הכנסת תכניות תקשוב מתקדמות בחינוך לבתי ספר בישראל עלולה להיות גורם חיכוך בין בתי הספר ובין ההורים הנדרשים לממן לילדיהם מחשב נייד . בכתבה מתוארת התנגדות חלק מההורים לממן מחשב נייד לילידיהם כחלק מתכנית תקשוב מתקדמת שבתי הספר מנסים לקדם בשיתוף עם גורמי תקשוב מתקדמים בישראל( ליאור דטל) .

תכנית מחשב נייד לכל מורה מקיפה כיום למעלה מ 6,700- מורים ב 172- יישובים שהצטרפו לתכנית, והקרן עוברת לפעול גם במסגרת תכנית "מחשב נייד לכל גננת". לצורך יישום המיזם, הוקמה ועדה פדגוגית במשרד החינוך, שהמליצה על תכנית פעולה המבוססת על הכשרה ועל ליווי אישי למורים. לשם כך נקבע מתווה הכולל השתלמויות בהיקף כולל של 120 שעות למורים ו 90- שעות לגננות. מערך ההשתלמויות למורים כולל: הקניית מיומנויות תקשוב; כיצד להיות מורה מקוון; הבניית ידע וחשיבה מסדר גבוה בשילוב כלים טכנולוגיים; פיתוח יחידת הוראה מתוקשבת וניהול מרחב למידה מקוון על גבי פלטפורמת אתר בית-ספרי או במערכת למידה מרחוק ( צוות "קו לחינוך" ) .

השימוש במכשירי טאבלט מסוג iPads בבתי ספר בארה"ב הולך וגדל בקצב יותר מהיר מאשר תוכנן בהתחלה. במידה רבה הקצב המהיר מוכתב ע"י הקהילה והלומדים הדוחפים כל הזמן לשלב את האייפדים בכיתות הלימוד , אבל מורים רבים עדיין אינם משוכנעים לגבי יעילות הטאבלטים בלמידה בכיתה. הסקירה הנוכחית מדגימה כיצד מורים שונים בבתי ספר בארה"ב ובאוסטרליה (מדינה מובילה בעולם בתחומי התקשוב החינוכי ) מנצלים את האייפדים בכיתות המתוקשבות. הסקירה מדגימה יישומים שונים של למידה מתוקשבת באמצעות מכשירי האייפד בתחומי דעת כגון הוראת מתמטיקה והפיזיקה , ניהול כיתה, מסעות וירטואליים, לשון ושפה, עיבוד גראפי של מידע ונתונים, כתיבה מתוקשבת של בלוגים, הוראת תלמידים בעלי צרכים מיוחדים. היוזמות הנסקרות, אמנם, מעידות לכאורה על חדשנות בהוראה אבל הרושם הכללי הוא שאין עדיין תפיסה שיטתית ומעמיקה לשילוב האייפדים בכיתה בביה"ס.

הפרויקט הוגדר כפרויקט רב-שנתי, שהחל בשנת הלימודים תשס"ו (2006) ביישובים הבדואיים חורה ולקייה. הוא נערך בשיתוף עם המסלול הבדואי לבית הספר היסודי והמרכז להורות ולמשפחה במכללת קיי. במשך כשנתיים הם תכננו את הפרויקט, קבעו את המטרות והיעדים והציגו אותם בפני צוות מיח"ם המורחב. הם קיבלו משוב, חזרו ושדרגו את התכנית, ובסוף התהליך הפעילו אותה בבית ספר אחד שנעתר לבקשתם. הפרויקט הופעל בשלוש כיתות א' עם מספר מצומצם של מחשבים ניידים. במקביל העבירו השתלמות למורים על סביבת למידה מתוקשבת וכיצד להכין חומרי לימוד מתוקשבים. ההשתלמות נערכה בתוך בית הספר ( אלבדור, אברהים ).

ממצאי מחקר הערכה משנת 2012 שנערך בסקוטלנד לבדיקת ההשלכות של מיזם פיילוט לשילוב טאבלטים (אייפדים) בלמידה מתוקשבת בבתי הספר בסקוטלנד. הניסוי נערך כחלק מתכנית חינוכית איכותית בבתי ספר בסקוטלנד הידועה בשם Curriculum for Excellence framework.. ממצאי המחקר מצביעים על כך כי מכשירי האייפד תורמים לא רק ליצירת עניין אצל התלמידים אלא גם לשינוי משמעותי בדימוי המקצועי של המורים אשר קיבלו את האייפד ולמדו יחסית מהר כיצד להשתמש בו ולהפיק ממנו תועלת להשבחת ההוראהת לייעול ההוראה שלהם. כלומר, שילוב הטאבלטים בלמידה הגביר לא רק את המוטיבציה של התלמידים אלא גם המוטיבציה של המורים בבתי הספר בסקוטלנד. צוותי מחקר ההערכה של אוניברסיטת HULL עדיין ממשיכים לבדוק מקרוב את הניסוי בבתי ספר וימשיכו לפרסם מסקנות ותובנות .

