ראשי מסלולים במכללות להכשרת מורים חווים אי-בהירות לגבי מהות תפקידם

מקור וקרדיט:
דורון לדרר. "ראשי מסלולים במכללות להכשרת מורים חווים אי-בהירות לגבי מהות תפקידם," בתוך : אלוני , נמרוד ( עורך ) , החינוך וסביבו , שנתון מכללת הקיבוצים, ל' , 2008 . ע"ע 31 -43 .
 
 
מאמר זה מציג חלק ממחקר רחב יותר העוסק בראשי מסלולים במכללות להכשרת מורים בישראל. המחקר בכללותו ניסה לברר : ( א) האם גם במכללות לחינוך בישראל חווים ראשי מסלולים אי-בהירות לגבי מהות תפקידם בדומה למקביליהם , מנהלי דרגי הביניים, ברחבי העולם. (ב) אם אכן קיימת אי-בהירות בתפקידם של ראשי המסלולים , אז מהם מופעיה ומהן השפעותיה.
 
לצורך המחקר רואיינו ראשי מסלולים , נשים וגברים, ממסלולים שונים וממכללות שונות  שהיוו את אוכלוסיית המחקר העיקרית. כדי להרחיב את היריעה , רואיינו שלושה מנהלי מכללות וכן נעשה ניתוח תוכן שהתקיימו בהנהלות המכללות ובהנהלות המכללות ובהנהלות בתי הספר לחינוך במכללות שונות , בנושא תפקידו של ראש מסלול במכללה.
 
מניתוח ממצאי המחקר עולה , שראשי מסלולים חווים אי בהירות לגבי מהות תפקידם . נמצאו שתי קטגוריות עיקריות של אי-בהירות : האחת, אי-בהירות שמקורה בהקשרי העבודה של ראשי המסלולים עם דרג הניהול הבכיר שאליו הם כפופים: השנייה , אי-בהירות בתוך דרג הביניים, שמקורה בקשרי העבודה בין ראשי המסלולים וראשי הדיסציפלינות. כמו כן, נמצא שראשי המסלולים חשים תלות רבה בדרג הניהול הבכיר שאליו הם כפופים, וחוסר אוטונומיה בתפקידם.
 
ממצאים
 
  • אפשר לומר שראשי המסלולים חשים בלבול בקשריהם בתוך דרג הביניים הנובע מאי-בהירות בחלוקת האחריות בינם לבין ראשי הדיסציפלינות האחראיים לחלק מהשיעורים הנלמדים במסלול , כמו גם אי-הסכמות לגבי חלוקת העבודה בינם לבין ראשי הדיסציפלינות , דהיינו בין בעלי התפקידים השונים בדרג הביניים .
 
  • ציטוטים נוספים מעידים על אי-בהירות העולה מהסתירות שבדברי ראשי המסלולים , והיא משתמעת גם מהסתירה בין דבריו של ראש המכללה והמסמכים שהוצאו במכללות , המדברים באופן מפורש על כך שלראש מסלול יש אחריות כוללת על המסלול שהוא עומד בראשו, אחריות הכוללת בתוכה גם לימודים דיסציפלינריים.
 
  • כך מסכמת ראש בית ספר לחינוך את חוסר ההסכמות בתחום זה :
 
" המסמך ( המגדיר את ראש המסלול) הוא מצוין בהגדרת "אני מקצועי" , אך הוא לא מגדיר יחסי כפיפות. תפקיד ראש המסלול מכיל אחראויות רבות יותר מראש דיסציפלינה. חשוב למפות גם את אזורי ההסכמה וגם את אזורי הויכוח . אחר כך להציע מנגנון שיפתור אזורים אלה" .
 
מדברים אלה ניתן להבין, כי תהליך קבלת ההחלטות, אשר אמור להנחות את כל עשייתם של ראשי המסלולים לוט בערפל של אי-בהירות ובלבול. צריך לקחת בחשבון , שבחלק מהמסלולים הסטודנטים צריכים לבחור התמחות ראשית באחת הדיסציפלינות , ובמקרה כזה לראש המסלול יש ממש "פיצול" אחריות עם ראש הדיסציפלינה, במקום חלוקה ברורה בין שני בעלי התפקידים לגבי האחריות על קבלת ההחלטות. זאת ועוד , בחלק מהמסלולים הסטודנטים לוקחים שיעורים מכמה דיסציפלינות שונות. כלומר , על ראש המסלול להיות בקשר מתמיד עם כמה ראשי דיסציפלינות , ואז תחום ההחלטות נעשה משמעותי ומורכב ביותר.
 
