וקלות הפעלה, וחשוב יותר – אינטראקטיביות מותאמת התנהגות בהלימה לרצונות, יכולת ובחירה אוטונומיים של כל משתמש. במאמר זה בוחן ד"ר אברום רותם מתווה צרכי בית הספר המעודכן, המורה המקוון בכתה והתלמיד המקוון והיישום הרצוי בסביבה מקוונת, באמצעות אפיון תפיסה טכנולוגית עדכנית, מערכת וכלים נדרשים ( אברום רותם).

פרופסור האוורד ריינגולד , ממגבשי ופורצי הדרך בתחומי הקהילות הוירטואלית במדעי החברה, שוקד בשנה האחרונה על פרויקט חינוכי בשם "כיתת המדיה החברתית" (Social Media Classroom ) באוניברסיטת סטנפורד בארה"ב. הסביבה הממוחשבת השיתופית הקרויה SMC מאחדת ביחד אלמנטים פעילים וקהילתיים של וויקי , בלוגים , תגיות וכלים שיתופיים נוספים. פרופסור הווארד ריינגולד מנסה את התוכנה השיתופית שלו בקרב הסטודנטים על מנת לשפרה ועל מנת להפכה לסביבה מתוקשבת מדגימה ומובילה בחינוך הגבוה בארה"ב ובעולם . בתקציר מובא קישור לסרט וידאו קצר בו הוא מציג את הסביבה המתוקשבת החדשנית שלו .

ג'יי הורוויץ סיכם בבלוג שלו כמה תובנות מעניינות על עבודה משותפת. אנו קוראים בשנים האחרונות שהיצירה זקוקה לעבודה משותפת, ואיננה צומחת מאדם יחיד שיושב לבדו, מבודד מאחרים, אבל מתברר כי הקבוצה לא תמיד מהווה סביבה מתאימה ליצירה. ג'ורג' סימנס אותו מצטט ג'יי הורוויץ בפוסט שלו , מתמקד בחולשה המרכזית של הוויקי בחינוך, חולשה שנובעת מהרצון לאמץ כלי "חדש" מבלי לבחון לעמוק לא רק את יתרונותיו, אלא גם את חסרונותיו. אין ספק שהוויקי מעודד עבודה משותפת, אבל ה-"שותפות" שבאה לביטוי דרכו איננה בהכרח ה-"שותפות" שמצמיחה יצירה אמיתית או משמעותית. השימוש במילה "רשת", במקום בקבוצה או בקהילה מתאימה יותר. קבוצה של אנשים שעובדים על אותה משימה איננה אותו הדבר כמו רשת של אנשים שבה כל אחד מתמקד במשימה שהוא הגדיר לעצמו, אך באותו הזמן ניזון מאחרים וגם תורם להם.