עם צאתו לאור בעברית של הספר "לומדים מפינלנד" בוחנת פרופ' יולי תמיר, שרת החינוך לשעבר, את השיעור הפיני וקובעת: מי שחושב שאפשר ללמוד מפינלנד איך לחזק את מערכת החינוך הישראלית מבלי לשנות באורח ניכר את אורח החיים הישראלי טועה; השיעור הפיני החשוב ביותר הוא שמערכות חינוך נטועות בעולם הערכים הסובב אותן ובתנאים הכלכליים והחברתיים שהן מתמודדות עמם (יולי תמיר).

מחקר אתנוגרפי ביקורתי זה בוחן כיצד הזיכרונות מהעבר הסובייטי מסופרים מחדש כדי להעריך את הרפורמות החינוכיות העכשוויות. המחברת משתמשת בתיאוריית ההתהוות ההיסטורית (Historical Becoming) של מיכאיל בכטין (Mikhail Bakhtin) כדי לנתח כיצד שרידי העבר מתקיימים יחד עם צורות של ההווה הניאו-ליברלי ומעצבים את האופן שבו מורי המורים והסטודנטים שלהם מפרשים את הרפורמות החינוכיות ואת עבודתם היומיומית (Aydarova, Olena, 2015).

בקרב מדענים קיים קונצנזוס בדבר חשיבותה של תורת האבולוציה כעמוד תווך במדעי החיים ובמדע בכלל. עם זאת, במדינות רבות קיימת מחלוקת פוליטית רבת שנים בדבר הכללת הנושא בתכנית הלימודים המחייבת בבתי הספר, והמדיניות בנושא שונה ממדינה למדינה, ואף משתנה בהתאם לחילופי שלטון. המסמך הנוכחי סוקר את מקומה של תורת האבולוציה בתכנית הלימודים המחייבת בישראל, בהשוואה לתכניות לימודים מקבילות במדינות נבחרות בעולם (איתי אשר).

יורם אורעד מביע את דאגתו ממבחני פיז"ה בהתייחסו למכתב הפתוח שנכתב בידי אנשי אקדמיה מרחבי העולם ואשר יועד לפרופ' אנדריאס שלייכר, מנהל מבחני פיז"ה: "מזה שנים שאני מודע לנזקי פיז"ה ואף חווה אותם ברמה המקצועית. אולם כאן מדובר במכתב של אנשי אקדמיה בעיקרם, לא אנשי חינוך. אלה הגדירו באופן מדויק מאד את מהותה ואת מרכיביה של דאגה זו. דווקא ריבוי אנשי האקדמיה ומיעוט אנשי החינוך מקנה לדעתי יתר תוקף לסכנה ולבעייתיות של המבחנים כפי שהיא עולה מן המכתב. זאת, משום שאפילו אנשי האקדמיה שמומחיותם אינה חינוך הבחינו בבעיה. מאז ומתמיד עוררו אצלי המבחנים האלה הסתייגות. המבחנים, מקצועיים לכשעצמם, יש בהם מן השטחיות מבחינת ההערכה הכלל מערכתית של תלמידים ומורים ברחבי העולם, הן משום שונותם של המדינות בהרכבן ובאופי אוכלוסייתן והן משום שהמבחנים מכוונים רק לתחום צר מאד, התחום שניתן למדוד באופן כמותי".

מאמר זה בוחן יוזמות חינוכיות הוליסטיות של שתי מערכות חינוך בעלות ביצועים גבוהים – פינלנד וסינגפור. ניתוח איכותני זה לוכד התנסות חינוכית פנומנולוגית של חינוך הוליסטי תחת שתי המערכות. ההמשגה של המחברות לגבי חינוך הוליסטי מתמקדת בשני ממדים עיקריים: למידה הגורמת לשינוי ומעורבות של הקהילה. סימנים ללמידה הגורמת לשינוי נצפו באמצעות פעילויות משחק (לא)מובנות שהתלמידים מעורבים בהן. לגבי המעורבות של הקהילה, המחברות בחנו את הציוויים התומכים ביוזמות של מעורבות הקהילה אשר התלמידים נחשפו אליהן ( Lee, Daphnee; Hong, Helen; Niemi, Hannele, 2014).

כמה מורים דרושים לעולם, כדי שתלמידי החינוך היסודי בכל מדינה ומדינה יקבלו חינוך הולם? לפי המכון לסטטיסטיקה של אונסק"ו, בשנה הבאה, 2015, יזדקק העולם כולו ל-1.6 מיליון מורים נוספים, מעבר לאלה שמלמדים כיום בכיתות. ב-2030, לפי תחזיות המכון, יוכפל המחסור ויגיע ל-3.3 מיליון מורים (רן שפירא).

מאמצי רפורמה חינוכית לעיתים קרובות מוכנסים ומופסקים מבלי להפיק את ההשפעה המובטחת. הבעיה עשויה להיות נעוצה לא באיכות יוזמת הרפורמה אלא באיכות היישום או בהגינות הטיפול בה. מאמר זה סוקר את המשתנים המשפיעים על ההגינות בטיפול וגישות ספציפיות מסוימות להגברת ההגינות הזו (Detrich, Ronnie, 2014).

הבנק העולמי פיתח בשנה האחרונה מערכת כלים מתוקשבים יעילה וחדשנית שמאפשרת השוואה בין נתוני ההתקדמות של מערכות חינוך בעולם . המערכת הידועה בשם SABER , The Systems Approach for Better Education Results (SABER) צוברת נתונים כמותיים ואיכותיים על מערכות החינוך בעולם, בעיקר נתונים המבוססים על מתודולוגיית evidence-based global standards. באמצעות הפקת דו"חות ממערכת SABER ניתן לראות את ההתקדמות של מערכות חינוך בעולם בתחומי המורים, התלמידים , ההורים . התחומים כוללים גם את התפתחות ילדים , אוטונומיה בית-ספרית ופיתוח כוח אדם להוראה .

בעוד שמודלים חינוכיים מצליחים אחרים, כמו המודל הפיני או הסינגפורי, אינם יכולים להיות מיושמים בישראל בשל ההבדלים התרבותיים והדמוגרפיים הגדולים, הרי שלאונטריו ולישראל כמה קווי דמיון גדולים שהופכים אותו למודל חיקוי רלוונטי. עם אוכלוסייה של 13 מיליון איש, 2 מיליון תלמידים, תושבים בעלי רקע תרבותי שונה וגם דוברי שפות שונות – ומהגרים רבים, אונטריו היתה בעשור האחרון מעבדה מצליחה לרפורמה חינוכית, שהביאה לא רק להישגים במבחנים, אלא לסגירת פערים בין אוכלוסיות שונות ( דפנה מאור) .