לא מעט נכתב על המתרחש בשדה החינוך . על פי רוב הכותבים הם חוקרים, הוגים ובעלי עניין בתחום. טקסטים מעטים מאד הם פרי עטם של העוסקים במלאכת החינוך. בקובץ זה נאספו בעיקר טקסטים שכתבו מנהלים של בתי ספר. הנרטיבים המובאים באסופה מאפשרים לקורא ללמוד על מלאכת הניהול מנקודת מבטם של המנהלים. הדברים הועלו במקור במפגשים של קבוצות כתיבה של מנהלים שהתקיימה ביוזמת תחום מחקר ופיתוח ב"אבני ראשה" – המכון הישראלי למנהיגות בית ספרית. כל אחד מהמפגשים התקיים בין כותלי ביה"ס אחר, הכתיבה והדיון בה היו תהליך מתמשך במסגרתם. בתוך כך נערכו מפגשים אישיים משלמים של מנחי הקבוצה עם המנהלים הכותבים. ישראל כ"ץ , תמר גרוס ( עורכים).

במאמר קצר זה מנסה ד"ר יזהר אופלטקה לבחון מחדש את הקריאות לאימוץ מנהיגות חינוכית מנקודת המבט של גישת שלבי הקריירה. גישה זו מניחה שהתפתחותו של העובד היא תהליך מתמשך שבו הוא עובר כל שנים מספר לשלב קריירה אחר, המאופיין בנושאים ייחודיים לו, במשימות ובצרכים התפתחותיים (אופלטקה, 2007 ). במובן זה, הוא מעונין לעורר כאן דיון בדבר הצורך לבחון את המאפיינים של שלבי הקריירה של המנהל מול הדרישות התאורטיות והנורמטיביות המופנות אליו בשנים האחרונות. טענתו המרכזית היא, כי אימוץ מודלים של מנהיגות חינוכית תלוי רבות בשלב הקריירה שמצוי בו המנהל. קרי, מודל מנהיגות זה או אחר מתאים יותר לשלב קריירה מסוים ולא לאחר וכמובן לא לכלל שלבי הקריירה. כך על המנהל לאמץ מודל מנהיגות המתאים למאפיינים הייחודיים של שלב הקריירה שהוא מצוי בו ולהימנע מלהפעיל סגנון מנהיגות המנוגד למאפייני שלב זה. למשל, מודל המנהיגות הפדגוגית, שזכה לעדיפות רבה מצד קובעי מדיניות החינוך בארץ, נראה מתאים יותר למנהלים בשלב קריירה מתקדם למנהלים חדשים או ותיקים מאוד. לפיכך, יש להפנות ציפיות בכיוון מודל זה למנהלים המצויים בתפקידם לפחות ארבע-חמש שנים ולא אל מנהלים שזה עתה התיישבו לראשונה על כיסא המנהל ( יזהר אופלטקה ).

מאמר זה מציג חלק ממחקר רחב יותר העוסק בראשי מסלולים במכללות להכשרת מורים בישראל. המחקר בכללותו ניסה לברר : ( א) האם גם במכללות לחינוך בישראל חווים ראשי מסלולים אי-בהירות לגבי מהות תפקידם בדומה למקביליהם , מנהלי דרגי הביניים, ברחבי העולם. (ב) אם אכן קיימת אי-בהירות בתפקידם של ראשי המסלולים , אז מהם מופעיה ומהן השפעותיה. מניתוח ממצאי המחקר עולה , שראשי מסלולים חווים אי בהירות לגבי מהות תפקידם . נמצאו שתי קטגוריות עיקריות של אי-בהירות : האחת, אי-בהירות שמקורה בהקשרי העבודה של ראשי המסלולים עם דרג הניהול הבכיר שאליו הם כפופים: השנייה , אי-בהירות בתוך דרג הביניים, שמקורה בקשרי העבודה בין ראשי המסלולים וראשי הדיסציפלינות. כמו כן, נמצא שראשי המסלולים חשים תלות רבה בדרג הניהול הבכיר שאליו הם כפופים, וחוסר אוטונומיה בתפקידם ( דורון לדרר).

המחקר מציג את תרומת תוכנית ההתמחות האקדמית-פדגוגית של מורי מורים במכון מופ"ת. המחקר התמקד בתהליך שעברו משתתפי ארבעת המחזורים של תוכניות ההתמחות וביישומה הלכה למעשה בעבודתם במכללות השונות. במחקר שולבו שיטה איכותנית וכמותית. כלי המחקר כוללים ראיונות עומק עם שמונה נציגים מכל המחזורים, ושאלונים המופנים לכלל בוגרי ההתמחות באותם המחזורים (כ-80). כמו כן, נאספו ונותחו מסמכים שונים, כמו תוכניות הלימודים ומשובי המשתתפים. הממצאים מצביעים על תרומת ההתמחות להתפתחותם האישית והמקצועית של בוגרי התוכנית, השפעתה על תהליכי השינוי במכללות והעלאת רמתם הניהולית של בעלי התפקידים במכללות. המחקר מציע דרכים לשדרוג התוכנית. (רוקסנה רייכמן, עינת ברגר, יעקב קדם)