12 מחשבי טאבלט מלאים בספרים דיגיטליים, משחקים ואפליקציות באנגלית, הועברו לכפר נידח ומבודד בהרי אתיופיה. הארגז נמסר לקבוצת ילדים שלא מדברים אנגלית, לא יודעים קרוא וכתוב ומעולם לא ראו טאבלט או מחשב. איש לא הסביר לילדים מהם החפצים שקיבלו ומה הם יכולים לעשות איתם. בתוך 4 דקות הצליחו הילדים לתפעל את המכשיר וכבר לאחר כמה חודשים ידעו את אותיות הא"ב באנגלית ושרו שירים באנגלית. החוקר שליווה את הניסוי הזה רואה בכך בשורה חברתית עולמית למאה מיליון ילדים בעולם שלא נגישים לאף מסגרת למידה פורמאלית, והוכחה לכוח האדיר שיש ללמידה באמצעות משחקים מתוקשבים וטכנולוגיה. המאמר פורסם במגזין המדעי המפורסם Scientific American.

ההערכות כיום לשילוב טאבלטים בלמידה בישראל כוללת 3 כיווני פעולה נפרדים : היערכות של רשת אמי"ת שהיא המשמעותית ביותר, המשך מיזם שילוב הטאבלטים בבתי הספר בבת ים והתאמת מערכות הלמידה המתוקשבות של עת-הדעת לטאבלטים. בסקירה מובאים מקורות מידע נוספים בנושא שילוב טאבלטים בהוראה ובלמידה.

מניתוח הכתבה בעיתון "הארץ" על הטאבלטים של ילדי כיתה ז' בבת ים ניתן להסיק כמה תובנות ומסקנות. המורים, אמנם עושים את מלאכתם נאמנה אבל אין שום קשר בין המדיה החדשה ( ספרי לימוד דיגיטאליים מאוחסנים בטאבלטים) לבין שיטות ההוראה שנותרו כפי שהיו. שילוב אמצעי מדיה חדשניים ללא כל שינוי מקביל בדרכי הוראה ובאסטרטגיות הפעלה דידקטיות מוביל למצב דיכוטמי בכיתה : מצד אחד התלמידים המחפשים אפשרויות פעולה ולא יכולים להישאר פסיביים ומצד שני המורה שעדיין נותר במוקד הפעולה של הוראה פרונטלית.

מערכות החינוך בכל רחבי העולם נמצאות כיום בפני אחת המהפכות הגדולות ביותר שידעו בתולדותיהן. המהלך, שהחל עם הכנסת מחשבים לכיתות בשנות ה-90, מגיע כעת לנקודה בה החלום לשים מסך מחובר לאינטרנט בפני כל ילד הופך למציאות בזכות מחשבי הטאבלט. איך המערכת מגיבה לזה, בישראל ובמדינות האחרות? ומהו הפוטנציאל של הכלי החדש הזה? פרוייקט מיוחד ( ענת שלו).

פרסום ממצאי המחקר (בעל מאפיינים של מחקר כלכלי ) על כישלון פרויקט מחשב לכל ילד בפרו מעוררים סערה בעולם התקשוב החינוכי בארץ ובעולם. בסקירה זו רכזנו תובנות מאירות עיניים של מומחים בחינוך ומומחי בתקשוב חינוכי בארץ ובעולם לגבי הפרויקט בפרו . תוצאות מחקר שנערך בפרו, שבה היקף פרויקט מחשב לכל ילד הוא הגדול בעולם, העלו כי מתן המחשבים לילדים לא ממש תרם לביצועים ולהישגים הלימודיים. במסגרת מיזם OLPC שהחל בשנת 2007 נתנים מחשבים ניידים קטנים וזולים מאד לילדים במדינות מתפתחות. בראייה כוללת צריך להבין כי המחשב הוא כלי טכנולוגי שצריך לדעת להשתמש בו על מנת להפיק מוצר בעל משמעות (חינוכית) ,לכן המחשב במערכת החינוך הוא כלי ולא מטרה לשפר את תהליך הלמידה.

מטרתו של מחקר זה הייתה לבחון כיצד יוזמה של שילוב מחשבים ניידים ( 1:1) השפיעה על למידת התלמידים בבית ספר תיכון כפרי במערב התיכון. ממצאי המחקר מציעים ששילוב של מחשבים ניידים ( 1:1) בכיתה משפיע בצורה חיובית על השתתפות התלמידים בכיתה ועל למידת התלמידים. לכן, יש צורך שהמורים יישמו פרקטיקות מחשוב מתאימות כדי להגביר את למידת התלמידים (Keengwe, J., Schnellert, G., & Mills, C. ).

