למידה ניידת (m-learning) מאפשרת לסטודנטים ללמוד בכל מקום ובכל זמן. אך ניידות מביאה עמה גם אתגר חדש. סטודנטים עשויים עתה להיות בתנועה מתמדת וההקשר שממנו הם לומדים צריך להיות מותאם בצורה דינמית. לפיכך אדפטציה הופכת להיות חשובה יותר ויותר כאשר מדובר בלמידה ניידת. מאמר זה מציג מחקר אמפירי המיועד להעריך את ביצוע הלמידה ואת העמדות של סטודנטים לתארים מתקדמים כאשר הם משתמשים במערכת ניידת אדפטיבית המאפשרת התאמה של תכני הלמידה למיומנויות שלהם, למכשיר שלהם ולהקשר הנוכחי (Garcia-Cabot, Antonio; de-Marcos, Luis; Garcia-Lopez, Eva, 2015).

המטרה של מאמר זה הייתה להתבסס על המודל או מערכת הלמידה בסביבות למידה וירטואליות תלת-ממדיות של Dalgarno ו-Lee, ולהרחיב את מפת הדרכים שלהם לצורך מחקר נוסף בתחום זה. המודל המשופר חולק את המטרה המשותפת של זיהוי תועלות הלמידה עם המודל של Dalgarno ו-Lee תוך שימוש בסביבות למידה וירטואליות תלת-ממדיות. הגישה שאומצה כאן היא לנסות ולתת תיאור פדגוגי יותר תוך שימוש במושג של העמקה פדגוגית (pedagogical immersion) כנגזר מהמסגרת של Mayers ו-Fowler עבור מיפוי שלבי למידה לסוגים של סביבת למידה (Fowler, Chris, 2015).

המאמר מציג את הממצאים מפרויקט שבחן התאמות לשינוי טכנולוגי בארבע כיתות גדולות בהשכלה הגבוהה. בכיתות אלה, ההרצאות השתנו ממסגרת של הרצאה יחידה למסגרת של הרצאה מרובה (multi-lecture) המתווכת באמצעות ועידת וידאו, הדורשת מהם להעביר את האמונות ואת הפרקטיקות שלהם למרחב פדגוגי חדש (Westberry, Nicola; McNaughton, Susan; Billot, Jennie; Gaeta, Helen., 2015).

המטרה העיקרית של מחקר זה הייתה לנתח את מאמרי המחקר שהתפרסמו בשבעה כתבי עת מקובלים מאוד בתחום כדי ללמוד על המגמות העכשוויות בתחום החינוך מרחוק במהלך 2013-2009. לצורך כך הועלו שאלות המחקר הבאות: מהם 1. מילות המפתח, 2. תחומי המחקר הנבחרים, 3. הרקע התיאורטי/מושגי המודגש, 4. מערכי המחקר, 5. כלי איסוף הנתונים וטכניקות ניתוח הנתונים, 6. משתני המחקר, 7. אוכלוסיית המטרה ו/או קבוצות המשתתפים, 8. המקורות המצוטטים ו-9. המחברים המצוטטים, המופיעים בתדירות הגבוהה ביותר במחקר של חינוך מרחוק בין השנים 2013-2009? (Aras Bozkurt, Ela Akgun-Ozbek, Sibel Yilmazel, Erdem Erdogdu, Hasan Ucar, Emel Guler, Sezan Sezgin, Abdulkadir Karadeniz, Nazife Sen-Ersoy, Nil Goksel-Canbek, Gokhan Deniz Dincer, Suleyman Ari, and Cengiz Hakan Aydin).

מאמר זה מציג מחקר שהתמקד בהתנסות חינוכית של סטודנטים תוך שימוש בפלטפורמה של מיקרו-בלוגינג, טוויטר, עבור פעילויות של דיון בשלוש קבוצות בתכניות שונות של הכשרת מורים באוניברסיטת האיים הבלאריים (University of the Balearic Islands), ספרד. היעדים החינוכיים של פעילויות אלה, למעט עבודה על הנושאים של הדיון, היו להעצים את סביבות הלמידה האישיות של הסטודנטים, לעורר השתתפות של הסטודנטים ולהגביר את השימוש שלהם במדיה החברתית ובמכשירים ניידים ללמידה (Tur, Gemma; Marin, Victoria I. , 2015).