התפיסה העמומה של ראשי המסלולים את תפקידם
 
רוב המחקרים מצאו שתפקיד מנהל דרג הביניים חשוב ביותר לתפקוד ה"חלק" של הארגון גם אם מנהלים אלה פועלים בהשפעת לחצים רבים (  Bennett, 1999, Dyer& Miller, 2000, Joyce, 2000 ). בחלק מהמחקרים נמצא שלמנהלי דרג הביניים יש ריבוי סמכויות , אבל כוח מוגבל כדי לממש סמכויות אלה  (Quinlley, 1999, Wilson, v. 1999). בחלק אחר של המחקרים נמצא , שתחושה של חוסר אחריות משפיעה על אי-בהירות בתפקיד מנהלי דרגי הביניים , ולדבר יש השפעה על הסטאטוס שלהם (1995Bacharach & Bamberger, ).
 
מחקר זה מצטרף למחקרים רבים שנעשו בעולם בחקר דרג הביניים, ועוסק ביכולת התפקוד של ראשי המסלולים במכללות לחינוך מנקודת המבט של ראשי המסלולים עצמם. במחקר זה נמצאה סתירה בין הסמכויות המוקנות לראשי מסלולים, כפי שהן באות לידי ביטוי במסמכים שהוצאו במכללות, לבין תחושתם של ראשי המסלולים עצמם.
 
ברנט ( (Barnett, 2003  חקר ארגונים בכלל , וארגונים אקדמאיים בפרט וטען שמוסדות אקדמאיים הם ארגונים מסובכים באופן יוצא דופן במונחים של מערכת , ובעלי תפקידים במוסדות אלה נמצאים באופן תדיר תחת דרישות נוגדות.
 
האם אכן ראשי המסלולים מרגישים "באופן תדיר תחת דרישות נוגדות"  כטענתו של ברנט, והאם אי-הבהירות שהם חווים תלויה גם היא בדרישות לא ברורות וסותרות מהם?
 
יועצים ארגוניים מסבירים שלא ניתן להתבונן על כל מרכיב בארגון ולבחון את פעילותו בנפרד, אלא עלינו לבחון את ההשלכות של כל החלקים על המערכת ועל השיטה בכללותה.
 
המחקר הנוכחי מצא שתחושת אי-הבהירות בתפקיד שחווים ראשי המסלולים , מושפעת בראש ובראשונה מהשתייכותם לדרג ניהול הביניים של הארגון , כפי שמצאו מחקרים רבים אחרים בעולם. אולם , מחקר זה מנסה לטעון שהמצב במכללות הוא מורכב יותר. אי הבהירות , אותה חווים ראשי מסלולים מושפעת מהמיקום של ראשי המסלולים בהיררכיית הניהול של המכללה ובד בבד מהתפקוד של המכללה כארגון . כל זאת משפיע על תחושת התלות שלהם וחוסר האוטונומיה המלווה את תפקודם.
 
במחקר הנוכחי , כאמור , נקודת המבט של ראשי המסלולים היא שהנחתה את הדיון בתפקודם.
 
סיכום
 
מאמרים ומחקרים רבים בעולם מצאו אי-בהירות בתפקוד מנהל דרג הביניים . מטרת מחקר זה הייתה לבדוק האם גם ראשי מסלולים במכללות להכשרת מורים בישראל חווים אי-בהירות לגבי מהות תפקידם, ואם כן כיצד זו באה לידי ביטוי ומהי השפעתה עליהם.
 
במאמר זה ניתן דגש לתפישתם של ראשי המסלולים את אי-הבהירות בתפקידם . בנוסף לכך נעשה ניסיון לבחון עמדות אלה על ידי בחינת התייחסותם של בעלי תפקידים אחרים במכללה לטענות שטענו ראשי המסלולים.
 
אי-הבהירות שנמצאה נחלקת לשני תחומים : הראשון , מקורו בקשרי העבודה והכפיפות בין ראשי מסלולים לבין דרג הניהול הבכיר, השני , מקורו בקשרי העבודה בתוך דרג ניהול הביניים , לבין ראשי מסלולים וראשי דיסציפלינות.
 
במחקר נמצאה אי-התאמה בין הגדרת תפקיד ראש המסלול , כפי שהיא באה לידי ביטוי במסמכים שהוצאו במכללות השונות, לבין תחושת הסמכות והאחריות שחשים ראשי המסלולים. בנוסף נמצאו אי-התאמות רבות בין דברים שאמרו מנהל המכללות על תפקיד ראש המסלול לבין התחושות המלוות את ראשי המסלולים עצמם בתפקידם.
 
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?
yyya