המחקר הנוכחי בוצע על רקע חוסר שביעות רצון משיטות ההערכה הקיימות בקורסים מקוונים. הנתק הקיים בין תהליכי ההוראה-הלמידה לבין תהליכי הערכה, אשר אינו ייחודי ללמידה המקוונת, בולט במיוחד בקורסים המקוונים בשל השוני בינם לבין סביבות הלמידה המסורתיות. הלמידה המקוונת מציבה אתגרים חדשים בתחום ההערכה בעשור האחרון פותחו כלים טכנולוגיים דוגמת מערכות לניהול תוכן ולמידה, לדוגמא (Moodle ), אשר עשויים להוות מענה מוצלח לקשיים פדגוגיים, ניהוליים וארגוניים בתחום זה. מטרת המחקר הייתה לימוד ובחינה של יחסי הגומלין בין מערכות ותת מערכות טכנולוגיות לניהול תכנים ולמידה, על מרכיביהן, לבין דרכי הערכה של המנחה בקורסים המקוונים. ההנחה המרכזית הייתה שניתן לשפר ולייעל את דרכי ההערכה שמפעילים מנחים בקורסים מקוונים, בעזרת שימוש במערכת טכנולוגית לניהול תוכן ולמידה (ליאת אייל, דן בוכניק).

ליצירה ושיתוף של מסמכים ברשת ישנם מספר יתרונות משמעותיים. צורת עבודה זו מאפשרת לגבות את המסמכים, לשתף אותם עם חברים ולגשת אליהם מכל מחשב בעולם המחובר לרשת. שירות גוגל דוקס (Google-Docs) מאפשר לבצע את כל הפעולות האלו באמצעות ממשק פשוט וידידותי. תוכנת "גוגל דוקס" זמינה באינטרנט ללא צורך בהורדה, היא חינמית עבור משתמשים פרטיים. גוגל השיקה לאחרונה (מאי 2010) גרסאות חדשות ל- Google-Docs . ב- Google-Docs הישן המערכת אטית מדי, ולעיתים קרובות עדיף להעתיק את המסמכים מהענן להעביר ל office , לערוך מחדש ולחזור לענן. כדי לשפר, Google בנתה מחדש את כל הקוד של Docs על בסיס תמיכת HTML5. מבחינת צוותי המורים המשתמשים בישום של גוגל דוקס, הגרסה החדשה משמעותה עבודה מהירה יותר ומתן אפשרות ל-50 תלמידים לעבוד בו-זמנית על הקבצים ושיתופם. גם האפשרויות המשופרות של שיבוץ תמונות מאפשרות למורים ליצור ולעורך בקלות רבה יותר מסכים וחומרי למידה לתלמידים.

אחת ממערכות התקשוב החינוכיות המוצלחות בארץ היא מערכת "אורייאנית" שפותחה ע"י אלישע בביוף וצוותו במחוז הדרום של משרד החינוך. במקום לדבר גבוה גבוה על תקשוב החינוך, המערכת שפיתח אלישע בביוף שמה לה למטרה לתת כלים מתוקשבים מעשיים למורים בשטח. במשך השנים שבהם פועלת מערכת "אורייאנית" היא אכן הגשימה את מטרותיה וסייעה רבות למורים בשטח לשלב את האינטרנט בהוראה. מערכת "אוריינית" לא שוקטת על שמריה , לפני שנתיים פיתחה מערכת מתוקשבת ליצירת בלוגים בחינוך ממנה נהנים מורים רבים בשטח. ולאחרונה עברה שדרוג טכנולוגי ופדגוגי חשוב. למחולל האתרים "פנדה" נוספה יחידה חדשה בשם "הטבעת דפים" (הכניסה ליחידה החדשה דרך תפריט הפנדה). מטרת היחידה החדשה – הטבעת פרטי מידע מיישומי ה"אורייאנית" השונים ומאתרים אחרים, בדפי ה"פנדה".