הספר "שיטות הוראה מומלצות עם טכנולוגיות פורצות דרך" שנכתב על ידי מישל פקנסקי-ברוק (Michelle Pacansky-Brock) הוא הספר הראשון בסדרה על שיטות הוראה מומלצות בהוראה ובלמידה מקוונת, שנערכה על ידי סוזן קו ( Susan Ko) ופורסם על ידי הוצאת Routledge. פקנסקי-ברוק מארגנת את הספר סביב החוויות שלה כמנחה שביצעה שינויים בעקבות חשיבה על שיטות ההוראה שלה בעשור האחרון, בין השאר בשל זמינותן של טכנולוגיות חדשות, כמו גם ההשפעה של פילוסופיות חדשות על האופן שבו אנשים מתקשרים ומשתפים ידע (Vanessa P. Dennen).

מחקר זה השתמש הן במדידות כמותיות סטנדרטיות והן בשיטות סילום איכותניות מבוססות כדי לזהות את עמדות הסטודנטים כלפי מאפייני בניית יחסי-קרבה של מנחים ואת ההעדפות שלהם לגבי הפרקטיקות לבניית יחסי-קרבה של המנחים בסביבות למידה מקוונות. הממצאים הצביעו על העדפה חזקה למאפיינים ופרקטיקות מבוססי-מנחה על פני מאפיינים ופרקטיקות מבוססי-פדגוגיה(Wright, Robert; Jones, Greg; D'Alba, Adriana, 2015).

סביבת למידה מקוונת התומכת במודעות לרשת החברתית (social network awareness) היא אמצעי יעיל ביותר להגברת אינטראקציה בין עמיתים ולסיוע בלמידת סטודנטים על ידי העלאת מודעות להקשרים חברתיים ולימודיים של עמיתים. מרכזיות הרשת (network centrality) משפיעה באופן עמוק על למידת סטודנטים בסביבת למידה מקוונת הקשורה למודעות לרשת החברתית. בנוסף, התנהגות של ויסות עצמי משפיעה באופן משמעותי על למידה מקוונת של סטודנטים. מאמר זה חוקר כיצד שני המשתנים, כלומר מרכזיות הרשת וויסות עצמי, משפיעים על הלמידה של הסטודנט בסביבה של למידה מקוונת הקשורה למודעות לרשת החברתית (Jian-Wei Lin; Hsieh-Hong Huang; Yuh-Shy Chuang, 2015).

זהר טלמור־רוטבליט, 40, מורה לאזרחות ומחשבת ישראל בחטיבת ביניים, פיתחה את "מקוונים גבוה", מודל של מרחב למידה מתוקשב המציע לתלמידים אתגרי רשת בתחומי הלימוד המסורתיים. בכיתות שלה אין ספרי לימוד, אין מחברות, אין מבחנים, והתלמידים אינם יכולים להעתיק; הם חייבים ליצור (אמתי מור).

מאמר זה מפתח מודל תיאורטי של הגורמים הקובעים את שביעות הרצון מלמידה מקוונת בהוראה ובלמידה בקרב מורים בבית ספר תיכון. זוהו שלוש קבוצות פוטנציאליות של הגורמים הקובעים את שביעות הרצון בקרב מורים בבית הספר התיכון: מאפיינים הקשורים למשתמש, מאפיינים הקשורים לארגון ומאפיינים הקשורים למערכת של למידה מקוונת. השימוש מבוסס כמשתנה מתווך בין שלוש הקבוצות הפוטנציאליות הללו של הגורמים הקובעים לבין שביעות הרצון כלפי למידה מקוונת (Mei Lick Cheok; Su Luan Wong, 2015).

המחקר בחן אם סטודנטים באוניברסיטה מוכנים לקבל כלים המאפשרים שימוש במדיה חברתית כחלק מתהליכי הלמידה שלהם. מודל "קבלת המדיה החברתית" (The Social Media Acceptance Model), המתמקד בששה מושגים עיקריים: עצמי, ביצוע, השפעה חברתית, פשטות, מאמץ ופונקציונליות, שימש כמדריך לבניית Edooware, כלי חינוכי התומך במספר רב של פונקציות של מדיה חברתית. הניתוח חשף שיפורים ניכרים עבור המושגים עצמי, השפעה חברתית ופונקציונליות לאחר השימוש בתוכנת Edooware. ניתן להסיק מכך שהסטודנטים נמשכו באופן מיוחד לחלק מהמאפיינים שסיפקה תוכנת Edooware אשר אינם זמינים בפלטפורמת הלמידה הנוכחית (Balakrishnan, Vimala; Liew, Teik Kooi; Pourgholaminejad, Shiva, 2015).