מטרת המחקר היתה לבחון את ההשפעה של תכנית הוראה ולמידה עם מחשבים ניידים אישיים 1:1 על יישום של מיומנויות למידה ואוריינות מידעאצל תלמידים, וכן על השליטה שלהם בכלים ממוחשבים. מיומנויות אלו נדרשות מהתלמיד כחלק מהמיומנויות של המאה ה 21- . המחקר כלל 40 תלמידי כיתה ט'. מחציתם לומדים באמצעות מחשבים ניידים אישיים בכיתות 1:1 ומחציתם בכיתות ללא תקשוב. כלי המחקר כלל משימה לימודית מורכבת ומתוקשבת הדורשת יישום מיומנויות מידענות שונות כגון: איתור מידע, הערכת המידע, הבנת הנקרא, עיבוד מידע, הכנת ייצוג חזותי והצגתו בצורה אטרקטיבית וברורה. במחקר נמצא כי תלמידים אשר למדו ארבע שנים עם מחשבים ניידים אישיים, הוכיחו יכולות גבוהות יותר באופן סטטיסטי מובהק בהשוואה לתלמידי כיתה ט' שלמדו בכיתה רגילה ללא תקשוב ( אורנית ספקטור-לוי , יעל גרנות גילת ).

במאמר נבדק השימוש בטכנולוגיה ניידת אצל מורים ותלמידים וכיצד שימוש באייפד השפיע על הלימוד וההוראה. בעזרת פיילוט שנערך בתיכון ווסטלייק אוסטין, טקסס בשנת 2011 נבדקה תכנית לימודים המלווה את השימוש במכשיר, הכשרת מורים ושיטות ליישום הטכנולוגיה במסגרת החינוכית ( Carolyn Foote).

סקירה משלימה של מקורות המידע שנוספו בשנת 2011 בפורטל מס"ע אודות טכנולוגיות ניידות ומחשבים ניידים בהוראה ובלמידה . הסקירה נועדה להציג את כל המכלול של ההתפתחויות בבתי הספר בארץ ובעולם ביריעה אחת לצד מאמרים שיש בהם חשיבה מחודשת על ההתפתחות המשמעותית של למידה ניידת בתקשוב החינוכי. כמו כן צירפנו את הסקירות הקודמות בנושא משמעותי זה בתקשוב החינוכי בארץ ובעולם.

ג'יי הורוויץ מדווח בבלוג שלו על כתבה בעיתון במדינת מיין בארה"ב לגבי תכנית שילוב המחשבים הניידים שם . הכתבה היא סקירה יחסית ארוכה על תכנית למחשב נייד לכל תלמיד במדינה שהשנה מלאו לה עשר שנים. השנה, בעלות של $11 מיליון למשלם המיסים של המדינה, כל תלמיד במיין בכיתות ז' ו-ח', וכל מורה של הכיתות ז' עד י"ב, צויי במחשב נייד. בנוסף, באמצעות פרויקט "צדדי", כ-60% מכל תלמידי התיכון של המדינה קיבלו מחשבים ניידים. סיכום הביניים מצביע על הצלחה לא קטנה. ג'יי הורוויץ מציין כי "בכתבה הזאת אנחנו פוגשים מערכת חינוכית שכנראה מצליחה לאפשר לתלמידיה, וגם למוריה, להתנסות, וגם לטעות. הדוגמאות להצלחת הפרויקט שבכתבה אינם בהכרח מלהיבים. אבל הנכונות להתנסות ולפלס דרך שבאה לביטוי בכתבה יוצרת את התחושה שמדינת מיין בדרך הנכונה".

כבר כתבנו בחודשים האחרונים בפורטל מס"ע על המגמה הגוברת של כניסת מחשבי טאבלט למערכות חינוך בעולם. מתבר עתה כי הטאבלטים שינו לחלוטין את שוק המחשבים האישיים במהלך השנה האחרונה, מה שהביא את אפל לנתח שוק של כ-15 אחוזים מנתח שוק המחשבים האישיים. אנו רואים גם התפתחות של מרכזי משאבים ייעודיים בארה"ב לגבי שילוב של מחשבי טאבלטים בהוראה ובלמידה . בסקוטלנד שוקלים עתה בכמה ערים להשכיר לתלמידי בתי ספר יסודיים מחשבי טאבלט. יותר מאלף בתי ספר בארה"ב כבר מפעילים תכניות תקשוב של מחשב טאבלט אחד לתלמיד ( 1:1) בכיתה ועוד אלפי בתי ספר כבר נערכים לכך. מה שידוע עוד הוא כי מורים בבתי ספר מגלים עניין והתלהבות בשימוש בטאבלטים, עמדות שמבטיחות, אולי, הטמעה יותר יעילה של התקשוב החינוכי בבתי הספר.

במציאות הקיימת כרגע בבתי ספר בארץ יש מעט מאד מורים המלמדים באופן פעיל בכיתה מתוקשבת שבה כל אחד מהתלמידים מצויד במחשבים ניידים. אחת המורות המקוונות הללו היא המורה רותי בן ישי, שהיא לא ספק אחת החלוצות בתחומם ההוראה המקוונת הישירה בכיתה ממנה ניתן ללמוד רבות. לאחרונה כתבה רותי בן ישי עוד פוסט בו היא מציגה את ההתלבטות שלה בהוראה מקוונת פעילה בכיתה (חטיבת ביניים) שבה התלמידים נדרשים לנצל את מרבית הזמן ללמידה מקוונת פעילה (רותי בן-ישי ).