הבהרה של הבדלים בין כמה מושגים חשובים בתחומי המידע הדיגיטאלי והמידענות. השיטה של ניהול תוכן (CMS ) , מבוססת על תבניות אחידות לניהול התכנים והעלתם לאינטרנט. השיטה לארגון התכנים מבוססת על תבניות קבועות להזנת התכנים והעלתם לאינטרנט. שיטה זו הנפוצה כיום מהירה ויעילה יותר מאשר שיטות דחיפת המידע של Web 1.0, אך בניגוד לה אינה מאפשרת התאמה שונה וייחודית של תצורת המידע . שני המושגים הנ"ל מייצגים גישה ריכוזית ומתן סמכות לטיפול בתכנים . לעומת זאת המושג Web 2.0 מאפשר בעקרון לכל אחד ליצור תוכן ולהפיצו בערוצי מידע שונים באינטרנט, גם ללא סמכות ריכוזית וגם ללא הרשאה. המושג רשתות חברתיות (Social Media) שנעשה נפוץ לאחרונה קרוב , אמנם, ל Web 2.0 , אך הדגש הוא על אנשים והקשר שלהם ופחות על תכנים. הדגש העיקרי כאן הוא על בניית קהילה מתוקשבת ועל טיפוח ערוצי הקשר בין החברים.

יש בתי ספר לא מעטים המצוידים במערכת לניהול אתרי אינטרנט, אך הפעילות בהם מדשדשת ודועכת בסופו של דבר אינה מועילה למורים ותלמידים, אך יש כמה בתי ספר בישראל בהם האתר הבית הספרי פעיל ודינאמי לאורך כל השנה והוא מתעדכן באופן שוטף לטובת התלמידים והמורים. כזה לדוגמא הוא אתר ביה"ס של חט"ב בן גוריון בעיר הרצליה. הפעילות השוטפת של ניהול התוכן היא חלק מהתשתית של פורטל החינוך בהרצליה. במקרה של חט"ב בן גוריון ניכר כי ניהול התוכן באתר על ידי פזית לבנון הוא רציף, יציב ורלבנטי. לאתר ולתת-אתרי הכיתות מועלים כל הזמן הודעות, עדכונים והפעלות חינוכיות מתוקשבות כגון קישורים חדשים בלשון, ציורי תלמידים בנושא אקולוגיה, הפעלה ליום ירושלים ועוד. המסקנה היא שאתר ביה"ס באינטרנט הרוצה להיות רלבנטי לתלמידים חייב להיות מנוהל באופן פעיל ויזום כל הזמן.

שירות ניהול המסמכים המקוון מבית גוגל מאפשר לכם להעלות מסמכים לרשת ולשתף אותם עם חברים. גוגל דוקס (http://docs.google.com) מציעה פחות תכונות וגם הממשק רזה יותר, והוא מזכיר יותר את המראה המוכר של ג'ימייל מאשר מעבד תמלילים. אבל הוא מפזר את הפונקציות השונות ללשוניות בצורה נוחה. גוגל דוקס עכשיו מאפשר לקבוע עברית כשפת ממשק. גוגל דוקס הוא לא מעבד תמלילים מושלם, אבל יש לו כמה יתרונות בולטים על וורד: הוא חינמי, הוא מקוון, הוא זמין מכל מחשב שמחובר לאינטרנט, הוא שומר את המסמכים ברשת גם אם המחשב נכבה באמצע בטעות או החזיר את נשמתו ליוצרו, הוא שומר גרסאות קודמות של המסמך ומאפשר לחזור אליהן, אפשר להציג את המסמכים שלו ברשת לאנשים ספציפיים או לכל העולם. יותר ויותר מורים מתחילים להשתמש בו לניהול מתוקשב של דפי העבודה והמטלות המקוונות בכיתה או לכתיבה משותפת עם עמיתיהם.

ג'סיקה האפ (Hupp) ממאגר OEDB ריכזה וערכה רשימה מועילה מאד של כלים מתוקשבים חופשיים לניהול מידע וניהול פרויקטים באינטרנט. חלק מן הכלים אולי מוכרים, אך חלקם הגדול הם חידוש מרענן לאנשי תקשוב חינוכי ולמידענים. מרביתם כלים שימושיים למדי לניהול מתוקשב בעידן Web 2.0. שמרו הרשימה, היא תביא לכם תועלת או רעיונות לקורסים בעתיד.