ג'יי הורוויץ מפרסם בבלוג שלו תגובה ביקורתית לכתבה מאתר ה-District Administration: "אמיתה מאד מקובלת גורסת שהתקשוב מחולל שינוי מהותי בחינוך. אפילו הספקנים מוכנים להודות שהעשייה החינוכית נמצאת היום בתקופה של שינוי מואץ, ובמידה רבה זה בזכות הדיגיטאליות. עם שינויים שמתרחשים בכל כך הרבה חזיתות – קורסי MOOC, הכיתה ההפוכה, BYOD, למידה ניידת, big data, ועוד – קשה לקבוע מהיכן תגיע ההשפעה המרכזית. אולי זה איננו משנה, אבל אם רוצים להשפיע, רצוי לדעת איפה הכי כדאי ללחוץ, ולכן יש טעם לזהות את הנקודה החשובה ביותר. אבל אולי יש דרך פשוטה יותר – פשוט ללכת על כל החזיתות או לירות לכל הכיוונים".

הוראת שפות זרות המבוססת על טכנולוגיה מספקת אסטרטגיות אפקטיביות רבות בתהליך הלמידה. השימוש בטכנולוגיה בהוראה מוביל ללמידה טובה של שפת היעד בקלות. מחקר זה מציג כיצד הוראה מבוססת טכנולוגיה מסייעת ללומדים להשיג הצלחה בתהליך של למידת שפה זרה (Altun, Mustafa, 2015).

המחברים מציגים ניתוח של איכות מערך הוראה של 76 קורסי MOOC שנבחרו באופן רנדומלי. המחברים מצאו שרוב קורסי ה-MOOC קיבלו ציונים נמוכים ברוב העקרונות של מערך ההוראה. אולם, רוב קורסי ה-MOOC קיבלו ציונים גבוהים בארגון ובהצגה של חומר הקורס (Margaryan, Anoush; Bianco, Manuela; Littlejohn, Allison, 2015).

מאמר זה מנסה לענות על השאלות: מהם האתגרים, הבעיות והמכשולים של סטודנטים בעלי הנעה עצמית מופחתת המעורבים בקורסי MOOC וכיצד הם קשורים לקונקטיביזם וללמידה שלהם. הממצאים סווגו כ:אתגרים, בעיות, מכשולים הקשריים עיקריים וקונקטיביזם (Garcia Espinosa, Brenda Jeanett; Tenorio Sepulveda, Gloria Concepcion; Ram?iez Montoya, Maria Soledad, 2015).

מאמר זה מדווח על ניתוח המכוון להבין מיהם הלומדים בקורסי ה-MOOC באוניברסיטת אדינבורו (University of Edinburgh), מי בוחר להשתתף בקורסים הללו, מהן השאיפות של אוכלוסייה זו ומהו המקום שקורסי ה-MOOC תופסים באקולוגיית הלמידה המקוונת של האוניברסיטה (Macleod, Hamish; Haywood, Jeff; Woodgate, Amy; Alkhatnai, Mubarak, 2015).

אפרת מעטוף מדווחת בבלוג שלה על הכלי Scrumblr: "לוח מחיק מקוון, עליו ניתן ליצור עמודות, להוסיף פתקיות ודבקיות צבעוניות. את הלוח ניתן לשתף ברשת וכל אדם שיש בידיו את הקישור יכול גם לערכו. אין צורך ברישום". "הצעות לשימוש בכלי: סיעור מוחין, כל תלמיד מציע רעיון סביב נושא מסוים; המורה כותב על כל פתקיות פריטים ומניח אותן מחוץ ללוח ואז מבקש מהתלמידים לכתוב קריטריונים להשוואה (טורים) ולמיין את הפתקיות לפי הקריטריונים".

מאמר זה מדווח על מחקר שבחן את השימוש של תלמידי כיתות ה-ט' במשאבים מתמטיים מקוונים שלתלמידים יש נגישות אליהם, תוך התמקדות מיוחדת על הערכת האפקטיביות של Khan Academy, אתר לימודי מקוון (Muir, Tracey, 2014).