במוקד ספרו של ג'ים קולינס "גלגל התנופה: מטוב למצוין" עומדת שאלת דמותו של המנהיג המצליח להפוך ארגון מטוב למצוין. ג'ים קולינס חקר חברות עסקיות שהפכו למצוינות. הוא מצא כי המכנה המשותף לכולן הוא מנהיגות בעלת מאפיינים מיוחדים אותה הוא מכנה "מנהיגות משלב 5". זוהי מנהיגות המשלבת נחישות מקצועית ולהט, ענווה וכוח רצון. העקרונות שעליהם מדבר קולינס ניתנים לזיהוי וליישום גם במערכות כמו בית-ספר. קולינס מציג מדרג של חמישה שלבים של מנהיגות של מנהלים. על מנהיגות משלבים 1-4 נכתב רבות. החידוש במחקר הוא השלב החמישי.

נוסח מלא של עבודת הדוקטורט של ד"ר גיזה שביב באוניברסיטה העברית על מאפייני תהליכי האוריינות המתוקשבת של מנהלי בתי ספר יסודיים. מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את תופעת "השינוי האורייני המתוקשב" שעוברים מנהלי בתי-ספר יסודיים, את התפתחותו, מאפייניו והשפעתו על דפוס הניהול ועל התרבות המתוקשבת של בית-הספר, וכן לזהות דפוסים שונים של תופעה זו כדי להסביר את השונות ברמות התקשוב בין המנהלים. שאלות המחקר: מהם הדפוסים של פרקטיקות הניהול המתוקשבות של מנהלי בתי-הספר? מהם המאפיינים של התרבות הארגונית בבתי-ספר שמנהליהם משתמשים בפרקטיקות מתוקשבות? מהם המהלכים שתרמו להיווצרות "השינוי" בקרב המנהלים? כיצד השימוש בטכנולוגיית המידע (שהיא טכנולוגיה מגדירה) משנה את דפוסי הניהול של המנהל, ואיזה שינוי נוצר בהתנהלותו של בית-הספר, במבנהו ובתרבות הארגונית שלו?

למנהלי בתי ספר יש יותר השפעה על הכנסת יישומי מחשב ושיטות הוראה חדשניות בתחומי התקשוב מאשר לתוכניות משרדי החינוך והמיצוב הקהילתי של בתי ספר ביזום תקשוב חדשני תלוי במידה רבה בעמדותיהם. להכרה זו הגיעו בכמה וכמה מדינות בעולם, כגון אוסטרליה שם הנהיג משרד החינוך האוסטרלי תכנית חדשנית לפיתוח מנהיגות חינוכית מקוונת של מנהלי בתי ספר. התכנית האוסטרלית שהחלה בשנת 2005 נועדה לפתח ולעצב זן של מנהלי בתי ספר החשים והפועלים כמנהיגים בתחומי התקשוב החינוכי. המודל של מנהיגות בית ספרית אפקטיבית בחינוך גובש על ידי פרופסור Moyle, K. מביה"ס לחינוך באוניברסיטת קנברה העובדת בשיתוף עם משרד החינוך האוסטרלי. הפרדיגמה העיקרית של מודל המנהיגות החינוך המקוונת מבית היוצר אוניברסיטת קנברה היא הדרישה שמנהל ביה"ס כמנהיג חינוכי יידע לשלב בין תובנה פדגוגית לתובנה בתחומי התקשוב. המאמר מתאר גם לקחים ראשוניים שהופקו מהנהגת התכנית לפיתוח מנהיגות חינוכית מקוונת באוסטרליה בשנים 2005-2006 (Kathryn Moyle)

מחקר גישוש איכותני שמטרתו השגת הבנה רחבה ומפורטת של הקשיים המייחדים את שלב הכניסה לתפקידי ניהול במכללה. הרקע התיאורטי של המחקר נשען על תיאוריות מתחום הניהול וההתפתחות המקצועית. הנתונים נאספו ע"י כתיבה נרטיבית, מסמכים כתובים וריאיון עומק עם נחקר אחד, הושם דגש מיוחד על ניתוח המטפורות. הבולטות הרבה של תחושת הבלבול והאבדון מתיישבת עם הממצאים שהצביעו על מרכזיותה של תחושת העמימות ומצביעה על צורך בליווי אישי תוך מוסדי במהלך תקופת הקליטה. (מיכל גולן)

עניינו הכללי של המחקר הוא בהבנת הקשר שבין תהליכי דינמיקה ותפיסת האווירה בבית-הספר על פי תפיסתם של מנהלים ומורים. על בסיס ההנחה כי קיים קשר הדדי בין משתנים אלה נבדקו מספר מודלים, הקושרים מאפיינים אישיים ובית-ספריים לרמת הדינמיקה ולתפיסת האווירה בבית-הספר. מחקר זה מתמקד בשלוש שאלות מרכזיות: מדידת דינמיקה ואווירה בבית-הספר, אמידת קשרים בין מרכיבי הדינמיקה הבית-ספרית ותפיסת אווירה בקרב מנהלים, השוואה בין מנהלים ומורים לגבי האופן שבו הם תופסים את הקשר לבין דינמיקה בית-ספרית ואווירה בבית-הספר. (רונית הנגבי)