למערכת Moodle יתרונות ברורים בלמידה מתוקשבת מבחינת קלות התפעול והגמישות הפדגוגית. ויותר מורים ומרצים מודעים ליתרונות של מערכת זו לניהול קורסים מתוקשבים באינטרנט ומחפשים דרך להשתמש בה. Moodle היא מערכת לניהול למידה הכוללת כלים לבנייה, עיצוב, ארגון וניהול של קורסים. פותחה ע"י Martin Dougiamas. אמנם בטכניון מתוקנת מערכת MOODLE ללמידה מתוקשבת, אך מרצים ומורים רבים המלמדים מחוץ לטכניון מעוניינים גם הם להתנסות במערכת ניהול קורסים מתוקשבים מבוססת MOODLE. לשם כך, הוקמה בעולם מערכת בינלאומית חופשית בשם Ninehub.com המאפשרת למורים ולמרצים לפתוח קורסים מבוססי MOODLE ללא תלות במערכת איחסון של מוסד כזה או אחר.

בית הספר הר-וגיא השוכן בצפון הארץ החליט לקחת על עצמו את האתגר ולפתח מערכת לימודים אינטראקטיבית שתשמש לא רק את תלמידי ומורי בית הספר אלא בתי ספר רבים נוספים.במסגרת פרויקט "סולם" הוקמה שותפות בין כ-20 בתי ספר לניהול סביבות למידה ברשת. במסגרת השותפות מקבל כל בית ספר השותף לתוכנית קמפוס וירטואלי. במסגרת סול"ם מורים יכולים לבנות חומרים המקושרים לאתרי תוכן, לתמונות, למצגות ולסרטים. המורים יכולים כמו כן לשאול שאלות אינטראקטיביות בתוך הדף בצורה קלה ופשוטה. התלמיד מקבל מטלה, עובד עליה ללא צורך בהורדות ושליחה מחדש. כל תלמיד רואה רק את המטלה שלו. כל מטלה עוברת באופן שקוף בין המורה לתלמידו ללא צורך בכתובת אי מייל. המורה מצידו יכול להפיק דוחות על כל הפעילויות או לחילופין על כל משימה בנפרד.

מפתחי תוכנה מובילים בעולם מתגייסים בעת האחרונה לפתח מערכות מידע ידידותיות ברוח ה-WEB 2.0 לטובת קהילות חינוך ומורים. דגם מידעני נכון ומוצלח של מרכז משאבים ממוחשב שנבנה ברוח תפיסות ה-WEB.2 . מדובר על מרכז משאבים חינוכי באינטרנט העונה על צרכי המורים, הלומדים וההורים בקהילה חינוכית. ניתן להעלות חומרים חינוכיים בקלות למרכז המשאבים , לראות את החומרים החינוכיים שהועלו עפ"י קטגוריות נושאים או מילות מפתח. זהו מאגר חינוכי חופשי של מורים ומחנכים בקנדה ובארה"ב הצובר מידע על הפעלות חינוכיות ומאפשר העלאה והורדה של הפעלות ומצגות על פי נושאים ומערכי שיעור. ייחודיות המערכת היא בפשטות המישק הממוחשב ובאיתור הידידותי של החומרים ובניית מרכז המשאבים הממוחשב סביב קהילה מקוונת חינוכית. מרכז המשאבים ממשיך להתפתח מבחינה טכנולוגית תוך ניסיון לתת מענה טכנולוגי משולב וגם פשוט וידידותי למורים , לומדים והורים.

מצגת על תופעת הבלוגים כז'אנר חדש באינטרנט תוך התיייחסות להשפה ראשונית של ז'אנר זה על תחום החינוך. המצגת הוצגה בכינוס הארצי של מרכזי הפסג"ה במשרד החינוך. הפריט כולל גם רשימת קישורים ומחקרים שנערכו בנושא הבלוגים בחינוך והבזקים על הפדגוגיה של הבלוגים בכיתה. (עמי סלנט)

שיקולים עיקריים לבניית פריטי תוכן במאגר הידע הארגוני. במאמר מוגדרים הסוגים העיקריים של פריטי תוכן אותם יש לכלול במאגר הידע. (מוריה לוי)