קיים מתאם חיובי משמעותי בין הישגי תלמידים לבין מנהיגות פדגוגית אפקטיבית. בהשוואה בין בתי ספר בעלי אותו הרכב אוכלוסייה ומורים נמצא כי שיפור בתפקודי המנהל כמנהיג פדגוגי ברמה של סטיית תקן אחת הביא לעלייה של 10 אחוזים בממוצע בהישגי התלמידים (ויכול להגיע עד 20 אחוז) אם המנהל בחר באסטרטגיית השינוי הנכונה (כלומר: אם הוא בחר בשינוי המתאים, השינוי שהוא בעל ההשפעה הרבה ביותר על קידום הישגי תלמידים, ובהתנהגויות המתאימות לדרגת השינוי בבית-ספרו לאור נתוני מורים וקהילה).

מטרת המחקר הינה לנסות ולבחון היתכנות ודרך הולמת לשילוב מועמדים מחוץ למערכת החינוך בעמדות ניהול במערכת ולבצע עבורם הכשרה בהתאם. תהליך ההכשרה מתבסס על תגבור נדבכים חיוניים בניהול הבית ספרי. נדבכים אלו כוללים מנהיגות, מנהל ופדגוגיה. בחינת תהליך ההכשרה נערך בבחינת מתכשרים לניהול הן מתחום ההוראה והן אנשי צבא בדימוס במהלך הסבה אל תחום החינוך. במחקר זיהו שתי הקבוצות את צרכי ההכשרה הנדרשים עבורם בתחומי מנהיגות, ניהול הוראה. כמו כן נבחן השוני בין שתי קבוצות ואותר התהליך הנדרש עבורם במסגרת ההכשרה לניהול הבית ספרי. השערה המרכזית במחקר היה יכולתם של המתכשרים לניהול לזהות מיומנויות וכלים, הנדרשים עבורם במסגרת הכשרתם.המודל שהוצע והוכח כתקף, הצביע על האפשרות לגייס ולהכשיר מועמדים לתחום הניהול הבית ספרי גם מחוץ למערכת החינוך ומאפשר פתיחת מערכת זו למגוון רחב יותר של מועמדים. מחקר זה אינו רלוונטי רק עבור מערכת החינוך בישראל; הממצאים עשויים להיות רלוונטיים גם עבור מדינות אחרות המבקשות לענות על אתגר המחסור בכוח אדם מתאים לניהול בתי ספר ( Schneider, Alex).

העבודה עוסקת בתפקיד ראש מסלול במכללות להכשרת מורות/ים בישראל. בעבודה שני מיקודים עיקריים: • הבנת תפקיד ראש המסלול (גברים ונשים) וכיצד הוא מושפע מאי הבהירות בתפקיד. • נשים ראשי מסלולים – דפוס הניהול המאפיין אותן, כמו גם דרכי התמודדותן עם אי הבהירות בתפקיד. (דורון לדרר)

המחקר זה הוא חקר מקרה שנערך במכללה להכשרת מורים וכלל שלוש משתתפות. הוא ביקש לבדוק את הקשיים שבהם נתקלים הנכנסים לתפקידי ניהול ביניים במכללות להכשרת מורים ואת צורכי התמיכה שלהם. ההנחה שעמדה בבסיסו הייתה שכאשר מנהלים מתחילים יבינו טוב יותר את זירת עבודתם, יהיו מודעים למקורות קשייהם ויזכו לתמיכה מקצועית מכוונת, הם ישקיעו פחות אנרגיה בתהליך הסוציאליזציה ויתפנו לניהול מקצועי ויעיל. (מיכל גולן)

מסוגלות עצמית היא תרגום המושג, self-efficacy ומבטאת את שיפוטו של האדם באשר ליכולתו לקיים בהצלחה התנהגויות מסוימות שיובילוהו לתוצאה רצויה. חשיבות תחושת המסוגלות רבה, משום השפעתה על התפקוד האנושי בכל תחומי החיים. בעלי תחושת מסוגלות עצמית גבוהה פונים למשימות ולתפקידים קשים ורואים בהם אתגר, ואילו בעלי תחושת מסוגלות עצמית נמוכה נרתעים, חוששים ומהססים, מתקשים לדבוק במשימה מול קשיים, ונוטים ללחץ ולדיכאון. פרסום זה מבוסס על מודל המסוגלות העצמית המקצועית של מנהל בית הספר, שגובש על-ידי החוקרים. המודל מתייחס להערכתו של מנהל בית ספר את יכולתו לפעול כדי להשיג את התוצאות המצופות ממנו כמנהל בחמישה תחומים אלה: ניהול כללי, מנהיגות, יחסי אנוש, ניהול קשרי החוץ של בית הספר וניהול פדגוגי. בכל אחד מחמשת התחומים נדרשות מן המנהל יכולות קוגניטיביות, יכולות התנהגותיות, יכולות חברתיות ויכולות רגשיותׁ(רעיה ברמה . יצחק פרידמן )